מאגר כתבי עת · עט ואתיקה

  גליון 85 · תאריך פרסום פברואר 2007 · עט ואתיקה

סיכום הפעילות בשנת 2006

 

חברות וחברים יקרים,

עם סיומה של שנת 2006, אני מתכבד להציג בפניכם את נתוני הפעילות של ועדת האתיקה בשנה החולפת.

בשנת 2006 הוגשו לועדת האתיקה 1,514 תלונות אזרחים (140 יותר משנת 2005), בהן בולטות התלונות אודות התנהגותם של עו"ד ב"כ זוכים בהוצל"פ כלפי חייבים, וכן תלונות צד כנגד עוה"ד של הצד שכנגד בתחום המעמד האישי. תלונות שכיחות נוספות נוגעות לעיכוב בהעברת נכס מקרקעין ע"ש הרוכש, גביית שכ"ט מוגזם, רשלנות בייצוג ובטיפול, אי קבלת שכר שנפסק ע"י בית משפט (עדות, מומחה), ותלונות בדבר עיכוב מסמכים בידי עו"ד.

לוועדה הוגשו 358 תלונות בין חברים (19 יותר משנת 2005). התלונות בעיקרן עסקו ב"חטיפת" פס"ד, ניגוד עניינים והתבטאות לא חברית, בכתב ובע"פ.

לטיפולה של הוועדה הגיעו 53 החלטות שיפוטיות (12 יותר משנת 2005), לרבות בגין התבטאויות לא הולמות באולם בית המשפט ובכתבי טענות, איחורים לדיונים והיעדרות מהם.

ראוי לציין, כי מגמת הירידה במספר התלונות - 9 בלבד - בענייני פרסומת של עורכי-דין, נמשכה גם בשנת 2006.

לצערנו, נרשמה עליה של 175 תלונות לעומת שנת 2005, ובסה"כ הגיעו לטיפולה של ועדת האתיקה 1,934 תלונות (המספר השנתי הגדול אי פעם!). ב-102 תיקים משנת 2006 וכן ב-130 תיקים משנים קודמות, הוחלט להגיש קובלנה לבית הדין המשמעתי. הוועדה מצאה לנכון לגנוז 1085 תלונות שהוגשו בשנת 2006 ועוד 565 תלונות שהוגשו בשנים קודמות.


הוועדה טיפלה במהלך שנת 2004 ב-706 פניות של חברים לקבלת חוות דעת בסוגיות אתיות, והשיבה ל-209 פניות של אזרחים בענייני אתיקה.

ב-9% מסך כל התיקים שנפתחו בשנת 2006 (199 תיקים), הסתיים הטיפול מחמת אי שיתוף פעולה של המתלוננים, חרף פניות חוזרות ונשנות אליהם ו/או מפאת ביטול התלונה בטרם החלו הליכי בדיקת התלונה ע"י ועדת האתיקה.

תשומת ליבכם לכך, שעיקר התלונות - הן תלונות אזרחים והן תלונות בין חברים - עוסקות באותם נושאים בהם היו מירב התלונות בשנים הקודמות. הוא הדין, בכל הנוגע להחלטות השיפוטיות שהועברו לוועדה. נתון השוואתי חשוב אחר, הינו העלייה המקבילה במספר התלונות שהוגשו ובמספר התלונות שנגנזו, כאשר מספר התיקים בהם הוחלט להגיש קובלנה נשאר כמעט זהה בשנים 2005-2006. דהיינו, ועדת האתיקה עוסקת במספר גדל והולך של תלונות סרק, שסופן גניזה. חוששני, כי הקלות שבה ניתן להגיש תלונה כלפי עו"ד, מביאה לכך שמוגשות הרבה יותר תלונות סרק הגורמות לעורכי הדין מבוכה מיותרת ונזק תדמיתי.
על המחוקק לתת על כך את דעתו ולחייב את המתלונן לתמוך את תלונתו בתצהיר ולאפשר ללשכת עורכי הדין לגבות אגרה בעבור הטיפול בתלונה, כאשר האגרה תוחזר למתלונן אם וכאשר תלונתו לא תיגנז.
נוסף על כך, מן הראוי להפנות את תשומת הלב לפסק הדין של בית משפט השלום בת"א מיום 10.5.06, בעניין ת"א 49800/04 עו"ד אבידן רומנוב נ' עזרא דוד סגל, תק-של 2006(2) 9114, בו התקבלה תביעת לשון הרע של עורך-דין כנגד
מי שהגיש תלונות בעניינו לוועדת האתיקה ובהן הועלו טענות זיוף חתימה, גניבה וקשירת קשר עם אחיו של הנתבע במטרה להוציא כספים במירמה. יודגש, כי באותו עניין החליטה ועדת האתיקה החליטה לגנוז את התלונות.
אני קורא לכולנו, מעל במה צנועה זו, להקפיד להבא יותר על התנהלותנו, ועם מעט רצון טוב יתקיים בנו מאמרו של ר' אלימלך מליז'נסק: "ותן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי".

לשירותכם בכל עת,

אילן בומבך, עו"ד

יו"ר ועד מחוז ת"א והמרכז

 

פעולת עוה"ד עפ"י יפוי כח בלתי חוזר

יפויי כח

העובדות:

1. עורך דין פנה לועדה בבקשה לקבל את עמדתה בהקשר לאחת מלקוחותיו שהינה אישה ערירית, בריאה ברוחה כבת 70 הבקיאה היטב בכל ענייניה לרבות הרכוש הרב השייך לה.

2. הלקוחה חוששת שמא מי ממיודעיה יזייף את חתימתה וימכור את נכסיה שלא בהסכמתה וללא ידיעתה כאשר התמורה כמובן לא תגיע אליה.

3. הלקוחה הציעה לעורך הדין הפונה לתת לו יפוי כח בלתי חוזר לטפל במקרקעיה באופן בלעדי כשיפוי הכח האמור יירשם כהערת אזהרה אצל רשם המקרעין וכך לא תוכל להתבצע בנכסי הלקוחה כל עיסקה ללא הוראותיה וללא חתימת עורך הדין.

4. שואל עורך הדין, האם בדרך הפעולה הנ"ל אין משום פגיעה או אפילו עבירה על כללי האתיקה החלים עליו.

עמדת ועדת האתיקה:

1. ועדת האתיקה השיבה לפונה כי לא תוכל לייעץ לו כיצד להבטיח את מרשתו בסוגיה שהעלה בפניה.

2. עם זאת מבהירה הועדה כי על עורך הדין לפעול בכל דרך חוקית במישור האזרחי ושאינה נוגדת את תקנות הציבור וכן ולפעול בנאמנות ובמסירות למען הלקוחה, תוך שמירה על האמור לעיל.

(46711)

הרשאי עו"ד שכיר לעבוד במשרה נוספת כעו"ד

יחסי עובד-מעביד

העובדות:

1. עורך דין המועסק במשרה מלאה כשכיר שואל, האם הוא רשאי, בזמנו הפנוי, לעבוד עבור משרד של עריכת דין בהכנת כתבי טענות למיניהם, מבלי ששמו יופיע על אותם כתבי טענות ומבלי שייצג בדיונים בביהמ"ש במסגרת העבודה הנוספת ו/או לא יהא בה כדי לפגוע בעבודתו העיקרית.

עמדת ועדת האתיקה:

1. הועדה השיבה לפונה כי אין מניעה שעורך הדין יעבוד בזמנו הפנוי עבור משרד עו"ד אחר, כמפורט לעיל, ככל שהמעביד מסכים לכך והסכם העבודה גם מאפשר לו זאת.

(46226)

ההגבלה החלה על עו"ד בייצוג לקוחות

ניגוד ענינים

העובדות :

1. עו"ד פנה לועדה והודיע כי במקביל לעיסוקו בעריכת דין הוא עוסק גם בתרגום מסמכים. במסגרת עבודת התרגום תרגם עבור חברה מסויימת מסמך הכולל חומר פרסומי גלוי של מוצרים המשווקים ע"י החברה.

2. התרגום בוצע עפ"י בקשת סמנכ"ל החברה שהוא גם אחיו של עוה"ד וכי השירות שנתן היה חד פעמי.

3. לימים נתגלע סכסוך בין השירות שנתן הסמנכ"ל לבין החברה והוא מבקש מהפונה לייצגו בנושא זה כנגד החברה.

4. עוה"ד סבור כי אין מניעה לייצוג והנקוב בסעיף 1(א) לכלל לשכת עוה"ד (עיסוק אחר), תשס"ג-2003 אינו חל עליו במקרה זה.

עמדת ועדת האתיקה:

1. הועדה השיבה לפונה כי לא מצאה זיקה בין הכללים הנ"ל לבין הסוגיה שהועלתה על ידיו.

2. השאלה שיש להזקק לה היא האם אין ניגוד עניינים בין חובת עוה"ד כמתרגם לחברה לבין חובתו לאחיו בתביעה נגד החברה.

3. אם אין זיקה בין החומר שתורגם לבין התביעה נגד הסמנכ"ל, אח הפונה ו/או לעילת ההגנה של האח, הרי אז אין מניעה לייצוג המבוקש.

(46325)

שאלת ייצוג לקוחות כשקיים ניגוד ענינים בינם לבין עצמם

ניגוד ענינים

העובדות:

1. עורכת דין הודיעה לועדה כי היא מייצגת לקוח עפ"י הסכם גירושין כשההליך הסתכם בשיגור מכתבים אל גרושתו ולאחר מכן אל בא כחה.

2. לימים התקבלה אצל הלקוח תביעה חוזית נגדו ונגד גרושתו דהיום וב"כ הגרושה ביקש מעוה"ד כי תייצג את שני הצדדים בתביעה ותגיש בשמם את כתב ההגנה.

3. שואלת עורכת הדין, האם ניתן בנסיבות אלה לטפל בהגנה כנגד התביעה החוזית מטעם שני הצדדים, שעה שהיא גם מייצגת את הלקוח בתביעה אחרת נגד גרושתו והלקוח אינו מתנגד לכך.

עמדת ועדת האתיקה:

1. הועדה השיבה לפונה כי אינה יכולה לייצג הן את הלקוח נגד גרושתו והן לייצג אותו ואת גרושתו כנגד צד ג' בהקשר לתביעה החוזית.

תשומת לב עורכת הדין הופנתה לנקוב בכלל 14 לכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986.

(46521)

האם חלות על עוה"ד הגבלות כלשהן בכתיבת ספר

עיסוקים אסורים/נוספים

העובדות:

1. עורכת הדין עוסקת בכתיבת ספר בשפה הרוסית שבו מצוי חומר משפטי לקהל דוברי הרוסית ללא אזכור שמות, מספרי תיקים וכיו"ב אלא נכתב כרצף של סיפורים בהם היא מתארת מצבים שקורא כלשהו יכול לנחש כי מדובר בו ולבוא אליה בטענות ו/או בתביעות משפטיות ובדרישות תשלום לפיצוי כספי.

2. נוכח המפורט לעיל שואלת עוה"ד האם היא חייבת לפנות בכתב ללקוח על אף נסיונותיה להסתיר את זהות נשוא הסיפורים.

עמדת ועדת האתיקה:

1. הועדה השיבה לעורכת הדין כי היא רשאית לכתוב ספר ללא פרטים מזהים כלשהם אודות לקוחותיה.

2. עם זאת, הועדה לא תוכל להעניק לפונה חסיון מפני תביעות עתידיות של לקוחותיה, ככל שתהיינה, וכל שייכתב על ידיה יהיה על אחריותה בלבד.

(47143)

הפניית לקוח

 

עוה"ד ועמיתו למקצוע

העובדות:

עורכת דין העובדת בעמותה למתן ייעוץ משפטי לאוכלוסיות חלשות בחינם פנתה בשאלה האם היא רשאית להעביר תיק בנושא שהעמותה אינה עוסקת בו לעורך דין פרטי הגובה שכר על הטיפול באשר הלקוח עצמו אינו יכול לקבל הסיוע הנדרש שכן הוא אינו עומד בקריטריונים שלה.

עמדת ועדת האתיקה:

1. הועדה השיבה לפונה כי אין זה ראוי להפנות לקוח אשר קיבל סעד משפטי חינם ע"י העמותה למשרד עורך דין פרטי אשר יגבה שכר עבור הטיפול בתיק.

2. מתן ההיתר כאמור יכול להוות עקיפת העקרונות שנקבעו בפסקי הדין על"ע 12/71 וכן 3/73 - הועד המחוזי של לשכת עוה"ד בת"א נגד פלוני כ"ו (1) ו-כ"ח (1) 828.

(47057)

הטיעון נגד כשרות הסכם

עוה"ד ולקוחו

העובדות:

1. עורך דין ייצג לקוח ותיק אשר שהה מחוץ לביתו עקב צו הרחקה ובאותה עת נוהלו הליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני בינו לבין אשתו.

2. האשה הגישה לביהמ"ש לענייני משפחה תביעה למזונות ילדי בני הזוג ונפסק בדיון כי הבעל ישלם מזונות זמניים לאשה.

3. בין לבין טען הלקוח כי קשה עליו הפרידה מהבית ומהילדים ובדעתו לעשות שלום בית. מספר ימים לפני הדיון התקבלה במשרדו של הפונה טיוטת הסכם לצורך חזרתו של הבעל לביתו. על אף התנגדותו של עוה"ד להסכם, לאור תנאיו הקשים ללקוחו, חתם הלקוח על ההסכם אשר צורף לו ביום הדיון גם הסכם גירושין אשר יופעל אם שלום הבית לא יעלה יפה. כאמור ההסכמים נחתמו בניגוד להסכמת עוה"ד הפונה.

4. לאחרונה, שב הלקוח וביקש מעוה"ד כי יפנה לביהמ"ש לביטולם של אותם הסכמים ובנוסף לנקוט בהליכים נוספים על מנת להביא לגירושין.

5. נשאלת השאלה, האם, בנסיבות שתוארו, יכול עוה"ד לייצג את אותו לקוח בתביעה לביטול ההסכמים נוכח האמור בכלל 15 לכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986.

עמדת ועדת האתיקה:

1. הועדה השיבה לפונה כי אכן כלל 15 לכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 אוסר עליו לייצג את מרשו בטענה שההסכמים נחתמו כתוצאה מחוסר כח מיקוח, חוסר התנגדות וטיפול פסיכיאטרי - אך הלקוח עצמו רשאי לטעון טענות אלה ועוה"ד אינו רשאי לייצגו.

2. הועדה אף הבהירה לפונה כי אין מניעה שייצג את הלקוח בטענות של הפרת ההסכמים באשר האיסור חל על הייצוג בהקשר לטענה כנגד כשרות ההסכמים.

(46956)


© כל הזכויות שמורות ללשכת עורכי הדין בישראל - ועד מחוז תל אביב והמרכז