מאגר כתבי עת · עט ואתיקה

  גליון 84 · תאריך פרסום אוגוסט 2006 · עט ואתיקה

ביהמ"ש העליון מחזק את זכות העיכבון

 

פסיקה משמעתית

חברות וחברים יקרים,

מדי מספר גליונות אנו מייחדים מאמר לזכות העיכבון, שנמנית על זכויות היסוד של עורך הדין ומהווה כלי חשוב מאין כמוהו לשמירת זכותו הבסיסית של עורך הדין לגבות את שכר הטרחה וההוצאות בעבור שירותיו ללקוח.
לפני ימים אחדים פורסמה החלטה חשובה ועקרונית של ביהמ"ש העליון בתיק רע"א 4733/06 עו"ד דב עצמון נ' גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ (החלטה מיום 6.7.06, מפי כב' השופטת ארבל). בין שני הצדדים (עו"ד ולקוחתו לשעבר), מתנהלת בבית משפט השלום תביעה כספית בעקבות סכסוך שהתגלע כין הצדדים בנוגע לתשלום שכר טרחת עורך-דין. במסגרת התביעה, הגישה המשיבה בקשה למתן צו גילוי מסמכים ותשובות לשאלון, לאחר שלטענתה, לא גילה עוה"ד מסמכים שברשותו ולא ענה על שאלון שנשלח אליו. בתגובה, טען עוה"ד בכל הנוגע לגילוי המסמכים, כי מסורה בידיו זכות עיכבון, וכי אם ימסור את המסמכים לעיונה של המשיבה, תאבד לו, למעעשה זכותו זו. כן טען עוה"ד כי יסכים לעיון במסמכים, בתנאי שיופקד עירבון כספי בסך סכום התביעה.
בהחלטה הראשונה, אישר בית משפט השלום כי מסירת מסמכים כפי שמבקשת המשיבה, חותרת לכאורה תחת הוראת סעיף 88 לחוק לשכת עוה"ד, שכן עוה"ד מתבקש למסור את אותם מסמכים שביקש לעכב. מנגד, קבע בית המשפט, כי זכות העיכבון על פי החוק אינה שונה מזכויות עיכבון בדינים אחרים במשפט האזרחי, ועל כן, היא אינה נהנית ממעמד-על. באיזון שנערך קבע בית משפט השלום, כי על המשיבה להמציא כתב התחייבות עצמית, לפיו כנגד מסירת המסמכים המבוקשים, תשלם את שכר-טרחת המבקש ככל שהדבר ייפסק בהליך הראשי, וכי עם מסירת כתב ההתחייבות מאת המשיבה, ימסור לה עוה"ד את המסמכים המבוקשים. ביהמ"ש המחוזי (כב' השופטת שרה דותן) דחה בקשת רשות ערעור על החלטה זו.
עו"ד עצמון לא הרים ידיים והגיש בקשת רשות ערעור נוספת לביהמ"ש העליון. עיקר טענתו: יש לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי ולהורות כי מתן זכות עיון במסמכים למשיבה וקבלת העתקים מהם, יותנו בהפקדת ערבות כספית ממשית או בערובה אחרת בת-מימוש מאת צד ג' בעל יכולת פיננסית מוכחת. שכן, קביעת התחייבות עצמית מאיינת למעשה את זכות העיכבון הנתונה לעורך הדין, היות ובמרבית המקרים, עם מסירת העתקי המסמכים מתפוגג כל אמצעי לחץ או תמריץ לתשלום, אשר עמדו לטובת עורך-הדין מכוח זכות זו. כב' השופטת ארבל קבעה כי העניין מצדיק מתן רשות ערעור. כב' השופטת ארבל קבעה כי תכליתה של זכות העיכבון הנתונה לעורך-דין היא להבטיח את יכולתו לגבות את שכר-הטרחה וההוצאות להם הוא זכאי עקב שירות שסיפק ללקוח. זכות זו חלה הן ביחס לכספים שהגיעו לידו בהסכמת הלקוה עקב שירותו זה, והן על נכסים ומסמכים שבאו לידו במסגרת זאת. הלכה פסוקה היא, כי זכות העיכבון מוקנית לעורך-הדין חרף סתירתה את חובת הנאמנות שחב עורך-דין כלפי לקוחו, אשר מכוחה נדרש עורך-הדין, בין היתר, למלא אחר הוראות לקוחו ואף לפעול לטובתו.
נמצא, כי עו"ד עצמון צודק בטענתו כי אין די בהתחייבות שתמציא המשיבה לשלם את שכר-טרחתו, ככל שהדבר ייפסק בהליך הראשי, לשם הבטחת נכונותה ויכולתה לפרוע את חובה לו. שכן, החובה לקיים ולכבד את מצוות בית המשפט מוטלת על כל בעל-דין בכל התדיינות משפטית. זוהי חובה ברורה ומפורשת, העומדת ביסוד שיטתנו המשפטית, ומהווה אבן-בסיס לתפיסותינו באשר לתפקידו ומעמדו של בית המשפט. התחייבות בעל-דין לעשות כן, אם כך, אינה מוסיפה דבר על החובה החוקית המוטלת עליו ממילא בהקשר זה, וכמוה כהתחייבות למובן-מאליו. האיזון ההולם בנסיבות הענייון יוגשם באמצעות חיובו של עוה"ד להעמיד את המסמכים המבוקשים לעיון המשיבה, בכפוף לכך שזו תחויב להפקיד עירבון כספי מתאים. כב' השופטת ארבל לומדת היקש מהוראת סעיף 11(ג) לחוק המיטלטלין, המפרט את מהותה והיקפה של זכות העיכבון וקובע כי החייב זכאי לשחרר את המיטלטלין מהעיכבון אם ייתן ערובה מספקת אחרת לסילוק החוב. אשר על כן, הערעור התקבל. התיק הוחזר לבית משפט השלום, על מנת שזה יקבע את טיב הבטוחה המתאימה ואת שיעורה.
לטעמנו, מדובר בקביעה חשובה ועקרוניות שיש בה כדי לחזק את זכות העיכבון של עוה"ד. ראוי אף לקבוע, כי ככלל, כאשר מוגשת תביעה כספית בנוגע לתשלום שכ"ט ובמסגרתה מציג עוה"ד הסכם שכר טרחה בכתב עליו חתם הלקוח, יש לחייב את הלקוח-הנתבע להפקיד ערבון כספי בשווי סכום התביעה או בקירוב לכך, כל אימת שהוא מעוניין לעיין במסמכים. זאת, בין השאר, גם לנוכח ההלכה המחמירה בעניין העלאת טענת "לא נעשה דבר". בכך אף יישלח מסר לציבור עורכי הדין לערוך הסכם שכר טרחה בכתב עם הלקוח, על מנת שבצוק העיתים, יהיה בידיהם מכשיר מהימן לצורך הבטחת גבייתו של שכר הטרחה.

שלכם בכל עת,
עו"ד אילן בומבך
יו"ר ועד מחוז ת"א והמרכז

תוקפו של יפוי כח שניתן לעו"ד שחברותו הושעתה וכיצד לנהוג במקרה זה

יפוי כח

העובדות:

1. לפני כשנתיים ימים התקשר עו"ד חבר עם לקוח בהסכם שכר טירחה לטיפול וייצוג בתיק משפטי.
2. עורד הדין, השואל, הסביר כי הוא לא נכלל בהסכם שכר הטירחה ו/או ביפוי הכח שנחתמו לטובת עורד הדין החבר אלא הוסכם בעל פה עם הלקוח ועורד הדין החבר כי השואל יצטרף לטיפול וייצוג בתיק הנ"ל בתמורה ל50%- משיעור שכר הטירחה המוסכם העשוי להשתלם בתום הטיפול.
3. בהתאם לאמור לעיל ערך השואל עבור הלקוח מסמכי בי דין ואף ייצג אותו במספר דיונים וזאת תוך הצהרה לפרוטוקול לפיה הינו מייצג את הלקוח מטעם עורך הדין החבר.
4. לאחרונה נודע לעורך הדין, השואל, כי עורך הדין החבר הושעה מחברותו בלשכת עוה"ד למשך כשנה וככל הנראה לא יוכל לייצג את הלקוח בדיון הקבוע בקרוב.
5. נוכח הנסיבות שפורטו לעיל מבקש עורד הדין השואל לברר את עמדת הועדה האם קיימת מניעות כלשהי להמשיך ולייצג את הלקוח מטעם עוה"ד החבר.

עמדת ועדת האתיקה:

1. כאשר עורך-דין מושעה מחברותו בלשכה ובמיוחד כשהמדובר על פרק זמן של שנה, יש לראות את יפוי הכח שהלקוח מסר לעורך הדין שהושעה כמבוטל, שהרי יפוי הכח האמור ניתן לו כעורך-דין ולא כעורך-דין מושעה.
2. אם ברצון עורך הדין השואל להמשיך ולייצג את הלקוח, מן הראוי כי יקבל ישירות מהלקוח יפוי כח מתאים.
3. יתכן כי תיטען טענה שההעברה לא בוטלה עם ההשעייה, ככל שעוה"ד המושעה מסר, בטרם השעייתו, כתב העברה עפ"י יפוי הכח שהומצא לו קודם להשעייה.

456257)

הקלטת שיחת טלפון כהכנה לתביעה

עוה"ד ולקוחו

העובדות:

1. עורך דין פנה לועדה בבקשה לקבל חוות דעת האם עורך-דין המייצג תובע, רשאי להקליט שיחה עם אדם העשוי לשמש כעד מטעם נתבע, מבלי להודיעו כי השיחה ביניהם מוקלטת.
2. למותר לציין כי העד טרם נתן תצהיר עדות ראשית וטרם הוזמן להעיד מטעם התובע.
3. עוה"ד שואל האם ניתן לעשות שימוש בהקלטה הנ"ל כראייה במסגרת התובענה והאם הוא יכול להעיד בבית המשפט על אופן עריכת ההקלטה ולהמשיך לייצג את התובע בתובענה.
4. האם התשובות לשאלות דלעיל תשתנינה אם עו"ד אחר ממשרדו של המייצג יבצע את ההקלטה בפועל ויעיד בביהמ"ש על אופן ההקלטה, או אם עובד ממשרדו, שאינו עו"ד, (מתמחה/מזכירה) יבצע את ההקלטה בפועל ויעיד בביהמ"ש על אופן ההקלטה ומה יהא המצב אם השיחה שהוקלטה נערכה ע"י חוקר פרטי שכשכר לצורך כך ע"י המשרד, או ע"י הלקוח.
5. לבסוף שואל עורך הדין האם ניתן לאפשר ללקוחו לערוך שיחת טלפון ממשרד עוה"ד ואף להנחותו במהלך השיחה ולהקליטה כשעורך הדין או מי ממשרדו אינם נוטלים חלק פעיל בשיחה.

עמדת ועדת האתיקה:

1. אם העד אמור להיות מוזמן מטעם הנתבע, עורך הדין אינו רשאי לשוחח עמו ואף לא להקליטו.
2. אם יחליט עורך הדין לזמן את העד מטעמו ומאחר שהתובע הוא הראשון המביא את העד, הרי אין מניעה לערוך השיחה ואף להקליטה. אולם, במקרה זה לא יוכל עורך הדין לייצג את התובע, ככל שתיווצר אפשרות שיהא עליו להעיד על ההקלטה, שכן העדות נראית מהותית.
3. יובהר, כי אין מניעה שעורך הדין יעיד ועורך דין אחר מהמשרד ייצג את הלקוח.
4. ראוי לציין, כי על עורך הדין והלקוח לדעת כי בשיחה עם העד הם נוטלים על עצמם סיכון, שהרי השיחה עמו עלולה להיחשב להטרדת עד.
(45834)

מתר עדות ע"י עו"ד שערך צוואה ללקוח ואפשרות מינויו כמנהל עזבון בעתיד

עוה"ד וביהמ"ש

העובדות:

1. עורך דין, אשר לקוחתו נפטרה ומינתה אותו בצוואתה כמנהל עזבונה, כאשר בין יורשי המנוחה הטבעיים מתנהלים הליכים משפטיים בהקשר לתקפות הצוואה, פנה לועדה לאחר שאחד היורשים ביקשו ליתן תצהיר עדות ראשית מטעמו במסגרת אותם הליכים משפטיים.
2. במסגרת התצהיר התבקש עוה"ד לפרט את נסיבות עריכת הצוואה וכמו כן התבקש להתייחס להתרשמותו ממצבה ההכרתי וצלילותה של המנוחה.
3. אותו יורש ציין בפני עוה"ד כו עדותו חשובה לאור טענות שהועלו כנגד תקפות הצוואה.
4. שואל עורך הדין האם על סמך העובדות הנ"ל קיימת מניעה כלשהי ליתן תצהיר, כפי שנתבקש, והאם במתן תצהיר כאמור בכדי לפגוע באפשרות שימונה כמנהל עזבונה של הלקוחה (במידה שבהליכים המשפטיים המתנהלים יינתן בסופו של דבר תוקף לצוואה).

עמדת ועדת האתיקה:

1. הועדה השיבה לפונה כי על סמך העובדות שפורטו בפנייתו אליה אין מניעה וייתכן ואין פסול בכך שייתן תצהיר.
2. עם זאת, הציעה הועדה לשואל כי לא יתן תצהיר אלא יוזמן למתן עדות בע"פ בביהמ"ש. העדות כאמור תאפשר לכל צד לכועון בעניין עדותו.
(45932)

הצגת חומר מרשיע שהושג תוך הפרת הפרטיות כראיה בבימ"ש

עוה"ד וביהמ"ש

העובדות:

1. עורך דין התבקש ע"י לקוחתו להגיש נגד בעלה תביעת מזונות והגנה לגירושין לבי"ד רבני.
2. הלקוחה של עורך הדין ביודעה כי בעלה בוגד בה נטלה לידיה את מחשב כף היד שלו שהונח בדירתם והכולל טלפון נייד מובנה ומצאה בין הקבצים שבו תמונות, מסרונים וסרטונים המעידים שאכן בעלה בוגד בה ומסגירים את האשה עמה הוא בוגד,
3. הלקוחה מבקשת להציג את הראיות המרשיעות במסגרת ההליכים בבית הדין הרבני.
4. עורד הדין שואל האם הוא רשאי להציג, בשם הלקוחה, את הראיות הנ"ל בפני בית הדין הרבני.

עמדת ועדת האתיקה:

1. הועדה השיבה לשואל כי לא תוכל להביע את עמדתה בנשוא השאילתה מאחר שהחומר והמידע הושגו תוך הפרת הפרטיות ו/או תוך הפרת דין אחר.
2. הועדה סבורה כי הסוגייה נשוא השאילתה צריכה להתברר בערכאות המשפטיות.
(46020)

הזכות לטעון בשם לקוח טענות קשות כנגד עו"ד אחר

עוה"ד ועמיתו למקצוע

העובדות:

עורך דין פנה לועוה"דביקש לדעת האם רשאי עורך דין לכתוב בכתבי טענותיו בבית המשפט כל אשר טוען מרשו כנגד עורך-דין מבלי לבדוק את אמיתותם.

עמדת ועדת האתיקה:

1. הועדה הודיעה לשואל כי עורך דין רשאי לטעון בשם מרשו טענות קשות נגד עורך הדין האחר ככל שהן רלבנטיות לדיון וסגנונן אינו בוטה.
2. עורך דין אינו חייב לערוך בירורים בגין העובדות הנמסרות לו ע"י לקוחו. אם אכן ידוע לעורך הדין כי העובדות אינן נכונות, הרי ודאי שאינו רשאי לטעון אותן.
3. תשומת לבו של השואל הופנתה לכלל 34 לכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועית) תשמ"ו1986-.
(45630)


מתן מידע להוצל"פ על תיקי זוכה

 


חסיון מקצועי


העובדות:

1. עורד דין פנה לועדה והודיעה כי הוא מייצג לקוחה בהקשר להליכים משפטיים שונים.
2. כב' ראש ההוצל"פ הורה לעוה"ד השואל להעביר ללשכת ההוצל"פ ולידי ב"כ הזוכה את רשימת כל תיקי ההוצל"פ המטופלים על ידיו ואשר בהם החייבת היא הזוכה.
3. שואל עורך הדין האם ביצוע ההחלטה האמורה יהווה עבירה משמעתית מצדו.

עמדת ועדת האתיקה:

1. הועדה השיבה לפונה כי תיקי ההוצל"פ שבהם החייב הינו הזוכה אינם חסויים.
2. יצויין כי ניתן אף לקבל את רשימת התיקים ממחשב ההוצל"פ.
(45574)



מסירת מידע אודורת לקוח לשעבר לרשות להגבלים עסקיים

חסיון מקצועי

העובדות:

1. עורך דין העוסק במגוון תחומים הגיש תביעה לתשלום שכר טירחה כנגד חברה אותה ייצג בעבר.
2. מעיון בכתב ההגנה שהוגש ע"י מרשתו לשעבר נודע לו במפתיע כי מרשתו הנ"ל הינה צד להסכם כוסחרי שהינו הסדר כובל במובן חוק ההגבלים העסקיים התשמ"ח1988-.
3. עורך הדין מבהיר מפורשות כי ההסכם הנ"ל נחתם ע"י לקוחתו לאחר הפסקת ייצוגו אותה.
4. נוכח העובדות דלעיל שואל עוה"ד האם בעצם הדיווח על מרשתו לשעבר לרשות ההגבלים העסקיים, במועד כתיבת שאילתה זו, יש משום ביצוע עבירה אתית על ידיו.

עמדת ועדת האתיקה:

1. הועוה"דשיבה לפונה כי היא אינה יכולה להביע עמדתה לפניית השואל כובלי ששמעה את התייחסותם של כל הצדדים לפרשה.
2. הועוה"דבורה כי עקרונית לא חל חסיון, לכאורה, על מידע שהגיע לידיעתו של עוה"ד מלקוחו לאחר שיחסי עורך-דין-לקוח הסתיימו והמידעוה"דבל שלא בהקשר לשירות המקצועי שנתן ללקוח.
(46115)


© כל הזכויות שמורות ללשכת עורכי הדין בישראל - ועד מחוז תל אביב והמרכז