מאגר כתבי עת · עט ואתיקה

  גליון 83 · תאריך פרסום מאי 2006 · עט ואתיקה

קלטת שיחה ביו עו"ד ללקוח -בין קבילות לקובלנה

חברות וחברים יקרים,

לאחרונה דן בית משפט השלום בירושלים בתביעתנ שכ"ט של עו"ד כנגד לקוחותיו, לאחר שהצדדים חתמו על הסכם שכר טרחה בנוגע לייצוג בהליך בוררות. לימים הסתיים הליך הבוררות בהסכם פשרה, ובמסגרת התחשבנות בין עוה"ד ללקוחותיו. טענו הלקוחות טענות שונות כנגד נוסחו ומובנו של הסכם שכר הטרחה, וסירבו לשלם לעוה"ד את שכר הטרחה שהוא ביקש.
בית משפט השלום קיבל בחלקה את תביעת שכה"ט של עוה"ד, תוך שהוא סבר כי יש ליתן משקל מיוחד ועודף לראיה שהוצגה, והיא קלטת שיחה שהתקיימה בין עוה"ד ללקוח, ואשר הוקלטה על ידי עוה"ד, ללא ידיעת הלקוח. בית משפט השלום היה ער לטענה שבהקליטו את הלקוח, הפר עוה"ד את הוראת כלל 22(א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו1986- (להלן: "הכללים"). על פי הכלל האמור "לא יקליט עורך דין שיחה עם לקוחו או עם עורך דין אחר, אלא בידיעתם". ואולם, לנוכח העובדה כי במשפט הישראלי לא נקלט העיקרון המבוסס על "תורת פירות העץ המורעל", קבע בית משפט השלום כי הקלטת קבילה כראיה. בית משפט השלום הסיק מתוכן השיחה שהוקלטה, כי לא היה ויתור מצידו של עוה"ד על שכר הטרחה לו טען מכוחו של הפסוק שבמחלוקת. ערעור שהגיש הלקוח בפני ביהמ"ש המחוזי בירושלים (ע"א 6470/05) נדחה בעיקרו, אף שהלקוח טען כי כי הקלטת הינה ראיה שאינה קבילה לנוכה הוראת כלל 22(ג) לכללים, שלפיה "לא יעשה עורך דין שימוש בהקלטה ש3נעשתה תוך הפרת סעיף זה".
ביהמ"ש המחוזי קבע, כי האיסור שבכלל 22(ג) לכללים אינו מתייחס לקבילות הראיה שהושגה תוך הפרת הכללים, ככל שהם הופרו ע"י עוה"ד. נקבע, כי אין בכוחם של הכללים לגרוע מעקרונות היסוד בדבר קבילות ראיות, מה גם שמחוקק המשנה שהתקין את הכללים לא הוסמך להסדיר עניינים הנוגעים לתנאי קבילותן של ראיות. הודגש, כי "הזכות להביא ראיות היא זכות יסוד שנקבע שאין לשללה אלא בצורה מפורשת בחוק" (רע"א 7431/96 יפת השמש חב' לבנין והשקעות בע"מ נ' אלוני ואח', פ"ד נא(2), 574, בעמ' 576). לעניין זה ראו גם האמור בספרו של ג' קלינג, "אתיקה בעריכת דין" (תשס"א) 512 - "אם עורך הדין יבחר לעבור על האיסור האתי, יוכל גם הוא להציג את הקלטת, שכן האיסור אינו נוגע בקבילות". בקשת רשות ערעור לביהמ"ש
העליון (רע"א 1647/06) נדחתה ביום 25.4.06.
בגליון 72 של "עט ואתיקה" (ספטמבר 2003), הזכרנו את החלטתה של ועדת האתיקה, כי עו"ד רשאי לעשות שימוש במידע חסוי כנגד הלקוח לצורך התדיינות בינו לבין לקוחו. נראה לי כי יש להרחיב את ההחלטה ולקבוע כי עו"ד אשר נמצא בדין ודברים עם לקוחו בנוגע לתשלום שכר טרחה, יוכל להקליט את הלקוח ללא ידיעתו, אם וכאשר הוא צופה במידה גבוהה של הסתברות, כי הלקוח מתכחש להסכם שכר הטרחה ביניהם, כד שהוא ייאלץ להגיש תביעה לתשלום שכר הטרחה. בבואו לעשות כן, יהיה עוה"ד כפוף למגבלות שהוזכרו בעל"ע 17/86 עו"ד פלונית נ' לשכת עורכי הדין, פ"ד מא(4) 770, העומדות כתנאי לחריג להחלת חובת הסודיות כאשר עוה"ד נאלץ לתבוע את שכר טרחתו:

(א) מותר לחשוף מידע חסוי אך ורק אם המידע הוא הכרחי לצרכי עילת תביעת השכר ובלעדיו היא לא תקום; (ב) עורך הדין יחשוף רק את המידע המצומצם וההכרחי להעמיד את עילת התביעה, ולא מעבר לכך (ג) בטרם יגלה עורך-הדין את המידע המצומצם וההכרחי כאמור, ינקוט את כל הדרכים והצעדים כדי לבוא על שכרו, וכל זאת בלי להשתמש בכמידע החסוי כאיום, לחץ או השפעה להשיג שכרו.
בד בבד, אני מציע כי ועדות האתיקה והקובלים המשמעתיים, לא יראו בשימוש שכזה בקלטת, כהפרת כלל 22(ג). יש לזכור כי האיסור על הקלטת שיחה עם הלקוח בא בשל יחסי האמון ביניהם. חששו של הלקוח, כי עורך דינו מקליט את השיחה שביניהם, עלול להרתיע את הלקוח משיחה חופשית. ואולם, רציונאל זה איננו חל במצב בו ברור, במידה גבוהה של הסתברות, כי נוצר שבר ביחסי האמון בין הצדדים, כאשר הלקוח מתכחש לחובתו החוזית לשלם את שכר הטרחה. במצב דברים זה, השיח החופשי איננו נוגע לתיק עצמו אלא לחיוב הנלווה לכל ייצוג משפטי - והוא תשלום שכר הטרחה. דהיינו, השיה החופשי מתנהל כעת על נסיבות ממוקדות אשר הינן חיצוניות למהות התיק המשפטי. כלי ההקלטה בנסיבות אלה, שומר בצורה נאותה על זכותו הבסיסית והמובנת של עוה"ד למלוא שכר הטרהה המוסכם, במיוחד משום שפעמים רבות הסכסוך מתעורר לאחר סיומו של הטיפול וכאשר הלקוח כבר זכה במבוקשו. לטעמי, מדיניות זו עולה בקנה אחד עם ההגיון הטמון בזכות העכבון של עוה"ד. שכן המחוקק הכיר בכך שבין הצדדים עלול להתגלע סכסוך (שוב, לרוב - לאחר סיום הטיפול המשפטי), וכאן האינטרס של עוה"ד להבטחת שכר טרחתו, אינו פוגע בחובת הנאמנות שלו ללקוח.

שלכם בכל עת,
עו"ד אילן בומבך,

יו"ר ועד מחוז ת"א והמרכז

קלטת שיחה ביו עו"ד ללקוח -בין קבילות לקובלנה

 

חברות וחברים יקרים,

לאחרונה דן בית משפט השלום בירושלים בתביעתנ שכ"ט של עו"ד כנגד לקוחותיו, לאחר שהצדדים חתמו על הסכם שכר טרחה בנוגע לייצוג בהליך בוררות. לימים הסתיים הליך הבוררות בהסכם פשרה, ובמסגרת התחשבנות בין עוה"ד ללקוחותיו. טענו הלקוחות טענות שונות כנגד נוסחו ומובנו של הסכם שכר הטרחה, וסירבו לשלם לעוה"ד את שכר הטרחה שהוא ביקש.
בית משפט השלום קיבל בחלקה את תביעת שכה"ט של עוה"ד, תוך שהוא סבר כי יש ליתן משקל מיוחד ועודף לראיה שהוצגה, והיא קלטת שיחה שהתקיימה בין עוה"ד ללקוח, ואשר הוקלטה על ידי עוה"ד, ללא ידיעת הלקוח. בית משפט השלום היה ער לטענה שבהקליטו את הלקוח, הפר עוה"ד את הוראת כלל 22(א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו1986- (להלן: "הכללים"). על פי הכלל האמור "לא יקליט עורך דין שיחה עם לקוחו או עם עורך דין אחר, אלא בידיעתם". ואולם, לנוכח העובדה כי במשפט הישראלי לא נקלט העיקרון המבוסס על "תורת פירות העץ המורעל", קבע בית משפט השלום כי הקלטת קבילה כראיה. בית משפט השלום הסיק מתוכן השיחה שהוקלטה, כי לא היה ויתור מצידו של עוה"ד על שכר הטרחה לו טען מכוחו של הפסוק שבמחלוקת. ערעור שהגיש הלקוח בפני ביהמ"ש המחוזי בירושלים (ע"א 6470/05) נדחה בעיקרו, אף שהלקוח טען כי כי הקלטת הינה ראיה שאינה קבילה לנוכה הוראת כלל 22(ג) לכללים, שלפיה "לא יעשה עורך דין שימוש בהקלטה ש3נעשתה תוך הפרת סעיף זה".
ביהמ"ש המחוזי קבע, כי האיסור שבכלל 22(ג) לכללים אינו מתייחס לקבילות הראיה שהושגה תוך הפרת הכללים, ככל שהם הופרו ע"י עוה"ד. נקבע, כי אין בכוחם של הכללים לגרוע מעקרונות היסוד בדבר קבילות ראיות, מה גם שמחוקק המשנה שהתקין את הכללים לא הוסמך להסדיר עניינים הנוגעים לתנאי קבילותן של ראיות. הודגש, כי "הזכות להביא ראיות היא זכות יסוד שנקבע שאין לשללה אלא בצורה מפורשת בחוק" (רע"א 7431/96 יפת השמש חב' לבנין והשקעות בע"מ נ' אלוני ואח', פ"ד נא(2), 574, בעמ' 576). לעניין זה ראו גם האמור בספרו של ג' קלינג, "אתיקה בעריכת דין" (תשס"א) 512 - "אם עורך הדין יבחר לעבור על האיסור האתי, יוכל גם הוא להציג את הקלטת, שכן האיסור אינו נוגע בקבילות". בקשת רשות ערעור לביהמ"ש
העליון (רע"א 1647/06) נדחתה ביום 25.4.06.
בגליון 72 של "עט ואתיקה" (ספטמבר 2003), הזכרנו את החלטתה של ועדת האתיקה, כי עו"ד רשאי לעשות שימוש במידע חסוי כנגד הלקוח לצורך התדיינות בינו לבין לקוחו. נראה לי כי יש להרחיב את ההחלטה ולקבוע כי עו"ד אשר נמצא בדין ודברים עם לקוחו בנוגע לתשלום שכר טרחה, יוכל להקליט את הלקוח ללא ידיעתו, אם וכאשר הוא צופה במידה גבוהה של הסתברות, כי הלקוח מתכחש להסכם שכר הטרחה ביניהם, כד שהוא ייאלץ להגיש תביעה לתשלום שכר הטרחה. בבואו לעשות כן, יהיה עוה"ד כפוף למגבלות שהוזכרו בעל"ע 17/86 עו"ד פלונית נ' לשכת עורכי הדין, פ"ד מא(4) 770, העומדות כתנאי לחריג להחלת חובת הסודיות כאשר עוה"ד נאלץ לתבוע את שכר טרחתו:

(א) מותר לחשוף מידע חסוי אך ורק אם המידע הוא הכרחי לצרכי עילת תביעת השכר ובלעדיו היא לא תקום; (ב) עורך הדין יחשוף רק את המידע המצומצם וההכרחי להעמיד את עילת התביעה, ולא מעבר לכך (ג) בטרם יגלה עורך-הדין את המידע המצומצם וההכרחי כאמור, ינקוט את כל הדרכים והצעדים כדי לבוא על שכרו, וכל זאת בלי להשתמש בכמידע החסוי כאיום, לחץ או השפעה להשיג שכרו.
בד בבד, אני מציע כי ועדות האתיקה והקובלים המשמעתיים, לא יראו בשימוש שכזה בקלטת, כהפרת כלל 22(ג). יש לזכור כי האיסור על הקלטת שיחה עם הלקוח בא בשל יחסי האמון ביניהם. חששו של הלקוח, כי עורך דינו מקליט את השיחה שביניהם, עלול להרתיע את הלקוח משיחה חופשית. ואולם, רציונאל זה איננו חל במצב בו ברור, במידה גבוהה של הסתברות, כי נוצר שבר ביחסי האמון בין הצדדים, כאשר הלקוח מתכחש לחובתו החוזית לשלם את שכר הטרחה. במצב דברים זה, השיח החופשי איננו נוגע לתיק עצמו אלא לחיוב הנלווה לכל ייצוג משפטי - והוא תשלום שכר הטרחה. דהיינו, השיה החופשי מתנהל כעת על נסיבות ממוקדות אשר הינן חיצוניות למהות התיק המשפטי. כלי ההקלטה בנסיבות אלה, שומר בצורה נאותה על זכותו הבסיסית והמובנת של עוה"ד למלוא שכר הטרהה המוסכם, במיוחד משום שפעמים רבות הסכסוך מתעורר לאחר סיומו של הטיפול וכאשר הלקוח כבר זכה במבוקשו. לטעמי, מדיניות זו עולה בקנה אחד עם ההגיון הטמון בזכות העכבון של עוה"ד. שכן המחוקק הכיר בכך שבין הצדדים עלול להתגלע סכסוך (שוב, לרוב - לאחר סיום הטיפול המשפטי), וכאן האינטרס של עוה"ד להבטחת שכר טרחתו, אינו פוגע בחובת הנאמנות שלו ללקוח.

שלכם בכל עת,
עו"ד אילן בומבך,

יו"ר ועד מחוז ת"א והמרכז


ייצוג לקוח נגד גרושתו והיכולת לייצג את השניים בהגנה משותפת נגד תביעת צד ג'

ניגוד ענינים

העובדות:

1. עורד-דיך כוייצג לקוח התובע מגרושתו כספים עפ"י הסכם גירושין. ההליך התמצה עד עוה"דשיגור מכתבים לאשה ולאויר מכן לבא כחה.
2. בימים אלה הגיעה אל הלקוח תביעה חוזית המופנית כלפיו וכלפי נרושתו כאשר ב"כ האשה ממליץ בפניה להיות מיוצגת בתביעה זו במשותף עם הלקוח ע"י עורד הדין הפוכה.
3. שואל עורך הדין האם במקרה זה קיימת מניעה לייצג גם את האשה או שמא יש בכך משום פגיעה באפשרות הייצוג של הלקוח כנגד גרושתו בתביעה על פי הסכם הגירושין שהרי הלקוח מעוניין להכושיד ולהיות מיוצג ע"י עורך הדין הפונה בתביעה כנגד גרושתו בגין כספים המגיעים לו.

עמדת ועדת האתיקה:

1. הועוה"דשיבה לפונה כי אין הוא יכול לייצג את הלקוח נגד גרושתו וכן לייצגו נגד צד ג' בהקשר למכירת דיןתם.
2. תשומת לב השואל הופנתה לאמור בכלל 14 לכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועירנ) התשמ"ו1986-.

(44294)

הזכות לשוחח טלפונית עם עמית למקצוע

עוה"ד והצד שכנגד

העובדות:

1. עורד דין המטפל בשם לקוחותיו ברניקי הוצל"פ ולרוב נעוה"ד"י פקידים המטפלים בתיקים חרף בקשותיו לשוחח עם עורך הדיו של הצד שכנגד.
2. עורד הדין טוען כי הפקידים אינם מאפשרים לו לשוחח ישירות בטלפון עם ב"כ הצד שכנגד ואף מתנהגים אליו ביחס מזלזל ולא מכובד.
3. ברצון השואל לברר האם אין הדבר נוגד את כללי האתיקה.

עמדת ועדת האתיקה:

1. הועוה"דשיבה לשואל כי עורך דין, המטפל בתיקים רבים בלשכת ההוצל"פ, אינו חייב לשוחח אישית עם כל חייב המבקש זאת.
2. יחד עם זאת סבורה הועוה"די כאשר עורד דין של חייב מבקש לשוחח עם ב"כ הזוכה ראוי הוא כי השיחה תיערד עמו אישית.
(44363)

החובה להמציא פרטים מלאים על כספים המוחזקים ע"י עורך-דין בנאמנות

עו ה"ד כנאמן

העובדות:

1. עורך הדין השואל שימש כנאמן בעיסקת כוכר (יד שנייה) כשהוא מייצג את המוכר ולקונה היה עורך דין מטעמו.
2. הקונה שילם במעמד מסירת החזקה את כל יתרת התמורה למוכר למעט הסכום שהופקד עפ"י החוזה לנאמנות אצל עורד הדין השואל.
3. עפ"י החוזה הופקד כאמור סד מוסכם בנאמנות
- וזאת עד להמצאת המסמכים שהיו חסרים.
4. עם המצאת כל המסמכים לב"כ הקונה הסתיימה הנאמנות.
5. שואל עוה"ד האם, בשלב זה , קמה לו חובה למסור דפי חשבון וכיו"ב. כמו כן מבקש השואל לדעת האם מבחינה עקרונית הקונה נחשב ל"נהנה" כהגדרתו בחוק.

עמדת ועדת האתיקה:

1. הועוה"דשיבה לשואל כי מחובתו למסור דפי חשבון וכיו"ב לקוכה או לבא כחו מעבר למה שכבר מסר להם מספר פעמים בכתב.
2. אשר להגדרת מעמדו של הקונה הרי הוא נחשב ומוגדר כ"נהנה" עפ"י החוק.
(44141)

החובה לפנות לרשויות לצורד הגנת הלקוח

 


חסיון מקצועי

העובדות:

1. לקוחה פנרנה אל עוה"דד, כדי לקבל ייעוץ משפטי שכן, לדבריה, היא נתובה מצד בנה הבגיר להתעללות נפשית ופיזית והוא הדין גם לאלימות הבן כלפי משפחתה הקרובה של האשה לרבות אביה ואחיה.
2. לאשה היה צו הגכה כנגד בנה שהיה תקף עד לאחרונה והופר פעמים רבות על ידיו. לטענתה פניותיה למשטרה בנושא לא טופלו כלל.
3. עוה"ד חושש לחיי הלקוחה מחד ומאידך המדובר כאן בבעוה"דנושית, ערכית ומוסרית שהרי קיימת כאן גם חובת דיווח וכן סוגיית חסיון עו"ד-לקוח,
4. השאלה הנשאלת היא האם בנסיבות המיוחדות הללו רשאי עוה"ד לפנות בתלונה אנונימית למחלקה לשירותים חברתיים בעירייה, או לכל גורם אשר מסוגל לטפל בבעוה"דהאם עליו להודיע ללקוחה על עשייה זו.

עמדת ועדת האתיקה:

הועוה"דשיבה לעוה"ד כי על סמך העובדות שפורטו בפניה הוא רשאי לפנות לרשויות.
(44564)



ייצוג נאשם בהליד פלילי כאשר לקוחה לשעבר הינה עדת תביעה

ניגוד ענינים

העובדות:

עורך דין פנה בשאילתא לועוה"דביקש לקבל את הוות דעוה"דאם ניתן לו לייצג נאשם בהליך פלילי בו מרשתו לשעבר ושותפתו של הנאשם הינה עדת תביעה.

עמדת ועדת האתיקה:

1. ועדת האתיקה השיבה לעורך הדין הפונה כי לדעוה"דין הוא יכול לייצג נאשם בהליך פלילי בו מרשתו ושותפתו לשעבר הינה עדת תביעה.
2. ועדת האתיקה סבורה כי קיים חשש לניגוד ענינים בין מרשתו לשעבר של הפונה - עדת התביעה לבין מרשו הנוכחי -- כאשר עמדתה סותרת את עמדת הנאשם.
3. תשומת לב הפונה הופבתה לנקוב בכלל 14 לכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועית) תשמ"ו1986-.
(44527)

המגבלות החלות על עו"ד עצמאי לייצג לקוח של המשרד בו עבד בעבר כשכיר

ניגוד ענינים

העובדות:

1. עורד-דין עבד לפני מספר שנים כשכיר במשרד עורכי דין.
2. אחת מלקוחות המשרד היתה עמותה ובמסגרת עבודתו הכין עבורה הסכם להעסקת אדריכל.
3. בינתיים פרש עורך הדין הפונה לדרכו העצמאית ומאז לא ייצג את העמותה ואין לו כל קשר מקצועי עוה"דו עם אנשיה שמרביתם התחלפו ואינם מוכרים לו. גם משרד עורכי הדין, שבו עבד בזמנו, הפסיק, זה כוכבר, להיות יועוה"דמשפטי.
4. בימים אלה פנה האדריכל הנ"ל לפונה והזכיר לו את דבר מעורבותו בהכנת חוזה העסקתו בעמותה בפוסגרת פעולתו במשרד כשכיר וביקשו לייצגו עוה"דתביעה שבכוונתו להגיש כנגד העמותה המתבססת על תקבולים המגיעים לו עפ"י החוזה הנ"ל כאשר העמותה מסרבת לשלמם לו.
5. שואל הפונה האם בנסיבות מקרה זה קיימת מניעה אתית כי ייצג את האדרלכל.

עמדת ועדת האתיקה:

א. הועוה"דשיבה לפונה כי על סמך העובדות שפורטו בפנייתו אליה אין הוא רשאי לייצג את האדריכל נגד העמותה בתביעה הנסמכת על החוזה שערד עבור העמותה, עת עוה"ד הועסק כשכיר במשרד עורכי הדין.
ב. תשומת לב עוה"ד הופנתה לנקוב בכללים 14 ו16-לכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועית) תשמ"ו1986.
(44222)

© כל הזכויות שמורות ללשכת עורכי הדין בישראל - ועד מחוז תל אביב והמרכז