מאגר כתבי עת · עט ואתיקה

  גליון 81 · תאריך פרסום אוגוסט 2005 · עט ואתיקה

הסגת גבול המקצוע - מגמות בפסיקה וקריאה לתיקון החוק

חברים וחברות יקרים,

ס' 20 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א1961- (להלן: "החוק"), קובע רשימה סגורה של פעולות המיוחדות אך ורק לעורך דין. מדובר בייצוג של אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי משפט, בתי דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית; ייצוג אדם אחר וכל פעולה אחרת בשמו לפני רשימה סגורה של רשויות שונות (משרדי ההוצאה לפועל, רשם החברות, רשם השותפויות, רשם הפטנטים והמדגמים ועוד); בעריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא זכותן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה, ובייעוץ וחיווי דעת משפטיים. לס' 20 חשיבות רבה שכן הוא שומר מפני הסגת גבול המקצוע, היינו הוא מייחד את המקצוע לעו"ד בלבד, כך שמי שאינו עו"ד ועושה פעולה שנתייחדה לעו"ד, מבצע עבירה פלילית של הסגת גבול המקצוע. ואכן, ס' 96 לחוק קובע, כי "מי שאינו עורך דין ועושה פעולה שנתייחדה לפי חוק זה לעורכי דין, דינו - קנס חמשת אלפים לירות". יתר על כן, "לא יזדקק בית משפט לתביעת שכר בעד שירות שנתן מי שאינו עורך דין, במידה שהיה בו שירות שנתייחד לפי חוק זה לעורכי דין" (ס' 98 לחוק).
בתי המשפט רואים לעיתים בחומרה את התופעה של הסגת גבול המקצוע. עם זאת, לדעתי, לאור הגידול המואץ במספר עוה"ד והחשש מירידה ברמתם ובשירות הניתן ללקוחות, התעלמות מתופעה מדאיגה זו עלולה לגרום לירידת קרנו של מקצוע עריכת הדין ולפגיעה חמורה נוספת בתדמיתו. יצוין, כי בתי המשפט מוטרדים מן הפגיעה בציבור הלקוחות, יותר מפגיעה כזו או אחרת בתדמית עוה"ד. אכן, כפי שלא יעלה על הדעת שמי שאינו רופא יבצע ניתוחים, כך לא ייתכן שמי שאינו עו"ד, יבצע פעולות שיוחדו לעו"ד. דומה, כי זה המינימום שניתן לדרוש.
על עיקרים אלה עמד לאחרונה כב' השופט מנחם קליין בת"א (ת"א) 11293/02 מאל - המרכז הארצי לפיצויים לנפגעי תאונות בע"מ נ' אלברט בן ברוך, דינים-שלום כרך כג 538 (להלן: "עניין מאל"). בעניין מאל נדונה תביעה של חברה שהתמחותה ועיסוקה במימוש "זכויות רפואיות" של לקוחותיה, כלפי המוסד לביטוה לאומי ו/או משרד הביטחון. החברה תבעה את שכר טרחתה מהנתבע, על-פי הסכה שכר טרחה בין הצדדים. הצדדים לא העלו טענה לגבי תחולת ס' 98 לחוק. היה זה בית המשפט שהעלה מיוזמתו את הטענה והחליט לבסוף לדחות את התביעה, תוד שציין כי לתובעת לא קמה הזכות לגבות שכר טרחה מאת הנתבעת, וזאת מכוח סי 98 לחוק, אשר "בא בעצם לאותת לאותם חברות, ארגונים ואנשים פרטיים, להם אין כל מיגבלות אתיות ואחרות, שכאשר הם פולשים לתחום לא להם ואף אם מחתימים לקוחות תמימים על 'הסכמי שכר טרחה' למיניהם, שירותם לא יזכה בגיבוי בית המשפט בעת גביית 'החוב' המגיע להם".
ראוי להפנות לפסיקה נוגדת של כב' השופטת תמר אברהמי בת"א (ת"א) 60143/03 בר מדיקס בע"מ נ' צדיק מנחם קמאל, אשר נסב אודות תביעה שהגישה חברה העוסקת "במתן סיוע למימוש זכויות בגין מצב בריאות", לתשלום תמורה חוזית בגין סיוע שנתנה לנתבע בגין הגשת תביעה למוסד לביטוה לאומי. הנתבע טען, בין השאר, כי השירות שנתנה לו התובעת מהווה פעולה שיוחדה על-פי דין לעורכי דין. בית המשפט קיבל את התביעה ופסק כי לאור חוק יסוד: חופש העיסוק, יש לפרש בצמצום את ס' 20 לחוק הואיל והוא אינו כולל את המל"ל בגדרו, ואז סיוע מהסוג שניתן על ידי התובעת אינו אסור לפי דין, מכאן, שמילוי טופס הפנייה אל המל"ל (ולקצין התגמולים) - לרבות סיוע בכל הנדרש לשם מילויו והגשתו באופן מיטבי מבהינת הלקוה ותיאום אדמיניסטרטיבי המו העברת מסמכיה הסרים - אינו אסור על מי שאינו עורד-דין.
לפיכך, כדי למנוע פסיקות סותרות מעין אלה ולהבהיר את המצב החוקי, ראוי לתקן את ס' 20 לחוק ולהכליל בתוכו גופים נוספים, כגון: מוסדות תכנון ובנייה, המוסד לביטוח לאומי, רשויות המכס ומע"מ, רשם המפלגות, רשם העמותות ורשם מאגרי המידע. אף כי ייתכן שניתן לכלול את כל אותם הגופים בגדר סעיף 1(20) לחוק (גופיה ואנשיה בעלי סמכות מעיו שיפוטית), ראוי הוא - למען הסדר הטוב - לתקן את החוק כד שיכלול פעולות ייצוג אלו כפעולות המיוחדות לעורכי הדין, ואני מנצל במה זו על מנת לקרוא למחוקק לפעול בענין זה ללא דיחוי.
כמו כן, הנני מוצא לנכון לברך את עוה"ד אוריאל עינב וסיני קהת על מינויים כיו"ר משותפים של ועדת האתיקה המחוזית. עו"ד עינב מונה אף לסגן יו"ר ועד המחוזי. אני מאחל להם הצלחה בתפקידם.

לשירותכם בכל עת,
עו"ד אילן בומבך
יו"ר ועד מחוז ת"א והמרכז.

המגבלות החלות על פעולותיה של עמותה מכח הוראות חוק לשכת עוה"ד, תשכ"א – 1961

פעילות מקצועית - שונות

העובדות:
1. עמותה הרואה עצמה כמייצגת אינטרס ציבורי ופועלת, בין היתר, באמצעות עורכי דין, שיגרה לועדה דגם של התקשרות של הלקוח עם באי כח העמותה.
2. העמותה מבקשת לקבל את חוות דעת הועדה לגבי עצם ההתקשרות בין הלקוח לבינה הנעשית על דרך של הצהרת הלקוח והכוללת בחובה תנאים מתנאים שונים.
3. העמותה מבקשת לדעת האם ההתקשרות האמורה של הלקוח אינה נוגדת את הכללים 14 ו 16-לכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועית), התשמ"ו1986.

עמדת ועדת האתיקה:
1. העמותה אינה רשאית ליתן שירותים משפטיים נוכח האמור בסעיף 20 לחוק לשכת עוה"ד, תשכ"א1961-.
2. יתכן והעמותה רשאית לממן שירות משפטי לאנשים שונים ע"י עורכי דין מטעמה, אך עורכי דין אלה חייבים לקיים את כללי האתיקה המקצועית ולהתייחס אל הלקוחות כלקוחותיהם. אין בעובדה שהופנו באמצעות הסעד המשפטי שמעמידה העמותה כדי למעט מהחובה האתית.
3. ניתן, אולי, להתיר לעו"ד הסבור כי המשך ייצוג הלקוח סותר את עקרונותיו, להשתחרר מייצוג הלקוח, אך על השחרור להיות כפוף לתנאי כלל 13 לכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועית), תשמ"ו1986.
4. למעט במקרים הנזכרים בכלל 14 (ד) לכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועית), תשמ"ו1986-, אין אפשרות להתנות על האיסורים לפעול בניגוד עניינים, לרבות עפ"י כללים 14 ו16- לכללים הנ"ל.
5. הועדה מדגישה בתשובתה, כי האיסור לפעול בניגוד עניינים נועד להגן לא רק על הלקוח עצמו אלא גם על הציבור בכלל ועל אימון הציבור בעורכי דין.

(42521)

כיצד יש לנהוג בלקוח הלוקה בנפשו ואיר לו אפוטרופוס

 

עוה"ד ולקוחו


העובדות:
1. עורך-דין מייצג לקוח שהוא אדם צעיר ובגיר.
2. הלקוח הוכר ע"י המ.ל.ל. במסגרת נכות כללית בשיעור של 50% בגין הפרעה נפשית והתנהגותית קשה על רקע סכיזופרניה והמ.ל.ל. קבע את מוגבלות הלקוח בעבודה בשיעור של 100%.
3. לפני מספר שנים היה הלקוח מעורב בתאונת דרכים בה נגרמו לו נזקי גוף קלים. כתוצאה מכך מונה מומהה רפואי מוסכם שקבע כי הלקוח אינו סובל מנכות בעקבות אותה תאונה.
4. לאחר מו"מ בין עוה"ד וחברת הביטוח הסכימה המבטחת לשלם ללקוה פיצוי בגיו נזקי הגוף שנגרמו לו בסך של 10,000.- ש"ח, שהינו סכום סביר בהתחשב בכך שלא נגרמה ללקוח נכות בגין התאונה.
5. הלקוח לא הוכר כפסול דין אם כי המ.ל.ל. מינה את אבי הלקוח כ"מקבל גימלה" עבור בנו עפ"י סעיף 304 לחוק המ.ל.ל.
6. הלקוח מסרב בכל תוקף לחתום על שטרי הפטור לצורך קבלת הפיצוי.
7. עורך הדין מבקש לקבל את עמדת הועדה בדברים הבאים:
א. כיצד יש להמשיך הטיפול בתיק כאשר הלקוח, שהינו מוגבל בשכלו ולא מונה לו אפוטרופוס אינו משתף פעולה ומסרב לחתום על שטר פטור, למרות שהתנאים בו הם לטובתו.
ב. האם על עוה"ד לסיים את תביעת הפיצויים, כבקשת האב שמונה כ"מקבל גימלה", כאשר הפשרה, למיטב הכרתו של השואל, היכה טובה מאוד או שמא עליו להתפטר מהמשך הטיפול בתיק.
ג. כיצד ניתן לגבות את שכר טרחתו.

עמדה ועדת האתיקה:
 

הועדה השיבה לעוה"ד כי ע"ס העובדות המפורטות בפנייתו כל עוד לא מונה ללקוח אפוטרופוס אין הוא יכול לפעול בניגוד לדעתו.
(42266)

הזכות לייצוג לקוח

עוה"ד ולקוחו

העובדות:
1. עורך-דין הועסק כשכיר, בחברת אופנה במשד כתשעה ר,ודשיכ), בתפקיד שאינו מקצועי.
2. עובדת לשעבר, באותה חברה, פנתה אל עוה"ד וביקשה לשכור את שירותיו בהליך משפטי אותו היא מקיימת נגד החברה הנ"ל.
3. עוה"ד מבקש לדעת האס קיימת מניעה אתית המונעת ממנו את ייצוגה של העובדת.

עמדת ועדת האתיקה:
1. הועדה השיבה כי אין מניעה שייצג את העובדת הנ"ל כנגד חברת האופנה, מקום עבודתו לשעבר.
2. האמור לעיל, הינו בכפוף לכך שאין הייצוג האמור נמצא בסתירה לתנאי הסכם העבודה שלו וכן לכך שאין ברשותו מידע סודי שבו יוכל לעשות שימוש, בהקשר למעבידו לשעבר.
(42569)

החסיון החל על לקוחותיו של עורך-דין

חסיון מקצועי

העובדות:
1. עורד דין ערך בעבר הסכם הלוואה עבור שני צדדים.
2. נתגלעו מחלוקות בין הצדדים והם סיכמו ביניהם את רשימת העדים שיוזמנו לדיון בביהמ"ש, לרבות עוה"ד, השואל.
3. עורד הדין מבקש לדעת האם הוא יכול לתת תצהיר המפרט את נסיבות המקרה עוד טרם מתן עדותו - שכן ייתכן ותצהיר כזה ייתר את הצורך בעדותו בביהמ"ש. בנוסף, מבקש עוה"ד לדעת האם יוכל להעיד באופן חופשי בנושא המחלוקת או שמא יהא בכך משום הפרת חובת החסיון הואיל והוזמן לעדות עייי שני הצדדים.

עמדת ועדת האתיקה:
1. הועדה השיבה לפונה כי מן הראוי שלא יתן תצהיר בענין נשוא פנייתו אלא יופיע למתן עדות תוד מתן אפשרות למי מהצדדים, שירצה בכך, לטעון לחסיון במהלך הדיון והעדות וליתן לביהמ"ש את אפשרות ההכרעה בנושא.
2. הועדה סבורה כי המידע שברשות הפונה אינו חסוי לטובת לקוח אחד כנגד הלקוח האחר והחסיון אינו חל לטובת אחד מהצדדים, כאשר שניהם מיוצגים באותו ענין ע"י השואל.

(42407)

היכולת לערוב ליציאה מהארץ של חייב בתיק הוצל"פ

עוה"ד ולקוחו

העובדות:
1. עורד דין פנה לועדה וביקש לקבל את עמדתה בשאלה, האם נוכח הנקוב בכלל 10 רישא לכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועית), התשמ"ו1986-רשאי עורד-דין לערוב לשובו ארצה של חייב בתיק הוצל"פ.
2. החייב אינו מיוצג ע"י פרקליט בתיק ההוצל"פ (החייב אינו מתנגד בתיק ולא הגיש בו כל בקשה).
3. הפרקליט מטפל, מטעם הלקוח, בניהול מו"מ בענין הסדר הפשרה מול ב"כ הזוכה ומטפל באותו לקוח באופן קבוע.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה השיבה לפונה כי בהנחה שאכן הוא הפרקליט אשר יערוב לשובו ארצה של חייב בתיק הוצל"פ, הרי, לכאורה, במקרה כזה, חל עליו איסור ליתן הערבות.

(42808)

סוגיית החסיון

חסיוו מקצועי

העובדות:
1. עורך-דין פנה לועדה (להלן עו"ד "א") והודיע כי פנה אליו עו"ד "ב" בבקשה ליתן תצהיר במסגרת תביעה בבית הדין האזורי לעבודה של עובדת בחברה כנגד החברה.
2. עורך-הדין "א" כיהן בעבר כב"כ החברה בעבודות משפטיות שונות לרבות טיפול במו"מ מול העובדים.
3. עוה"ד "א" אינו מטפל ואינו מייצג את החברה מזה כשלוש שנים.
4. עו"ד "ב", בשם עובדת החברה, מבקש מעו"ד "א" למסור תצהיר בהקשר להעסקת העובדת וזאת במסגרת תביעת העובדת בביה"ד לעבודה כנגד החברה.
5. שואל עו"ד "א" האם הוא יכול לתת תצהיר וכן להעיד נגד החברה, ככל שיוזמן לכך.

עמדת ועדת האתיקה:
1. הועדה השיבה לעורך-הדין כי על סמך העובדות שפורטו בפנייתו אליה, מן הראוי כי לא יתן תצהיר על מנת לאפשר לחברה לטעון לחסיון.
2. אם העובדת מבקשת להעיד את עורך-הדין, עליה לעשות זאת באמצעות זימונו לביה"ד ושם תוכל החברה לטעון לחסיון, ולקבל בסופו של דבר את הכרעת ביה"ד.

(42816)

המגבלות החלות על עורד-דין בייצוג לקוחות של שותפו למשרד

עוה"ד ומשרדו

העובדות:
1. שני עורכי דין מנהלים משרד משותף העוסק בתחום המעמד האישי.
2. אחד מעוה"ד קיים הליך של גישור בסכסוך גירושין ואילו עוה"ד האחר שבמשרד כלל לא טיפל בתיק זה ולא היתה לו מעורבות כלשהי בו.
3. האשה פנתה לעוה"ד, דהיינו, לשותף האחר, וביקשה ממנו ליצגה בהליכים שונים.
4. שואל עוה"ד האם בנסיבות אלה קיימת מניעה אתית לייצוגה של הלקוחה.

עמדת ועדת האתיקה:
1. ועדת האתיקה השיבה לפונה כי אינו יכול לקבל על עצמו את ייצוג הלקוחה.
2. הואיל והבעל והאשה ניהלו הליד גישור אצל שותפו של הפונה, יתכן והבעל מסר בהליך זה מידע סודי לשותף ולכן סבורה הועדה שאין זה ראוי כי האשה תיוצג ע"י הפוכה, באשר ייצוג כאמור יפגע קשות באמון הציבור בעורכי-הדין.
(42522)



© כל הזכויות שמורות ללשכת עורכי הדין בישראל - ועד מחוז תל אביב והמרכז