מאגר כתבי עת · עט ואתיקה

  גליון 80 · תאריך פרסום מאי 2005 · עט ואתיקה

על הצורך בתיקון הליך הקבילה המוסדר בחוק


חברות וחברים יקרים

לשכת עורכי הדין ממלאת תפקיד חשוב בהגנה על הציבור מפני ייצוג בלתי הולם של עורכי דין ע"י פיקוח על הרמה האתית של ציבור עורכי הדין. כך מגינה הלשכה על תדמיתו של מקצוע עריכת הדין. לאור זאת, ברצוני להתייחס בשורות אלו לדין הנוהג באשר להגשת קובלנות שמביאות את עורך הדין הנקבל לדין משמעתי, ועל הצורך בתיקונו.
סעיף 63 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א1961- (להלן: "החוק"), קובע, כי הועד המרכזי, ועד מחוזי וכן היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה רשאים להגיש קובלנה לבית דין משמעתי בשל עבירת משמעת. כלל 3א לכללי לשכת עורכי הדין (סדרי דין בבתי הדין המשמעתיים), תשכ"ב1962 (להלן: "הכללים") מותיר בידי הקובל את שיקול הדעת אם להגיש קובלנה. היה והקובל מוצא שאין מקום להגיש קובלנה ע"פ התלונה, הוא מודיע על כך למתלונן.
אלא שבכך לא סגי. ע"פ כלל 4ב לכללים: "הוגשה לוועד המרכזי או לוועד המחוזי תלונה כאמור בסעיף 1 ולא ראו שיש מקום להגיש קובלנה על פיה, יעבירו ליועץ המשפטי לממשלה, את העתק הודעתם לפי סעיף 4 בצירוף התלונה ותשובת עורך הדין שנגדו הוגשה התלונה".
מן המקובץ בכללים אלו עולה, כי במידה שקובל אינו מוצא מקום להגיש קובלנה על פי התלונה, הוא מעביר לקובל 'הבכיר' (ע"פ נז' 63 לחוק), דהיינו ליועץ המשפטי לממשלה, את העתק הודעתו למתלונן בצירוף התלונה ותשובת עורך הדין שנגדו הוגשה התלונה. היועץ המשפטי לממשלה עשוי שלא להתערב בהחלטה או, על פי שיקול דעתו, לקבל החלטה אהרת מזו של הועד המרכזי או הועד המחוזי. יצוין, כי היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה משתמשים למעשה בסמכותם רק במקרים נדירים, שבהם מיוחסת לעורך הדין עבירה פלילית בעלת אופי מוסרי שלילי או התנהגות בלתי הולמת חמורה ביותר בנסיבותיה (בג"ץ 433/87 שמואל רכטמן נ' לשכת עורכי הדין מחוז תלאביב-יפו פ"ד מא(4) 606, בעמ' 612).
נראה, כי הכשל העיקרי הטמון בחוק, הוא סמכות הקבילה המקבילה של הועד המחוזי והועד המרכזי, שכן החלטת הועד המחוזי לגנוז את התלונה אינה שוללת את סמכות הקבילה מהועד המרכזי, וניתן להזור על כל התהליך מההתחלה. מצב זה אינו ראוי, והוא מתכון להגשת תלונות סרק וקיומם של הליכים כפולים ומיותרים. כיום, טענתו של עו"ד נילון, כי ההליכים היו צריכים להינקט ע"י קובל זה ולא אחר, לא תתקבל ע"י בית המשפט, לאור סמכויותיהם המקבילות של הקובלים (ראו לעניין זה בג"ץ 248/81 שמעון ווליס נ' הוועד המחוזי ואח', פ"ד לז(3) 533). מובן, כי התנהלות זו נורמת לעורך הדין הנילון עוול, בשל התמשכות ההליכים, חוסר הוודאות ותחושת העלבון הנלווים להם.

כך, מומלץ לקבוע בחוק, כי כאשר החליט קובל לגנוז תלונה, לא יוכל קובל אחר להגיש קבילה נוספת כנגד הנילון באותו העניין נשוא התלונה. אם למגיש התלונה תהיינה, בכל זאת, השגות על שיקול דעתו של הקובל, פתוחה הדרך בפניו להגיש עתירה לבג"ץ בעניין, אך לא לשוב ולפנות לקובל אחר מתוך תקווה לנסות שוב את מזלו.
ראוי להדגיש, כי מתן אפשרות נוספת לבחינת התלונה אצל אותו קובל - כפי שהדבר נעשה בפועל כיום - הינו היוני ומועיל לשם הגנה על הציבור, ולשם מתן סעד הולם למתלוננים. זאת, משום ששיקול הדעת בגניזת תלונה עלול, לעיתים, להיות מוטעה, ובשל כך מתבקשת, לעיתים, בחינה מחודשת של ההחלטה לגנוז את התלונה. עם זאת, סמכויות הקבילה המקבילות הניתנות למספר קובלים תוך מתן אפשרות לקובל אחד לשנות את החלטת הקובל האחר, נראות רחבות מדי, והן אינן מידתיות.
לטעמי, במציאות הקיימת, נדרש תיקון מהותי בחוק, בייחוד לאור העובדה שבחוק לא קבועה אגרה מינימלית, המושתת על כל מי שפונה בתלונה, ולקובל לא נתונה הסמכות לחייב את המתלונן בהוצאות.
בהדבק דברים זה ראוי, לדעתי, כי בנוסף לקבוע בסעיף 69(א)(5) לחוק, יחוייב כל מי שפונה בתלונה בתשלום אגרה מינימלית, ואגרה זו תוחזר למתלונן, אם תלונתו תתברר כמוצדקת. כמו כן, ראוי לתת לקובל סמכות - במקרים קיצוניים במיוהד - להייב את המתלונן בהוצאות. צעדים אלו עשויים למנוע הגשת תלונות שווא.
בחלוף יותר מ40- שנים מאז חקיקת החוק ולאור שינוי העיתים, הגיעה העת, שהמחוקק ייתן את דעתו על כפל ההליכים האפשרי בהליך הקבילה. מוטב שהמחוקק יקבע הסדר מאוזן יותר, שיאפשר להעמיד לדין עורכי דין 'סוררים', אך, בד בבד, ימנע מעורכי הדין הנילונים עינוי דין מיותר ובלתי מוצדק.

לשירותכם בכל עת,
אילן בומבך, עו"ד
יו"ר ועד מחוז תל-אביב והמרכז

עוה"ד ולקוחו

עוה"ד ולקוחו


העובדות:
1. דירה אשר נמכרה לפני שנים רבות ע"י חברה קבלנית ללקוחות כאשר עוה"ד, הפונה, היה בא כחה של החברה ושל הלקוחות.
2. מסיבות שונות התלויות בלקוחות לא הועברה הדירה עד היום על שמם בלשכת רישום המקרקעין.
3. לפני זמן מה, דרשו הלקוחות מהחברה הקבלנית להעביר על שמם את הבעלות על הדירה ולאור שינוי נוסח שטרי המכר המקוריים, שנחתמו בעת ביצוע המכר, דרשו הקונים מהחברה לחתום מחדש על שטרי המכר.
4. החברה הקבלנית דורשת, כיום, כתנאי לחתימתה על שטרי המכר החדשים, תשלום סכומים נוספים בגין המכר.
5. עורך הדין, הפונה, מבקש לקבל את הנחיות הועדה כיצד לפעול בנסיבות אלה.

עמדת ועדת האתיקה:
1. הועדה השיבה לפונה כי ע"ס העובדות שפורטו בפנייתו נראה, לכאורה, כי הקבלן אינו זכאי לעכב את רישום הזכויות.
2. השאלה האם קיימת לחברה הקבלנית זכות לעכב את הרישום, אם לאו, איננה שאלה מתחום האתיקה המקצועית. בהעדר הסכמה יש צורך למצוא את הפתרון לסוגייה בערכאות המוסמכות ואין הועדה יכולה להביע בה עמדה.
3. על אף הזמן הרב שחלף מאז ביצוע הרכישה, סבורה הועדה כי עוה"ד מנוע מלייצג את אחד הצדדים כנגד משנהו.
(41536)

גזר דין

פסיקה משמעתית


לאחר ששמענו את טענות בייכ הקובל והנאשם באשר לעונש הראוי לנוכח הכרעת הדין אנו קובעים כדלקמן:
1. שקלנו בכובד ראש את התנצלותו הכנה של הנאשם, ואנו סוברים כי ראוי ליתן אמון בדבריו כי הפיק את הלקח המתאים וכי יעשה כל מאכנץ נדרש על מנת שמקרה דומה לא ישנה.
2. הבאנו בחשבון את העובדה כי הנאשם הביע למעשה צערו כבר בתחילת הדיונים, וכי המעמד של ניהול הדיון בקובלנה וכל הכרוך בהם, גרם לו מבוכה ועוגמת נפש ניכרים.
3. הדיון אכן התנהל ביעילות והנאשם סייע לביה"ד לניהול המהיר והיעיל.
4. לנוכח האמור אנו קובעים כי עונשו של הנאשם בגין עבירות המשמעת אותן עבר כמפורט בהכרעת הדין יהא נזיפה.
בנוסף ועל אף שלא נתבקש עונש בתחום הקנסות ולא נתבקשו הוצאות כלשהן מכוח סעיף 69 לחוק, אנו סוברים כי על הנאשם לשלם את הוצאות הלשכה בסך כולל של 2,500 טן בשני תשלומים שוים, הראשון בהם ישולם עד ליום 1/10/04 והשני לא יאוחר מ -- 1/11/04.
5. מצאנו לנכון לחייב בהוצאות אלה,שכן כפי שצוין גם בהכרעת הדין היה זה בתחום הסביר והאפשרי להמנע מההליך כולו אם הנאשם היה טורח ומבקש להתנצל קודם הגשת הקובלנה. המנעותו מפעולה כנ"ל, גרמה לניהול ההליך.
והודע בפניהקובל  וב"כ הקובל

(בד"מ 112/04)

 

החזקת פקדונות ע"י עו"ד מושעה

פעילות מקצועית - שונות


העובדות:
1. עורד-דין פנה לועדה ושאל כיצד צריך לנהוג עורך-דין המחזיק בידיו כספים בנאמנות עבור לקוחות במהלך תקופה בה מושעית חברותו בלשכה.
2. האם יכול עוה"ד להמשיך ולהחזיק בכספים, או שמא עליו להעבירם ללקוחות או לחילופין לעורך-דין אחר שישמש נאמן תחתיו עד לתום ההשעייה.

עמדת ועדת האתיקה:
1. עו"ד כפוף בתקופת השעייתו לכללי האתיקה המקצועית ועליו לנהוג בפקדונות שברשותו בהתאם לכללים אלה.
2. השאלה האם עורך-דין, בתקופת השעייתו, צריך להמשיך ולהחזיק בפקדון, אם לאו, תלוייה בתוקף ההפקדה.
3. בהחלט יתכן ותיטען טענה כי השעיית עוה"ד גרמה לביכוול הסדר הפקדון, אולם סוגייה זו מקומה להידון במישור האזרחי ולא בועדת האתיקה.
(41947)

חסיון מקצועי

חסיון מקצועי

העובדות:
1. עורך דין ערך הסכם לרכישת דירה ע"י נאמן עבור נהנה כשהעיסקה דווחה לרשויות המס בצרוף "הודעה על נאמנות" שבה צויין כי הנהנה מימן את רכישת הדירה מכספו.
2. הנהנה פנה לעוה"ד וביקשו להעביר את הזכויות בדירה על שמו ללא ידיעת הנאמן - וזאת מכח יפוי כח בלתי חוזר שעליו חתם הנאמן בסמוך לרכישת הדירה ולפיו ייפה את כוחו של עוה"ד, הפונה, להעביר את הזכויות בדירה על שמו.
3. יצויין כי עוה"ד, הפונה, ייצג הן את הנאמן והן את הנהנה שהיו לקוחותיו.
4. שואל עוה"ד האם יש באפשרותו לפעול על פי בקשת הנהנה מבלי ליידע את הנאמן.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה השיבה לשואל כי אם שני הצדדים לעיסקת מכר הדירה הינם לקוחותיו עליו ליידע כל צד בכל העובדות הידועות לצד האחר באשר בינם לבין עצמם אין חסיון.
(41818)

עוה"ד ולקוחו

עוה"ד ולקוחו


העובדות:
1. עורד-דין מייצג שני צדדים לעיסקת מכר מקרקעין כאשר המוכר מילא את מלוא חיוביו ע"פ ההסכם ואילו הקונה אינו משלם את מס הרכישה החל עליו וכן אינו ממציא אישורים מתאימים על מנת שניתן יהיה לרשום את זכויות הקונה בלשכת רישום המקרקעין.
2. מאמציו של עורך הדין אצל המוכר להסדרת החיובים החלים עליו עלו בתוהו.
3. שואל עורך הדין כיצד עליו לפעול במקרה זה, האם עליו להסתפק במשלוח אישורי התשלום שחב בהם המוכר ביחד עם שטרי המכר החתומים ע"י הצדדים בדואר רשום ובכך יצא ידי חובתו, כך שהקונה, בזמנו החופשי, יוכל להשלים בעצמו את הליכי רישום הנכס על שמו?

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה השיבה לעורך הדין כי, לדעתה, ראוי שיפנה לביהמ"ש בבקשה למתן הוראות בענין.
(41862)

המצאת מסמכים ללקוח


עוה"ד ולקוחו


העובדות:
1. עורך-דין טיפל בלקוח והקשרים ביניהם הסתיימו כשהלקוח מאיים על עוה"ד בהגשת תביעות כנגדו וכנגד אנשים אחרים שהיו מעורבים בטיפול בו.
2. כיום דורש הלקוח מעוה"ד כי יעביר אליו את הסכמי שכר הטירחה שערך עמו ועם בעלי מקצועות נוספים וכמו כן להמציא ללקוח העתקי חשבוניות מס בגין תשלומים ששילם אותו לקוח לעוה"ד - וזאת חרף העובדה שעוה"ד המציא ללקוח את כל החשבוניות.
3. שואל עוה"ד, האם בנסיבות אלו הוא חייב בהמצאה מחודשת של כל החשבוניות ויתר הפרטים בהקשר לטיפולו.
4. בנוסף דורש הלקוח מעוה"ד לקבל פרטים אודות פעולות משפטיות שבוצעו על ידיו בהתייחסות לפעולה משפטית שבוצעה בינו לבין מיופה כח שלו שהינו לקוח עצמאי של עוה"ד.
5. עורך הדין מבקש ייעוץ והדרכה כיצד עליו לנהוג.

עמדת ועדת האתיקה:
1. ראוי שעורך-דין ימציא ללקוחו העתק מהמסמכים שערך עמו ו/או בשמו עם בעלי מקצועות אחרים.
2. על עורך-דין להמציא דו"ח כספי ללקוח המגובה במסמכים, ככל שדרישת הלקוח הינה במסגרת המועדים שנקבעו בכלל 42 לכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועית), תשמ"ו1986-.
3. זכות החסיון אינה חלה על צד אחד כנגד השני כאשר מדובר בשני לקוחות באותו ענין וכל מידע השייך לאחד מהם, גם הצד השני זכאי לקבלו.

(41905)

זימון לקוח, חייב, לחקירת יכולת

עוה"ד ולקוחו


העובדות:
1. עורך-דין פנה לועדה והודיע כי הגיע לידי הסכם ייצוג ושכר טרחה עם לקוח לצורך הכרזת הלקוח כמוגבל באמצעים בלשכת ההוצל"פ.
2. בפועל, אכן הוכרז הלקוח כמוגבל באמצעים אך הלקוח לא שילם לעוה"ד את שכרו בעבור ייצוגו ולכן נאלץ להגיש נגדו תביעה משפטית ואף נפתח תיק הוצל"פ נגדו.
3. כיום מעוניין עורך הדין להזמין את הלקוח לחקירת יכולת במסגרת תיק האיחוד.
4. המצב העובדתי הוא שעד היום לא קיבל עוה"ד את שכרו מהלקוח.
5. שואל עוהייד, האם קיימת עבירה, לכאורה, על כללי האתיקה המקצועית והאם הוא רשאי בנסיבות אלו לזמן את הלקוח לחקירת יכולת לאור טיפולו בעבר למענו וכאשר לא קיימת כל דרך חלופית לגבות את שכרו.

עמדת ועדת האתיקה:
1. הועדה השיבה לפונה כי על יסוד העובדות שפורטו בפנייתו אין מניעה כי יזמין את החייב לחקירת יכולת.
2. עורך הדין רשאי להשתמש במידע חסוי הידוע לו ככל שמידע זה רלוונטי לחקירת היכולת, אך הוא אינו רשאי לחשוף מידע שאינו רלוונטי לחקירה.

(41807)


© כל הזכויות שמורות ללשכת עורכי הדין בישראל - ועד מחוז תל אביב והמרכז