מאגר כתבי עת · עט ואתיקה

  גליון 79 · תאריך פרסום פברואר 2005 · עט ואתיקה

סיכום הפעילות בשנת 2004

חברות וחברים יקרים,

אני מתכבד להציג בפניכם את נתוני הפעילות של ועדת האתיקה בשנה החולפת.
בשנת 2004 הוגשו לועדת האתיקה 1,302 תלונות אזרחים (207 יותר משנת 2003,), בהן בולטות התלונות אודות התנהגותם של עו"ד, ב"כ זוכים בהוצל"פ, כלפי חייבים, וכן תלונות צד כנגד עוה"ד של הצד שכנגד בתחום המעמד האישי. תלונות שכיחות נוספות נוגעות לעיכוב בהעברת נכס מקרקעין ע"ש הרוכש, גביית שכ"ט מוגזם, רשלנות בייצוג ובטיפול, אי קבלת שכר שנפסק ע"י בית משפט (עדות, מומחה), ותלונות בדבר עיכוב מסמכים בידי עו"ד.
לוועדה הוגשו 320 תלונות בין חברים (21 יותר משנת 2003). התלונות עסקו בעיקרן ב"חטיפת" פס"ד, ניגוד עניינים והתבטאות לא חברית, בכתב ובע"פ.
לטיפולה של הוועדה הגיעו 55 החלטות שיפוטיות (21 יותר משנת 2003), לרבות בגין התבטאויות לא הולמות באולם בית המשפט ובכתבי טענות, איחורים לדיונים והיעדרות מהם.
ראוי לציין, כי מגמת הירידה במספר התלונות - 13 בלבד - בענייני פרסומת של עורכי-דין, נמשכה גם בשנת 2004.
כמו כן, נרשמה עליה של 229 תלונות לעומת שנת 2003, ובסה"כ הגיעו לטיפולה של ועדת האתיקה 1,690 תלונות. ב74- תיקים משנת 2004 וכן ב 72 תיקים משנים קודמות, הוחלט להגיש קובלנה לבית הדין המשמעתי. הוועדה מצאה לנכון לגנוז 706 תלונות שהוגשו בשנת 2004 ועוד 484 תלונות שהוגשו בשנים קודמות.
הוועדה טיפלה במהלך שנת 2004 ב 747- פניות של חברים לקבלת חוות דעת בסוגיות אתיות, והשיבה ל434- פניות של אזרחים בענייני אתיקה.
ועדת האתיקה, בעבודתה האינטנסיבית, מתכנסת כמעט מדי שבוע למשך מספר שעות, על-מנת לטפל בשאילתות ובתלונות, וכן כדי להחליט בדבר העמדה לדין משמעתי.
תשומת ליבכם, לכך שעיקר התלונות - הן תלונות אזרחים והן תלונות בין חברים - עוסקות באותם נושאים בהם היו מירב התלונות בשנה הקודמת (ראו סיכום שנת 2003 בגיליון עט ואתיקה מס' ם7). הוא הדין, לגבי ההחלטות השיפוטיות שהועברו לוועדה. מסתבר כי החזרה על אותם כשלים כמו גם הגידול הכללי במספר התלונות, נובעים גם מחוסר תשומת לב מספקת ומטעויות בתום-לב. אני קורא לכולנו, מעל במה צנועה זו, להקפיד להבא יותר על התנהלותנו, ועם מעט רצון טוב יתקיים בנו מאמרו של ר' אלימלך מליז'נסק: "ותן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי".
ומעניין לעניין באותו עניין, אני שמח לבשר לכם שקריאתי מעל דפים אלה לשינוי המצב המשפטי, לפיו מאמן שהורשע ונידון להשעיה בת מספר שנים מהלשכה יכול לשוב אוטומטית לאמן מתמחים, נשאה פרי במהירות. מליאת הכנסת אישרה, פה אחד, בקריאה טרומית את הצעת החוק הנ"ל, שהוגשה על-ידי ח"כ גילה פינקלשטיין. בהתאם לחוק המוצע, מאמן שהושעה כאמור, יהיה חייב להגיש בקשה מחודשת ללשכה כדי לקבל מחדש אישור מאמן. אין לי ספק, כי שינוי החקיקה יתרום תרומה חשובה לטוהר המידות במחננו.

לשירותכם בכל עת,
אילן בומבך, עוייד
יו"ר ועד מחוז ת"א והמרכז

עוה"ד והלקוח

עוה"ד ולקוחו

העובדות:
1. לעורך דין פנה לקוח לפני מספר שנים בבקשה לייצגו בהליכי הוצאה לפועל לגביית שיק.
2. לאחר תקופה נעלם
הלקוח וכל מספרי הטלפון שמסר היו בלתי פעילים ועוה"ד אינו מצליח ליצור קשר עם הלקוח לצורך המשך הטיפול.
3. שואל עוה"ד מה עליו לעשות במקרה זה כשיש ללקוח כספים אצל עוה"ד ואילו במקרה אחר אין כספים לזכות הלקוח אולם התיק הוא
בלתי פעיל.

עמדת ועדת האתיקה:
על עורך הדין להבטיח את כספי הפקדונות אשר ייגבו במסגרת חשבון פקדונות וזאת עפ" המפורט בכללי האתיקה ובמיוחד כנקוב בכלל 41 לכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועית), תשמ"ו 1986 -.
כמו כן על עורך הדין לעשות כל מאמץ ולאיתור הלקוח.

(41410)






עוה"ד והלקוח

עוה"ד ולקוחו


העובדות:
1. לעורך דין פנה אדם וביקש כי ינסח עבורו הסכם לרכישת קרקע חקלאית.
2. עוה"ד ביקש מהלקוח ארכה להמצאת נסח הרישום לבדיקת זכויות המוכר (הן המוכר והן הקונה הודיעו לעוה"ד כי הקרקע אינה רשומה ע"ש המוכר אלא ע"ש סבו).
3. עורך הדין הסביר לרוכש כי מאחר שאין בנמצא צווי ירושה ואין יודעים מיהו המוכר ומה חלקו במקרקעין, אין זה ראוי לבצע עיסקה במקרקעין האמורים, אולם הרוכש עומד על כך שהוא מאמין למוכר ונוטל על עצמו את האחריות והסיכון הכרוכים בעיסקה.
4. שואל עורך הדין האם הכנת הסכם בתנאים האמורים מהווה עבירה כלשהי ו/או רשלנות ובמיוחד לאחר שעוה"ד הבהיר לרוכש את המשמעות המשפטית ואת הסיכון הכרוך בכך.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה השיבה לפונה כי עליו להחתים את הרוכש על מסמך שבו יאשר שהוסבר לו ע"י עוה"ד את מידת הסיכון בחתימה על הסכם ללא בדיקת זכויות המוכר וללא הבטחתו כדין.
עוד ובנוסף הודיעה הועדה כי ראוי גם להחתים את הרוכש על מסמך המאשר כי על אף האזהרה הוא בוחר לקחת על עצמו את הסיכונים ולפיכך לא תהא לו כל טענה כלפי עורך דינו.

(41410)

חובותיו של עוה"ד כשקיים חשד להונאה וזיוף מסמכים

עוה"ד ולקוחו

העובדות:
1. עורך דין פנה לועדה והסביר כי משרדו עוסק, בין היתר, בענייני ירושה בחו"ל.
2. עוה"ד התבקש לאתר יורשים של יהודי מפולין שנפטר בשנת 2000 בגרמניה ללא יורשים ידועים.
3. במקביל פירסם עוה"ד מודעת חיפוש יורשים בעתונות בישראל.
4. בין לבין התקשר לעורך הדין אדם שהציג עצמו כיליד שנת 1919 מעיר הולדתו של הנפטר כשהוא טוען כי הוא הכיר את המנוח מילדות וכי למנוח יש בן שנולד בארץ מחוץ לנישואין שגדל במוסד לילדים יתומים. אותו אדם ביקש שהות לחפש את הבן, ואכן נתקבל מכתב אצל עוה"ד בדואר רשום ובו שם הבן, כתובתו ומספר הטלפון שלו. כמו כן, צורפו למכתב תמונות שנטען כי המנוח, בעת שהייתו בישראל בשנת 1982, מצולם בהן וכן צורפו תצהירים המאשרים את הנתונים הנ"ל.
5. עוה"ד זימן למשרדו את האדם שמסר את מכלול הנתונים הנ"ל ושמע ממנו את הפרטים הנחוצים וכן מסר גם עותק תעודת לידה שבה צוין שם המנוח כאביו.
6. עורך הדין, מסר עוד כי האיש שהופיע במשרדו כמבואר לעיל ניתק כל קשר עמו ומכל מקום שכר עורך הדין שרותי חוקר והתברר כי הנתונים שנמסרו לעוה"ד הינם, כנראה, מזוייפים ועורך הדין מבקש לדעת האם מחובתו להודיע על החשד כנגד המזייף למשטרה וכן הרשאי הוא לשתף עמה פעולה והאם עליו להודיע על הפסקת הייצוג ומתי.

עמדת ועדת האתיקה:
1. כאשר זייפן מגיע לעורך דין ומרמה אותו בדרכים בלתי חוקיות דהיינו להיות מוכר כיורש - לא נוצרים בינו לבין עוה"ד יחסי עו"ד-לקוח כנקוב בחוק לשכת עוה"ד תשכ"א1961-.
2. שירותי עורך הדין במקרה זה נשכרו על מנת שיסייע למעשה מירמה והועדה סבורה כי אין למתחזה זכות לחיסיון לגבי המידע שמסר לעוה"ד.
3. אם אכן יתפטר עוה"ד מייצוג המתחזה יוכל אותו אדם לבצע את זממו באמצעות עו"ד אחר. לכן נראה לועדה כי על עוה"ד למסור את המידע המפליל שבידיו למשטרה וכן לגופים אותם ביקש המתחזה לרמות.
4. ראוי לדעת הועדה כי עורך הדין יודיע ללקוח האמור את דבר ההתפטרות.

(41354)

הסמכות לקבל פקדון בנאמנות ללא ידיעת מטרת המפקיד לגביו

עוה"ד כנאמן


העובדות:
1. עורך דין התבקש ע"י חברה של שכנתו לקבל לידיו בנאמנות כספים השייכים לה בעקבות השתחררות תכנית חסכון בסכום ניכר - וזאת כשאין הוא יודע את מטרת השימוש בסכום הפקדון.
2. עורך הדין פנה לועדה בשאלה האם קיימת בנסיבות אלו מניעה לקבלת הפקדון הנ"ל.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה השיבה לשואל את הדברים הבאים:
1. אם אין חשש לראות בהפקדה מעשה בלתי ראוי ובלתי הולם הרי בעצם הפקדת הפקדון אין לראות מעשה בלתי חוקי ולכן אין מניעה לקבל פקדון זה.
2. לתוספת הבהרה יצויין כי במסגרת פתיחת חשבון הפקדון בבנק יהא על עורך הדין למסור את פרטיה של השכנה כנהנית בחשבון האמור.

הערת העורך:
מעבר לנקוב בתשובת הועדה ראוי לקבל מהמפקידה הוראות מדוייקות כיצד עליו לנהוג בפקדון לרבות שמירה על ערכו.
(41330)

עיסוקים אסורים/נוספים

עיסוקים אסורים/נוספים


השאלה:
עורך דין שהינו בעל תואר ככלכלן פנה לועדה בשאלה האם הוא יכול לתת שרותים משפטיים למעבידו בשני תחומי הכשרתו.
עמדת ועדת האתיקה:
הועדה השיבה לפונה כי כאשר עורך דין נושא שני תארים דהיינו, עורך דין וכלכלן רשאי הוא ליתן למעבידו שרותים משפטיים בשני תחומי הכשרתו הנ"ל.
(40963)


 

זכות העכבון של עו"ד כב"כ אפוטרופוס

עוה"ד ולקוחו


העובדות:
1. עורד דין שימש כב"כ אפוטרופא על חסוייה כאשר במסגרת הטיפול טיפל במשך למעלה משנה בעניינים רבים לפי בקשת האפוטרופא.
2. לאחרונה התגלעו חילוקי דעות בין האפוטרופא לעוה"ד כאשר בעקבות כך ביקשה האפוטרופא להפסיק לייצגה בכל העניינים הקשורים לטיפול בחסוייה וכן ביקשה להמציא לה את כל התיקים בהם טיפל עורך הדין.
3. לעורך הדין מגיע שכר טירחה עבור עבודתו.
4. עורך הדין שואל האם הוא רשאי בנסיבות אלו, להפעיל את זכות העכבון ולמנוע השבת התיקים והמסמכים לידי האפוטרופא - וזאת עד לאחר הסדרת תשלום שכר טרחתו.

עמדת ועדת האתיקה:
1. זכות העכבון כעולה מהוראות סעיף 88 לחוק לשכת עוה"ד, תשכ"א1961-, עומדת גם כאשר עורך דין מייצג חסוי באמצעות אפוטרופא.
2. בנוסף, אם עוה"ד מייצג גם את האפוטרופא ולחסוי יש גם כן זכויות במעוכבים לא עומדת זכות העכבון שכן הוא היה נאמן על המעוכבים ולא רק לטובת הלקוח.
3. תשומת לב עורך הדין הופנתה לע.ל.ע. 18/85
- מימון נגד ועד מחוז ת"א של לשכת עוה"ד פ"ד מ
(2) 517, 525 ממנו עולה כי חובת הנאמנות גוברת על זכות העכבון.
4. ועדת האתיקה סבורה כי יש להתייחס לנסיבות המקרה על מנת להחליט בדבר איזון בין הזכויות ויתכן שבסוגייה שהועלתה ע"י עורך הדין חובת הנאמנות והמסירות תגבר על זכות העכבון.
5. לאור האמור לעיל, לא תוכל הועדה להביע את עמדתה ללא בחינת מלוא העובדות וללא שמיעת גירסת הלקוח.

(41054)

 

עוה"ד ולקוחו

עוה"ד ולקוחו



העובדות:
1. עורך דין מייצג קטין בנושא פיצויים בגין נזקי גוף לפי פקודת הנזיקין.
2. במהלך שיחה עם הורי הקטין הובהר להם על ידי עוה"ד כי עם קבלת סכום הפיצויים יהא עליהם לשמור אותו בנאמנות עבור הקטין עד הגיעו לבגרות.
3. הורי הקטין מסרו לעוה"ד כי אין זה מעניינו מה ייעשה בכסף לאחר שיתקבל אצלם.
4. יתכן ותביעת הקטין תסתיים בהסכמה ושואל עוה"ד כיצד עליו לנהוג בכסף שיתקבל בהעדר הוראות מביהמ"ש, שכן הוא חושש כי הכסף "ייבלע" על ידי ההורים שהם אפוטרופסיו של הקטין והאם חובת הנאמנות שלו היא להורים בלבד.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה הודיעה לעורך הדין כי גם אם התיק נשוא הפנייה יסתיים בפשרה מחוץ לכתלי ביהמ"ש יהא עליו לפנות אל בית המשפט ולבקש הוראות לענין כספי הפיצויים שהינו עתיד לקבל בשם הקטין.

(39737)



© כל הזכויות שמורות ללשכת עורכי הדין בישראל - ועד מחוז תל אביב והמרכז