מאגר כתבי עת · עט ואתיקה

  גליון 78 · תאריך פרסום נובמבר 2004 · עט ואתיקה

פעילותה של ועדת האתיקה הארצית שליד הועד המרכזי

חברות וחברים יקרים,

מצאתי לנכון להפנות זרקור בגיליון זה לנוהל שעל-פיו פועלת ועדת האתיקה הארצית שליד הועד המרכזי בלשכה. סעיף 63 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א 1961- (להלן: "החוק"), מקנה סמכות מקבילה בכל הנוגע לזכות להגיש קובלנה לבית דין משמעתי בשל עבירת משמעת, לארבעה גופים: הועד המרכזי, הועד המחוזי וכן היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה. סעיף 4א' לכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), תשכ"ב1962-(להלן: "הכללים"), קובע לאמור:
"4א. אצילת סמכויות
הועד המרכזי וועד מחוזי רשאים לאצול מסמכויותיהם על פי סעיפים 1 עד 3 לוועדה המורכבת מחלק מחברי אותו ועד".
מכוחו של סעיף 4א' לכללים, מוסמכים הועד המרכזי וכל ועד מחוזי להקים את ועדות האתיקה. דא עקא, שיו"ר ועדת האתיקה הארצית, ממלאי-מקומו, סגניו וכן - מרבית חברי ועדת האתיקה הארצית, אינם מנהנים כחברי הועד המרכזי. כמעט מיותר לציין, מהי המשמעות המשפטית והציבורית לכך שהועד המרכזי אוצל מסמכויותיו המובהקות ביותר, לעורכי-דין שאינם חברים בוועד המרכזי.
קיים ספק, אם כן, האם ועדת האתיקה הארצית פועלת כיום בסמכות פורמאלית. מנגד, אין ספק, כי ועדות האתיקה המחוזיות וועדת האתיקה הארצית, הינן הלב הפועם של כל ועד, בהיבט החשוב והמהותי של טיפול בתלונות שעניינן אתיקה מקצועית. מבט בסעיפים 1-3 לכללים, ממחיש עד כמה קריטיות החלטותיו של ה"קובל" - החל מרגע הגשת התלונה ועד להחלטה אם להגיש קובלנה אם לאו. אין צורך להכביר מילים רבות בנוגע לכך שבידיו של ה"קובל" מצוי כוח מיוחד שעלול לחרוץ את גורלו המקצועי של עורך הדין הנילון, עד כדי השעיה בפועל או לצמיתות מעיסוק בעריכת דין. אף סעיף 63 לחוק מלמדנו, כי הזכות להגיש קובלנה ניתנה למתי מעט, מתוך כוונת מכוון ליצור בקרה איכותית למנגנון הקבילה. אשר על כן, ה"קובל" צריך לאצול מסמכויותיו החוקיות, רק לחבר אנשים שהינם חברים בועד המרכזי ו/או בועד המחוזי. אין צורך לומר, כי ציבור עורכי הדין
בחר את נציגיו בהליך דמוקרטי, מתוך שאיפה שאלה האחרונים ימלאו את תפקידם על הצד הטוב ביותר, אך גם - בהתאם לדין. כפי שקבע כב' השופט ברק (כתארו דאז) בבג"צ 2303/90 אלי פיליפוביץ נ' רשם החברות, פ"ד מו(1) 410:
"הלכה פסוקה היא, כי רשות שלטונית, אשר החוק מעניק לה סמכות, חייבת לבצע את הסמכות בעצמה, ואינה רשאית - בהעדר הסמכה בדין - לאצול את סמכותה לזולתה". כידוע, ההלכה הפסוקה קבעה פעמים רבות, כי סמכות שיש בהפעלתה משום שיקול דעת, משהוענקה לפלוני, חייב הוא להפעיל סמכות זו באופן אישי ואין הוא רשאי להאצילה לאחר אלא אם הורשה במפורש לכך. לועדת האתיקה הארצית ישנו תפקיד מעין שיפוטי.
בבג"צ 136/84 המועצה הישראלית לצרכנות נ' יו"ר המועצה להגבלים עסקיים, פ"ד לטנ3) 265, קבע ביהמ"ש העליון בהקשר דומה: "אדרבא, בהנחה, שתפקיד המועצה הוא מעיר-שיפוטי, חל הכלל אולי אף ביתר תוקף".
כמי שנטל חלק במספר לא מבוטל של ישיבות הועד המרכזי, התרשמתי, לא בלי צער, כי הועד המרכזי מקיים דיונים שטחיים וקצרי זמן במכלול ההמלצות של ועדת האתיקה הארצית, לאחר שכל חבר ועד מרכזי מקבל לידיו חומר גולמי בהיקף של עשרות עמודים לקראת כל ישיבת ועד מרכזי. ענייני האתיקה שלובים בעניינים רבים וחשובים אחרים, ובמהלך ישיבת הועד המרכזי, נדחק תדיר הדיון בהמלצות ועדת האתיקה לקרן זוית.
לפיכך, אין כל סיכוי כי הועד המרכזי יבחן לעומק ובכובד ראש את עניינו של כל עו"ד-נילון (והרי מדובר בדיני נפשות!), קל וחומר משעה שבכל ישיבת ועד מרכזי מובאים ענייניהם של כמה וכמה עו"ד-נילונים.
לאחר שנוכחתי לדעת כי מדובר בהרגל ובשגרה, ולא במקרה אחד או שניים, הבאתי בפני הועד המרכזי הצעה דחופה לסדר היום, בנוגע לבחינת הסמכות של ועדת האתיקה הארצית, לאור הוראת סעיף 4א' לכללים ולנוכח יישומה במציאות.
לעניות דעתי, דרושה רויזיה רצינית בנושא, ויפה שעה אחת קודם.

לשירותכם בכל עת,
אילן בומבך, עו"ד
יו"ר ועד מחוז תל-אביב והמרכז

החובה לביצוע רישום הערת אזהרהבלשכת רישום המקרקעין

עוה"ד ולקוחו

העובדות:
1.עורך דין פנה לוועדה בשאלה מהו פרק הזמן הסביר שבו על עורך-דין לרשום הערת אזהרה לטובת קונים של נכס מקרקעין וזאת לאור חשיבות הרישום של הערת אזהרה בלשכת רישום מקרקעין בעת חתימה על עסקה במקרקעין ועל מנת שימלא את חובתו נאמנה כלפי מרשיו.
2.בנוסף שואל עוה"ד האם הוא יוצא ידי חובתו בכך שישלח את מסמכי רישום הערת האזהרה בדואר רשום למחרת חתימת ההסכם או שמא הוא מחויב לגשת ללשכת רישום המקרקעין לצורך ביצוע רישום הערת האזהרה בפועל.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה השיבה לפונה את הדברים הבאים:
1.עורך דין צריך לרשום הערת אזהרה לטובת קונים של נכס מקרקעין סמוך לאחר חתימת הסכם המכר.
2.לצורך ביצוע הרישום אין להסתפק במשלוח הבקשה לרישום בדואר ויש לוודא שרישום ההערה בוצע בפועל.
(40275)

עוה"ד ועמיתו למקצוע

עוה"ד ועמיתו למקצוע

העובדות:
1.עורך דין (להלן עו"ד "א") שימש כבורר במחלוקת בין שני צדדים ולפני כשנה סיים את מלאכתו.
2.במהלך הבוררות הכיר לראשונה את אחד מבאי כוח הצדדים (להלן עו"ד "ב") אשר הרשימו ביכולתו. עורך דין זה החליף גם את אחד מבאי כוח הצדדים בבוררות הנ"ל - וזאת ללא כל קשר למינוי עורך דין "א" כבורר בבוררות.
3.לאחרונה נפגשו שני עורכי הדין והתברר כי עורך הדין "ב" פרש ממשרדו הקודם והועלתה האפשרות כי שני עורכי הדין יתקשרו ביניהם לעבודה משותפת.
4.שואל עו"ד "א" אם קיים קושי אתי כלשהו להתקשרות משותפת בעבודה.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה השיבה לפונה (עו"ד "א") כי אין כל מניעה שיתקשר בהסדר לעבודה משותפת עם עו"ד "ב" שהופיע בפניו בזמנו כב"כ אחד הצדדים בבוררות.

(40272)



החובה לקיים הוראות הסכם

עוה"ד ולקוחו

העובדות:
1.עורך דין ערך לפני מספר שנים הסכם בין בני זוג לפיו, בין היתר, הסכימו בני הזוג להתגרש האחד ממשנהו בבית הדין הרבני.

2.במעמד החתימה על ההסכם חתמו בני הזוג בפני עורך הדין על בקשה משותפת לגירושין שהופקדה אצלו.

3.בבקשה האמורה נאמר כי היא תוגש לבית הדין הרבני רק לאחר שאחד מבני הזוג יבקש בכתב מעורך הדין לעשות כן.

4.עוד הוסכם כי לאחר שתוגש הבקשה המשותפת לגירושין מתחייבים בני הזוג להופיע לבית הדין במועד שייקבע ע"י המזכירות ולעשות את כל הפעולות וכן לחתום על המסמכים לאישור ולביצוע הסכם זה וכן סידור ג"פ לפי הדין .
5.אחד מסעיפי הסכם הגירושין לא קיבל תוקף של פס"ד מחמת היות נושא הגירושין בסמכותו הייחודית של כב' בית הדין.
6.בני הזוג נפרדו ועד לאחרונה לא ביקשו להתגרש.
7.לאחרונה, פנה הבעל בכתב ובע"פ אל עורך הדין בבקשה להגיש את הבקשה המשותפת לגירושין לאור רצונו להתגרש מאשתו.
8.הואיל וחלפו כ- 20 שנה מיום החתימה על בקשת הגירושין מצא לנכון עורך הדין ליידע את האישה כי הבעל מעוניין בהגשת הבקשה לגירושין.
9.בשיחה שניהל עורך הדין עם האישה הודיעה האחרונה כי היא מתנגדת להגשת הבקשה, שכן אין היא משקפת עוד את רצונה דהיום וכל עוד לא יתוקן הסכם הגירושין בתיקונים הנובעים לדעתה מהשינויים בהלכה שנקבעו בשנים האחרונות.
10.עורך הדין מבקש מהוועדה להנחותו כיצד עליו לנהוג במקרה זה כאשר שימש כבא כח שני הצדדים.

עמדת ועדת האתיקה:
1.הועדה הודיעה לשואל כי בהעדר צו שיפוטי המונע הגשת הבקשה, כמפורט בהסכם הגירושין על עורך הדין לפעול כפי שנקבע בו ועליו להודיע זאת לצדדים המעורבים.
2.ההסכם החתום ע"י הצדדים מדבר בעד עצמו ולא בוטל במהלך השנים ע"י רשות שיפוטית, ולפיכך כנאמן על שני הצדדים עליו לפעול על פיו.

 

קבלת לקוחות ע"י צד ג'

עוה"ד ומשרדו

העובדות:
1.שני עורכי דין המנהלים כל אחד משרד עורכי דין, פנו במשותף לוועדה ע"מ לברר את הסוגיות הבאות :
אדם פרטי המציג עצמו כמעורה בקהילת המיגזר החרדי פנה אליהם וסיפר כי במסגרת פעילותו הקהילתית העניפה הוא מסייע ומייעץ לחבריו בקהילה בתחומים שונים כשהוא מיידע אותם בהקשר למימוש זכויותיהם מול גופים שונים ובכלל זה משרדי הממשלה, חברות ביטוח וכיו"ב.

2.מאחר שהאדם הנזכר בסעיף א' לעיל אינו עורך דין, הרי כאשר מתעורר הצורך בייעוץ משפטי הוא מפנה את הזקוקים לכך לעורכי דין המתמחים בתחומי המשפט הרלוונטיים כשהוא ממליץ על עורכי דין הנראים לו מתאימים.

3.עוה"ד אשר פנו לועדה הביעו את הסכמתם לתת ייעוץ משפטי חינם לחברי הקהילה המופנים ע"י אותו אדם ומבקשים לדעת האם לאחר מתן הייעוץ המשפטי חינם לאותם חברי הקהילה, רשאים האחרונים לשכור את שירותיהם - וזאת כאשר האדם הפרטי אינו דורש תמורה כלשהי בגין הפניית חברי הקהילה לעורכי הדין.

עמדת ועדת האתיקה:
1.הועדה מפנה את תשומת לב הפונים לעל"ע 3/73 עו"ד אדם מאירי נ' הועד המחוזי של לשבת עוה"ד בת"א (פ"ד כ"ח (1) 828) ולפיו אין להשתמש בייצוג חינם כקרדום להשגת לקוחות.

2.בנוסף השיבה הועדה לשני עורכי הדין כי אם הגורם המפנה מקבל שכר ישירות מהלקוחות, הטיפול והייעוץ עלולים לעלות לכדי עבירה על כלל 11 לכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועית), תשמ"ו1986.

 

גביית שכר טירחה מהלקוח

שכ"ט

העובדות:
1.משרד עורך דין פנה לועדה והודיע כי אחד מלקוחותיו שטופל במשרד במספר עניינים לא עמד בהסכמי שכר הטירחה ובין היתר לא העביר למשרד שכ"ט שהיה אמור להיגזר מתוך הכספים בהם זכה במסגרת טיפול המשרד - וזאת חרף העובדה שהכספים בהם זכה הועברו אליו ישירות ע"י המשרד.

2.כל הנסיונות להגיע עם הלקוח להסדר פשרה שהוצע ע"י הלקוח עצמו עלו בתוהו ולא היה מנוס אלא לתבוע את הלקוח בגין חובותיו למשרד.

3.כיום קיים במשרד הפונה תיק פעיל אחר עבורו שילם הלקוח בראשית הטיפול את השכר המלא.
4.כיום המשרד נתקל באי שיתוף פעולה מצד הלקוח בתיק הפעיל.

5.עורכי הדין במשרד מבקשים לברר כיצד עליהם לנהוג כשמצד אחד חלה עליהם חובת ייצוג בנאמנות ומצד שני הלקוח הוא הנתבע בתיק חובותיו למשרד ואין הם אמורים לבוא עמו במגע. מאידך, קיים גם חשש כי הלקוח הממולח יתכנן הפסד בתיק הפעיל ע"מ שיוכל, עם סיומו לטעון כנגד המשרד שהתיק, כביכול, נוהל ברשלנות ועל המשרד לפצותו בגין הפסד זה.

עמדת ועדת האתיקה:
1. הועדה סבורה כי אין זה ראוי שעורך-דין התובע את לקוחו ימשיך במקביל גם לייצגו.
2. לדעת הועדה יש צורך לפנות ללקוח ולנסות להגיע עמו להסדר לגבי אופן שחרורו מהייצוג בתיק הפעיל.
3. בהעדר הסכמה יהא על עורך הדין השואל לפנות ביוזמתו אל בית המשפט בבקשה לשחרור מייצוג הלקוח תוך מתן הזדמנות נאותה ללקוח לתת את תגובתו.

(40273)

סוגיית החיסיון של עורכי הדיןהעובדים במשרד כלפי המשטרה

חסיון מקצועי

העובדות:
1.עורך דין שהיה שכיר במשרד של עורך דין אחר הוזמן לחקירה במשטרת ישראל כנגד מעבידו.

2.שאלת עוה"ד השכיר היא כיצד עליו לפעול דהיינו, האם חל חיסיון על כל הקשור בעבודתו כשכיר אצל מעבידו.

עמדת ועדת האתיקה:

1.הועדה השיבה לפונה כי אין חיסיון חוקי של עובד לזכות מעבידו.

2.החיסיון אשר נקבע עפ"י סעיף 90 לחוק לשכת עוה"ד תשכ"א - 1961 הינו לזכות הלקוחות של המעביד.
3.נוכח הנקוב לעיל הרי עובד אינו רשאי לחשוף פרטים שהינם בגדר סעיף 90 הנ"ל.
(40349)
 (39996)

ציון פרטים ממו"מ ו/או מסמכים שהוחלפו בין ב"כ צדדים במסגרתמו"מ לפשרה

 

עוה"ד וביהמ"ש

העובדות:
עורך דין פנה לוועדה ושאל האם עקרונית ניתן בביהמ"ש להציג כראייה דברים ומסמכים שהוחלפו בין באי כוח הצדדים במו"מ לפשרה.

עמדת ועדת האתיקה:
1.הועדה השיבה לפונה כי עקרונית מסמכים ודברים שהוחלפו במסגרת מו"מ לפשרה שלא הבשיל לכדי הסכם אינם קבילים כראייה ומדיניות הועדה גורסת כי הצגתם ע"י עורך דין מהווה עבירה על כללי האתיקה.
2.ראוי לציין כי במידה שהמו"מ היה פומבי ובנוכחות אחרים ו/או בנוכחות בית המשפט הרי לא יחול החיסיון במקרה הזה.
(39996)

 


© כל הזכויות שמורות ללשכת עורכי הדין בישראל - ועד מחוז תל אביב והמרכז