מאגר כתבי עת · עט ואתיקה

  גליון 76 · תאריך פרסום יוני 2004 · עט ואתיקה

השעיה זמנית של עו"ד -אימוץ הגישה הרחבה

חברות וחברים יקרים,

בגיליון זה, בחרנו להידרש לסוגיית ההשעיה הזמנית של עו"ד ממקצועו. זאת, לאור מספרן הגדל של בקשות המוגשות לוועדת האתיקה בעניין זה.
מדובר בסוגיה מורכבת, המדגישה את המתח שבין חזקת החפות העומדת לעוה"ד ככל נאשם, לבין הגנת הציבור מפני ייצוג בלתי הולם. על-כן, קבעה הפסיקה, כי יש להפעיל את הסמכות להשעות זמנית עו"ד ממקצועו, בזהירות ובמתינות, תוך מתן דגש רב על-כך, שהשעיה זמנית מהמקצוע פוגעת פגיעה קשה מאוד בזכויות יסוד (ראו: על"ע 19/88 איזמן, עו"ד נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין בתל-אביב-יפו פ"ד מ"ב (4) 377, 380).
הסמכות להשעות זמנית עו"ד מוסדרת בסעיף 78 לחוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א1961-, בהתקיים אחד מהמצבים הבאים: עו"ד הורשע בביה"ד המשמעתי של הלשכה, עו"ד הורשע בפלילים בבימ"ש או בבי"ד צבאי; הוגש כתב אישום בפלילים נגד עו"ד בבימ"ש או בבי"ד צבאי.
מפסקי הדין של בתי-הדין המשמעתיים עולה, כי הם נוקטים בגישה "מצרה" בבואם להפעיל את סמכותם לעיל, בכך שהם מאזנים בין שני שיקולים עיקריים: מחד גיסא, שמירה על צביון המקצוע ועל אמון הציבור ובתי המשפט בעורכי-הדין כמייצגים טוהר מידות. מאידך גיסא, הסכנה הנשקפת לציבור הלקוחות הפוטנציאליים של אותו עו"ד מהמשך עיסוקו במקצוע.
בעל"א 3224/02 הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין בתל-אביב-יפו נ' אזוגי, עו"ד, פ"ד נו(6) 241 (להלן: "פרשת אזוגי"), הוסיף ביהמ"ש ל"משוואת האיזון" את האינטרס של עוה"ד: שמירה על זכות הפרט שלא לפגוע בו או להסב לו נזק שלעתים הוא בלתי הפיך - שכן, בטרם נתברר דינו הוא בחזקת זכאי וחף מפשע.
חיזוק נוסף לגישה הרחבה ניתן למצוא בסוגיה החשובה של היקף ההשעיה הזמנית. בפרשת אזוגי התייחס בית המשפט העליון לסוגיה זו, באומרו, כי "איזון זה (בין האינטרס של עוה"ד לבין האינטרס של הציבור - א.ב.)
מחייב את המסקנה כי לבית-הדין המשמעתי שיקול דעת להסתפק בפחות מהשעיה זמנית מלאה, כי הרי אם קיימת אפשרות שהאינטרס הציבורי יישמר בסנקציה פחותה מהשעיה מלאה, מן הדין כי חלופה זו תוכל להתבצע בפועל. מסקנה זו מתחייבת מחוק יסוד: חופש העיסוק, המשמש בידוע נר לרגלי המפרש את הוראות החוק הקיימות". בפסק-דין זה נקבע, כי גם במקרה בו הורשע עו"ד בבימ"ש, יש לביה"ד המשמעתי המחוזי שיקול-דעת לקבוע האם ההשעיה הזמנית תהיה מלאה או חלקית.
לטעמנו, ראוי שביה"ד המשמעתיים יאמצו את הגישה הרחבה בבואם להפעיל את סמכותם להשעות זמנית עו"ד ממקצועו. לגישה הרחבה ניתן ביטוי גם בפסיקת ביה"ד המשמעתיים (בד"א 54/87 פרקליט המדינה נ' פלוני, פדי"מ ו' 14, בד"מ 73/03, גיליון עט ואתיקה מס' 72), ובין היתר אנו למדים כי יש להידרש לשיקולים הבאים: טיבה וחומרתה של העבירה המיוחסת לעו"ד והאם העבירה נגועה בקלון (במקרים בהם עוה"ד הורשע או הואשם בפלילים); טיבו של חומר הראיות כנגד הנאשם והאם מדובר בחומר ראיות לכאורה לביצוע העבירות; האם ייגרם נזק לציבור, כולל ציבור עוה"ד, או למקצוע עריכת הדין, אם יורשה הנאשם להמשיך בעיסוקו עד להכרעת הדין; משך הזמן שחלף מאז העבירה נשוא הדיון; הרשעות קודמות של הנאשם ומשקלן המצטבר, ואולי ראשון במלכות - עקרון המידתיות: יש להטיל סנקציה של השעיה זמנית רק אם אין מנוס וכחריג לכלל, תוך מתן דגש למשך הזמן שהשעיה הזמנית עלולה להימשך ולאפשרות הזיכוי.
בנוסף, ראוי לדעתנו כי בכל המקרים בהם ביה"ד המשמעתי של הלשכה או ועדת האתיקה נדרשים לסוגיה זו, יינתן להם שיקול-הדעת לקבוע את היקף ההשעיה הזמנית. בכך לדעתנו, יוגנו ויעוגנו זכויות היסוד של עוה"ד, ויישמר האיזון המתאים בין חזקת החפות של עוה"ד לבין האינטרס הציבורי להישמר מפני עו"ד לא ראוי.
מכל מקום, אני מקווה שכולנו נשכיל לנהוג על-פי דין וביושר, כדי שהדיון הנ"ל יוותר אקדמי בלבד.

לשירותכם בכל עת,
אילן בומבך, עו"ד
יו"ר ועד מחוז תל-אביב והמרכז

 

עורך הדין ולקוחו

עוה"ד ולקוחו

העובדות:
1.לעורך דין פנו שני לקוחות אשר זכו בפסק דין ביחד ולחוד ובו הן פיצוי כספי והן פינוי מקרקעין.
2.מסתבר כי אחד מהשניים הינו פושט רגל.
3.שואל עוה"ד האם ניתן לייצג את האדם שאינו פושט רגל בלשכת ההוצל"פ הן לצורך הפינוי והן לצורך גביית הכספים וזאת מבלי לייצג את האחר.
4.מוסיף עוה"ד כי אם התשובה לסעיף 3 לעיל היא חיובית ובהנחה שתהיה גבייה בתיק ההוצל"פ, האם תהא חובה לחלק את הסכום שייגבה בין הלקוח שייוצג על ידי עוה"ד לבין הנאמן בפשיטת הרגל. עוד שואל עוה"ד האם, אף שהייצוג אינו של פושט הרגל, חלה חובת דיווח לנאמן/כונס הנכסים הרשמי על עצם הטיפול בתיק. לחילופין ובנוסף האם חלה אותה חובת דיווח על גבייה בתיק.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה הודיעה לעורך הדין כי לדעתה על ב"כ זוכה שאינו פושט רגל לקבל את עמדתו של הנאמן בפשיטת רגל, בהעדר הסכמה ושיתוף פעולה בעניין יש צורך להיזקק להליכים אזרחיים.
אשר לשאלה בסעיף 3 לעיל, הרי רשאי עוה"ד לייצג את מי שאינו פושט רגל, אך אסור לו לעקוף ולפגוע בזכויותיו של פושט הרגל.
(38532)

עורך הדין ולקוחו

עוה"ד ולקוחו

העובדות:
1.משרד עורכי דין מייצג חברה הבונה פרויקט מגורים ועורך עבורה את הסכמי המכר וכן מייצג אותה במו"מ מול רוכשים.
2.בהסכמי המכר נקבעו במפורש שמות עורכי הדין המייצגים את החברה וכן נקבע כי אלו אינם מייצגים את הרוכשים אלא בנוגע לרישום זכויותיהם.
3.ידוע לעוה"ד כי חל עליהם איסור לייצג את החברה בתביעות שהוגשו נגדה ע"י רוכשים בגין ליקויי בנייה.
4.א. עורכי הדין שואלים האם האיסור הנ"ל חל רק על עורכי הדין ששמם נקוב
במפורש בהסכמי המכר או שמא חל גם על כל עורך דין העובד באותו משרד שבו הועסקו במועד הרלבנטי - וזאת גם אם הצטרפו לאותו משרד מאוחר יותר (דהיינו לאחר חתימת הסכמי המכר).
ב.שאלה נוספת של עורכי הדין הינה האם במקרה שבו אחד מעורכי הדין ששמם נקוב ברשימה מקים משרד חדש - האם חל עליו האיסור האמור ואם כך הם פני הדברים, האם חל האיסור גם על יתר העובדים במשרד החדש.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה השיבה לפונים כי כל עורכי הדין העובדים באותו משרד עם ב"כ הקבלן מנועים מלייצגו כנגד הרוכשים.
באשר לעורך הדין שפרש מהמשרד, סבורה הועדה כי יש להתייחס לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ולקבל את תגובת הרוכשים בטרם תביע הועדה את עמדתה.
(38719)

 

גביית עדות באמצעות ועידת וידאו(CONFERENCE VIDEO)

פעילות מקצועית - שונות

העובדות:
1.משרד עורכי דין פנה לוועדה בנושא גביית עדויות באמצעות "ועידת וידאו".
2.מאחר שדין תצהיר כדין עדות, הרי שעל פני הדברים אין מניעה לזיהוי מצהיר באמצעות "ועידת וידאו" ונוכחות "בזמן אמת" אינה שונה מנוכחות פיסית ולכן סבור הפונה כי הגיעה השעה לקבוע כללים לעריכת תצהירים כאמור.
3.המשרד הפונה מציע כי ייקבע זיהוי המצהיר באמצעות "ועידת וידאו", כאשר באותו מעמד יוזהר המצהיר ויחתום על התצהיר ולאחר מכן יומצא התצהיר באמצעות הדואר או פקסימיליה למשרד עוה"ד לשם אישורו וכשיצוין בתצהיר כי אכן הוא זוהה באמצעות "ועידת וידאו".

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה השיבה לפונה כי מבחינת הפן האתי אין מניעה לזהות מצהיר באמצעות "ועידת וידאו" בכפיפות לכך שעובדה זו תצוין על גבי התצהיר.
אין בדברים אלה כדי לחוות דעה בדבר ההיבט הראיתי של המסמך.
(38557)

הכשירות לייצג לקוח

עוה"ד ולקוחו

העובדות:
1.עורך דין הופיע כעד מרכזי ויחיד מטעם בעל דין עוד בטרם קיבל את הרשיון לעריכת דין.
2.השאלה של עורך הדין היא האם בנסיבות אלו הוא רשאי לייצג את אותו בעל דין ובאותה תביעה לאחר מכן.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה השיבה לפונה כי לדעתה אם העיד בתיק טרם קבלת הרישיון לעריכת דין, הרי אין הוא יכול לייצג כיום את הצד שמטעמו העיד.
(38623)

 

 


 

המגבלות בהזמנת עדים לבית המשפט

עוה"ד וביהמ"ש

העובדות:
1.עורך דין מייצג נתבע (להלן: "הנהג") בתיק פלת"ד.
2.נתבעות 2 ו3- בתיק הינן חברות הביטוח של הרכב המעורב בתאונה ומיוצגות ע"י עו"ד אחר.
3.חברת הביטוח אינה מייצגת את הנהג בטענה כי התאונה אינה מהווה תאונת דרכים ובשל ניגוד גרסאות ביניהם (הנהג עצמו טוען כי מדובר בתאונת דרכים).
4.בית המשפט החליט כי על הצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית.
5.חברו של הנהג היה עד לתאונה ובכוונת עורך הדין היתה להגיש תצהיר עדות מטעם החבר, אולם טרם שהספיק להגישו שיגרה חברת הביטוח הודעה לבית המשפט כי היא "שוקלת להזמין" את העד הנ"ל שהיה נוכח כאמור בעת התאונה - להופיע בבית המשפט וכן הודיעה כי העד הנ"ל אינו בשליטתה ולכן לא הגישה תצהיר עדות שלו.

השאילתא:
האם בהודעתה האמורה של חברת הביטוח הפך העד להיות עד שלה ובכך חסמה לכאורה את הדרך בפני עורך הדין את האפשרות להגיש תצהיר של עד זה.
עמדת ועדת האתיקה:
1.אם הנתבע מס. 1 שהוא מרשו של עורך הדין מביא ראיות בפני חברת הביטוח, הרי קנויה לו הזכות לזמן את חברו ואף לגבות ממנו תצהיר עדות ראשית.
2.אין בהודעה לבית המשפט כי חברת הביטוח שוקלת להזמין את חברו האמור של הנהג כעד משום מניעה מהנתבע להזמינו למתן עדות.
(38461)

 

התחייבות עורך-דין לרישום משכנתא

עוה"ד ולקוחו

העובדות:
1.עורך דין העוסק בעריכה וליווי עסקאות מכר של דירות יד שנייה מסביר כי כידוע דירות רבות במדינה אינן רשומות בלשכת רישום המקרקעין אלא בפנקסי חברות משכנות, בפנקסי מינהל המקרקעין או המינהל האזרחי באיו"ש הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש.
2.הבנקים למשכנתאות נוהגים, כתנאי למתן משכנתא לרוכשים, להחתים את הרוכש ואת עורך הדין המלווה את העסקה על התחייבות להעברת הזכויות בדירה על שם הרוכשים ולהמציא התחייבות לרישום משכנתא של החברה המשכנת.
3.קורה לעיתים שלאחר העברת החזקה בדירה הרוכשים אינם משתפים פעולה עם עוה"ד המלווה
את העסקה (אינם חותמים על ייפוי כוח בלתי חוזר לטובת החברה המשכנת או אינם משלמים דמי טיפול בהעברת הזכויות וכיו"ב) כך שעוה"ד אינו יכול להשלים את תהליך העברת הזכויות בדירה.
4.במצב דברים זה יוצא כי בגין מחדלו של הלקוח עוה"ד מפר את התחייבותו כלפי הבנק הממשכן - וזאת חרף שיגור מעת לעת של מכתבי תזכורת ללקוח, הדורשים ממנו מסמכים או כספים הנדרשים להשלמת העברת הזכויות.

השאילתא:
לאור כל הנתונים לעיל, מבקש עורך הדין לקבל חוות דעת הועדה מהם הצעדים שהוא יכול לנקוט כנגד הלקוח, על מנת שישתף עמו פעולה בהעברת הזכויות (וכל זאת על מנת שעורך הדין יעמוד בהתחייבותו לבנק הממשכן).
עוד שואל עוה"ד האם פנייה לבנק בהודעה כי עוה"ד מתנער מהתחייבותו להעביר את הזכויות בדירה ע"ש הלקוח לאור אי שיתוף הפעולה בהליך, עולה בקנה אחד עם חובת הנאמנות שלו כעו"ד ללקוח.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה השיבה לפונה בדברים הבאים:
1.עורך דין המטפל בהעברה וקיבל מחויבות אישית כלפי הבנק יכול להתרות ברוכש כי אם לא ישתף פעולה ברישום הנכס תובא עובדה זו לידיעת הבנק.
2.אם בסופו של דבר הלקוח לא ישתף פעולה חרף ההתראה, הרי על עוה"ד שקיבל כאמור מחויבות אישית כלפי הבנק ליידע את הבנק בנסיבות העיכוב ברישום.
(38658)

הכשירות לכהן כדירקטור ומנהלבפועל של חברה

עיסוקים אסורים/נוספים

העובדות:
1.עורך דין פנה לוועדה ושאל האם הוא רשאי לכהן כדירקטור ומנהל בפועל של חברה.
2.האם התשובה לשאלה הנ"ל תשתנה באם החברה היא לקוחה של אותו עורך דין.

עמדת ועדת האתיקה:
1.נוכח ביטול הכלל האוסר עיסוק במסחר אין מניעה כי עוה"ד יכהן כדירקטור ומנהל בפועל של חברה על אף היותה לקוחת עוה"ד.
2.אם החברה היא חברה ציבורית, מופנית תשומת לב השואל כי הן בחברה פרטית והן בחברה ציבורית יש צורך להפריד בין שני העיסוקים, תוך הקפדה על הנקוב בכלל 4 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו1986-, בדבר ייחוד המשרד.
(38474)




© כל הזכויות שמורות ללשכת עורכי הדין בישראל - ועד מחוז תל אביב והמרכז