מאגר כתבי עת · עט ואתיקה

  גליון 74 · תאריך פרסום ינואר 2004 · עט ואתיקה

פשרה וויתור בשם הלקוח

חברות וחברים יקרים,

לנוכח פניות רבות שהגיעו אלינו, בנוגע לכד שעורכי-דין הודו או התפשרו בשם לקוחותיהם בהליכים אזרחיים ופליליים, וגרמו בכך נזק רב ללקוחות, מצאנו לנכון להבהיר כי לדעתנו, ישנה חובה אתית להודיע ללקוח מבעוד מועד על הכוונה להתפשר בשמו.
סעיף 5(א) לחוק השליחות, תשכ"ה1965-, אשר דן בהיקף השליחות, קובע כי "השליחות חלה - באין הגבלה בהרשאה - על כל פעולה הדרושה באופן סביר לביצועו התקין של נושא השליחות, אולם אין היא חלה - באין הרשאה מפורשת לכך - על הליכים לפני בית משפט, בית דין או בורר, ולא על פשרה או ויתור או פעולה בלי תמורה".
הנה כי כן, על מנת שעורך-דין יוכל לבצע בשם לקוחו את פעולות הפשרה או הויתור, יש צורך בהוראה מפורשת בייפוי הכוח, ובהעדר הוראה מפורשת כזו - הוא אינו רשאי לבצע פעולות אלה בשם הלקוח. בעבר קבעה ועדת האתיקה לעניין פשרה (עט ואתיקה, גיליון מס' 5), כי אין צורך בהסכמת הלקוח לתוכן הספציפי של הפשרה, אלא די בהסכמה כללית בייפוי הכוח להתפשר בשם הלקוח. כל זאת, בכפוף לכך שבעת שעורך הדין מקבל את הצעת הפשרה עבור לקוחו, הוא ממלא את חובתו הבסיסית לפעול לטובת הלקוח.
אנו רואים לנכון לפתח את קביעתה של ועדת האתיקה, ולקבוע שבמצב בו עורך הדיו אוחז בהסכמה כללית להתפשר בשם הלקוח, יהא עליו לעשות כל מאמץ סביר להשיג את הסכמת הלקוח לתוכן הספציפי של הפשרה. זו תהיה ברירת המחדל. לדעתנו, רק בדרך זו ניתן להגשים את התכליות העומדות בבסיס חובות הנאמנות והמסירות ללקוח. בעידן הסלולארי, מדובר ברוב המקרים במאמץ קל יחסית, שיש באפשרותו למנוע הקלות גדולות. מדובר, לדעתנו, במדיניות ראויה, אשר מחזקת את אמון הציבור בעבודתם של עורכי הדין, וכן- מחסנת את עורך הדין מפני מכלול של טענות עתידיות מצדו של הלקוח.
כיום ישנו סעיף סטנדרטי בייפויי כוח רבים, לפיו נותן הלקוח לע"ד ייפוי כוח "להתפשר בכל עניין הנוגע או הנובע מהעניינים האמורים לעיל לפי שיקול דעתו של בא כוחי ולחתום על פשרה כזו בביהמ"ש או מחוצה לו".
יצוין כי איננו דנים כאן בתוקפו של סעיף זה במישור האזרחי, על-פי דיני החוזים.
אנו ענייננו כאן בהיבט האתי. קרי: חובת הנאמנות והמסירות ללקוח.
בע"א 102/87 אריה חברה ישראלית לביטוח נ' לודג'יה חברה לטכסטיל, פ"ד מג(2) 804, קבע הנשיא שמגר כי לא תתכן שליחות מכללא שתכנה פשרה, ויתור או פעולה ללא תמורה, ולכן לא ניתן לראות בסוכנות הביטוח, כמורשית מכללא על ידי חברת הביטוח לתת הטבות מעבר למקובל בפוליסה סטנדרטית. ואולם, בהמשך דבריו הגיע הנשיא שמגר למסקנה כי התנהגותה של חברת הביטוח מהווה ראיה לכאורה לקיום שליחות שכבר נוצרה, או שהיא מהווה משום אישור בדיעבד לפעולות שביצעה בשמה סוכנות הביטוח. דומה, כי ההלכה שנפסקה בע"א 102/87 תחול גם על יחסי עו"ד-לקוח, שכן ממילא עומדת ללקוח הברירה אם לאשר בדיעבד את הסכם הפשרה אם לאו.
יחד עם זאת, וכמוצע לעיל, ראוי לדעתנו לעשות כל מאמץ ליידע את הלקוח על הכוונה להתפשר בשמו בכל מקרה אף בהינתן ההרשאה המפורשת - וודאי שיש לעשות כן בשעה שטיבה של ההרשאה להתפשר אינו ברור כל צרכו, מכיוון שהלקוח עלול להיתפס בעתיד כמי שאישר בהתנהגותו את השליחות. בדרכים אלה, נבסס ונחזק את מילוי חובות הנאמנות והמסירות ללקוח, תוך הקפדה יתרה על אינטרס הלקוח במועד ההתפשרות עצמו.

לשירותכם בכל עת,
עו"ד אילן בומבך
יו"ר ועד מחוז ת"א והמרכז

הרשאי עו"ד לפנות ישירות לחברת הביטוח של עמיתו בגין תביעתרשלנות מקצועית


 

עוה"ד ועמיתו למקצוע

העובדות:
1.האם עו"ד המייצג לקוח בתביעה כנגד עורך דין (אחריות מקצועית) רשאי לפנות ישירות לחברת הביטוח המבטחת את אותו עו"ד ולעדכנה בסיכון החמור העולה מהתובענה לשמו הטוב של עוה"ד הנתבע בתיק ואשר הוא עלול להיפגע באם יינתן פסק דין.
2.האמור לעיל הועלה ע"י עוה"ד שפנה לוועדה מאחר שעורכת הדין המייצגת את עוה"ד, מטעם חברת הביטוח, הודיעה כי לא עדכנה את חברת הביטוח לגבי הסיכון שנוצר בתיק בעקבות דיון ההוכחות ולאור הודאותיו של אותו עו"ד (הנתבע) בדבר רשלנותו המקצועית.
3.שאלה נוספת שהועלתה הינה האם עורך הדין המייצג לקוח בתביעת רשלנות כנגד עו"ד רשאי לפנות ישירות לחברת הביטוח לרבות המצאת פרוטוקול הדיונים על מנת לעדכנה בתיק ולהביא בפניה את הסיכון לשמו הטוב של עורך הדין - וזאת מבלי להידרש לסיכון הכספי לחברת הביטוח עצמה?
4.עורך הדין המייצג את הנתבע בתביעת הרשלנות המקצועית מודיע כי אינו חייב לעדכן את חברת הביטוח המבטחת את אותו עו"ד והוא מעוניין אך ורק בתוצאה של דחיית התביעה (תוצאה שהינה לדעת השואל דמיונית נבלתי מציאותית לנוכח פרוטוקול חקירתו של עוה"ד הנתבע).
5.האם ניתן לשלוח חומר נוסף במקרה זה לחברת הביטוח פרט לפרוטוקול הדיון (אשר מתפרסם ממילא באינטרנט) - וכל זאת לאור העובדה כי עוה"ד המייצג את הנתבע ברשלנות מקצועית הודיע לפונה טלפונית כי לא עשה כן וכי "לא מעניין אותו באם יינתן פסק דין כנגד מרשו" - דבר העלול מטבע הדברים להביא לפגיעה בשמו הטוב של עוה"ד - מה עוד שקיים סיכוי קלוש ככל שיהיה לדחיית התביעה, הגם שבקשות לדחייה במהלך הדיונים נדחו ע"י כב' בית המשפט הדן באותה תובענה.
6.לבסוף שואל עוה"ד הפונה האם עורך דין המבוטח בחברת הביטוח "איילון" המבטחת את מרבית עוה"ד בנושא אחריות מקצועית זכאי לדרוש מחברת הביטוח "איילון" להתפשר בתביעה שהוגשה כנגדו, לאחר שלב ההוכחות ובטרם הגשת הסיכומים ומתן פסק דין ועל מנת להימנע מפסק הדין העלול לפגוע בשמו הטוב.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה סבורה כי אין לפנות לחברת הביטוח שלא באמצעות ב"כ הנתבע בסוגיה אשר הועלתה.
הועדה סבורה כי במקרה זה חברת הביטוח נחשבת בתביעה נגד עורך דין כלקוחת עוה"ד המייצג את הנתבע .


(37468)

סמכויות עוה"ד המכהן כדירקטור חליף מטעם לקוחו

פעילות מקצועית - שונות

העובדות:
הועדה נשאלה האם קיימת מגבלה כלשהי לעו"ד המייצג לקוח - שהינו דירקטור בחברה פרטית - כנגד אותה חברה להתמנות ע"י הלקוח כדירקטור חליף והאם הוא זכאי לשבת בדירקטוריון בחברה נגדה הוא מייצג את הלקוח.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה הודיעה לשואל כי לדעתה אין מניעה שעורך הדין יתמנה כדירקטור חליף - אולם בתוקף תפקידו לא יוכל להשתתף בדיונים או לעסוק בנושאים הקשורים לייצוג הדירקטור כנגד החברה.
(37397)

סוגיית החסיון נאשר הלקוח נפטר

חסיון מקצועי

העובדות:
1.עורך דין שערך צוואה ללקוחו פנה לוועדה בשאלה האם רשאי הוא למסור לעיונו של ב"כ אחד הצדדים את התיק שהתנהל במשרדו בנושא הצוואה במלואו כאשר מדובר בהתנגדות לקיום הצוואה.
2.בית המשפט אפשר לשואל להיוועץ בנושא זה עם הועדה.

עמדת ועדת האתיקה:
1.הועדה אינה יכולה להביע עמדה, דהיינו האם המסמכים המצויים בתיק עוה"ד הינם חסויים, אם לאו - שהרי פרטיהם אינם בידיעתה.
2.הכלל הוא כי מסמכים חסויים שייכים ללקוח ובמידה שנפטר הרי יורשיו רשאים במקרים רבים לוותר על החיסיון.
בעניין זה מופנית תשומת הלב לספרו של ד"ר ג. קלינג "אתיקה בעריכת דין" עמ' 421-422 הדן בסוגיית חיסיון של לקוח אשר נפטר.
3.אם לדעת הפונה, הלקוח (המנוח) לא רצה שתוכנם או קיומם ייוודעו ליורשיו, הרי עליו לטעון לחיסיון ולהביא את הנושא בשלמותו להכרעת בית המשפט אשר ישמע את טענות כל הצדדים המעורבים ויכריע בנושא.
(37434)

סמכויות עובדי משרד עורך הדין

עוה"ד ומשרדו

העובדות:
1.עורך דין שהינו עורך דין יחיד במשרד ובנוסף לו עובדים פקידים, שאינם עורכי דין פנה לוועדה בשאלה מהם סמכויותיהם של הפקידים הנ"ל במסירת מידע לפונים הרבים למשרד שעה שעוה"ד נעדר ממנו.
2.השאלות אל הועדה הן כדלקמן:
א.האם הוא רשאי להורות לפקידי המשרד למסור לפונים מידע כללי על תחומי התמחותו.
ב.האם הוא רשאי להורות לפקידי המשרד לקבל כספים, שיקים ומסמכים מלקוחות בעת העדרו מהמשרד.
ג.האם הוא רשאי להורות לפקידים למסור לפונים מידע על תנאי מתן שירות וסכומי שכר טרחה.
ד.האם הוא רשאי להורות לפקידים למלא קבלות/חשבוניות ומסמכים אחרים שיש צורך להמציא ללקוחות.
ה.האם הוא רשאי להורות לפקידים למסור מידע בכתב או בע"פ ללקוחות, לבתי משפט ולעורכי הדין.

עמדת ועדת האתיקה:
1.פקידי המשרד יכולים לבצע בשמו ובהעדרו של עוה"ד כל פעולה שלא יוחדה בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א1961- לעורכי דין בלבד.
2.פקידי המשרד יכולים למסור פרטים אודות תחומי העיסוק של עוה"ד בתנאי שלא יפרו בשמו את כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת) תשס"א2001-.
3.אשר לטיפול הפקידים בקבלת כספים, שיקים, מסמכים וכיו"ב, אין מניעה שהפקידים יעשו זאת בתנאי שעוה"ד יבצע את כל הסידורים המתאימים לשמירת הכללים 42-39 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו1986-.
4.במאמר מוסגר הוסיפה הועדה כי האחריות האזרחית והמשמעתית בגין כל פעולה ו/או פגם בפעולת הפקידים תחול על עוה"ד הפונה.
(37668)

עוה"ד ולקוחו

עוה"ד ולקוחו

העובדות:
האם רשאי עורך דין להתפשר, על יסוד סעיף 7 בייפוי הכוח הסטנדרטי שבידיו, על פי שיקול דעת.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה השיבה לפונה כי במישור האזרחי סעיף 7 לייפוי הכוח הסטנדרטי מחייב את הלקוח כאשר עוה"ד מגיע לפשרה עם צד ג'.

במישור האתי הרי חובת הנאמנות והמסירות ללקוח מחייבת, ברוב המקרים, לברר את עמדת הלקוח לגבי הפשרה ואם הלקוח אינו מסכים לה, אין להגיע לפשרה בשמו.

(37610)

עורך דין כחייב בתיק הוצל"פ

עוה"ד והצד שכנגד

העובדות:
עורך דין פנה לוועדה והודיע כי הוא "חייב" בתיק הוצל"פ המנוהל לטענתו ע"י עמית "בלתי נעים" ושאלתו היא האם הוא רשאי לפנות במישרין לשולחו של אותו עו"ד, דהיינו - הבנק - כאשר אינו מכהן כעורך דין בתיק אלא כצד.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה השיבה לפונה כי הוא רשאי לפנות ישירות ללקוחו של עוה"ד, דהיינו לבנק.

(37407)

 

עוה"ד ולקוחו

עוה"ד ולקוחו

העובדות:
1.עורך דין מייצג נאשם בפלילים.
2.הלקוח חייב לעורך הדין שכר טרחה בהיקף של עשרות אלפי שקלים.
3.חרף דרישת עורך הדין לא שילם הלקוח את חובו.
4.עורך הדין מעוניין להשתחרר מייצוג הנאשם בבית המשפט אולם לבקשתו בעניין זה קבע בית המשפט כי עליו להיות מוכן לדיון ההוכחות ובמעמד הדיון ידון בית המשפט בבקשת השחרור מייצוג.
5.לדברי עורך הדין הכנה לדיון מצריכה למעלה מ20- שעות עבודה ולפיכך החוב גם יגדל באלפי שקלים נוספים.

עמדת ועדת האתיקה:
1.לאור החלטת בית המשפט לדחות את בקשת עורך הדין לשחרור מייצוג עליו, איפוא, להתכונן לדיון ההוכחות חרף העובדה שהלקוח לא שילם לו את שכר טרחתו.
2.הועדה סבורה כי במהלך הדיון על עורך הדין לבקש שוב להשתחרר מהייצוג.
3.ועדת האתיקה לא תוכל לשחרר את עורך הדין מהייצוג מקום בו בית המשפט סירב לעשות כן.

(34830)


© כל הזכויות שמורות ללשכת עורכי הדין בישראל - ועד מחוז תל אביב והמרכז