מאגר כתבי עת · עט ואתיקה

  גליון 70 · תאריך פרסום מרץ 2003 · עט ואתיקה

סיכום הפעילות בשנת 2002

חברות וחברים יקרים,
עם סיומה של שנת 2002 ועיבוד הנתונים, ברצוני להביא לידיעתכם את נתוני הפעילות של ועדת האתיקה בשנה זו.
בשנת 2002 הוגשו לועדת האתיקה 1,161 תלונות אזרחים, בהן בולטות התלונות אודות איומים פסולים שנוקטים עוה"ד כלפי אזרחים שאינם מיוצגים (כגון, איום בהלשנה למעביד ובפרסום מזיק בעיתון) וכן אודות הטרדות מיניות שביצעו, לכאורה, עורכי-דין במזכירות ובמתמחות (!). תלונות שכיחות נוספות שהתקבלו מאזרחים, נוגעות במעילה בכספי נאמנות ובפיקדונות של לקוחות, על קיזוז שכ"ט והוצאות מכספים שהתקבלו עבור הלקוח ללא הסכמתו המוקדמת, ועל טיפול רשלני, לכאורה, שגרם נזקים ללקוח.
לוועדה הוגשו 304 תלונות בין חברים. עיקר התלונות בין החברים עסקו בהתנהגות בלתי חברית, "חטיפת" פס"ד בעת איחור פעוט של חבר לדיון, אי העתרות לבקשה לדחיית מועד דיון, והתבטאויות לא הולמות. כן הגיעו לטיפולה של הוועדה 34 החלטות שיפוטיות, אשר עוסקות בעיקרן בעורכי דין המטפלים בתיקים רבים ואינם מגיעים לדיונים המתקיימים בו-זמנית בתיקים שונים, התבטאויות לא הולמות ואיומים כלפי שופטים ורשמים (!). לבסוף, יש לציין את הירידה הדרסטית שחלה במספר התלונות - 20 בלבד - בענייני פרסומת של עורכי-דין, שנגרמה, מן הסתם, בשל ההקלות המשמעותיות שניתנו בכללים שהותקנו זה לא מכבר.
בסה"כ הגיעו לטיפולה של ועדת האתיקה 1,519 תלונות, ובכך נחצה לראשונה קו 1,500 התלונות. ב82- תיקים משנת 2002 וכן ב101- לתיקים משנים קודמות, הוחלט להגיש קובלנה לבית הדין המשמעתי. הוועדה מצאה לנכון לגנוז 695 תלונות שהוגשו בשנת 2002 ועוד 482 תלונות שהוגשו בשנים קודמות.
בנוסף, טיפלה הוועדה במהלך שנת 2002 ב743- פניות של חברים לקבלת חוות דעת בסוגיות אתיות [בעיקר בנוגע לכללים 14, 16, 36 לכללי האתיקה המקצועית, ולסעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין (חיסיון עו"ד-לקוח)] והשיבה ל273- פניות של אזרחים בענייני אתיקה.
מדובר בגידול משמעותי במתן חוות הדעת בסוגיות אתיות, ביחס לשנת 2000 (545 חוות דעת) ושנת 2001 (600 חוות דעת). יתר הנתונים שצוינו לעיל נשארו דומים לשנים שעברו, בחריג אחד של מספר התלונות בין חברים, אשר נמצא, למגינת הלב, בקו עליה ביחס לשנת 2001, אז הוגשו 266 תלונות בין חברים, לעומת 304 בשנת 2002.
לא למותר להזכיר כי ביום 28.11.01 פורסמו כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק מותר במסחר), התשס"ב2001-, אשר קובעים כי עיסוק במסחר שמותר לעורך דין הוא עיסוק שאין בו כדי ליצור ניגוד עניינים עם עיסוקו כעורך דין, או לפגוע בכבוד המקצוע. כבר במהלך 2002 הופנו לועדת האתיקה מספר שאילתות בנוגע לכללים חדישים אלה.
כן ראוי לציין את העובדה שבעקבות הרפורמה במערכת המס, החליטו שותפויות רבות של עורכי דין להתאגד כחברות, והשינוי במבנה התאגידי טמן בחובו גם היבטים אתיים אשר עלו בפני הוועדה.
ועדת האתיקה, בעבודתה האינטנסיבית במשך שנת 2002, המשיכה להיות הוועדה העסוקה ביותר בוועד מחוז ת"א, והיא מתכנסת כמעט מדי שבוע למשך מספר שעות, על-מנת לטפל בשאילתות ובתלונות, וכן כדי להחליט בדבר העמדה לדין משמעתי.
אני תקווה כי בשנת 2003 נחזה בירידה דרסטית במספר הפניות שועדת האתיקה תידרש להן, ומי ייתן שאף יישבר שיא "שלילי", בנושא זה, כמשקל נגד לשיא "החיובי" (במרכאות כפולות) של שנת 2002. לשם כך לא נדרש מאיתנו הרבה. מעט הקפדה והרבה רצון טוב יחוללו פלאים בנדון ויתרמו לשיפור תדמית כולנו.

לשירותכם בכל עת,

אילן בומבך, עו"ד
יו"ר ועדת האתיקה

 

 

המותר לעורך-דין לחשוף בפני המשטרה מידע שנמסר לו בהקשר לטיפולו בלקוח?

חסיון מקצועי

העובדות:
1.עו"ד מייצג בתביעת פלת"ד תובע שנפגע, לטענתו, בתאונת דרכים.
2.התובע המציא למשרד עוה"ד בתחילת הטיפול תיעוד רפואי וכן אישור משטרה אודות התאונה.
3.בהתאם לנתונים האמורים ועל סמך גרסת הלקוח, הוגשה תביעה לבית המשפט.
4.לאחרונה נודע לעוה"ד חפי התובע עצמו כי הפציעה שנגרמה לו כביכול עקב התאונה נשוא התביעה - כלל לא נגרמה בתאונת דרכים ולמעשה המדובר הוא בתביעה כוזבת.
5.בנסיבות אלו עוה"ד אינו מוכן להמשיך ולייצג את הלקוח בבית המשפט והתובע מצידו קיבל את המלצתו למחוק את תביעתו.
6.ידוע לעוה"ד כי מתנהלת חקירה משטרתית בעניינו של התובע ואף הייתה פנייה טלפונית למשרדו מהמשטרה לקבלת מידע אודות התובע.
7.בנסיבות אלו שואל עוה"ד האם עליו לחשוף בפני המשטרה את המידע הנ"ל שהתקבל מהתובע בשים לב לסוגיית חיסיון עו"ד - לקוח.

עמדת ועדת האתיקה:
א.מהמידע שבשאילתא עולה כי המידע הגיע לעוה"ד כתוצאה מהשירות המקצועי שהעניק עוה"ד ללקוח ולכן חל עליו חיסיון.
ב.אם יתבקש עורך הדין ע"י המשטרה למסור לה מידע כלשהו, עליו לטעון לחיסיון ולהביא הסוגיה להכרעת בית המשפט.
(34277)

עורך הדין ומגבלותיו בהגשת תצהיר

חסיון מקצועי

העובדות:
1.במסגרת תיק הוצל"פ ייצג עו"ד את הזוכה ולפני הגשת התנגדות לביצוע שטר התקשר החייב לעוה"ד כשבאותה עת לא היה החייב מיוצג.
2.בין עוה"ד והחייב התנהל מו"מ לפשרה שלא עלה יפה ובמסגרת תיק ההוצל"פ התקבלה ההתנגדות מטעמו של החייב.
3.עורך הדין הפסיק לייצג את הזוכה ובמקומו החל בייצוגו עו"ד אחר נלהלן: "הפרקליט").
4.נקבעו בתיק מועדים להגשת תצהירים והפרקליט ביקש מעוה"ד להגיש תצהיר תטעמו שבו יפורטו פרטי המו"מ שבין החייב לבין עוה"ד בתקופה שטרם היה החייב מיוצג.
5.עוה"ד הפונה מפנה את תשומת לב הועדה לנקוב בכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) תשמ"ו1986-, בדבר החובה לשמור על חיסיון דברים שהוחלפו במהלך מו"מ לפשרה וכן לנקוב בגיליון מס' 3 של ועדת האתיקה הארצית אשר ממנו ניתן להבין כי מתן תצהיר כמבוקש ע"י הפרקליט הינו עבירה על כללי האתיקה.
6.עוד מבקש עוה"ד את הבהרת הועדה האם באיסור למתן תצהיר כדלעיל קיימת אבחנה בין דברים שהוחלפו במו"מ בין שני עורכי-דין לבין צד שכנגד שאיננו תיוצג כפי שקרה במקרה הנוכחי.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה השיבה לפונה כי מאחר שקיימת במקרה הזה שאלת קבילות החומר מבחינת דיני הראיות רצוי כי יוזמן עוה"ד להעיד בע"פ ובמקרה זה יוכל החייב, אם ירצה בכך, להתנגד.
(34037)

עורך הדין ואיסור הפרסום של הצעת שירותים משפטיים לציבור מעבידים

ניגוד עניינים

העובדות:
1.עו"ד מתעתד להגיש תביעה בשם מרשתו כנגד חברה מסוימת (להלן: "החברה").
2.מרשתו - התובעת הינה מעסיקה לשעבר של עובדת זרה שעבדה בביתה בסיעוד.
החברה - הנתבעת מספקת שירותי סיעוד ועזרה בבית עבור קשישים ואשר שילמה את שכרה של העובדת הזרה, דהיינו החברה פעלה כחברת כוח אדם.
3.מרשתו של עוה"ד שילמה לעובדת הזרה את שכרה וכאשר העובדת הזרה קיבלה את שכרה מהחברה היא העבירה אותו למרשתו.
4.עניינה של התביעה הייתה תביעה להפרשי שכר וכן החזר בגין ניכויי יתר משכרה של העובדת שהועסקה כמטפלת בשעה שתלושי השכר של העובדת הזרה הצביעו על כך כי ניכויי החובה שבוצעו ע"י החברה היו גבוהים ביחס לזכאותו של העובד הזר.
5.ברצון עורך הדין להגיש תביעה ייצוגית בשם כל המעבידים שהעסיקו עובדים זרים ושנפגעו ע"י החברה ואשר לא קיבלו את מלוא זכויותיהם על פי דין.
6.השאלה שהובאה ע"י עוה"ד בפני הועדה הייתה האם קיימת אפשרות לעוה"ד לפרסם בעיתון כי משרדו מעוניין לייצג מעבידים אשר העסיקו עובדים זרים ושקיבלו מהחברה בעבר את שכרם.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה השיבה לפונה כי לדעתה יש בפרסום שמה של החברה - הנתבעת לשם הגשת תובענה ייצוגית משום שידול להשגת לקוחות - פעולה המנוגדת לנקוב בסעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א1961-.
(34071)

 

עורך הדין ומגבלותיו כשהוא נאמן על שטרי חוב

ניגוד עניינים

העובדות:
1.עו"ד פנה לוועדה והסביר כי לקוח של משרדו חתם על הסכם שכירות עם שוכר שבו סוכם בין הצדדים כי יכהן כנאמן לשטרי חוב האמורים להיות מופקדים בידיו.
2.הסכם השכירות האמור לא נערך ע"י עוה"ד והוא גם לא נפגש אם השוכר ולא השתתף במו"מ וכן לא קיבל שכ"ט עבור עריכת ההסכם ושטרי החוב לא הופקדו בידיו.
3.שואל עוה"ד האם מותר לו להגיש תביעה בשם מרשו המשכיר, על יסוד העילה החוזית לפינוי, לתשלום דמי שכירות וכן שכר ראוי כנגד השוכר.
4.עוד שואל עוה"ד האם במקרה שיופקדו בעתיד שטרי חוב בידיו יהיה זכאי להגיש את התביעה הנ"ל על יסוד העילה החוזית. באם התשובה הינה שלילית הרי אם יסרב לקבל את שטרי החוב הנ"ל יהיה מותר לו להגיש תביעות כנ"ל.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה סבורה כי אם שטרי החוב לא נמסרו לעוה"ד והוא לא קיבל על עצמו להיות נאמן של הצדדים, לרבות השוכר, אין מניעה כי ייצג את המשכיר כנגד השוכר.
הועדה מוסיפה כי אם יקבל עוה"ד על עצמו לשמש כנאמן של הצדדים לעניין שטרי החוב, לא יוכל לייצג את המשכיר כנגד השוכר. (34388)

 

עורך-דין ומגבלותיו במתן שירותים משפטיים לחברה בה הוא שכיר

ניגוד עניינים

העובדות:
1.עורכת-דין פנתה לוועדה ומסרה כי היא מעוניינת לעסוק כשכירה בחברה אשר תחום פעילותה הוא בנושא ייצור פטנטים וכן בהפיכת רעיונות של אנשים לכדי פטנט ישים.
2.הואיל ואין החברה מונה על שורותיה עורכי-דין תאו עורכי פטנטים כלל אין באפשרותה להגיש לרישום הצעת פטנט של ממציאים חיצוניים להבדיל מפטנטים שהם פרי המצאת החברה עצמה. לכן מעוניינת החברה בהעסקת עו"ד פנימי שתהא לו היכולת החוקית להגיש פטנטים חיצוניים לרישום - ובכך למעשה להעניק שירות מושלם עבור לקוחותיה (שעד עתה נשלחו למשרדי עורכי-דין חיצוניים).
3.התפקיד המוצע לפונה הינו על בסיס משכורת חודשית קבועה כאשר אין למעשה כל קשר ו/או תלות בין כמות הלקוחות אשר יגישו בקשה לרישום פטנט לבין השכר החודשי אותו תקבל עורכת הדין.

עמדת ועדת האתיקה:
א.הועדה הודיעה לפונה כי לדעתה אם החברה נותנת שירותים ללקוחות בתחום רישום פטנטים אין עורכת הדין יכולה לשרת את לקוחותיה של אותה חברה.

ב.תשומת לב הפונה הופנתה לנקוב בסעיף 20 לחוק לשכת עוה"ד תשכ"א1961- ולכלל 11ב. לכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועית) התשמ"ו1986-. (34362)

האם ניתן לקבל שכ"ט לאו דווקא מהלקוח ישירות?

עוה"ד ולקוחו

העובדות:
1.עורך-דין פנה לוועדה ומסר כי הוא מייצג נאשמת בתיק פלילי בבימ"ש שמחמת מצבה האישי אינה מסוגלת לשלם לו שכ"ט עבור טיפולו אולם עלה בידיה להשיג עזרה כספית מארגון חברתי שמתן עזרה מסוג זה תואם את מטרתו.
2.הלקוחה אינה חברה באותו ארגון ואין לה כל קשר עמו.
3.לארגון האמור אין אפשרות להעביר את הכסף ישירות ללקוחה לצורך תשלום שכ"ט עוה"ד אלא רק באמצעות שיק לפקודת עוה"ד כנגד הוצאת חשבונית מס. לדבריו כללי ניהול חשבונותיו אינם מאפשרים לו לשלם או להעביר כספים ישירות ללקוחה.
4.עורך הדין מוסר כי אין לו כל קשר עסקי עם הארגון ומעולם לא ייצג את חבריו או מי מטעמו.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה הודיעה לפונה כי אין מניעה בנסיבות המקרה כפי שפורט על ידיו בפנייתו לועדה לקבל את שכר הטרחה ישירות מצד ג'. (34149)









 

עורך הדין ועמיתו למקצוע

עוה"ד ועמיתו למקצוע

השאילתא:
המותר להשתמש בשם הפירמה של שותפות עורכי דין בשמו של שותף שפרש מהשותפות?
העובדות:
1.עורך-דין פנה לוועדה והסביר כי שותפו פרש מהשותפות לאחר 7 שנות קיום השותפות שרכשה במהלכה שם ומוניטין והוא מעוניין לשמור את שם המשרד הכולל את שמו הוא ושם עוה"ד שפרש.
2.לדברי עוה"ד הרי שותפו לשעבר מסכים להשארת שמו בשם השותפות.
3.עוד טוען הפונה כי משרדים גדולים ומוכרים נושאים את שם המייסד כשם הפירמה, הגם שהמייסד כבר אינו חלק מהפירמה.

עמדת ועדת האתיקה:
א.הועדה השיבה לפונה כי לדעתה אין לעשות שימוש בשם שותף שפרש מהשותפות באשר יש בכך משום הטעיית הציבור.
ב.תשומת לב הפונה הופנתה לכלל 3(ב)(9) לכללי לשכת עוה"ד (פרסומת) תשס"א2001- המתיר שימוש רק בשמות עורכי דין, שותפים שפרשו לגמלאות או נפטרו. (34147)

 


© כל הזכויות שמורות ללשכת עורכי הדין בישראל - ועד מחוז תל אביב והמרכז