מאגר כתבי עת · עט ואתיקה

  גליון 68 · תאריך פרסום ספטמבר 2002 · עט ואתיקה

שימוש בשפה נקייה כלפי חברים


חברות וחברים יקרים,
עם פרוס השנה החדשה, ראיתי לנכון להידרש לסוגיה הקושרת בין כבוד האדם לכבוד המקצוע בו אנו עוסקים. רבים, לצערנו, המקרים שבהם עו"ד משתמשים בלשון לא נקייה, כלפי חבריהם. זאת, הן בשיחות ביניהם במסגרת הטיפול בתיק, הן בהתכתבות השוטפת ביניהם והן בין כתלי בית המשפט. בכך עוברים אותם עורכי דין על מושכלות יסוד של התנהגות ההולמת עו"ד, תוך שמירה על כבוד המקצוע.
כאשר עסקינן בחילופי דברים בין חברים, מחוץ לכותלי ביהמ"ש, עובר- עוה"ד, שאינו מקפיד על פנייה מנומסת לחברו, על כלל 26 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו1986- (להלן: "הכללים"), הקובע כי "בכל עניין מקצועי יגלה עורך-דין יחס חברי כלפי חברו למקצוע". לית מאן דפליג כי בכלל "יחס חברי" מצוי אף יחס של כבוד ונימוס הדדיים. כשאנו נמצאים באולם ביהמ"ש מתוספים לכלל הנ"ל, כללים 32 ו33-, המורים כי "עורך דין ישמור, בעמידתו לפני בית המשפט, על יחס כבוד לבית המשפט... ותוך שמירה על כבוד המקצוע", וכן "עורך דין יטען טענותיו לפני בית המשפט, בין בעל פה ובין בכתב, בדרך ארץ, תוך שמירה על כבוד הצד שכנגד ועל כבוד כל אדם אחר הקשור בהליך השיפוטי".
עקב ריבוי התלונות בעניין זה - המלמד כי חלק מחברינו טרם השכילו לנהוג זה בזה כעמיתים ולא כאויבים - ראוי להזכיר את החובה המוטלת על כתפינו לנהוג בכבוד ובמתינות זה בזה, כלפי כולי עלמא, בכלל, וכלפי חברינו למקצוע, בפרט.
הולמים לענייננו דבריו החדים כתער של המשנה לנשיא מנחם אלון בעל"ע 10/81 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו 3' פלוני, פ"ד לו (3) 379, בעמ' 382: "השאלה העומדת לדיון בפנינו היא, מהו הסגנון, בדיבור ובכתב, אותו יבור לו עורך הדין בעשותו במלאכתו. ושאלה זו גדשה וחשובה היא באומנות הפרקליטות, שהרי עיקר כוחה של אומנות זו בפה ובכתב, ואלה השניים מהווים את כלי הזין בהם נלחם הפרקליט את מלחמתו. אין לה לשאלה זו ולא כלום עם האמור בכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), המצוטט לעיל, שעל עורך הדין להגן על ענייני שולחו במסירות, בנאמנות וללא מורא. מחובתו של עורך-דין שלא לגור מפני איש, לומר דברים - הנראים לו,בתום-לב, נכונים - כהווייתם ואמיתתם, גם אם האמת העובדתית שבדבריו לא נעימה וקשה היא לבעל הדין שכנגד, ואין נפקא מינה, אם בעל דין זה חבר הוא למקצועו או סתם אדם מן השוק. השאלה בנידון דדן אינה, מה יאמר עורך הדין, אלא איך יאמר את מה שצריך הוא לומר. ו'האיך' הוא - לשון מנומסת ומאופקת, שיש בה כדי לשמור על כבוד האומר, על כבוד מי שהדברים הנאמרים כלפיו ועל כבוד מקצוע עריכת הדין".
נמצאנו למדים כי אמנם קיים מתח עדין בין חובתנו לייצג על הצד הטוב ביותר את האינטרס של שולחינו, לבין חובתנו לנהוג בהדרת פנים בחברינו, אך האיזון המתאים יימצא בצורה בה אנו בוחרים למזור את מילותינו ולנסח את טיעונינו, באופן שלא יחרוג מנועם ההליכות הראוי.
כך גם הורה אותנו השופט שמגר בעל"ע 6/77 הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין בתל-אביב-יפו נ' יצחק פיקהולץ, פ"ד לב (2) 220, בעמ' 222: "אין חולק כי מחובתו של פרקליט לנקוט לשון מנומסת, מאופקת ומרויות, הן בפניותיו אל בית-המשפט והן ביחסו אל חבר למקצוע, המייצג את הצד שמנגד. אולם יחד עם זאת גם מוטלת עליו החובה לייצג את ענינו של לקוחו כמיטב יכולתו ואם הוא סבור, בתום-לב, כי הצד שכנגד או הפרקליט המייצג אותו חטא או נהג בצורה פסולה, בלתי-הוגנת או בלתי-הולמת, עליו להביע זאת, בכתב או בעל-פה, אם בי לעולם בצורה מנומסת ומרוסנת".
חובתו של עוה"ד לנהוג דרך כלל בלשון נקייה ומנומסת כלפי חברו, אינה רק חובה אתית - שנועדה, בין היתר, לשמור על כבוד המקצוע - אלא גם הדרכה טובה במישור ההתנהגות שבינינו לבין עמיתינו. הלל הזקן טבע את האמרה "דסני עליך לחברך לא תעביד" (השנוא עליך - לא תעשה לחברך), ונהיר כי אם נשכיל שלא להטיח בחברינו את שאיננו רוצים לשמוע כלפינו, נוכל בקלות יתירה לעמוד בכבוד בשמירת הכללים.
נראה שיפים הדברים הנ"ל שבעתיים בעצם ימים אלה, שבהם אנו נוהגים לפייס את מכרינו על מעשינו בשנה החולפת, כדי לפתוח את השנה החדשה עם דף נקי. הבה, אם כן, נתאמץ להבא להקפיד יותר בכבוד חברינו, ונמצא נשכרים, הן כעורכי דין והן כבני אדם.

בברכת שנה טובה ופורייה,
אילן בומבך, עו"ד
יו"ר ועדת האתיקה

 

עורך דין וזכותו כמזכיר ארגון חברים לתבוע בשם הארגון בתמורה לשפיטמאותו ארגון


ניגוד עניינים

העובדות:
1.עורך-דין מכהן כחם- בהנהלת ארגון מסוים אשר רשום כעמותה ללא כוונת רווח. מטעם אותו ארגון הוא מכהן כדירקטור בקרן השתלמות שלה וכמזכיר אותה קרן. הקרן עצמה רשומה כחברה פרטית.
2.בתפקידו של עורך הדין כמזכיר הקרן עוסק הוא בניהול שוטף של ענייניה ומי שמשלם לו את שכרו הוא אותו ארגון שצוין לעיל.

השאילתא:
האם רשאי עורך הדין לייצג את הקרן כעו"ד ולתבוע בשמה בתמורה לשכר טרחה שישולם לו ע"י הקרן.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה סבורה - בהנחה שקרן ההשתלמות איננה חברה ציבורית - כי אז לא חלים על עורך הדין כללי לשכת עוה"ד (דירקטורים בחברה ציבורית) תשמ"ט1988-.
לנוכח האמור לעיל יוכל עורך הדין לייצג את הקרן בכפיפות לכך שבמקרים ספציפיים של ניגוד עניינים לא ייצגה.
(33124)

 

עורכת דין כסנגורית צבאית וסוגיית החיסיון

חסיון מקצועי

העובדות:
סנגורית צבאית פנתה לועדת האתיקה בבקשה ליתן חוות דעתה ועמדתה באשר לגבולות ותחומי החיסיון שבין עורך-דין ללקוחו ביחס לתוכנה של שיחה שנערכה בינה לבין חייל - עציר לאחר שאותו חייל טען כנגדה טענות שונות בפני ביה"ד הצבאי בעת הדיון במעצרו.
עוד ביקשה הסנגורית הצבאית לדעת האם נוכח העלאת הטענות ע"י העציר כנגדה יש בכך משום ויתור מטעמו על זכותו לחיסיון.

עמדת ועדת האתיקה:
א.הועדה השיבה לפונה כי לדעתה עליה להודיע לתביעה שיש לקבל את עמדת החייל בדבר מתן  תגובתה.
ב.אם החייל לא יסכים להסרת החיסיון כאמור, יהא על התביעה ליצור הליך בפני שופט מוסמך במערכת הצבאית שיפסוק, לאחר שמיעת הצדדים, האם קיים חיסיון, אם לאו.

(31214)

עורך הדין וחובתו להודיע על הפסקת ייצוגו

עוה"ד ומשרדו

השאילתא:
עורכת דין מייצגת חמיה שהפסיקה את פעילותה ושאלתה היא האם בנסיבות אלה חובה עליה להודיע על כך לצד שכנגד או שמא בעשותה כן היא מפרה את אמון הלקוח בה.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה השיבה לעורכת הדין כי לדעתה איך חובה עליה, כב"כ החברה, להודיע לצד שכנגד על דבר הפסקת פעילותה העסקית של החברה.
ב"כ החברה חייבת להודיע לצד שכנגד באם קיים כנגד החרפה צו פירוק, מחיקת החברה וכיו"ב.
(32521)

עורך-דיו שכיר ויחסיו עם מעבידו בסוגיית שכר טרחה הנפסק בהוצל"פ

עוה"ד ולקוחו

העובדות:
א.עורך דין מועסק כשכיר בחברה העוסקת בביטוח והוא מכהן בה כיועץ משפטי.
ב.במסגרת עבודתו התבקש עורך הדין לפעול לגביית מספר שיקים בלשכת ההוצל"פ (המדובר בשיקים ששולמו למעבידו ולא כובדו).
ג.שואל עורך הדין האם בפתיחת תיקי הוצל"פ שבהם ייצג את מעבידו יהיה משום הפרה של הוראות סעיף 58 לחוק לשכת עורכי הדין תשכ"א1961- - שהרי שכר הטרחה שייפסק בתיקים שיפתח יועבר למעבידו ולא אליו בהיותו שכיר המקבל משכורת חודשית.
ד.מוסיף עורך הדין ומציין כי אם תשובת הועדה תהיה חיובית, הוא מעוניין לקבל את עצת הועדה לגבי הדרך בה ינהג במקרים כגון אלה, שכן וכאמור הוא עורך דין שכיר המעוניין לייצג את מעבידו ולסייע בידיו לגבות הכספים המגיעים לו.

עמדת ועדת האתיקה:

הועדה השיבה לפונה כי פעולותיו המפורטות בשאילתא אינן מהוות הפרה של הוראות סעיף 58 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א1961-. בנוסף לכך מבהירה ועדת האתיקה כי שכר הטרחה הנפסק בלשכת ההוצל"פ שייך לזוכה עצמו ולא לבאי כוחו.

(32507)

עורך הדין וסוגיית החיסיוןהעומדת לו ביחסיו עם המשטרה

חסיון מקצועי

העובדות:
א.במשרד עו"ד התקבלה בקשת סיוע מאת משטרת ישראל בהקשר למסירת נתונים על שמות בעלים של חברה, מספרי ת.ז. של מנהליה, כתובתה, מספרי הטלפון והפלאפון של נציגיה וכן מסמכי התקשרות עם החברה - והכול בהקשר.לעבירה, לכאורה, לקבלת דבר במרמה.
ב.כל שהיה ידוע לעוה"ד בנושא הוא כי בשנת 2001 פנה אליו אדם ששמו ומספר הטלפון שלו שמורים אצלו וביקש ייעוץ בנושא מסוים. לאחר מתן הייעוץ, ניתק הלקוח כל מגע עם עורך הדין.
ג.צמד המילים "בית לכל", הכלול לפי הפנייה בשם החרפה, אכן הוזכר ע"י הלקוח ולכן ניתן להניח כי יש לו קשר עם החרפה הנ"ל.

השאילתא:
עורך הדין מבקש מהוועדה לדעת האם מחובתו לאשר למשטרה כי צמד המילים "בית לכל" אשר נמסר והועלה בשיחת הלקוח עם עורך הדין, מוכר לעורך הדין והאם מחובתו למסור למשטרה את מספרי הטלפון של הלקוח ואת שמו הפרטי או כל מידע נוסף אשר בשלב זה טרם נתבקש על ידי המשטרה - אולם עשוי להתבקש בעתיד. עמדת ועדת האתיקה:
א.הועדה סבורה כי על עורך הדין לטעון במשטרה לחיסיון.
ב.אם משטרת ישראל תפנה בסוגיה זו לבית המשפט ויוכרע כי על עורך הדין להשיב לשאלות במשטרה, יהא עורך הדין חייב לעשות זאת.
ג.תוכן השיחה עם המתייעץ הינו חסוי.
ד.אשר לשאלה בדמי הבעלות על החברה, הרי המשטרה יכולה להשיג את פרטי החברה ועובדות נוספות אצל רשם החברות.
ה.מעבר לרישומים הללו - הרי באם ידועות לעורך הדין עובדות נוספות אשר חל עליהן חיסיון - על עורך הדין לפעול על פיו.

(32714

משולחן ועדת האתיקה

הבהרות והנחיות ועדת האתיקה

חובת מסירת מסמכים
א.ועדת האתיקה דנה בנושא חובת עורך הדין למסור מסמכים משפטיים (כתבי טענות, החלטות וכיו"ב) לעמיתו בדואר רשום בצרוף אישור מסירה.

ב.לאחרונה הגיעו תלונות לועדת האתיקה לפיהן התברר כי מספר חדרים למקצוע מצאו לנכון שלא לבצע כדין מסירות של מסמכים משפטיים לצד שכנגד, כשהתוצאה מכך הינה כמובן חמורה.

ג.הועדה מדגישה ומבהירה לכלל ציבור חברינו כי חובת מסירת מסמכים משפטיים הינה גם חובה אתית וכי בעתיד תשקול הועדה המלצה להעמדה לדין משמעתי בגין חריגה מהחובה האמורה.

 

עורך הדין וחובתו לגבי פיקדונות הלקוחות ודרך ניהולם

עוה"ד ולקוחו

העובדות:

א.עורך דין פנה לוועדה והודיעה כי הוא עורך דין ותיק ועד היום הוא מטפל ב5,000- תיקי הוצל"פ, מהם תיקים שסכומם אינו עולה על 100 ש"ח וכמות הנושים היא כ300- עד 400 איש.

ב.כל סכום הנגבה על ידיו מוכנס לחשבון לקוחות ותוך 48 שעות הוא מעביר הכספים שנגבו ללקוחות וכמובן לאחר ניכוי שכרו.

ג. עורך הדין אינו פותח לכל אותם 400 הלקוחות חשבון נפרד בבנק, אלא הכל מוזרם לחשבון הלקוחות.

ד.במקרה מיוחד פנה אליו עורך דין המייצג לקוח שלו לשעמם וטען כי היה עליו לפתוח לכל לקוח חשבון פיקדון נפרד.

ה.לדעת עורך הדין, הוא אינו יכול לפתוח חשבונות נפרדים בבנק וכאמור המדומי ב400- לקוחות. לצורך כך יהא עליו להחזיק צוות שלם ולשלם לבנק כסף על כל חשבון.

השאילתא:
האם צריך עורך הדין להחזיק לכל לקוח חשבון נפרד בבנק או שמספיק לחייב חשבון לקוחות נפרד.

עמדת הועדה:

א.הועדה הודיעה לפונה כי יש צורך לפתוח חשבונות פיקדונות נפרדים ללקוחות השונים רק כאשר קיים הצורך בהשקעת הפיקדון ולמסרו עם הפירות ללקוח.

ב.אין צורך בפתיחת חשבון פיקדונות נפרד לגבי כל לקוח כאשר הפיקדון מועם- מיד ללקוח.

ג.למותר לציין כי יש להפקיד את הכספים בחשבון פיקדונות ולא בחשבון העסקי או הפרטי של עורך הדין.

(32590)


© כל הזכויות שמורות ללשכת עורכי הדין בישראל - ועד מחוז תל אביב והמרכז