מאגר כתבי עת · עט ואתיקה

  גליון 65 · תאריך פרסום פברואר 2002 · עט ואתיקה

סיכום הפעילות בשנים 2001 - 2000

חברות וחברים יקרים,
עם פרוש השנה האזרחית החדשה, ברצוני להביא לידיעתכם את נתוני הפעילות של ועדת האתיקה בשנתיים האחרונות.

בשנת 2000 הוגשו 1,469 תלונות לועדת האתיקה, מתוכן מצאה הועדה כי 686 תלונות אינן מוצדקות והחליטה לגונזן. בנוסף, נגנזו 451 תיקים שנפתחו בשנים קודמות. במהלך השנה הוגשו 171 קובלנות, בגין תיקים שנפתחו בשנה זו ובשנים קודמות. כמו כן, נתנה הועדה 545 חוות דעת, לעורכי דין אשר פנו אליה לשם כך, והשיבה ל166-פניות של אזרחים בענייני אתיקה.

בשנת 2001 נפתחו 1,409 תיקי תלונה, מתוכם נגנזו 669 תיקים ועוד 452 תיקים נגנזו משנים קודמות. בשנה זו הוחלט להגיש קובלנות ב185- תיקים, ניתנו 600 חוות דעת לעורכי דין, ונענו 144 פניות של אזרחים בענייני אתיקה.

ועדת האתיקה, בעבודתה במשך השנתיים הללו, הונחתה על ידי החובה לשמור על רמתו הגבוהה של המקצוע, ועל ידי הרצון להביא לטיפול יעיל בתלונות, ולקצר את זמן ההמתנה עד למתן החלטותיה. בטוח אני, כי נשכיל לפעול מרוח זו גם בשנתיים הבאות, לטובת כבודו ומעמדו של עורך הדין.

כללי הפרסומת החדשים

כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א2001- (להלן: "הכללים"). אשר התקבלו ב1- במרץ 2001, שינו מהיסוד את היחס לפרסומת בתחום המקצוע. בניגוד למצב שקדם להתקנת הכללים, לפיו נאסר, ככלל, על עורכי הדין לפרסם את עצמם, כעת, רשאים עורכי הדין לפרסם מודעות, בתנאים ובסייגים שנקבעו בכללים, בעיתונות הכתובה, במדריכי טלפון ואף באינטרנט.

עם זאת, מן הראוי להפנות את תשומת ליבנו, לכך כי לא נפרצו הסכרים, וכי עלינו להקפיד על ההוראות שנקבעו בכללים. במיוחד, ברצוני לעמוד על כמה הפרות נפוצות של הכללים, אשר אנו מרבים להיתקל בהן, לצערנו, בעיתונות הכתובה, ושלא ניתן להשלים עימן.

ראשית, יש להדגיש, כי הכללים מתירים פרסום מודעה בעיתונות הכתובה, אך ורק במדור שהוקצה במיוחד לשם פרסום עורכי דין. בנוסף, גודלה של המודעה לא יעלה על שמינית העמוד, ואותיותיה יהיו בצבע אחד בלבד (ראו סעיפים 3(א)(1) ו3-(ד) לכללים).

בנוסף, אין לציין במודעה תעריפים של השירותים הניתנים על ידי עורך הדין, ואף אין לכלול במודעה ציון כגון: "ייעוץ ראשוני ללא תשלום", וכיוצא בזה. תוכנה של המודעה מוגבל לפרטים הנזכרים בסעיף 3(ב) לכללים.

כמו כן, על עורך דין המפרסם בעיתונות מדור ייעוץ פרי עטו, להימנע מלהפנות את קהל קוראיהם למשרדו כגון באמצעות ציון מענו של המשרד או של מספר הטלפון, וכדומה (ראו חוות דעתה של ועדת האתיקה מס' 28485, אשר התפרסמה בגיליון "עט ואתיקה" מס' 61).

לבסוף, ברצוני להזכיר לחברים את החובה, להחזיק ברשותם במשך שלוש שנים מיום הפסקת הפרסום, העתק של המודעה, ורישום של המועדים ומקומות הפרסום (סעיף 3(ז) לכללים).

ועדת האתיקה מתייחסת בחומרה להפרת הכללים הנ"ל, לא רק בשל הפגיעה בכבודו ובתדמיתו של המקצוע, אלא גם בשל הצורך להגן על ציבור החם-ים המקפיד על שמירתו של החוק, הנאלץ להתמודד בתנאים של תחרות בלתי הוגנת, עם אלה המפרים את החוק.

בכל מקרה של ספק או התלבטות, מוזמנים החברים, לפנות לועדת הייעוץ לענייני פרסומת, שליד הועד המרכזי, שהוקמה מכוח סעיף 3(ח) לכללים, ולבקש אישור מראש בדבר עמידתה של המודעה בתנאים שנקבעו בכללים.

לשירותכם בכל עת,
אילן בומבך, עו"ד יו"ר ועדת האתיקה

כיצד על עורך-דין לפעול כשבידיו ייפויכוח בלתי חוזר להעברת נכס

עוה"ד ולקוחו

השאילתא:
1. לקוחה חתמה על ייפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר לעורך-דין שבו היא מסמיכה אותו לעשות כל פעולה ללא יוצא מן הכלל להעברת זכויות בדירה ע"ש מרשתו.
2.מרשתו של עורך הדין מאושפזת בבית חולים ואינה מסוגלת כיום לתקשר.
3.שאלת עורך הדין היא האם הוא זכאי לחתום על שטרי משכנתא בנוסף לחתימתו על שטרי מכר.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה הודיעה לפונה כי אם ייפוי הכוח נעשה ונחתם כדין והוא מעניק לעורך הדין את הסמכות לבצע את הפעולה הנזכרת בפניית עורך הדין לוועדה, הרי אין מניעה מבחינה אתית כי יעשה זאת.

(30744)

כיצד על עורך-דין לפעול כשקיימיםחילוקי דעות בין בעלי קרקע וקבלן בנושא רישום הזכויות בלשכת המקרקעין

עוה"ד ולקוחו

העובדות:
1.עורך-דין ייצג בעלי מקרקעין בעסקת קומבינציה עם קבלן ובידיו יפויי כוח של הבעלים לרישום הזכויות ע"ש הקונים כשהקבלן נותר בעל זכויות בנכס.
2.לאחר בוררות ממושכת בין הקבלן לבעלים באשר לשטחי הבנייה וחלוקתם - המציא הקבלן לעורך הדין תשריט לצורך רישום הבית המשותף - וכל זאת כשהבעלים של הקרקע מתנגדים לאמור בתשריט ובין השאר לעניין ההצמדות (נושא שלא עלה כלל בבוררות).
3.כיום מצוי עורך הדין כ4- שנים לאחר עסקאות המכר ועליו לרשום בית משותף. ייפוי הכוח אינו מסמיך את עורך הדין לשמש כבורר ואין הוא יכול להכריע על דעת עצמו טענות מי מהצדדים צודקות שהרי המדובר בפרשנות של הסכם מכר.
4.הדיירים מבקשים את הרישום והבעלים מתנגד נמרצות.
5.עורך הדין שואל את הועדה כיצד עליו לנהוג במקרה זה?

עבודת ועדת האתיקה:
הועדה הודיעה לפונה את עמדתה כי הסכסוך שבין הבעלים לקבלן צריך להיות מוכרע בבית המשפט.
עוד ובנוסף נראה לוועדה כי על הפונה למסור דו"ח מפורט לדיירים על הסיבות לעיכוב רישום הדירות.

(30707)

מהן הנסיבות המצדיקות בקשת שחרורעורך הדין מייצוג לקוח בשנותך תעשרעמו?

עוה"ד ולקוחו

העובדות:
1. למשרד עורך-דיו פנה לקוח, חמי מתקופת לימודיו וביקשו לייצגו בתביעה כספית שהוגשה נגדו בבית משפט השלום בתל-אביב.
2.חרף העובדה שהתיק היה קבוע לדיון למחרת בבוקר הסכים עורך הדין לקבל עליו את ייצוג הלקוח.
3.מאז נותק הקשר עם הלקוח אשר טען בפגישתו עם עורך הדין כי הוא נרדף ע"י נושים ועל כך גם הודיע עורך הדין לבית המשפט.
4.לאחר כמחצית השנה הופיע הלקוח במשרד עורך הדין והסביר כי גורש מביתו ע"י רעייתו וכי הוא במצב נפשי קשה וכן מסר כתובת חדשה ושוב נעלמו עקבותיו.
5.בתיק התקיימו קדמי משפט וכן ישיבת הוכחות אולם הלקוח לא הופיע אצל עורך הדין.
6.שואל עורך הדין האם הוא יכול בנסיבות אלו להשתחרר מהייצוג - מה עוד שגם לא קיבל, לבד מסכום זעום שכר טרחה המגיע לו.

עמדת ועדת האתיקה:
ועדת האתיקה השיבה לפונה כי אם הלקוח מנתק את הקשר עם עורך הדין יש בכך סיבה מספקת לבקש מבית המשפט לשחררו מהייצוג וכמובן שעליו לפעול בהתאם להחלטת בית המשפט.

(30661

 

עורך הדין כנושה וכחייב

 

·        

 


פגיעה בכבוד המקצוע

השאילתה:
1.האם קיימת  עדיפות לעורך הדין כנושה על נושים אחרים של לקוחו?
2.מהו מעמדו של עורך-דין שאינו פורע חובותיו האזרחיים?

עמדת ועדת האתיקה:
1.עדיפותו או אי עדיפותו של עורך-דין כנושה נקבעת עפ"י הדין האזרחי ואיך ביכולת ועדת האתיקה או אורגן אחר בלשכת עורכי הדין להקנות לעורך-דין מעמד עדיף על נושים אחרים של לקוחו (ראה לעניין זה הנקוב גם בגיליון "עט ואתיקה" מס' 23).
2.הקביעה אם המדובר הוא רק בנושא חוב אזרחי ללא היבט אתי תקבע עפ"י נסיבותיו של המקרה. כאשר עורך-דין אינו פורע חובותיו יש בכך משום פגיעה באמון הצבור בו ובכלל עורכי הדין בכל הקשור לענייני כספים והפקדת פיקדונות בידיהם.

(29452)
(31151)

 

 

מגבלות עורך הדין לקבלת לקוחות במקרים מסוימים

עוה"ד ולקוחו

השאילתא:
האם יכול עורך-דין לקבל לטיפולו לקוח שהגיע אליו דרך המלצת פלוני שאינו עורך-דין כאשר אותו פלוני מקבל פניות של אנשים הזקוקים לייעוץ משפטי.

העובדות:
1.פלוני מקבל פניות של אנשים הנזקקים לייעוץ משפטי כשהוא מפרסם את שרותיו בנושא זה באמצעי התקשורת.
2.הפרסום נעשה, בין היתר, ע"י פרסום כגון: "אם נפגעת בתאונת דרכים והינך זקוק לייעוץ פנה לטלפון ..." וכו'.
3.יודגש כי אותו פלוני מקבל את שכרו מהלקוח בגין השרות שקיבל (ההפניה לעורך-דין מתאים) ועורך הדין אינו משתף את אותו פלוני בשכר הטרחה שהוא מקבל בתיק.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה הודיעה לפונה כי לדעתה אין עורך הדין רשאי לקבל לקוחות כמפורט בפנייתו אליה שכן הוא עלול לעבור על מספר כללי אתיקה מקצועית. מופנית בזה תשומת לב הפונה לסעיפים 56 ו58- לחוק לשכת עורכי הדין תשכייא1961-ולכלל 11 בי לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) תשמ"ו1986-.
(30907)

 

המותר והאסור בשימוש עורך הדין בנייר מכתבים של הלקוח

עוה"ד ולקוחו

השאילתא:
1.האם רשאי עורך-דין לשלוח תכתובת משפטית של הלקוח בחתימתו הוא על נייר מכתבים של הלקוח?
2.מה צריך עורך-דין שכיר לכתוב על נייר המכתבים של מעסיקו כאשר הוא מהווה חלק מהאורגן של העסק?
3.האם ניתן לעורך-דין שכיר המטפל בענייני המעסיק לציין במכתבים שהוא מוציא בשם החברה את הכתובת האלקטרונית של המעסיק?

עמדת ועדת האתיקה:
1.לדעת הועדה אין זה ראוי כי עורך-דין חיצוני יכתוב מכתבים על נייר המכתבים של לקוחו - וזאת בשל החשש להטעיה או הצגת מצג של שיתוף בין עורך הדין ללקוחו או העסקת עורך הדין ע"י אותו לקוח.
2.עורך-דין שכיר צריך לכתוב על נייר המכתבים של מעסיקו - כאשר הוא מהווה חלק מהאורגן של העסק ועליו לציין על נייר המכתבים של המעסיק את המילים "הלשכה המשפטית".
3.באשר לכתובת ב-ומגתו-ע הרי לדעת הועדה אין פסול בהסתייעות במען הלקוח במקרים בודדים - אך כדרך קבע סבורה הועדה כי חלות כאן ההנחיות המתייחסות לנייר המכתבים כמבואר לעיל.
(31018)

עורך הדין וסוגיית החיסיון

חסיון מקצועי

השאילתא:
מיהו הגוף המוסמך לוותר על חיסיון בחברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה בעת עשיית חיפוש משטרתי אצל עורך דינה של החברה?

העובדות:
1.במשרד עורך-דין נערך חיפוש ע"י רשות ניירות ערך בהמשך לצו חיפוש שניתן ע"י בית המשפט
ביחס לחמיה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה וביחס לבעלי השליטה באותה חברה.
2.במקביל לחיפוש האמור מצוי יו"ר הדירקטוריון של החנפה הציבורית (שהינו מבעלי השליטה בחברה) בחקירה במשרדי רשות ניירות הערך.
3.למשרד עורך הדין הומצא פקס החתום ע"י יו"ר דירקטוריון החברה המוותר על החיסיון (עורך-דין-לקוח) בין החברה הציבורית שהינה הלקוח לבין משרד עורך הדין.
4.השאלה היא האם יו"ר הדירקטוריון הנ"ל רשאי לוותר על החיסיון של החנפה הציבורית מבלי לקבל על כך את אישור דירקטוריון החברה וכל זאת כאשר אותו יו"ר אינו רשאי לחתום לבדו ולחייב את החברה לכל דבר ועניין.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה הודיעה לפונה כי לדעתה דירקטוריון החברה הוא הגוף המוסמך לוותר על החיסיון בסוגיה שהועלתה על-ידיו
- וכל זאת כל עוד לא נקבע אחרת במסמכי החברה.
(30407)


© כל הזכויות שמורות ללשכת עורכי הדין בישראל - ועד מחוז תל אביב והמרכז