מאגר כתבי עת · עט ואתיקה

  גליון 90 · תאריך פרסום אוקטובר 2008 · עט ואתיקה

דבר היו"ר

חברות וחברים יקרים,
בימים אלה ניתנה החלטה משפטית מפורטת ומקיפה בביהמ"ש המחוזי בירושלים אשר יש
לה השפעה וחשיבות בכל הקשור לחשיפת חומר חקירה ולהיקף החיסיון ביחסי עו"ד-לקוח
ואני מוצא מקום להפנות תשומת ליבכם למסר העולה מהחלטת ביהמ"ש בעניין זה.
סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין קובע כי "דברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח לבין עו"ד
ויש להם קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן ע"י עו"ד ללקוח,לא יגלה אותם עוה"ד בכל
הליך משפטי,חקירה או חיפוש,מלבד אם ויתר הלקוח על חסינותו". הוראת חוק זו ברורה וחד
משמעית, ברם, נשאלת השאלה מהו הדין מקום שעו"ד נאשם בפלילים או נתבע בהליך אזרחי
ועליו להגן על עצמו באופן שהגנתו מחייבת גילוי מידע חסוי תוך הפרת החיסיון הנ"ל?
ביהמ"ש המחוזי בירושלים נדרש לאחרונה לסוגיה זו במסגרת בקשה שהגישה חברה אשר
ננקט כנגדה הליך פלילי(ב"ש 4301/08 ,4591/08,מחוזי י-ם). בהקשר זה יודגש כי להבדיל
מהליך פלילי או אזרחי הרי שההליך בביה"ד המשמעתי התנהל בדלתיים סגורות עפ"י הדין
כאשר חשיפת המידע היתה מוגבלת לכותלי ביה"ד בלבד אך חרף נתון זה הרשיע ביה"ד
המשמעתי את עוה"ד בגין הפרת חובת הסודיות כאמור לעיל. יצויין כי ביהמ"ש העליון קבע
בעתו, בעניין אחר, כי יש לבחון כל מקרה לגופו תוך שיתכנו מקרים חריגים בהם יהא עוה"ד
רשאי להפר את החיסיון המקצועי אך תנאי סף לכך הינו היותו של המידע החסוי רלוונטי
ונחוץ להגנתו של עוה"ד והאם בנקודת הזמן שבה חשף עוה"ד את המידע החסוי אכן היה לו
יסוד לסבור כי המידע שחשף נחוץ להגנתו ואין בו כדי להכפיש את הלקוח או לפגוע בעניינו
שלא לצורך. בעניינינו הלך ביהמ"ש המחוזי צעד קדימה כאשר קבע בהחלטתו כי מקום שבו
הגנתו של עו"ד בפלילים מחייבת גילוי מידע חסוי-הוא רשאי לעשות כן. יחד עם זאת ,קביעה
זו הינה משתמעת מההחלטה ומהווה פועל יוצא שלה תוך שביהמ"ש נסמך על נימוקים
ראייתיים והוראות הדין הפלילי ביחס לחומר ראיות והאזנות סתר.
מכל מקום, הפועל היוצא הינו שניתן להכיר, בכפוף למגבלות של רלוונטיות ומידתיות,
במצבים בהם יהא עו"ד רשאי להפר את הסודיות המקצועית הנובעת מחיסיון עו"ד-לקוח
בכדי להתגונן מפני הליך משפטי הננקט כנגדו אך יש לסייג ולהדגיש כי אין מדובר בהרשאה
גורפת ויש לבוחנה באופן זהיר ומידתי ביחס לנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה לגופו, תוך
הפעלתה בתום לב ורק כאשר הפרת הסודיות אכן נחוצה לצורך ביסוס הגנתו של עוה"ד. זאת
להבדיל ממצב בו עוה"ד מפר את הסודיות המקצועית ממניעים זרים ופסולים כגון הרצון
להכפיש ולהבאיש את שמו של הלקוח או לפגוע במהימנותו וכיוצ"ב שיקולים שאין מקום
להצדיקם ולהתירם.

בברכת חברים,
אפרים נוה, עו"ד
יו"ר ועדת האתיקה מחוז ת"א והמרכז

חוק לשכת עורכי הדין (תיקון 32), התשס"ח-2008 (להלן: "התיקון")

ביום 3.7.2008 פורסם תיקון מס' 32 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: "החוק"),
אשר שינה באופן מהותי את הדין המשמעתי של עורכי הדין.
להלן סקירה חלקית של השינויים המהותיים הרלוונטיים, ואולם מומלץ לקרוא בעיון רב
את התיקון כולו:
1. הסמכות להגשת קובלנות - סעיף 63 לאחר התיקון קובע, כי הסמכות להגשת קובלנות
תהיה בידי ועדת האתיקה המחוזית או ועדת האתיקה הארצית (במקום ועד המחוז או
הועד המרכזי).
סעיף זה יכנס לתוקף שנה לאחר פרסום החוק, היינו, החל מיום 3.7.2009 הקובל יהיה
ועדת האתיקה המחוזית או ועדת האתיקה הארצית.
2. פומביות הדיונים בבתי הדין למשמעת - סעיף 65א אשר הוסף בעקבות התיקון קובע,
כי בית הדין המשמעתי ידון בפומבי. לבית הדין הסמכות לדון בדלתיים סגורות בעניין
מסויים, כולו או חלקו, בהתאם לחריגים המפורטים בס"ק (ב). כמו כן, כאשר הדיון הנו
בדלתיים סגורות, לבית הדין הסמכות לקבוע, כי אדם או קבוצה של אנשים יהיו נוכחים
בעת הדיון, כולו או מקצתו, וכן המתלונן רשאי כי אדם נוסף, לפי בחירתו, יהיה נוכח עימו
בדיונים.
סעיף זה חל על קובלנות אשר הוגשו החל מיום פרסומו של החוק, היינו, בקובלנות אשר
הוגשו לאחר יום 3.7.2008 תתאפשר נוכחות קהל.
3. העמדת פסק דין לעיון הציבור - סעיף 69ב אשר הוסף בעקבות התיקון קובע, כי הלשכה
תעמיד לעיון הציבור כל פסק דין של בית הדין המשמעתי, בציון שמו של הנאשם, ותאפשר
לכל המעוניין בכך לקבל העתק מפסק הדין. עם זאת, לבית הדין המשמעתי האפשרות
להורות על איסור פרסום.
סעיף זה חל על קובלנות אשר הוגשו החל מיום פרסומו של החוק, היינו, ניתן להעמיד
לעיון הציבור את פסקי הדין בקובלנות אשר הוגשו לאחר יום 3.7.2008.
אין באמור בתיקון כדי לבטל את הוראות סעיף 69(ב) לחוק, על פיו פסק דין הכולל עונש
של השעיה בפועל או הוצאה מהלשכה יפורסם, כולו או חלקו, עם ציון שם הנאשם.
4. ערכאת ערעור - סעיף 71 לאחר התיקון לחוק קובע, כי על פסק הדין של בית הדין
המשמעתי הארצי ניתן לערער לבית המשפט המחוזי בירושלים (במקום בית המשפט
העליון).
סעיף זה חל על ערעור על פסק דין של בית הדין המשמעתי הארצי שמוגש ביום תחילתו
של החוק, יום 3.7.2008, ואילך.
5. ביצוע פסקי דין - סעיף 72 לאחר התיקון לחוק קובע, כי ביצוע פסק דין לא יעוכב רק
בשל כך שניתן לערער עליו או שעוד לא תמו כל ההליכים בערעור שהוגש על פסק הדין.
כן נקבע, כי בית הדין המשמעתי או בית הדין שלערעור (במידה והוגש ערעור) או בית
המשפט שלערעור (במידה והוגש ערעור) רשאים להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין
עד להכרעה בערעור או עד למועד מוקדם מזה שיקבע
תוקפו של סעיף זה הנו מיידי, היינו, החל מיום פרסומו של החוק, יום 3.7.2008, כל פסק
דין שינתן יבוצע באופן מיידי, מבלי שיש צורך להמתין כי יהפוך לחלוט.

עוה"ד ולקוחו // החובה למסור תצהיר לחותם עליו

העובדות:
1. גבר ואשה מצויים בהליך משפטי בבית המשפט למשפחה כאשר האשה תובעת מזונות
מהגבר עבור ילדתה שנולדה ממנו.
2. הצדדים פנו לעורך הדין בניסיון לפשר ביניהם.
3. במהלך הריונה פנתה האשה למשטרה וטענה כי בן זוגה מאיים עליה ולוחץ עליה לבצע
הפלה. כתוצאה מכך נרשם לגבר רישום פלילי.
4. כעת מצב היחסים בין הצדדים השתפר והגבר פנה לאשה בבקשה כי תסייע לו במחיקת
הרישום הפלילי. האשה חתמה על תצהיר למשטרה בו צויין שאיננה מתנגדת למחיקת
הרישום הפלילי.
5. עתה מבקשת האשה לקבל לידיה את התצהיר שנחתם על ידיה, אך הגבר, שהוא למעשה
הלקוח של עוה"ד, הפונה, מסרב למוסרו.
6. לאור העובדות דלעיל שואל עוה"ד, הפונה, כיצד עליו לפעול.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה השיבה לפונה כי אינו יכול להשיב את כל עותקי התצהיר למי שחתמה עליו, אך
הוסיפה כי משחתמה האשה, שאינה הלקוחה, על התצהיר לפני עוה"ד, השואל, היא זכאית
לקבל עותק הימנו.
(49241)

עוה"ד ולקוחו // כיצד על עו"ד לפעול בעת מחלוקת בין שני צדדים אותם הוא מייצג

העובדות:
1. עורך דין מייצג את המוכרים והרוכש בעיסקת מכר מקרקעין.
2. החוזה נחתם, שולם תשלום ראשון ונרשמה הערת אזהרה בטאבו.
3. המוכרים פנו לעורך הדין וטוענים כי התחרטו ומבקשים לבטל החוזה מסיבות שונות
רבות, כולל אי עמידה של המתווך בהבטחתו שימצא להם דירה חלופית.
4. למוכרים אין טענות כלשהן כלפי הרוכש בהקשר להליכים שקדמו לחתימת העיסקה.
5. כיום מצהירים המוכרים כי אין בדעתם להמשיך בקיום התחייבויותיהם עפ"י החוזה
ודורשים לבוא למשרד עורך הדין ולהשיב לידיו את הכספים ששולמו להם עד היום ע"י
הרוכש. .
6. עורך הדין שואל האם הוא חייב לקחת מהם את הכספים ולהחזיקם בנאמנות עד לבירור
הענין בין הצדדים או שאסור לו לקחת מהם את הכספים בשל סירוב הרוכש לקבלו ו/או
בשל סירוב הרוכש לבטל את העיסקה.
7. בנוסף, מבקש עורך הדין לדעת האם הוא אמור להמשיך ולפעול בעיסקה זו באם אכן
המוכרים יפרו את החוזה ולא ימציאו מכתב כוונות לסילוק והאם הוא אמור להוציא
מכתבים כלשהם - שכן הוא חושש שהם יפרשו את מכתביו כמכתבי התראה מצד מי
שאמור לייצגם בעיסקה.

עמדת ועדת האתיקה:
1. הועדה השיבה לפונה כי אינו רשאי לעשות כל פעולה ו/או לייצג בענין כלשהו הנוגע
לעיסקה נשוא פנייתו לועדה ללא הסכמה בין הצדדים.
2. הואיל וייצג את שני הצדדים בעיסקה - הרי הפונה אינו יכול ליטול תפקיד כלשהו
בסכסוך בין הצדדים ועל הפונה להודיע להם זאת.
(49243)

 

עיסוקים אסורים/נוספים // המגבלות החלות על עו"ד מכח

העובדות:
עורכת דין פנתה לועדה בשאלה האם היא יכולה לעבוד כסוכנת נדל"ן במשרד תיווך ובמקביל
להמשיך ולעבוד כעורכת דין במשרדה ולחתום על עסקאות במקרקעין של אותו משרד תיווך
בעסקאות שלא היתה לה נגישות ולא היתה כל מעורבות במסגרת עבודתה כסוכנת נדל"ן.

עמדת ועדת האתיקה:
1. הועדה השיבה לפונה כי היא רשאית לפעול כמפורט לעיל בכפיפות לכך שתהא הפרדה
מוחלטת בין שני העיסוקים ובכפיפות לכך שעיסקאות בהן טיפלה כסוכנת נדל"ן לא תהא
רשאית לחתום בכובעה כעורכת דין.
2. מותר לפונה לטפל בכובעה כעורכת דין בכל ענין שלא טיפלה בו במסגרת עבודתה כסוכנת
נדל"ן.
(49223)

עיסוקים אסורים/נוספים // מתן שירותים משפטיים לחברה יזמית

העובדות:
עורך-דין פנה לועדה ושאל האם הוא יכול לתת שירותים משפטיים לחברה המאגדת יזמים
ונותני שירותים שונים - וזאת כנגד קבלת תמורה המהווה אחוז מסויים משכר הטרחה.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה השיבה לשואל כי ההסדר הנזכר בפנייתו עומד לכאורה בניגוד לנקוב באמור בסעיף
58 לחוק לשכת עוה"ד תשכ"א-1961 וייתכן אף בניגוד להוראות סעיף 56 לחוק בדבר שידול
ע"י אחר
(49309)

עוה"ד וביהמ"ש // המגבלות החלות על עו"ד המשמש עד של צד שכנגד

העובדות:
1. במסגרת סכסוך אזרחי-משפטי המבוסס בעיקרו על עילות שטריות והנסוב על שטר
ספציפי מייצג עוה"ד הפונה את התובע.
2. לאחר שהשטרות הוגשו לביצוע בלשכת ההוצל"פ חתם צד ג' לסכסוך בפני הפונה על
תצהיר עדות ראשית לענין הסכסוך בכללותו ולענין השטרות עצמם.
3. הנתבעים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם וביניהם תצהיר מטעמו של אותו צד ג'
אשר חתם על תצהיר בפני הפונה.
4. לאחר שהנתבעים הגישו את תצהירי העדות הראשית יצר צד ג' קשר טלפוני עם הפונה
והודיע לו כי התצהיר אותו ערך בפניו הוא התצהיר הנכון מבחינה עובדתית וכמו כן
טען צד ג' כי בעבר דרש מהנתבעים שלא יעשו כל שימוש בתצהיר אותו מסר לידיהם,
ללא אישורו מראש - עובדה שבאה לידי ביטוי גם בניירת שצורפה לתצהירים מטעם
הנתבעים.
5. כיום מבקש הפונה את חוות דעת הועדה בדבר אפשרותו לזמן את צד ג' לחתום בפניו על
תצהיר משלים אשר יפרט את השתלשלות האירועים נשוא חתימתו על התצהירים.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה השיבה לפונה כי, ע"ס העובדות שפורטו בפנייתו, הוא אינו יכול להיפגש עם העד
ולהחתימו על התצהיר המבוקש על ידיו באשר הוא משמש עתה עד של הצד שכנגד. יחד עם
זאת הבהירה הועדה כי בחקירה הנגדית יוכל לקבל את הפירוט המבוקש על ידיו מאותו עד.
(49478)

עוה"ד ומשרדו // המגבלות החלות על עו"ד ישראלי בהעסקת עו"ד ממדינה זרה

העובדות:
1. עורך-דין ישראלי מעוניין לקבל את עמדת הועדה האם הוא רשאי לצורך עיסוקיו לשכור
חדר במשרד העוסק במתן ייעוץ ושירותים משפטיים בכל הקשור לדין של מדינה זרה
ושמחזיקיו אינם עורכי דין בישראל אלא באותה מדינה זרה.
2. בנוסף, שואל הפונה האם הוא רשאי להעסיק במשרדו עובדים בשכר ו/או יועצים לדין
הזר שאינם עורכי דין בישראל אלא עורכי דין במדינה זרה והאם הוא רשאי להקים
סניף של משרדו, בו יהא נוכח בדרך-כלל, בשעות קבלת קהל בשעות הבוקר, ובמקביל
הצהריים. להמשיך בניהול משרדו הראשי, בו יהא נוכח בדרך כלל בשעות קבלת קהל בשעות אחר

עמדת ועדת האתיקה:
1. הועדה השיבה לפונה כי ההסדר המוצע על ידיו אינו עומד באמות המידה הקבועות בכלל
4 לכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986.
2. הועדה בדיעה כי מותר לעוה"ד להעסיק במשרדו עובדים בתנאי שאלה יעבדו בעבור
עוה"ד לצורך עיסוקו המקצועי ולא למטרות אחרות. כמו כן על הפונה לדאוג שיחסי
העבודה הללו לא יהוו מסווה ליחסי שיתוף אסורים. יצויין כי לעובדים שאינם עורכי דין
ישראליים אסור לעסוק בפעולות שיועדו לעורכי דין בלבד.
3. אשר לשאלה בדבר הקמת סניף של משרדו הבהירה הועדה כי ההסדר המתואר לעיל
אינו עולה בקנה אחד עם הוראות כלל 5 (א) לכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועית),
תשמ"ו-1986.
(49155)


© כל הזכויות שמורות ללשכת עורכי הדין בישראל - ועד מחוז תל אביב והמרכז