מאגר כתבי עת · עט ואתיקה

  גליון 64 · תאריך פרסום נובמבר 2001 · עט ואתיקה

שיתוף עורך-דין בשכר טרחה

חברות וחברים יקרים,

הדוגמא שלהלן ממחישה אירוע מוכר. עו"ד פלוני (להלן: "המעביר") מעביר, עקב עומס עבודה, עניין משפטי של לקוח שפנה אליו, לטיפולו של עו"ד אלמוני (להלן: "הנעבר"). שני עוה"ד כורתים הסכם ולפיו יקבל המעביר שליש משכה"ט שייגבה מן הלקוח. האם אכיפת ההסכם כרוכה בעבירה אתית? כפי שנראה להלן, התשובה היא חיובית. תכליתה של רשימה זו להגביר את המודעות לדין המצוי ולקרוא לשינויו.
כלל 30 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו1986-, המסדיר את הסוגיה דנן, מציב שני תנאים מצטברים בפני המעביר החפץ בחלק משכה"ט. האחד, עריכת הסכם מפורש, בדמי חלוקת שכה"ט בין המעביר לנעבר. התנאי השני הוא שהעניין המשפטי הועמו שלא על-פי כלל 14, הדן בסוגיית ניגוד העניינים.
עד להתקנת הכללים, בשנת 1986, חלה על הנעבר חובה קוגנטית לתת למעביר שליש משכה"ט שקיבל מלקוחו. חובה זו בוטלה ותחתיה נוצר מנגנון הסכמי, המאפשר למעביר ולנעבר- לחלוק את שכה"ט, כראות עיניהם.
הרציונל העומד בבסיסו של כלל 30 הינו, בין היתר, להמריץ עורך-דין להעביר עניינים, שאינם בתחום התמחותו, לאחר ולא לטפל בהם בעצמו. בדם, כשעוה"ד מנוע מלטפל בעניין מסוים מפאת ניגוד עניינים שמקורו בכלל 14, והוא נאלץ להעביר את הטיפול לעו"ד אחר - המעביר לא יהיה זכאי לקבל חלק משכה"ט. כאן אין צורך להמריץ את עוה"ד להעביר את הטיפול לאחר, שהרי הוא חייב לעשות כן בגלל ההוראות האוסרות על ניגוד העניינים.
נראה לי כי שתי אבני נגף ניצבות בבסיס ההסדר שבכלל 30 לכללים:
הראשונה, האיסור לקבל חלק משכה"ט, חל רק כאשר עוה"ד העביר עניין לטיפולו של עו"ד אחר בשל ניגוד עניינים שמקורו בכלל 14 (כגון: טענה נגד כשרות הסכם, טיפול נגד לקוח, דירקטורים בחושות ציבוריות, ועוד).
השופט גבריאל קלינג, כותב בספרו "אתיקה בעריכת דין" (הוצאת לשכת עוה"ד, 2001), עמ' 289, שמפאת הגיונו של האיסור, ראוי להרחיבו על כל העכרה שנגרמת בשל ניגוד עניינים, יהא הבסיס הנורמטיבי לאיסור אשר יהא.
דעתנו כדעתו. אין זה הגיוני שעו"ד שנאלץ להעביר תיק לחברו - מחמת האיסור לטפל נגד לקוח בעניין שטיפל בו בעמי למענו - יוכל לקבל חלק משכה"ט באותו עניין, רק משום שאיסור ספציפי זה אינו ספון ב-ד' אמותיו של כלל 14, אלא בכלל 16.
אבן הנגף השנייה - בכלל 14(א) נקבע, שגם חשש לעומס עבודה מהווה נסיבה, בעטיה על עו"ד להימנע מלייצג לקוח. במובחן מן האיסורים המהותיים בגין ניגוד עניינים, המצויים בכלל 14 (חובת נאמנות כלפי אחר, עניין אישי של עוה"ד, טיפול נגד לקוח קבוע), נדמה שהאיסור המתייחס לעומס העבודה של עוה"ד, אינו מצדיק את שלילת שכר טרחתו בעת העכרת התיק. שכן האיסורים המהותיים עניינם בהשלכות הישירות על עבודתו של עוה"ד, מהן הוא אינו יכול "להשתחרר". לעומת זה, האיסור הנוגע לטיפול בלקוח בגין עומס במשרד עוה"ד, ניתן ל"ריפוי" (לדוג', על-ידי הוספת כוח-אדם למשרד). על כן, כאשר עו"ד מנוע מלטפל בלקוח עקב עומס עבודה בו הוא נתון, והוא מבכר להעביר את התיק לעו"ד אחר - אין כל הגיון "להענישו" בשלילת חלקו בשכה"ט!
לפיכך, יש, לדעתנו, לשנות את כלל 30, לחומרא ולקולא; לחומרא: האיסור לקבל חלק משכה"ט בגין העברת תיק לחבר, יחול גם מקום שההעברה נעשית מפאת ניגוד עניינים אשר יסודותיו אינם מעוגנים בכלל 14. לקולא: כאשר העברת התיק נעשית מחמת עומס עבודה, יוכל עוה"ד המעביר תיק לחשנו, לקבל חלק משכה"ט, כפי שיסוכם ביניהם.
באמצעות תיקונים אלה ("המאזנים" זה את זה), נוכל לדבוק טוב יותר בתכליתו של כלל 30, וחשוב מכך, הדתי יתמרד את עוה"ד - כאשר עומס העבודה במשרדם עלול לפגום בטיב הטיפול בלקוח, לו אנו מחויבים - להעביר תיקים לחבריהם, ונימצא כולנו (ולקוחותינו) נשכרים.

לשירותכם בכל עת,
אילן בומבך, עו"ד

יו"ר ועדת האתיקה


כיצד על יו"ר המפסיק עבודתו לנהוגבעת העברת תיקיו להמשך טפול לעו"דאחר לרבות נושא פיקדונות

עוה"ד ולקוחו

העובדות:
1.עורך דין המייצג לקוחות בתיקי הוצל"פ שונים מעביר את הטפול בהם לעו"ד אחר וברצונו לדעת כיצד אמורה להתבצע העברת התיקים ושינוי ב"כ הזוכה מבחינה אתית.
2.בנוסף הודיע עוה"ד כי סגר את חשבון הפיקדון שלו והעביר את הכספים לעורך הדין המחליף. הוא שואל את הועדה האם הכספים שעומדים ותלויים ואמורים היו להיכנס לחשבונו בין על ידי שיקים של ביהמ"ש או על ידי זיכוי, הוא מחויב להפקידם בחשבונו או לחילופין עליו להודיע לביהמ"ש כי השיקים יוסבו לשם עוה"ד המחליף.

עמדת ועדת האתיקה:
1.על עוה"ד לקבל הסכמת הלקוחות להעבדת התיקים לעורך דיך אחר, כך שההעברה לא תגרוס נזק ללקוחות.
2.השיקים המתקבלים הם "למוטב בלבד" ואין אפוא מניעה כי עוה"ד ידאג בהסכמת הלקוחות כי הפיקדונות יועברו לעורך הדין המחליף.
(29373)

כיצד על הסנגור לפעול כשהנאשם מודיע לו בהקשר לאחד האישומים שהוא מכחישו בטקטיקת הגנה

עוה"ד ולקוחו

העובדות
1. נאשם במשפט פלילי הכחיש לאורך כל חקירתו את המיוחס לו וזוהי גם עמדתו במשפט.
2.לאחר הדיון במעצר אמר הנאשם לסנגור כי הוא "מכחיש סתם" וכי המדוגם על "משחק משפטי".
3.הסנגור הבהיר לנאשם כי לא יוכל להמשיך ולייצגו בכל הנוגע לאותו אישום ואז חזר בו הנאשם ואמר כי הדברים דלעיל נאמרו על ידיו "בצחוק".

השאילתא:
הסנגור הביא בפני הועדה את העובדות הנ"ל על מנת שתחווה דעתה באם קיימת מניעה אתית שהוא יוסיף וייצג את הנאשם בהמשך ההליכים - וכל זאת נוכח העובדה שהנאשם עצור ומשפטו אמור להתחיל בקרוב.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה הודיעה לפונה (הסנגור) כי מבחינת כללי האתיקה המקצועית רשאי הסנגור להמשיך ולייצג את הנאשם בעניין נשוא השאילתא.
(29500)

כיצד ראוי לעו"ד לנסח ללקוח מכתב שחרור מייצוג

עוה"ד ולקוחו

העובדות:
1.עורך דין פנה לוועדה בהקשר לייצוג לקוח בתיק פלילי בו הסתיימו עדויות התביעה והוחל בעדויות ההגנה והתיק קבוע להמשך הדיון.
2.בין לבין התבדר לעוה"ד כי הלקוח הונה אותו אישית בדרכי מרמה לרבות גניבת כספים ממנו.
3.עוה"ד אינו יכול ואינו מוכן בנסיבות אלו להמשיך ולייצג את הלקוח - שכן כאמור סובב אותו הלקוח בכחש וברצונו עוד לברר האם עליו לציין את העובדות הנ"ל כסיבה וכנימוק להתפטרותו מהייצוג.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה השיבה לפונה כי אין הוא רשאי לציין בבקשתו להתפטרות את העובדה כי הלקוח רימה אותו אישית.
ראוי הוא כי יימצא ניסוח הולם מהסוג: "עקב חילוקי דעות אישיים קשים" או "עקב מחלוקת אישית שאיננה ניתנת לגישור עם הלקוח" או נוסח דומה ולכלול הנוסח בבקשה שתוגש לשחרור מייצוג.
(29505)

 

כיצד ראוי לעו"ד לנסח ללקוח מכתב שחרור מייצוג

עוה"ד ולקוחו

העובדות:
1.עורך דין פנה לוועדה בהקשר לייצוג לקוח בתיק פלילי בו הסתיימו עדויות התביעה והוחל בעדויות ההגנה והתיק קבוע להמשך הדיון.
2.בין לבין התבדר לעוה"ד כי הלקוח הונה אותו אישית בדרכי מרמה לרבות גניבת כספים ממנו.
3.עוה"ד אינו יכול ואינו מוכן בנסיבות אלו להמשיך ולייצג את הלקוח - שכן כאמור סובב אותו הלקוח בכחש וברצונו עוד לברר האם עליו לציין את העובדות הנ"ל כסיבה וכנימוק להתפטרותו מהייצוג.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה השיבה לפונה כי אין הוא רשאי לציין בבקשתו להתפטרות את העובדה כי הלקוח רימה אותו אישית.
ראוי הוא כי יימצא ניסוח הולם מהסוג: "עקב חילוקי דעות אישיים קשים" או "עקב מחלוקת אישית שאיננה ניתנת לגישור עם הלקוח" או נוסח דומה ולכלול הנוסח בבקשה שתוגש לשחרור מייצוג.
(29505)


 

כיצד על עו"ד לפעול להעברת זכויות במקרקעין

עוה"ד ולקוחו

העובדות:
בפני עורך דין במשרדו נחתם הסכם למכירת דירה.
בהסכם ייצג עוה"ד את הקבלן.
עפ"י ההסכם התחייב עוה"ד לטפל בביצוע העברת הזכויות על שם הרוכשים אשר מצויים בהליכי גירושין.
האישה מעוניינת כי הזכויות בדירה תירשמנה על שמה ואילו הבעל מתנגד לכך - וכל זאת כשבידי עוה"ד מצוי ייפוי כוח של השניים.
רשם המקרקעין מסרב לרשום העבדת זכויות (מחצית) על שם האישה בלבד.
עורך הדין פנה לוועדה על מנת לקבל חוות דעתה כיצד עליו לפעול נוכח העמדות המנוגדות של הצדדים.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה סבורה כי על עוה"ד לפעול בהתאם לייפוי הכוח שניתך לו.
אם מי מהצדדים מעוניין להפסיק או לעכב הטיפול ברישום הזכויות עליו לדאוג להמצאת צו משפטי מתאים.

(29250)

הרשאי עו"ד להשתתף כעד לצוואת לקוח בקלטת וידאו

עוה"ד ולקוחו

העובדות:
1.לקוחה קבועה של עורך הדין הפונה, כבת 70, שהינה אישה פעילה ביותר. עובדת, נוהגת ועל פניה חזקה ובריאה בנפשה, פנתה לעורך הדין וביקשה כי יערוך עבורה צוואה הכוללת, בין היתר, הוראה שלא להאריך את חייה באופן מלאכותי (אוטינסיה).
2.עורך הדין הסביר ללקוחה שיתכן ואולי קיימת מגבלה אתית ת מבחינתו לעשות כן - ובעיקר הוראותיה בצוואה (אותן התעקשה שייכללו בה בכל מקרה) יכולות להיות עקרות - מטבעה של הצוואה. עוד בקשה הלקוחה כי עוה"ד יהיה נוכח כעד ביחד עם אדם נוסף, בצילום וידאו של ההוראות שתיתן בעניין אי הארכת חייה באופן מלאכותי - שישמשו במקרה בו תהא מרשתו על ערש דווי ויקום הצורך בהארכת חייה באופן מלאכותי
- דבר אותו מבקשת הלקוחה למנוע.
3.עוד בקשה הלקוחה כי עוה"ד ישמור את קלטת הוידיאו בכספת משרדו לשעת הצורך.
4.עוה"ד שואל האם קיימת מגבלה אתית כלשהי או אחרת הידועה לוועדה בעריכת צוואה בה מורה המצווה ומבקשת שלא להאריך את חייה באופן מלאכותי. בנוסף, שואל עוה"ד האם קיימת מגבלה אתית כלשהי או אחרת הידועה לוועדה, להשתתף כעד בעריכת קלטת וידאו כאמור. לבסוף שואל עוה"ד האם קיימת מניעה אתית כלשהי או אחרת הידועה לוועדה לשמור את קלטת הוידיאו האמורה בכספת משרדו.
5.עורך הדין מציין כי פנייתו לוועדה באה גם לאור הוראות הסעיפים 302 ו- 309 לחוק העונשין.
6.עוה"ד טוען כי לגופו של עניין הרי באופן אישי וללא קשר למקרה נשוא השאילתא שלו, הוא מצדד ב"המתת חסד" במקרים מסוימים - וזאת מבלי לקיים דיון מעמיק במסגרת פנייתו הנוכחית לוועדה. מבחינתו אין לו כל מניעה אישית להשתתף ו/או לפעול כבקשת לקוחתו.

עמדת הועדה:
1. אין מגבלה אתית לכלול בצוואה הוראות כנקוב בפניית עוה"ד
2. אין מגבלה אתית להשתתף כעד בקלטת וידיאו.
3. אין מגבלה אתית לשמור על קלטת הוידיאו בכספת המשרד.
4. על עוה"ד להצהיר בכתב ללקוחה את עמדתו המשפטית בדבר תוקף ההוראה.

(28998)

 

עורך הדין וסמכותו לקבלת תצהירים

פעילות מקצועית - שונות

השאילתא:
האם אימות חתימה על תצהיר בכתב יכול להיעשות גם בפני עורך דין מהרשות הפלשתינאית שאיננו ערבי ישראלי - וזאת כשפקודת הראיות אינה מגדירה עורך דין מיהו?

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה הודיעה לשואלת כי אם עורך הדין אינו עורך דין עפ"י חוק לשכת עוה"ד תשכ"א1961-, אין הוא רשאי לאשר תצהירים בכתב.
(29328)

 


© כל הזכויות שמורות ללשכת עורכי הדין בישראל - ועד מחוז תל אביב והמרכז