מאגר כתבי עת · עט ואתיקה

  גליון 63 · תאריך פרסום ספטמבר 2001 · עט ואתיקה

ניגוד עניינים בייצוג רשויות מקומיות שונות - עיון נוסף

דבר היו"ר

חברות וחברים יקרים,

כפי שכבר הדגשנו בגיליונות הקודמים, חובתו
הבסיסית של עו"ד לייצג את לקוחו "בנאמנות"
משמעה, בין השאר, החובה לעשות כן באופן
המשוחרר מכל שיקול ואינטרס זר או ניגוד עניינים
הכרוך באותו ייצוג. מסיבה זו דאג המחוקק לכלול
בכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית)
התשמ"ו1986- (להלן: "כללי האתיקה המקצועית")
וכן בחוק לשכת עורכי הדין, הוראות שונות שנועדו
למנוע מעו"ד אפשרות שיימצא במצב של ניגוד
עניינים, במתכוון או שלא במתכוון.
בגיליון 56 של "עט ואתיקה" מחודש ינואר 2000, התפרסמה החלטתה של ועדת האתיקה בנוגע לפנייתו של עו"ד אשר נהג לייעץ לרשות מקומית פלונית ובין השאר פעל גם כנציג היועץ המשפטי לממשלה לצורך הגשת כתבי אישום בגין עבירות על חוקי עזר עירוניים. בזמנים האמורים, פנה אל עוה"ד לקוח פרטי שהינו לקוח קבוע, בבקשה ליתן לו ייעוץ משפטי בנוגע לתקיפת חוקיותם וחוקתיותם של מספר הסדרים בחוק עזר של רשות מקומית אלמונית, שלה אין כל קשר לרשות מקומית פלונית. עוה"ד ציין, כי חוקי העזר אינם זהים, שכן האחד הינו מפורט ואילו האחר הינו כללי, אולם שני החוקים מסדירים נושאים דומים.
ועדת האתיקה החליטה אז, על-סמך סעיפים 14(א) ו14(ג) לכללי האתיקה המקצועית, כי בנסיבות העניין מתקיים ה"חשש" לניגוד עניינים. לחלופין סברה הועדה, כי מתקיים האיסור הקבוע בסעיף 14(ג) – הגם שמדובר בשתי רשויות מקומיות שונות – משום ששתיהן הינן חלק מאורגני המדינה, והראיה לכך
היא שבידי עוה"ד מצוי ייפוי כוח מטעם היועץ המשפטי לממשלה. עוד סברה הועדה, כי חרף הנוסח השונה של חוקי העזר, מדובר בכל זאת "באותו עניין " .
לאחר שקילה מחודשת של מהות העניין, החליטה הועדה לרכך את קביעתה דלעיל, וקבעה כי עו"ד רשאי לקבל עליו את הייצוג בעניין תקיפת חוק העזר ברשות מקומית אלמונית, אף שהוא משמש, באופן קבוע, יועצה המשפטי של רשות מקומית פלונית. הועדה סבורה, כי כל רשות מקומית מהווה אישיות משפטית נפרדת, ולפיכך במצב בו חוקי העזר של הרשויות השונות אינם זהים, הרי שאין להציב, ככלל, רף גבוה מדי בסוגיית ניגוד העניינים, שכן בכך עלולה הועדה לפגוע בחופש העיסוק מעבר לנדרש.
יחד עם זאת קובעת הועדה, כי ייתכנו מקרים בהם יתקיים החשש לניגוד עניינים בנסיבות בהן מייצג עוה"ד רשות מקומית פלונית באופן קבוע, בד בבד עם ייצוג לקוח קבוע אחר כנגד רשות מקומית אלמונית. הועדה סבורה כי לא יהיה זה ראוי לקבוע מסמרות חד-משמעיות בסוגיה זו, ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו.
ראוי לציין, כי לאחר שהתקבלה החלטת הועדה, ראינו לנכון אף לפנות אל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד טנה שפניך, אשר הסכימה עם עמדתה של הועדה ואף היא הדגישה את הצורך לבדוק כל מקרה לגופו של עניין, לאור העובדה שמגוון המצבים הוא גדול, וקשה לצפותם מראש.


לשירותכם בכל עת,
אילו בומבך, עו"ד
יו"ר ועדת האתיקה

מה מותר לעורך דין לפרסם והיכן?

פרסום ופרסומת

העובדות:
1.עורכת דין עובדת בישוב בו מופץ ידיעון מקומי דו שבועי.
2.מודעות הפרסום שבידיעון זה אינן מחולקות לנושאים ומשובצות בו באופן אקראי. בידיעון זה אין מדור מיוחד לפרסומת של עורכי דין.
3.עורכת הדין פנתה לוועדה בבקשה לקבל הסכמתה לפרסום משרדה, מיקומו ותחומי התמחותו כדלקמן: "משרד עורכי דין - עו"ד פלוני, תחומי העיסוק: חוזים, תביעות כספיות, דיני מקרקעין, דיני אישות, צוואות - ירושות ועוד... כתובתנו קניון פלוני שלפקס... נייד ....

עמדת הועדה:
1.אם אין במקומון מדור מיוחד לפרסום לעורכי דין, אין מקום לפרסם המודעה באשר השתרבבותה בין מודעות אחרות תהווה פגיעה בכבוד המקצוע.
2.אשר לנוסח המודעה, כפי שפורט בפנייה לוועדה, הרי מן הראוי לפרט באופן ברור את תחומי העיסוק שלה ללא המלה "ועוד"...
3.עוד ובנוסף מפנה הועדה את תשומת לב עוה"ד לכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועית) (תיקון), התשנ"ז 1997 תיקון סעיף 7 לכללים המתיר לע"ד לציין 4 תחומי עיסוק על מסמך הקשור בעבודתו המקצועית. (29731)

 

מתי וכיצד ניתן להזמין לעדות עו"ד בביהמ"ש ע"י ב"כ הצד שכנגד?

עוה"ד ועמיתו למקצוע

העובדות:
1.עורך דין "א" מייצג בתיק אזרחי לקוחה שהיא חברה בע"מ, בביהמ"ש המחוזי בתל אביב.
2.בתיק הנ"ל נשלחה ע"י הנתבעת באמצעות עו"ד "א"
הודעת צד ג' ל-"כלל" חברה לביטוח בע"מ.
3.ביום 16.701. התקיימה בתיק הנ"ל ישיבת הוכחות ולישיבה זו זומן עו"ד "א" להעיד ע"י ב"כ צד ג' עו"ד "ב".

השאילתא:
1.האם לא נחוץ אישור מראש לשכת עוה"ד לזימונו של עו"ד המייצג בעל דין באותו משפט ע"י בעל דין אחר.
2.האם רשאי עו"ד "א" לסרב להעיד בתיק שבו הוא מייצג לקוח.
3.מה הן מגבלות של עדות כזו.

עמדת ועדת האתיקה:
1.לא נחוץ אישור מראש לשכת עוה"ד לזימונו של עו"ד המייצג בעל דין באותו משפט ע"י בעל דין אחר.
2.עורך דין אינו רשאי לסרב להעיד בתיק שבו הוא מייצג לקוח.
3.אשר לשאלה בדבר מוגבלות העדות האמורה הרי על עוה"ד "א" לא להשיב לשאלות שלדעתו התשובה עליהן חסויה. (29997)

עוה"ד ולקוחו

השאילתא:
המותר לעו"ד לקבל תשלום שכ"ט באמצעות כרטיס אשראי ?

עמדת ועדת האתיקה:
חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו1986-, מגדיר את כרטיס האשראי כאמצעי לביצוע תשלום דחוי, כאשר חברת האשראי משלמת עבור הלקוח והלקוח מחזיר את התשלום לחברה.
חברת האשראי בד"כ גובה עמלה מהסכום שהיא משלמת לספק.
על מנת להחליט אם להתיר או לאסור גביית שכ"ט באמצעות כרטיס אשראי, יש לצאת מההנחות הבאות:
1.אין להשית על עו"ד, במסגרת עיסוקו, איסור אשר לא נקבע במפורש בדין או שהמעשה עומד בסתירה להוראות דין, כמו כללי האתיקה, חוק הלשכה, או דין אחר.
2.אין כל איסור מפורש כנגד השימוש בכרטיס אשראי. גביית שכ"ט באמצעות כרטיסי אשראי, איננה נוגדת, במפורש או במשתמע, את החוק, כללי האתיקה, או כל דין אחר. לעניין זה ראויים להדגשה הדברים הבאים:
א. אין הבדל משמעותי בין גביה באמצעות כרטיס אשראי לבין קבלת שיק דחוי.
ב. בכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) תשכ"ו1966- - שקדמו לכללים הנוכחיים - אסר כלל 21 על עו"ד לקבל שכ"ט אלא מלקוחו. כלל זה בוטל בכללים מתשמ"ו1986-.
ג. אין בעובדת תשלום העמלה לחברת האשראי משום שיתוף ע"י החברה בהכנסותיו או בשכרו של עוה"ד, במשמעות סעיף 58 לחוק לשכת עוה"ד, תשכ"א1961- אלא תשלום עבור שירותי גבייה והקלת הגבייה. לעניין זה אין כל הבדל בין העמלה הנ"ל לבין העמלה שמשלם עו"ד לבנק שלו כאשר הוא מציג שיק של לקוחו לפירעון.
ד. אין בנמצא כל דין אחר שמונע קבלת תשלום באמצעות כרטיס אשראי או שיכולה להיות לו זיקה לסוגיה שבפנינו.
(30257)

כיצד על עו"ד לפעול כשחברת ביטוח מסרבת לשלם לו את פיצויי הנזיקין עבור מרשו

עוה"ד ולקוחו

העובדות:
1.עורך דין ייצג לקוח אשר נפגע בתאונת דרכים בתובענה עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה1975-.
2.לאחר מו"מ הוסכם לסלק את התביעה בקבלת סכום מסוים בצירוף שכ"ט עו"ד ומע"מ וזאת עפ"י הקביעה הסטטוטורית המכסימלית לפשרה דהיינו שיעור של 11% ומע"מ על סכום הפיצוי המוסכם. ההסכמה הנ"ל קיבלה תוקף של פסק דין.
3.בהמתנה לקבלת שיק הסילוק הודיעה חברת הביטוח לעורך הדין לראשונה כי על זכויות מרשו אצלה הוטלו שני עיקולים (ברישום) בשני תיקי הוצל"פ שונים ובהם נושי מרשו המיוצגים ע"י עורכי דין כשסכום העיקולים עולה פי ארבעה על סכום הפשרה. באותם תיקי הוצל"פ עוה"ד אינו מייצג את מרשו.
4.בנסיבות אלו מסרבת חברת הביטוח להעביר לפונה סכום כלשהו ולו את חלק שכר הטרחה והמע"מ, בטרם יבוטלו העיקולים בתיקי ההוצל"פ.

השאילתא:
1.ביחסי האתיקה המחויבים שבינו ובין באי כוח שני הנושים - האם ראוי שיסכימו כי בעת מימוש העיקול לא יחול המימוש על חלק שכר הטרחה והמע"מ וכן על ההוצאות בעין שהיו למשרד הפונה תוך טיפול בתיק הלקוח - ובכך יתאפשר לו לקבל את הסכומים המגיעים לו בדין בגין הטיפול בעניין מרשו (טיפול שממנו נהנים גם הם ומרשיהם יצאו נשכרים ממנו במישרין).
2.באם תשובת הועדה לשאלה 1 הנ"ל תהיה חיובית - האם פנייה לראש ההוצל"פ לאשר הסכמה כאמור לחילוץ הסכומים המגיעים לעוה"ד מהווה עבירת אתיקה כלשהי כלפי מרשו - בהינתן צווי עיקול שיפוטיים כנגדו כמבואר לעיל - מה עוד שלא ברור אם יש לו אינטרס, כוונה או עילה כלשהי לעשות לביטולם. מכל מקום הפונה לא פנה בינתיים בכל פנייה לבאי כוח הנושים מטעמים מובנים.

עמדת ועדת האתיקה:
1.עורך דין הינו נושה של הלקוח ככל נושה אחר ואין לו עדיפות על פני נושים אחרים של לקוחו.
2.הועדה סבורה כי אין מקום לחייב את עוה"ד האחרים לוותר על שכר הטרחה המגיע לפונה.
3.יחד עם זאת ומבחינה מעשית אולי כדאי כי הפונה ינקוט נגד לקוחו בהליכים אזרחיים לגביית המגיע לו ובמסגרתם יטיל עיקול על הכספים וכך יזכה לחלק מהם.
(29452)

כיצד על עו"ד לפעול כשהוא מחזיק במנייה אחת בלבד של חברה ובנאמנות עבור אחד מבעלי מניותיה?

עוה"ד ולקוחו

העובדות:
1.עו"ד פנה לוועדה ומסר כי לפני כשנתיים ימים ייצג חברה פלונית ולבקשת אחד מבעלי מניותיה הסכים להחזיק במניה אחת של החברה , בת 1 ש"ח בלבד וזאת בנאמנות עבור אחד מבעלי מניותיה לשעבר.
2.הקשר בין החברה הנ"ל ועורך הדין נותק לפני יותר משנה ומאז לא ידוע לעוה"ד מה עלה בגורלה ו/או מי הם בעלי מניותיה.
3.אין לעוה"ד כל אפשרות לאתר את החברה ו/או מי מטעמה וגם לא את בעל מניותיה לשעבר שעבורו הוא מחזיק בנאמנות, כאמור, מניה אחת בלבד.
4.למיטב ידיעת עוה"ד החברה הנ"ל הפסיקה לפעול ולאחרונה אף קיבל דרישות לתשלום חובותיה למרות שאינו מיצגה כיום ומעולם גם לא השתתף בפעילות כלשהי שלה ו/או של מי מטעמה.
5.לאור כל האמור לעיל מבקש כיום עוה"ד לדעת מה עליו לעשות בנסיבות שנוצרו וכיצד יוכל להחזיר את המניה לאותו בעל המניות לשעבר של החברה ושעבורו הסכים להחזיק המניה בנאמנות.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה הודיעה לפונה כי היא סבורה שעליו לעשות כל מאמץ לאיתור הלקוח וזאת במסגרת חובת הנאמנות והמסירות שהוא חייב ללקוח.
הועדה גם סבורה כי עוה"ד רשאי לפנות לביהמ"ש לצורך קבלת הוראות בנושא השאילתא.

(29391)

כיצד על עו"ד לנהוג בעת חקירתובמשטרה לגבי לקוחו לשעבר בהקשר לסוגיית החיסיון?

חסיון מקצועי

העובדות:

1.עורכת דין הוזמנה ע"י משטרת ישראל (מחלקת ההונאה) לענות על שאלות בנושא לקוחתה לשעבר.
2.השוטר החוקר הודיע לעורכת הדין כי הוא מחזיק בשטרי חוב בחתימת הלקוח ובחתימת אישור שלה.
3.כפי שהבינה עורכת הדין מהחוקר היא התבקשה לאשר את חתימתה וסביר להניח גם את חתימת הלקוח על שטרות שיוצגו בפניה ושאלתה היא האם מותר לה להשיב גם אם הלקוח לא ויתר על החיסיון.
4.עוד שואלת עורכת הדין כיצד עליה לנהוג באשר לשאלות אחרות לגבי היכרותה עם הלקוח לרבות תקופת הייצוג וכיו"ב.

עמדת ועדת האתיקה:

1.הועדה השיבה לעורכת הדין כי החיסיון חל על כל הנושאים שעליה תיחקר במשטרה, למעט אישור חתימתה על השטרות, שאותה היא רשאית וחייבת לאשר באם אמנם זו חתימתה.
2.חתימת הלקוח, תקופת הייצוג וכל פרט המתייחס לייצוג המשפטי, מהווה חלק מהחיסיון וכל עוד הלקוח אינו מסיר את החיסיון אין על עורכת הדין למסור מידע בקשר לשאלות שנשאלה.

(30169)

האם קיימות הוראות בנושא שכ"טעו"ד בגין מכתבי התראה הנשלחים לצד שכנגד?

עוה"ד ולקוחו

העובדות:
1.עורך דין התבקש ע"י לקוחו לשגר ל "חייב" מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים.
2.ההתראה נשלחה בדואר רשום ובה התבקש "החייב" לשלם קרן חוב ושכ"ט עו"ד בגין ההתראה וכמו כן נדרש ה"חייב " לפנות בעניין נשוא ההתראה אך ורק למשרד עוה"ד לסילוק החוב.
3.בהעדר כל תגובה מצד ה"חייב" פנה עוה"ד למרשו לשם קבלת הוראות ברורות לגבי המשך ההליכים. התברר לעוה"ד כי ללא ידיעתו פנה "החייב" ישירות ללקוח - וזאת לאחר שקיבל את מכתב ההתראה - ושילם ללקוח את קרן החוב בלבד.
4.שואל עוה"ד האם יש מקום לשלוח כנכתב שני ל"חייב" בשמו הוא ולדרוש ממנו תשלום שכ"ט עו"ד.

עמדת ועדת האתיקה:
1.ועדת האתיקה הבהירה לשואל כי אינו יכול לפנות בשם הלקוח שלו ל"חייב" במקרה זה באשר אין זיקה ישירה בינו ובין "החייב."
2.פניית עוה"ד ל"חייב" הייתה בשם מרשו ומי שחייב לעוה"ד שכ"ט בגין שיגור ההתראה הינו מרשו של עוה"ד.

(30041)


© כל הזכויות שמורות ללשכת עורכי הדין בישראל - ועד מחוז תל אביב והמרכז