מאגר כתבי עת · עט ואתיקה

  גליון 62 · תאריך פרסום יולי 2001 · עט ואתיקה

ניגוד העניינים כעבירה אתית

חברות וחברים יקרים,

חובתו הבסיסית של עו"ד לייצג את לקוחו "בנאמנות" משמעה, בין השאר, החובה לעשות כן באופן המשוחרר מכל שיקול ואינטרס זר או ניגוד עניינים הכרוך באותו ייצוג. מסיבה זו דאג המחוקק לכלול בכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) התשמ"ו1986- (להלן: "כללי האתיקה המקצועית") וכן בחוק לשכת עורכי הדין, הוראות שונות שנועדו למנוע מעו"ד אפשרות שיימצא במצב של ניגוד עניינים, במתכוון או שלא במתכוון.
ניגוד עניינים יכול שיהיה בין עוה"ד ללקוחו, או בין הלקוח לבין אדם או גוף אחר שאינו צד לטיפול, אך יש לו זיקה לעוה"ד. ניגוד עניינים יכול שיתייחס למהות העניין שבו נדרש הטיפול, או לנסיבות חיצוניות כמו עומס עבודה אצל עוה"ד וחוסר יכולת להתפנות ולטפל כראוי בעניינו של לקוחו.
ניגוד עניינים יכול ללבוש פנים הרבה ולהתבטא בדרכים ובאופנים שונים. על כן, ולאור לשון הסיפא לכלל 14(א) לכללי האתיקה המקצועית ("או בשל סיבה דומה אחרת") אין לראות באמור בכללי האתיקה משום "רשימה סגורה" של כל המצבים שייתכנו בעניין זה, אלא כללים מנחים אשר על--פיהם מחויב עוה"ד לנהוג כל אימת שהוא נקלע למצב שבו מתעורר חשש לניגוד עניינים.
העיקרון בדבר איסור ניגוד עניינים הפך לחלק ממשפטנו, ותחולתו היא כללית, אפילו באין הוראה סטטוטורית הקובעת זאת מפורשות לגבי נושאי תפקיד מסוימים. על פי עיקרון זה, כשנמצא עובד ציבור במצב בו קיימת אפשרות ממשית של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו השלטוני לבין אינטרס אחר שיש לו, אם כפרט ואם כנושא תפקיד ציבורי אחר, עליו למשוך את ידו מטיפול באותו עניין שלגביו מתקיימת אפשרות כזו (בג"צ 531/79 סיעת הליכוד בעירית פתח תקווה נ' מועצת עירית פתח תקווה). לא די בחשש רחוק או תיאורטי בדבר ניגוד עניינים ואף לא בחשש סובייקטיבי של מאן דהוא, צריך שתתקיים אפשרות ממשית לניגוד עניינים. מאידך גיסא, אין צורך להשתכנע כי הלכה למעשה נוצר ניגוד עניינים כאמור. די בכך שמבחינת הנתונים האובייקטיביים, ועל סמך שיקולים המבוססים על ניסיון החיים והשכל הישר, עלול הנושא בשתי כהונות ציבוריות או המכהן בתפקיד ציבורי ובעיסוק פרטי, להגיע למצב של ניגוד עניינים בין השניים. שונה המצב בענייננו. כללי האתיקה המקצועית דורשים אך מצב בו קיים חשש שעוה"ד לא יוכל למלא את חובתו המקצועית בשל נסיבות העניין. השוואה בין ההלכה הכללית בעניין ניגוד עניינים, ללשון כלל 14(א) הנ"ל, מלמדת על גישה מחמירה ביותר עם ציבור עורכי הדין בישראל.
שטר ושוברו בצידו. בעבר היו מספר מקרים בהם "לקוחות לרגע" ניצלו לרעה הוראה אתית זו, ויזמו "התייעצויות" עם עו"ד מובילים בתחום כזה או אחר, כדי למנוע מצב בו עו"ד אלה ייצגו בעתיד גוף/אדם אחר אשר נגדו הם עמדו להגיש תביעה (במיוחד רווחה התופעה בדיני אישות). כדי לצמצם ככל הניתן את האפשרויות הללו, נחקק כלל 16נב) המסמיך את הועד המחוזי או גוף שהוסמך על ידו להחליט (בבחינת RULING PRE) בעקבות פניה של עוה"ד נקודם לקבלת התיק!) כי פעולה מסוימת בעבר מטעמו של עוה"ד, לא תיחשב כ"טיפול בעניין למען לקוח".
ויודגש, אישור כזה יכול להנתן מראש ולא בדיעבד. כמו כן, במקרה שבו עוה"ד מייצג מתוך ניגוד עניינים, יש בכך משום עבירה אתית.
יצוין כי כללי האתיקה המקצועית מציעים לנו - עוה"ד
- גם פתרונות אפשריים נוספים למצב של ניגוד עניינים, כדי שאיסור זה לא יהיה בבחינת גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה, כגון במקרה שבו לקוח כובש את טענת ניגוד העניינים ומעלה אותה בשלב מאוחר. בנוסף, ניתן להתנות על הכלל האוסר ניגוד עניינים באמצעות הסכמה מפורשת מראש של הלקוח.
אני מאמין ומקווה שכולנו מודעים לחשיבותו הרבה של הכלל שהינו אבן יסוד בחובת הנאמנות החלה על עוה"ד, ומאחל לכולנו "ואל תביאנו לא לידי חטא... ולא לידי ניסיון ולא לידי בזיון".
לשירותכם בכל עת,
אילן בומבך, עו"ד,
יו"ר ועדת האתיקה

המותר והאסור לעו"ד בעל פרקטיקה פרטית

עוה"ד וביהמ"ש

העובדות:

1.עורך דין פנה לוועדה והודיע לה כי הוא גם עורך דין פרטי בעל משרד וגם מועסק כשכיר בתאגיד בתפקיד שאינו בתחום העיסוק של עריכת דין.

2.יצוין כי אין עיסוקו הנוסף של הפונה מוגבל במסגרת סעיף 60 לחוק לשכת עורכי הדין תשכ"א1961-.

3.עורך הדין הפונה התבקש ע"י התאגיד להופיע בשמו במעמד של עובד התאגיד המוסמך להופיע בשמו,בדיון בביהמ"ש לתביעות קטנות, בתביעה/ות כנגד התאגיד.

4.עוה"ד האמור לא טיפל במסגרת עבודתו בתאגיד בעניין נשוא התביעות ואין המקרה נכלל במסגרת כלל 11א. לכללי האתיקה. יודגש כי אין המדובר כאן בייצוג כעו"ד חיצוני עפ"י ייפוי כוח.

5.שואל עוה"ד האם לאור האמור בסעיף 63 לחוק בתי המשפט ( נוסח משולב) רשאי עוה"ד להופיע בדיון הנ"ל - וזאת כאמור במעמדו כעובד התאגיד,והאם עליו לבקש מראש את רשות בית המשפט במקרה כזה.

6.במידה ואין צורך לבקש רשות מראש, האם קיימת חובה ליידע מראש את ביהמ"ש כי עוה"ד הינו בעל הכשרה מקצועית כעו"ד, או שדי בכך אם יציין עובדה זו בעת הדיון.

7.עוד שואל עורך הדין, האם תשתנה עמדת הועדה אם עוה"ד ימונה כיועץ משפטי פנימי, שכיר בתאגיד והאם במקרה כזה רשאי הוא להופיע בשם התאגיד המעסיק אותו בביהמ"ש לתביעות קטנות.

8.מדגיש עוה"ד הפונה כי לצורך ההופעה בשם התאגיד לא ישתמש עוה"ד בנייר המכתבים שלו אלא של התאגיד, כנדרש עפ"י כלל 8 לכללי האתיקה המקצועית.

עמדת ועדת האתיקה:

1.הועדה סבורה כי אין עבירה בייצוג התאגיד, מעבידו של הפונה, בביהמ"ש לתביעות קטנות.

2.הועדה סבורה כי העניין אשר הועלה ע"י עוה"ד בפנייתו אליה הינו עניין אזרחי ועל עוה"ד לפנות לבית המשפט להבהרת המצב ולקבלת היתר ייצוג ממנו.

(29127)

מסירת נתונים למשטרה בהקשר ללקוח

חסיון מקצועי

העובדות:

1.עורך דין העוסק מזה שנים רבות בתחום הפלילי, הוזמן ליחידה המרכזית במשטרה ונשאל על ידיה מי שילם לו עבור ייצוג לקוח מסוים לפני כשנתיים ימים.
2.עורך הדין פנה לועדת האתיקה וטען כי מדובר בפגיעה בוטה בעיקרון מקודש לכל העוסקים במקצוע עריכת הדין - שהרי קיים חיסיון במערכת יחסי עו"ד-לקוח ולדבריו , המשטרה משתמשת בעוה"ד כאמצעי פסול להשגת מידע הנחוץ לה לצרכיה היא.
3.לגופו של עניין עוה"ד טוען כי הוא מייצג במהלך שנות עבודתו, לקוחות רבים ואין הוא מסוגל לזכור מי שילם בעבור ייצוג לקוח פלוני או פרטים מזהים אחרים של תבקשי שירותו.
4.עוה"ד שואל האם עליו כיום לפנות ללקוח המרצה מאסר בבית הכלא ולבקשו לרענן את זכרונו וכן ליידע אותו לשם מה נחוץ לו המידע הנ"ל.
5.כל עוד הלקוח לא ויתר על החיסיון אין זה נכון לדעת הפונה, כי על עוה"ד לגשת לבית הכלא ולברר אצל הלקוח מיהו זה אשר מימן את הייצוג שלו.
6.עוד טוען עוה"ד כי אסור לה לתופעה זו של ניצול ע"י המשטרה את עוה"ד הפליליים לצורך השגת ראיות וחומר בו הם מעוניינים לצרכיהם.
7.לטענת עוה"ד הרי סיטואציה זו עלולה להוביל במהרה למצב בו יחלו להופיע עורכי דין העוסקים בהגנה על לקוחותיהם בבתי המשפט כעדי תביעה - מצב שהדעת לא סובלת. באם אכן יודע בציבור כי עורך דין שיישאל במשטרה בהקשר לפלוני או אלמוני ויענה תשובות העלולות להפליל את הלקוח, יאבד עוה"ד את מקור פרנסתו, שהרי וכאמור לעיל אם אכן יתווספו לחומר הראיות הדברים שמסר עוה"ד למשטרה, יעמוד הדבר כנגדו והוא יימצא בסיכון של ממש כשהאצבע המאשימה בהקשר זה תופנה רק אליו.

עמדת ועדת האתיקה:
1.הועדה הסבה תשומת לב הפונה לפסק-דין שניתן בבג"צ 744/97 אשר מהווה מענה לשאילתא שהועלתה על ידיו בפני הועדה.
2.עם זאת ומאחר שכל עניין נבחן לפי נסיבותיו המיוחדות, ביכולת עוה"ד לטעון לחיסיון ולהפנות המשטרה לבית המשפט לצורך קבלת החלטה בשאלה זו.
3.עוד ובנוסף, סבורה הועדה כי עוה"ד אינו רשאי ליידע את לקוחו כי המשטרה בקשה ממנו את המידע הנ"ל, שכן בכך הוא עלול לעבור עבירה של שיבוש הליכי משפט.

(29210)

המותר והאסור בנושא פרסום אוגדן מגילת זכויות הקונה

פרסום ופרסומת

העובדות:
1.עורכי דין מייצגים במסגרת ריטיינר קבוע חברה קבלנית ציבורית להלן: "החברה."
2.החברה פנתה
לעורכי הדין בדרישה להכנת אוגדן זכויות רוכש דירה פוטנציאלי (להלן" המגילה") אותו מבקשת החברה להפיץ בקרב לקוחותיה שהביעו עניין ברכישת דירה בפרויקטים שלה.
3.החברה מעוניינת לצרף אוגדן זה לעלון של החברה אשר יכלול,בין היתר, מיקום האתרים בהם בונה החברה, המלצות מקצועיות של החברה וכיו"ב, כאשר העלון, לרבות המגילה יחולקו במסגרת משרדי המכירות של החברה, משרדי תיווך העומדים בקשר ישיר ומשווקים את נכסי החברה בבנייה, בירידי דירות וכן בדיוור ישיר ללקוחות פוטנציאלים.
4.המגילה הנ"ל תכלול אך ורק מידע משפטי, לרבות מכלול זכויות רוכשי הדירה מכוח חוק המכר (דירות), התשל"ג1973- וחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה1974- ולרבות פירוט אופן הבטחת כספי רוכש הדירה, ההבדלים שביניהם וכן פירוט בדבר הליכי הרישום, פירוט בדבר מערכת היחסים המשפטית שבין עורך הדין המייצג את החברה הקבלנית לבין רוכש הדירה, ולרבות פירוט בדבר הנוהג המקובל לגביית שכר טרחת עוה"ד מרוכש הדירה.
5.עפ"י דרישת החברה ועל מנת להקנות ארשת של מקצועיות למגילה, התבקשו עורכי הדין לכלול בסיפא שלה שם משרדם בציון העובדה שהמגילה נערכה על ידיהם ולרבות כתובת משרדם

עמדת ועדת האתיקה:
1.הועדה הודיעה לפונים כי לדעתה אין מניעה אתית כי יערכו "מגילת זכויות רוכשי הדירה" ושבה יופיע שם משרדם ללא ציון הכתובת.
2.ועדת האתיקה אינה רואה הבדל בין "מגילת זכויות הקונה" לבין הוצאת ספר או פרסום מאמר משפטי.
(29139)

עורך דין כמנהל עיזבון

עוה"ד כמנהל עזבון

העובדות:
1.עו"ד התמנה כמנהל עיזבון בתיק תלוי ועומד בביהמ"ש לענייני משפחה.
2.עוה"ד מונה כמנהל עיזבון לבקשת שניים מהיורשים על פי צוואת המנוחה וכשבין היורשים האחרים על פי אותה צוואה נמנים גם שני גופים ציבוריים.

3.בעקבות מחלוקת בהקשר לזכות העקיבה לגבי נכס מסוים שהורש עפ"י צוואת המנוחה, עלולים להתעורר ניגודי עניינים בין אחד היורשים האמורים הנמנה על לקוחות משרד עוה"ד לבין אותם גופים ציבוריים - דבר המחייב ייצוג היורש שהוא לקוח משרד עוה"ד ( מנהל העיזבון) על ידי פרקליט מטעמו אשר אמור להיות אחר מאשר מנהל העיזבון, האמור כמובן לפעול לטובת כלל העיזבון.
4.שאלת עוה"ד הפונה היא האם מההיבט האתי יכול עורך דין ממשרדו לייצג את הלקוח האמור שעה שהוא מכהן כמנהל העיזבון.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה סבורה כי אין אפשרות לעורך דין אחר ממשרד מנהל העיזבון לייצג את אחד היורשים כנגד יורשים אחרים. ראוי לציין כי על מנהל עיזבון לזכות באמונם של כלל היורשים ואין מקום כי שותף או עו"ד שכיר במשרד מנהל העיזבון ייצג יורש אחד כנגד רעהו.
(29491)

האם חלה על עו"ד ממונה חובת מסירת מידע בדבר מצבו הכלכלי של הלקוח או שמא קיים כאן חיסיון של הלקוח

חסיון מקצועי

העובדות:
1.פנתה לוועדה ראש הלשכה לסיוע משפטי בת"א בנושא הזכאות הכלכלית של מבקשי סיוע לאחר שהוכח כי הם אכן זכאים לסיוע - וזאת לאחר בדיקת הסיכוי המשפטי.
2.הפונה מציינת כי לעיתים, במהלך טיפולו של עוה"ד המתמנה , מיידע הלקוח מבקש הסיוע את עוה"ד בדבר חסכונות או נכסים או הכנסות שלדעתו עלולים לשלול את זכאותו הכלכלית של מבקש הסיוע.
3.למניעת ספקות נשאלת השאלה האם במקרים כאלה חובה על עוה"ד המתמנה לדווח ללשכת הסיוע המשפטי על דבר המידע שהובא לפניו, באופן שהסיוע עלול להישלל ממנו או שמא חל חיסיון על המידע הנ"ל ולא חלה חובה על עוה"ד לדווח על הנכסים או החסכונות ו/או ההכנסות שיש למבקש הסיוע ובעצם מסייע בידיו לקבל סיוע משפטי חינם על חשבון האזרח.

עמדת ועדת האתיקה:
1. הועדה הודיעה לפונה כי אם המידע הגיע לידיו של עוה"ד אשר התמנה מטעם הלשכה לסיוע משפטי, הרי בהתאם לסעיף 90 לחוק לשכת עוה"ד תשכ"א1961-, המידע חסוי.
2.הועדה ממליצה ללשכת הסיוע המשפטי להכין טופס קבלה ללקוח חדש שבו יוותר הלקוח מראש על חיסיון במקרה שיובהר שהצהרתו לגבי העדר נכסים ו/או הכנסות אינה אמת.
(28967)

 

עורך הדיו כנאמן משותף עם עו"ד אחר לביצוע הסכם גירושין וזכותו להמשיך בייצוג האישה בבית המשפט

 

ניגוד עניינים

האם מותר לעורך דין המכהן כנאמן יחד עם עו"ד נוסף לביצוע תנאי הסכם גירושין, לפנות כב"כ האישה לבית המשפט, לקבלת הוראות כשההסכם הופר ע"י הבעל?

העובדות:

1.בהסכם גירושין הוסכם כי האישה תחזיר לבעל סכום מסוים והדירה המשותפת תירשם על שמה וכן היא תקבל גם מכונית מסוימת. סוכם כי הסכום יוחזק בנאמנות באי כוח הצדדים ויועבר לבעל לאחר מילוי התחייבויותיו בהסכם.

2.הבעל מסרב להתגרש וגורם למיסוי בגין העברת הדירה ע"ש האישה (העברה אגב גירושין, פטורה ממס) וכן מסרב להעביר לאישה את המכונית עליה הוסכם בהסכם הגירושין.

3.עורך הדין הפונה לוועדה, פנה בשם האישה, כבא כחה, בבקשה לבית המשפט בגין הפרת ההסכם כך שיורה כי הסכום שתחויב האישה ע"י רשויות המס וכן שווי הרכב יקוזז מהסכום המוחזק בנאמנות.

4.הבעל מצדו, ציין בבית המשפט כי הואיל ועוה"ד הפונה הוא בגדר "נאמן" ביחד עם בא כוחו על הסכום הכולל, הרי שאסור לו לפנות כב"כ האישה לבית המשפט לקיזוז החיובים מהסכום שבנאמנות. עורך הדין הפונה מציין כי טיעון הבעל הוא אבסורדי הואיל וראשית לכל לא נגע עוה"ד בכסף אלא בקש הוראות מבית המשפט ושנית, היותו "נאמן" אינה פוגעת בייצוג אשתו שהרי לשיטתו הוא מצדו יכול להפר את ההסכם ואילו עוה"ד הפונה לא יוכל לבקש להורות על קיזוז/עיקול הסכום שנגרם כנזק לאישה.

5.שואל עוה"ד הפונה, האם הוא רשאי להמשיך בייצוג האישה בבקשה הנ"ל או שמא הוא צריך לבקש מעו"ד העובד במשרדו להירשם כנאמן במקומו- כך שיוכל להמשיך בייצוג האישה, דבר שלא נראה כל כך כסביר.

עמדת ועדת האתיקה:

הועדה השיבה לעורך הדין הפונה כי להבדיל מכונס נכסים המבקש לעקל כספי כינוס שבידיו בגין חובות אחרים, הרי אין כל מניעה כי נאמן משותף לכספים יבקש מבית המשפט הוראות כיצד לנהוג בכספים אלו, למי להעבירם ומה ניתן לקזז מהם ובלבד שיקבל החלטת ביהמ"ש תחילה.

(29207)

בית המשפט לתביעות קטנות

עוה"ד וביהמ"ש

העובדות:
1.עורך דין פנה לוועדה בשאלה שלדעתו לא בא זכרה בכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועית) תשמ"ו1986-.
2.השאלה היא האם מחובת עורך דין המגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות (באופן אישי) להציג בפני בית המשפט את עובדת היותו עורך דין.
3.שואל עורך הדין האם התשובה של הועדה תשתנה באם התביעה מוגשת בנוסף לעוד אנשים שאינם עורכי דין.
4.במצב שבו לא צוין בפני ביהמ"ש כי אחד התובעים הוא עו"ד בעת הגשת התביעה והוגשה בקשה בפני ביהמ"ש במסגרת הדיון, האם בדיעבד ובמועד זה קיימת חובת גילוי עובדת היות אחד התובעים עורך דין.

עמדת ועדת האתיקה:
כאשר עורך דין תובע אישית בביהמ"ש לתביעות קטנות ובמיוחד אם נשוא התביעה קשור לעיסוקו, ראוי הוא כי יגלה לביהמ"ש דבר היותו עורך דין - שכן קיימת רלבנטיות לבקשת הצד השני להיות מיוצג, אם יגיש בקשה מעין זו.
(29126)


© כל הזכויות שמורות ללשכת עורכי הדין בישראל - ועד מחוז תל אביב והמרכז