מאגר כתבי עת · עט ואתיקה

  גליון 60 · תאריך פרסום דצמבר 2000 · עט ואתיקה

גבולותיה של זכות העירבון

דבר היו"ר

חברות וחברים יקרים,

לאחרונה הגיעו אלינו פניות רבות של חברים, שמשקפות את חוסר הוודאות הקיים בנוגע להיקף פרישתה של זכות העיכבון. קשה להגזים בחשיבותה של זכות העיכבון לצורך מתן הגנה נאותה על קניינם של עורכי הדין, כשמדובר בדרישות לגיטימיות לשכר-טרחה והחזר הוצאות שהוצאו בנוגע לשירותים מקצועיים. בשורות הבאות, ננסה לסייע לתחום את גבולותיה של זכות העיכבון, תוך הצעת מבחן שעולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה.
סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א1961-, מאפשר לעו"ד לעכב כספים, נכסים ומסמכים של לקוחו להבטחת שכר טרחתו והחזר הוצאות שהוציא. העיכבון נועד להבטיח זכויות הנובעות ממתן שירותים מקצועיים שניתנו ועל עורך הדין לשמור על יחס מידתי בין היקף הנכסים המעוכבים על-ידיו, לבין גובה החוב.
בעל"ע 18/85 עו"ד דוד מימון נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בי-ם, פ"ד מ(2) 517, ציין ביהמ"ש העליון (בעמ' 525), כי "..כאשר נוצר מצב, בו הזכות הפורמאלית לעיכבון מסממים עומדת בעליל בסתירה למילוי חובת הנאמנות כלפי הלקוח, אזי על עורך-הדין לתת עדיפות לחובה אחרונה זו".
מאז הינתנה, מצוטטת הלכת מימון בספרות המקצועית כהלכה ברורה וחד משמעית, לפיה "בהתנגשות בין חובת הנאמנות של עורך הדין כלפי הלקוח לבין זכותו לעיכבון, גוברת חובת הנאמנות" (מתוך ג' קלינג "אמצעים לגביית שכר טרחה של עורכי-דין" בתוך "מנחה ליצחק" (ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין - 1999) 505, 511, ראו גם: א' זר "אתיקה מקצועית של עורפי דין" (הוצאת כרמל - 1999) 276-277, אך ראו י' בן-דוד "הפרקליט והלקוח" (הוצאת משפט מפתח - 1999) 201-202, המדבר על "סתירה ברורה בין הזכות לעיכבון לחובת הנאמנות").
בפרשת מימון, השהה עורך הדין את הטיפול בתיק לקוחותיו במשך כ4- שנים מבלי שנקט פעולה ממשית לקידום עניינם, תוך שנתן להם להאמין, באמצעות דברי הטעיה שונים
שהתביעה המשפטית אכן הוגשה, וכי היא תלויה ועומדת בביהמ"ש.
לדעתנו, לנוכח הנסיבות החריגות המתוארות לעיל, לאור הנמקתו של ביהמ"ש העליון, וכן לאור לשון ההחלטה גופה, יש להתייחס להלצת מימון בצורה שונה מזו המקובלת כיום בספרות המקצועית ולהעמידה על מכונה. לפיכך, יש לייחס את כובד המשקל הראוי לתיבות "עומדת בעליל" שבבסיס ההלכה, ולקבוע כי רק בהיגרם נזק חמור ובלתי-הפיך ללקוח, הנובע ישירות מהפעלת זכות העיכבון ע"י עורך הדין - יש משום התנגשות המצדיקה את נסיגתה של זכות העיכבון מפני חובת הנאמנות.
ויודגש, זכות העיכבון של עורכי הדין היא מסויגת ומוגבלת בהשוואה לזכות העיכבון הכללית מכוח החקיקה האזרחית החדשה. כך קובע סעיף 88 לחוק, מנגנון בקרה דיונית מהותית להפעלת הזכות, בהטילו על עורך הדין (ולא על הלקוח [החייב], בפי שמורים דיני העיכבון הכלליים) את הנטל להגיש תביעה משפטית בגין שכר-טרחתו והוצאותיו. בכך מופג החשש שמימוש זכות העיכבון - הטומנת בחובה אקט חד-צדדי של עזרה עצמית - יהיה שרירותי, שכן הוא ייעשה באספקלריה מבוקרת של הצלחת סיכויי התביעה ויכלול מתאם הולם בין המעוכבים לבין חובו של הלקוח.
בהקשר זה, עלינו לבחון אם עורך הדין עושה שימוש שלא בתום לב בזכות העיכבון.
לבחינה זו שני היבטים: פעולותיו והתנהגותו של עורך הדין כלפי הלקוח עד למועד השימוש בזכות וכן, אופן השימוש בזכות כשלעצמו. לפיכך, אם זנח עורך הדין את חובותיו כלפי לקוחו, או הוליכו שולל (כבנסיבות הלכת מימון) הרי שסירובו להיעתר לדרישת הלקוח להחזיר את מסמכיו, יעמוד בניגוד לחובת נאמנותו ללקוח.
אולם, עו"ד שפעל לאורך כל טיפולו המקצועי בלקוח, בדרך מקובלת ובתום לב, יוכל להידרש ולהפעיל את זכות העיכבון בלא שחובת הנאמנות תעמוד לו לרועץ. שני מצבים אלה יועמדו ממילא לבחינה שיפוטית, אך לנו נראה שרק המצב הראשון ייחשב כ"עומד בעליל בסתירה למילוי חובת הנאמנות".
המבחן המוצע מבקש למזער ככל שניתן את הפגיעה בזכויותיהם הקנייניות של עורך הדין ולקוחו, בהתחשב במצב המיוחד אליו נקלעו. בהתאם לכך נפרש את אופן השימוש בזכות העיכבון: כאשר המסמך המעוכב הוא מסמך סחיר או מסמך בר-חשיבות ללקוח, לא יוכל הלקוח לטרפד את זכות העיכבון בטענה שעיכובו של המסמך בידי עורך הדין יגרום לו נזק. שכן הלקוח יוכל לקבל את המסמך לידיו, כנגד מתן בטוחה בסכום הנדרש ע"י עורך-הדין. עמדה ברוח זו הביע כב' השופט קלינג במאמרו הנ"ל (בעמ' 512), ואנו מסכימים לה. המבחן המוצע יושם בהחלטתה של ועדת האתיקה מחודש מאי 1998 (עט ואתיקה, גיליון 49), שלפיה, זכות העיכבון איננה מכילה את האפשרות לעכב את דרכונו של אזרח זר, אשר העביר את טיפולו לעורך דין אחר, שכן יש בכך הגבלה חמורה של חירותו של האדם וזו צריכה להינתן מפורשות ע"י בית המשפט.
לבילוף, ואולי ראשון במלכות - מבחן זה מטמיע את החזקה, לפיה, במישור שבינו לבין לקוחו, פועל עורך הדין בשקידה, כמסירות, בתום-לב ובנאמנות. חזקה זו איננה רק מסקנה מן הדין אלא היא מנשמת אפו של המקצוע.

לשירותכם בכל עת,
אילן בומבך, עו"ד
יו"ר ועדת האתיקה

 

כיצד על עורך דין שערך חוזה מתנה בין אב לבניו ונגדיו לנהוג כשנותר המתנה הודיע לו על ביטול המתנה?

עוה"ד ולקוחו

השאילתא:
1.עורך דין ערך חוזה מתנה בין אב לבניו ונכדיו כשנותן המתנה חתם אף על ייפוי כוח בלתי חוזר לרישום הזכויות במקרקעין על שמות מקבלי המתנה.

2.הסכם המתנה דווח לשלטונות מס שבח מקרקעין במועד החוקי והמסים שולמו במלואם וכמו כן נרשמה גם הערת אזהרה בפנקס המקרקעין לטובת מקבלי המתנה.

3.בין לבין הודיע האב נותן המתנה באמצעות פרקליטו בכתב ע"י פקס על ביטול המתנה.

4.עורך הדין פנה לוועדה ומבקשה להודיעו האם הוא רשאי, בנסבות המקרה, להמשיך בהליכי העברת הזכויות במקרקעין לשמות מקבלי המתנה או עליו להמתין עד לפתרון הסכסוך שבין הצדדים.

5.מוסיף הפונה ומודיע לוועדה כי לא ידוע לו באם נותן המתנה נקט או מתכוון לנקוט בהליכים משפטיים, דהיינו, לעתור לקבלת הצהרה לבטלות הסכם המתנה ולמחיקת הערת האזהרה.

עמדת ועדת האתיקה:

לדעת ועדת האתיקה על עורך הדין הפונה לפעול עפ"י ייפוי הכוח הבלתי חוזר באם הוא ניתן לו ע"י הצדדים לצורך ביצוע הליכי רישום הזכויות.

הועדה סבורה כי על עורך הדין להודיע על עמדת הועדה לצד שכנגד וליגון לו ארכה של 30 יום על מנת שיבדוק אפשרות לנקיטת הליכים למניעת הפעולה כאמור.
(27630)

כיצד על עורך דין לנהוג בהמצא תמסמכי בית דין כשהוא סבור שייגרם ללקוח נזק ע"י ההמצאה?

עוה"ד וביהמ"ש

השאילתא:
1.עורר דין פנה לוועדה והודיע כי במסגרת תיק אזרחי המתנהל בבית המשפט הוגשה בקשה במעמד צד אחד בלבד - כשבית המשפט מתבקש להכריע בה מבלי להיזקק לתגובת הצד שכנגד - וזאת כל עוד לא התקבלה החלטה כלשהי ע"י בית המשפט לא לגופו של עניין וגם לא בהקשר להמצאת עותק הבקשה לצד שכנגד לצורך קבלת תגובתו.

2.שאלת הפונה היא האם מבחינת כללי האתיקה חלה על עורך הדין מגיש הבקשה חובת המצאת עותק הבקשה לצד שכנגד ואם כן באיזה מועדן

3.עוד שואל הפונה האם על עורך הדין המגיש בקשה

להמתין ולא להמציא עותק הימנה לצד שכנגד עד לקבלת החלטת בית המשפט בדבר עצם הצורך בהמצאת עותק הבקשה לצד שכנגד, לצורך קבלת תגובתו, תוך קביעת המועד לכך.
4.שאלה נוספת של הפונה הינה האם חובה להמציא עותק הבקשה לצד שכנגד לאחר הגשתה ולפני קבלת החלטה כלשהי ע"י בית המשפט. אם אכן כך הם פני הדברים אזי מהו פרק הזמן מהגשת הבקשה, שבמסגרתו ראוי לבצע את ההמצאה?

עמדת ועדת האתיקה:

1.הועדה הודיעה לפונה כי לאור האמור בתקנה 240 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד1984- על עורך הדין להמציא לצד שכנגד כל בקשה שהוגשה.

2.אם עורך הדין סבור כי ייגרם נזק ע"י ההמצאה, יש צורך לפנות ולבקש רשות מבית המשפט שלא לבצע המצאה מיידית לפני מתן ההחלטה בה.

3.עורך דין הפועל שלא בהתאם לתקנות פוגם בחובתו לסייע לבית המשפט לעשות משפט ויכול שיהא בהתנהגותו משום עבירות אתיקה נוספות.
(27393)

האם עורך דין שעבד בעבר כשכיר במשרד עורכי דין

עוה"ד ולקוחו

השאילתא:
1.בין השנים 1994-1998 עבד עורך הדין הפונה כעורך דין שכיר במשרד עורכי דין אשר ייצג חברה קבלנית שמכרה דירות כשהמשרד ערך את החוזים וגבה שכר טרחה מרוכשי הדירות וכן טיפל גם ברישום הדירות ע"ש הרוכשים כשהליכים אלו טרם נסתיימו עד היום.
2.בשנת 1998 פרש עורך הדין הפונה מהמשרד שעבד בו כאמור ובשנת 2000 הוגשה תביעה כנגד החברה הקבלנית ע"י רוכשי דירות בגין ליקויי בנייה.
3.השאלה כיום הינה האם רשאי עורך הדין הפונה לייצג כיום את החברה הקבלנית בתביעה שהוגשה כנגדה בגין ליקויי בנייה.

עמדת ועדת האתיקה:

הועדה סבורה כי רשאי עורך הדין הפונה לייצג את החברה הקבלנית בתביעה שהוגשה נגדה בגין ליקויי בנייה כל זאת בתנאי שאכן לא טיפל עורך הדין לחלוטין ולא היה מעורב כלל בטיפול בחברה הקבלנית בעסקות מכר הדירות לאותם רוכשים שהגישו את התביעה נשוא פנייתו לוועדה.

(27330)


 

האם עתירה המוגשת ע"י עורך דין בשם לקוחותיו

עוה"ד ועמיתו למקצוע

עובדות המקרה:
1.לעורכת דין (להלן "הפונה") פנו לקוחות שהינם בעלים של מספר דירות בבקשה לייצגם כנגד עורך דינם לשעבר.
2.נשוא התובענה הינה בקשה לקבל חומר משפטי ובעיקר יפויי כוח כלליים וכן יפויי כוח בלתי חוזרים עליהם חתמו הלקוחות לטובת עורך דינם לשעבר. כסעד זמני עיקרי הם מבקשים כי יינתן צו מניעה המונע כל אפשרות שימוש ביפויי הכוח לגבי הדירות שבבעלותם וכן כי תירשם הערה מתאימה בפנקס המקרקעין.
3.נימוקי העתירה הינם מצבו של עורך דינם לשעבר לרבות הפסקת עבודתו, הסתתרותו מנושיו ומעשיו בחודשים האחרונים אשר, לכאורה, מעלים חששות כי ייתכן ועשה שימוש ביפויי הכוח למטרותיו הוא (כגון מכירה או שעבוד הדירות לצד ג' שלא עפ"י הוראות הלקוחות).
4.הפונה מסרה לוועדה כי פנתה בכתב, בטרם הגשת התובענה כנגד עורך הדין לשעבר לקבלת תגובתו אולם חרף הבטחת מזכירתו כי "תקבל תשובה" לא נמסר לה החומר המבוקש כדלעיל במשך כחודש ימים וכשעורך הדין האמור השיב לפונה כי "החומר" נמצא בארכיב והוא מתקשה באיתורו.
5.עורכת הדין הפונה מבקשת לקבל את עמדת הועדה האם יש פגם בבקשתה לבית המשפט לצו מניעה כנגד עורך הדין שייצג בעבר את לקוחותיה דהיום, בנסבות המקרה - ובמיוחד לאור העובדה שמדי פעם בפעם קיימים פרסומים בעיתונות לגבי בקשות לצווי מניעה זמניים וייתכן כי תוכן העתירה וזהות עורך הדין יפורסמו ללא בקשת הפונה וללא כל פנייה לעיתון מטעמה.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה הודיעה לפונה כי במידה והינה סבורה כי במישור האזרחי קיימת עילה להגשת התובענה - ואין הועדה מביעה דעה על כך במקרה זה - הרי אז אין מניעה אתית להגשת התובענה כנגד עורך הדין לשעבר של לקוחותיה.
(27581)

כיצד על עורך דין לנהוג כשמתברר לו כי לקוחו שינה על דעת עצמו פרטים בתצהיר ?

עוה"ד ולקוחו

השאילתא:
1. לוועדה פנה עורך דין והודיע כי בעניין מסוים בעל משמעות כלכלית ניכרת הגיש בקשה בכתב בצירוף תצהיר מטעם הלקוח לבית המשפט באופן אישי וכשעותק הימנה מסר גם ללקוח על מנת שימסור אותה לצד שכנגד.
2.ללא ידיעתו של עורך הדין ביצע הלקוח מיוזמתו שינויים בבקשה ובתצהיר וזאת עשה, ככל הנראה, באמצעות סריקה של הבקשה והתצהיר תוך שהוא מוסיף בהם סעיפים, גורע סעיפים ומצרף נספחים נוספים.
3.את הבקשה "המתוקנת" מסר הלקוח לצד שכנגד וכן שינה בהתאם את הבקשה והתצהיר שכבר הוגשו על ידי עורך הדין לבית המשפט - כשהוא עושה זאת תוך כדי החלפת הבקשה והתצהיר המקוריים באלו "המתוקנים" בפועל - כך שבפני בית המשפט מצוייה כעת בקשה שאינה חתומה ע"י עורך הדין ותצהיר שבו קיים הדף האחרון של התצהיר המקורי ושבו אישר עורך הדין את חתימתו.
4.רק לאחרונה ולאחר כחודש ימים ממועד הגשת הבקשה סיפר הלקוח לעורך הדין כי ללא ידיעתו הוסיף נספחים לבקשה וכן התברר לעורך הדין מבדיקה וצילום של הבקשה והתצהיר בבית המשפט כי אכן הוספו ונגרעו סעיפים כאמור.
5.עורך הדין מבקש את הנחיית ועדת האתיקה כיצד לנהוג כדלקמן:
א. האם על עורך הדין כקצין בית המשפט לדווח לבית המשפט ולצד שכנגד כי הבקשה והתצהיר שבפניהם אינם מקוריים?
ב. אם אכן כך הם הדברים האם עליו לדווח ובאם יעשה כן - אם אין בכך הפרה של החיסיון, אם אכן הוא קיים במקרה זה של יחסי עורך דין - לקוחו
ג. אם עליו לדווח כיצד עליו לבצע זאת בדרך שלא תפגע בעניינו של הלקוח?
ד. כיצד על עורך הדין להימנע מפגיעה כשהלקוח עלול לטעון כלפיו כי בדיווחיו, כאמור, גרם לו נזק לבקשה שהוגשה לבית המשפטן
ה. אם עמדת הועדה תהיה שאין עליו לדווח כיצד יוכל לנמק בפני בית המשפט התפטרות מהתיק באופן שלא יפגע בלקוח תאו בחיסיון, אם אכן הוא קיים?

עמדת ועדת האתיקה:
1.הועדה סבורה כי על עורך הדין החובה להסביר את חומרת העניין ללקוח ובאם הדבר ניתן ראוי לפנות בהסכמת הלקוח לבית המשפט ולהסביר לו את אשר אירע לרבות הגשת בקשות מתאימות בנושא לבית המשפט.
2.אם הלקוח יסרב לנקוב בסעיף 1 לעיל על עורך הדין להתפטר מייצוגו.
3.הועדה סבורה שעל עורך הדין לדווח, בכל מקרה, על העניין נשוא הפנייה לבית המשפט.
4. בהערת אגב יצוין כי מסירה של מסמכים משפטיים לצד שכנגד, אינה חייבת דווקא להתבצע ע"י הלקוח.
(27477)

 

עורך הדין והאיסור לעסוק במסחר

עיסוקים אסורים/נוספים
המותר לעורך דין לעבוד כסמנכ"ל של חברה מסחרית?
השאילתא:
1.עורכת דין שהוסמכה לאחרונה עובדת כיום כסמנכ"ל של חברה העוסקת בעסקאות "טרייד אין" של מכוניות מדגמים שונים כשעיקר עיסוקה הוא קניית רכבים משומשים מלקוחות המזמינים רכבים חדשים ומכירתן באולם תצוגה של החברה.
2.תיאור התפקיד כולל ניהול כוח אדם, גיוס עובדים והדרכתם, טיפול ביחסי ציבור ופרסום וכן אדמיניסטרציה גבוהה לרבות ניהול הפעילות השוטפת בחברה, כשהיא גם רותמת ידיה במכירות ומסייעת למכור רכבים ללקוחות החברה המגיעים לאולם התצוגה.
3.מעבר לאמור לעיל פעולתה "המשפטית" היחידה הינה שיגור מכתבי התראה ללקוחות שאינם עומדים בתנאי ההסכם וכן גם עוסקת באימות חתימת עובדי החברה על תצהירים לצרכי ביטוח וכדומה. אין היא מנהלת מו"מ כעורכת דין החברה ואין כל ייצוג משפטי על ידיה בפני הערכאות.
4.עורכת הדין מעוניינת לקבל חוות דעת הועדה האם מדובר במקרה זה בעיסוק האסור על עורך דין ובאם כך הם פני הדברים היא תגביל את חברותה בלשכת עורכי הדין.
5.עוד שואלת עורכת הדין האם באפשרותה להמשיך ולחתום בצד שמה את התואר עורכת דין וכן האם היא יכולה לאמת חתימתם של עובדי החברה על תצהירים.

עמדת ועדת האתיקה:
1.הועדה הודיעה לפונה כי עורך דין אינו רשאי לעסוק במסחר.
2.נוכח האמור לעיל אין היא רשאית לעסוק במסחר כמתואר על ידיה בפנייתה לוועדה וזאת כל עוד לא הוגבלה חברותה בלשכת עורכי הדין.
3.הועדה מוצאת לנכון להעיר לפונה כי אם תגביל את חברותה בלשכת עורכי הדין אין היא רשאית במהלך תקופת ההגבלה לעשות כל פעולה שיוחדה לעורך דין וכמובן שלא לאמת חתימות וכן אין היא רשאית לעשות שימוש בתואר עורך דין לצורך עיסוקה.
(27282)

מתי מותר לעורך דין להתמנות ככונס ננסים לביצוע פסק דין?

עוה"ד ולקוחו

עובדות המקרה:
1.עורך דין פנה לועדת האתיקה ומסר כי ייצג לקוח בתביעה משפטית בבית המשפט.
2.משלא הוגש כתב הגנה ניתן פסק דין שבמסגרתו התמנה ככונס נכסים לצורך ביצוע עסקת מקרקעין בין הצדדים.
3.לאחר זמן הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק דין ועורך הדין הגיש בהקשר זה תצהיר עדות.
4.עורך הדין גם התפטר מייצוג הלקוח ועורך דין אחר קיבל את הייצוג בתיק.
5.לבסוף הושגה בתיק האמור פשרה לפיה הושהה פסק הדין לחצי שנה - על מנת לאפשר לנתבע להסדיר עניינים שונים שהתחייב להסדיר ובמידה שלא יסדירם יושב פסק הדין על כנו.
6.התברר כי הנתבע לא הסדיר את אותם עניינים במסגרת מחצית השנה שהוסכם עליה.

השאילתא:
האם על עורך הדין לקבל על עצמו את כינוס הנכסים ולפעול בתיק או שמא מתן עדותו בתיק, כמבואר לעיל, מחייבת אותו להודיע לעורך הדין המייצג כיום את לקוחו לשעבר כי עליו לבקש להתמנות ככונס נכסים במקומו.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה הודיעה לעורך הדין הפונה כי לדעתה בנסיבות המיוחדות של המקרה הינו רשאי לקבל על עצמו את כינוס הנכסים.

(27790)

 


© כל הזכויות שמורות ללשכת עורכי הדין בישראל - ועד מחוז תל אביב והמרכז