מאגר כתבי עת · עט ואתיקה

  גליון 59 · תאריך פרסום אוקטובר 2000 · עט ואתיקה

"חטיפת" פסקי דין

דבר היו"ר

חברות וחברים יקרים,

ועדת האתיקה נתנה דעתה לאחרונה לתופעה המוכרת לאלה מבינינו המופיעים בבתי המשפט, ובה יש עורכי דין שאינם ממתינים לחבריהם, אלא מנצלים איחור קצר מצידם כדי לבקש מבית המשפט פסק-דין בהעדר התייצבות.

תופעה זו ממחישה את הקונפליקט התמידי שבו שרוי עורך-הדין.

מחד גיסא - שאיפה להשביע את רצון הלקוח ולייצגו בנאמנות ובמסירות, ומאידך גיסא - מניעת הפגיעה בחבר למקצוע.

עורך הדין לעולם יימצא "קרוע" בין העולמות.

שירותיו נשכרים כדי לייצג את שולחו בנאמנות ובמסירות וכדרישת סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א1961-), אך עם זאת עליו לנהוג בב"כ הצד שכנגד כפי שנוהגים בחבר.

כיצד מיישבים בין האינטרסים שלכאורה הינם מנוגדים ?

כלל 26 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו1986-, חולש על ענייננו וקובע מדרג נורמטיבי. הכלל דורש כי עורך הדין יגלה "יחס חברי כלפי חברו למקצוע ולא ימנע ממנו כל הקלה שאין בה כדי לפגוע בעניינו של לקוח".

אמור מעתה, מקום שיהיה באותה הקלה כדי לפגוע בעניינו של לקוח, יגבר האינטרס של האחרון והיחס החברי - שאף עליו אמון עוה"ד - יידחק לקרן זווית.

תוצאה זו, המעדיפה בבירור את אינטרס הלקוח על פני היחס החברי - מתעמעמת במידה רבה נוכח ההגדרה המצמצמת המופיעה בסיפה לכלל 26, והקובעת כי "לעניין סעיף זה, 'פגיעה בעניינו של לקוח' - פגיעה משמעותית שיש בה כדי לגרום ללקוח נזק של ממש".

בשוותה עקרונות אלה לנגד עיניה, קבעה ועדת האתיקה כי משך 20-30 דקות הוא פרק זמן מינימאלי שראוי שעו"ד ימתין לחברו.

כמו כן, יהיה זה ראוי ומכובד אם עורך הדין אף יתקשר לחברו לברר מדוע טרם הגיע ויתחשב בו.

ויודגש, אין לראות בדברים שלעיל משום מתן הכשר או נקיטת סלחנות כלפי איחורים. יש בהם אך משום ביטוי לצרכי החיים. אף שראוי שעורכי דין יקפידו להגיע בזמן, עלולות להתרחש תקלות בלתי צפויות. לא מכך ראוי להבנות.

בברכת שנה טובה,

 אילן בומבך, עו"ד יו"ר ועדת האתיקה

נ.ב.

בגיליון שעבר ייחדנו דברינו לעניין נפסדותו של ה"תצהיר" הטלפוני.

בעקבות פניות שהגיעו אלינו לאחר מכן, אנו מוצאים לנכון להבהיר כי אין כל פסול אתי באישור ייפוי כוח באמצעות הפקסימיליה, כאשר עורך הדין מכיר את הלקוח ומוודא עימו כי הוא זה שחתם עליו.


עורך הדין וסוגית מתן מידע ללקוחות באמצעות כל סוגי אמצעי התקשורת לרבות שרות 057

ניגוד עניינים

השאילתא:
א.עורך דין מקיים משרד המונה ארבעה עשר עורכי דין.
ב.אופי העבודה כמו גם מערך המשרד אינו מאפשר לו לחייב את לקוחותיו בשכ"ט לפי שעת עבודה והמשרד גובה שכ"ט עפ"י אחוזים.
ג.לעיתים קורה כי שיחות טלפון ארוכות וממושכות אשר עורך הדין מנהל עם לקוחותיו אינן מחויבות בתשלום שכ"ט.
ד.כיום משחברת "בזק" מעניקה שרות חדש של מתן שירותי מידע באמצעות קווי טלפון מיוחדים המחויבים בתעריף נפרד, סבור עורך הדין כי הדבר יכול ליתן מענה הולם לצרכי המשרד.
ה.עורך הדין מבקש כי בטרם ישלים פעולותיו בנושא זה עם חברת "בזק" יקבל חוות דעת לשכת עוה"ד.
ו.ידוע לעורך הדין כי התנאים לקבלת שירות 057 מחייבים קבלת רישיון ממשרד התקשורת עפ"י תקנות הבזק ורק עם קבלתו ניתן להזמין שירותי גבייה - כשהכוונה היא שמשרדו יקבל קו מ"בזק" אליו יוכלו להתקשר לקוחות המבקשים לשוחח עמו באופן אישי וישיר, השיחה תחויב עפ"י תעריף לפי דקה שיסוכם עם בזק והגבייה ככזו תיעשה ע"י "בזק" באמצעות חשבונות הטלפון וכשבזק מעבירה את סכומי התשלום למשרד עוה"ד והוא מוציא חשבוניות בהתאם.
ז.עוד מציין עוה"ד כי עפ"י רשימת השירותים שאושרו עקרונית כשירותי מידע קולי - ניתן גם שירות משפטי.
ח.עורך הדין מבקש לקבל עמדת ועדת האתיקה באשר לחיוב לקוחותיו - אלו שיבחרו בכך, בתשלום שכ"ט לפי דקת שיחה טלפונית בתנאים שצוינו לעיל. מובן מאליו שאם יתקבל אשור הועדה לפעול כאמור יעודכנו הלקוחות בדבר השירות החדש תוך כדי מתן הסבר על העלויות הכרוכות בשימוש שירות זה.

עמדת ועדת האתיקה:
השאילתא ככזו הועברה לעיון וחוות דעת ועדת האתיקה הארצית שליד הועד המרכזי של לשכת עוה"ד ושל הועד המרכזי עצמו, אשר אימץ את עמדת ועדת האתיקה שלו כדלקמן:
א.הגם שאין מניעה למתן ייעוץ באמצעות טלפון או באמצעות כל אמצעי תקשורת אחר - עשוי שרות של מתן ייעוץ משפטי באמצעות 057 להוות שידול לשם השגת עבודה כמשמעותו בסעיף 56 לחוק לשכת עוה"ד וכמו כן גם כעשיית פרסומת כהגדרתה בסעיף 55 לחוק.
ב.מעבר לאמור לעיל הרי מובן הוא כי כל ייעוץ טלפוני כפוף לשמירת כל הכללים הנוגעים לרכישת לקוחות חדשים וגם אם הוא היה מותר - מה שאין כך - הרי היה מקום להחיל עליו את כל כללי האתיקה האחרים כמו למשל הכללים למתן ייעוץ בניגוד עניינים.
(23085)

ההגבלות החלות על עורך דין בייצוג לקוחותיו כשקיים ניגוד עניינים בינם לבין עצמם

 

עוה"ד ולקוחו

השאילתא:
1.לפני כשנתיים ימים פנה לעורך הדין השואל לקוח שהיה מוכר לו אישית בבקשה לייצגו בהליך משפטי מסוים והטפול בעניינו אכן צלח והיה לשביעות רצונו של הלקוח.
2.בעקבות הצלחת הטפול הנ"ל פנה אל עוה"ד אביו של הלקוח (ששהה אז בחו"ל) ואשר גם אותו הכיר עורך הדין קודם לכן ובקשו לטפל בעניינים הקשורים לחברה אותה הוא מנהל ואשר מניותיה מוחזקות בידי האב ובידי הבן נוכן גם בידי בני משפחה נוספים).
3.טפול עורך הדין בעניינה של החברה הסתכם אך ורק בשיגור מכתב התראה בודד לחייב ובמתן ייעוץ משפטי בשיחה בע"פ ושבגין כך לא גבה עוה"ד שכ"ט.
4.לאחר חזרת הבן ארצה התגלע סכסוך קשה בין האב לבין הבן ביחס לניהול החברה ולעניינים נוספים וכיום פנה הבן לעורך הדין ובקשו כי ייצגו בכל הקשור לסכסוך עם אביו ועם החברה.
5.עורך הדין הבהיר לבן כי מאחר שהחברה נעזרה בו בעבר במספר עניינים, אם כי בהיקף מצומצם ביותר - ייתכן והוא מנוע מלטפל בעניינו מול החברה ו/או מול האב בשל חשש לניגוד עניינים ועליו לקבל את הנחיית ועדת האתיקה ומכאן פנייתו של עוה"ד לוועדה.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה הודיעה לעורך הדין כי מאחר שייעץ וטיפל בענייני החברה וזאת לבקשתו של האב אין הוא רשאי לייצג את הבן בסכסוך עם האב ועם החברה באשר קיים כאן חשש לעבירה לכאורה על כלל 16 לכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועית) התשמ"ו1986-.
(26954)

עורך הדין ומתן חוות דעת בכתב ללקוחו

עוה"ד ולקוחו

לוועדה הופנתה שאלת עורך דין כדלקמן:
1.הרשאי עורך דין שאינו איש צבא ושאינו משרת במילואים בפרקליטות הצבאית לציין בנייר המכתבים שלו את הפרטים הבאים:
א. עיסוקו כעורך דין
ב. דרגתו במילואים
ג. עיסוקו כמומחה לחקר תאונות דרכים
ד. תפקידו הצבאי בעבר
2.הרשאי עורך דין ליתן חוות דעת שבמומחיותו ולהופיע בבית המשפט או בבית דין כעד מומחה בנושא של חקר תאונות דרכים שבו נדרש בית המשפט ו/או בית הדין לקבוע ממצאים והאם רשאי הוא לקבל שכר טרחה תמורת עדותו?

עמדת ועדת האתיקה:
א.עורך דין רשאי לציין בחוות דעתו ובנייר המכתבים שלו את דבר היותו עורך דין אולם אין הוא רשאי לציין דרגתו במילואים ולא את תפקידו הצבאי בעבר. עורך דין אינו רשאי לציין את דבר עיסוקו כמומחה לחקר תאונות דרכים, אולם רשאי הוא לציין את תחומי עיסוקו בכפוף לנקוב בכלל 7 (ד) לכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועית) התשמ"ו1986-.
ב.עורך דין רשאי ליתן חוות דעת כמומחה כנגד תשלום שכר וכן להופיע במסגרת זו כעד בבית המשפט.
(26425)

עורך הדין כמייצג חייב בהוצל"פ ומהו תחום התחייבותו במסירת מידעלשאלון שהוגש למרשו

 

עוה"ד ולקוחו

השאילתא:
1.עורך הדין הפונה מייצג לקוח שהינו חייב בלשכת ההוצאה לפועל בבקשה למתן צו לתשלומים ולעיכוב הליכים כשההחלטה הסופית
בנושאים אלה אמורה להיקבע בתום הליך של חקירת יכולת לחייב ושבה עורך הדין אמור לייצג את החייב.
2.הבקשה הנ"ל הוגשה לפני מספר חודשים וצורף לה שאלון בו חויב החייב לפרט את מלוא נכסיו.
3.בשאלון התבקש החייב גם לציין אם ברשותו כלי רכב כלשהו.
4.החייב ציין בתשובתו לשאלון כי אין ברשותו כלי רכב אולם התברר כי לאחר הגשת התשובות לשאלון נטל החייב הלוואה ורכש בה כלי רכב ישן המזכה אותו בדמי אחזקת רכב ממעבידו.
5.עורך הדין מעלה מספר קושיות כדלקמן:
א. האם על עורך הדין בשעת הדיון בחקירת היכולת לתקן את המידע בעובדת רכישת כלי הרכב וזאת תוך נטילת סיכון של פגיעה בלקוח - שהרי אם אכן מידע זה יגיע לידי ב"כ הנושה, קרוב לודאי כי הרכב יעוקל, ייתפס ויימכר תוך זמן קצר.
ב. מהשאלה בפסקה (1) לעיל נגזרת השאלה האם להמציא תלושי משכורת עדכניים של החייב בשעת הדיון בחקירת היכולת (ושבהם נקובים דמי אחזקת הרכב) או שמא על עורך הדין להימנע מלעשות
כל אלה ולא לנדב המידע החדש מיוזמתו ולמוסרו רק אם הוא או החייב יישאלו במפורש האם אכן חל שינוי בנתונים שהוצגו במסגרת התשובות לשאלון.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה סבורה כי אם החייב - דהיינו מרשו של עורך הדין הוא אשר מילא את התשובות לשאלון - הרי לאור העיקרון שאין להסתיר מידע מבית המשפט ומתוך הכרה שמטרת השאלון היא לתת לבית המשפט תמונה עדכנית, מדויקת ונכונה של נכסי החייב - אין עורך הדין רשאי להסתיר מבית המשפט את המידע על המכונית שנרכשה ועליו לעדכן בכך את רשם או ראש ההוצל"פ.
(26595)

כיצד על עורך דין הנאמן על כספיםלפעול כשלקוח אחד מתוך קבוצה מבטל שיק

עוה"ד ולקוחו

השאילתא:
1.פנה לוועדה עורך דין ומסר כי שבעה בעלי מגרשים בישוב בצפון הארץ נועדו יחדיו על מנת לבצע עבודות עפר שונות במשותף בתחום הגובל באותם המגרשים.
2.בכדי למנוע ניהול מו"מ עם קבלן עבודות עפר בנפרד וכן בכדי להשגיח על עבודות הקבלן ולשלם את שכרו הוסכם כי עורך הדין יחד עם מהנדס בנין (להלן "הנאמנים") יתמנו כנאמנים לפי כתב נאמנות לצורך ניהול המו"מ, תשלום המגיע לקבלן וכיו"ב.
3.תפקיד הנאמנים כלל גם קבלת המחאות "פתוחות" מכל אחד מבעלי המגרשים וכן עריכת תחשיב כיצד יחולק נטל העלויות באופן יחסי בין בעלי המגרשים וכן לרשום סכומים בשיקים ועוד.
4.לאחר קבלת כתבי הנאמנות החתומים חתם עורך הדין הסכם עם הקבלן בשם כל בעלי המגרשים ואכן בוצעו עבודות העפר ועורך הדין רשם את הסכומים בשיקים והפקידם בחשבון נאמנות בכדי להעביר לקבלן את הסכום הכולל (אגב צוין על גבי השיקים הפתוחים שהם ניתנו לפקודת עורך הדין ולפיכך לא ניתן להעבירם ישירות לקבלן).
5.פירוט ההוצאות וחלוקתן בין בעלי המגרשים נשלח לכל בעלי המגרשים לפי רישום הסכומים בשיקים הפתוחים והודעה בדבר זמן פירעון השיקים נשלחה מראש גם כן.
6.בדיעבד התברר כי אחד מאותם בעלי המגרשים מסר הודעת ביטול לגבי השיק לבנק בתואנות שונות.
7.עורך הדין שואל האם כנאמנם של כל הרוכשים (לרבות אותו אחד שמסר הוראת ביטול) רשאי לנקוט הליכים משפטיים כנגד מבטל השיק הנ"ל לרבות הליכי הוצל"פ לגבייתו.
8.עוד מציין עורך הדין כי אם לא יגבה את הסכום מאותו בעל מגרש סרבן עלול הוא להיתבע אישית ע"י הקבלן לתשלום מלוא שכרו ובגין הפרת הסכם.

עמדת ועדת האתיקה:
1.הועדה סבורה כי הואיל ויהא על עורך הדין להעיד בתביעה שתוגש נגד מבטלי השיק שמסרו לעורך הדין ועדות זו ההא מהותית ומרכזית הרי מן הראוי שתביעתם של כל יתר הרוכשים נגד מבטלי השיק תוגש ע"י עורך דין אחר ולא על ידיו.
2.אם הקבלן יתבע את עורך הדין אישית רשאי עורך הדין לשלוח הודעת צד ג' למבטלי השיק וגם במצב דברים זה ראוי הוא כי עורך הדין ייוצג ע"י עורך דין אחר.
3.בכל מקרה ראוי כי עורך הדין יסדיר את המשך שאלת הייצוג והנאמנות בינו לבין מבטלי השיק כשהועדה סוברת כי על עורך הדין לדאוג - לאור נסיבות המקרה לסיים את הייצוג.
(26768)

עורכי דין ככונסי נכסים של פרויקט דירות

 

עוה"ד ולקוחו

כיצד עליתם לנהוג בקשר ובדווח השוטף על פעילותם ולבעלי הדירות כשחלק מבעלי הדירות מיוצגים ע"י עורכי דין וחלק  לא

השאילתא:
1.שני עורכי דין (להלן "כונסי הנכסים") התמנו מכוח תקנות סדר הדין האזרחי להשלמת בנייתן של כמה עשרות דירות ושל השטחים הציבוריים באתר שבו הן ניצבות.
2.המינוי ניתן להם חרף התנגדות מרבית בעלי הדירות שחלקם מתגורר בהן ובחלקן טרם אוכלסו.
3.חלק מבעלי הדירות מיוצג ע"י עורכי דין וחלקם אינו מיוצג.
4.כונסי הנכסים מעריכים כי מדי פעם ירצו לפנות לכל בעלי הדירות שבפרויקט במכתבים אחידים בנושאים המתייחסים לפעילותם כדיווח על התקדמות העבודה וכן למתן הסברים לגבי עיכובים או בעיות אחרות וכיו"ב.
5.כונסי הנכסים סבורים כי הפנייה לבעלי הדירות תיצור גם אוירה טובה אשר תפחית את העוינות ותקל עליהם לבצע את תפקידם.
6.שאלתם לועדת האתיקה הינה האם בנסיבות המתוארות לעיל מותר להם לפנות ישירות גם לאותם בעלי דירות המיוצגים ע"י עורכי דין (כמובן עם העתק לעורכי הדין שלהם) או שמא אסורה עליהם פנייה כזו ועליהם לפנות אך ורק באמצעות פרקליטיהם.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה סבורה כי על כונסי הנכסים לפנות לאותם בעלי דירות המיוצגים ע"י עורכי דין אך ורק באמצעות עורכי הדין שלהם.
(26769)

עורך דין וסוגיית החזר יתרת הפיקדון במקרה שהלקוח נפטר

עוה"ד ולקוחו

השאילתא:
1. במשרד עורך דין הופקדו כספים כבטחון לתשלום מסים בעסקת מקרקעין.
2.אחת המוכרות הסתלקה לבית עולמה בטרם הסתיימה העסקה וכיום העסקה הסתיימה ובכוונתו לחלק את יתרת הפיקדון.
3.עורך הדין פנה לבתה של המוכרת הנ"ל וזו העבירה לו עותק מצוואת המוכרת וברוב הגינותה הודיעה לעורך הדין כי טרם הוגשה בקשה למתן צו קיום הצוואה.
4.בת המנוחה בקשה מעורך הדין הנ"ל כי יעביר לה את יתרת הפיקדון לחשבונה של המנוחה.
5.עורך הדין פנה לועדת האתיקה וביקש הנחיות כיצד עליו לפעול בעניין זה ולמי להעביר את יתרת הפיקדון אשר עיזבון המנוחה זכאי לו.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה בדעה כי על עורך הדין להפקיד הכספים נשוא השאילתא בחשבון נאמנות ע"ש יורשי המנוחה וכשבית המשפט ייתן צו לקיום צוואת המנוחה - יהא עליו להעביר הכספים לזוכה בהתאם לצו.
אשר להשקעת הכספים עליו להשקיעם עפ"י הדינים הרלבנטיים ותוך מתן דיווח ושיתוף עם מי שיהיה זכאי להם עפ"י הצו.
(26676)


© כל הזכויות שמורות ללשכת עורכי הדין בישראל - ועד מחוז תל אביב והמרכז