מאגר כתבי עת · עט ואתיקה

  גליון 57 · תאריך פרסום מרץ 2000 · עט ואתיקה

דבר היו"ר

חברות וחברים יקרים,

בין החיקוקים המיוחדים לנו - עורכי הדין - בולטים בעיקר שניים: חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א1961-, וחברו הצעיר ממנו, כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו1986-.
תנאי הוא - לכל מתמחה השואף להצטרף כחבר בלשכה כי יכיר חיקוקים אלה על בוריים, לצורך עמידה במבחני הלשכה.
ולא בכדי.
אלה הם "כללי המשחק" שלנו, הגבול התוחם בין המותר והאסור, בין החירות להפקרות.
כללים אלה מתווים את האפשר, ועושים סייג מפני ההתדרדרות. הם מבטיחים אמון ביחסים שבין ביהמ"ש לבין עורך הדין, ביחסי עורך דין-לקוח, ובין עורך דין לחברו. שמירה עליהם מהווה ערובה כי בלהט העשייה לא תהפוך ההתמודדות המשפטית לזירת התגוששות בה הכול מותר וכשר.
אכן, השאיפה להשגת המרב לטובת הלקוח - המבורכת כשלעצמה - מגלגלת לא פעם לפתחנו את הפיתוי לבכר את מה שנחזה להניב הישג ללקוח, תוך הפרת הדרישות האתיות.
ואולם, בטווח הארוך תביא העדפה זו למצב בו לא נוכל לתת אמון אחד בשני - עו"ד לעו"ד זאב. מכאן קצרה הדרך להרס המקצוע כולו.
מזדמן לי לא פעם לדבר עם הוותיקים שבינינו. אלה, מבכים את ההתדרדרות בתחום האתיקה המקצועית, ומתריעים בפני על הסכנות הטמונות בכך.
כלפי מה הדברים אמורים?
בעת האחרונה, עשו מספר חברים דין לעצמם, והפרו ביד רמה את הוראות החקיקה התקפה - בעניין שידול לשם השגת עבודה ופרסום אסור ע"פ החוק והכללים - כאשר פרסמו במודעות בעיתונות את תעריפיהם והזמינו את הציבור לשכור את שירותיהם. מעשים אלה נעשו, ככל הנראה, בהנחה שחיקוק זה או אחר ישונה ע"י הכנסת או יבוטל ע"י ביהמ"ש.
מבחינה משפטית, הלשכה חולקת על עמדתם מכל וכל, ונראה כי אף אם ישונו הכללים בעתיד - לא יוכלו המפרים דהשתא להמלט מהעמדה לדין משמעתי.
ואולם, המקומם מכל הוא ש"בין לבין" יוצא ציבור עורכי הדין המקפיד על שמירת החוק - כשהוא נפסד, משום שבינתיים - הוא נמנע מלפרסם עצמו. במקביל, נפגעת אנושות תדמית עורכי הדין אשר מצטיירים כמי שעושים דין לעצמם, ככל שהדין התקף אינו מקובל עליהם.
מובן כי ניתן לחלוק על הרלבנטיות ואף על התבונה שבחיקוק זה או אחר. לא פעם נשמעים קולות בדבר הצורך בשינוי. במקרים קיצוניים יותר ניתן אף לפנות לבג"צ. ואכן, במשך השנים נעשו שינויים בחקיקה הרלבנטית, ועוד היד נטויה, הדיון הציבורי הוא לגיטימי, מבורך ורצוי.
ואולם, התופעה המתוארת מדאיגה ביותר. יש להלחם בה בחומרה, וכך נעשה כנגד כל מי שיפעל בניגוד לחקיקה הקיימת. משום שלא נוכל להשלים עם מצב שבו נפגע ציבור החברים כולו, המקפיד על שמירת החוק, בעוד החוטאים, המתייחסים להוראה תקפה כאל אות מתה, יוצאים נשכרים.
אני מוצא לנכון לפנות אליכם החברים, באופן אישי, להימנע מכך לטובת תדמית המקצוע ולמען כולנו.

לשירותכם בבל עת,
אילן בומבך - יו"ר ועדת האתיקה

עורך הדין וסוגית הפרסומת האסורה

פרסום ופרסומת

השאילתא:
1.עורך דין פנה לוועדה והודיע כי לפני זמן קצר העתיק את משרדו לכתובת חדשה באותו ישוב עצמו.

2.ברצון עורך הדין לפרסם בעלון המקומי של אותו ישוב את הכתובת החדשה של משרדו.


3.עורך הדין שואל האם פרסום כזה מותר על פי כללי האתיקה.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה סבורה כי הפרסום בדבר שינוי כתובת המשרד בעלון המקומי אינו עולה בקנה אחד עם כללי האתיקה המקצועית כפי שהינם היום.
(25495)

האם קיימת על עורך דין חובה לשלם שכר עדות

עוה"ד ועמיתו למקצוע

העובדות:
1. עורך דין הוזמן כעד מטעם עורך דין עמית בתיק בביהמ"ש המחוזי.
2.כב' ביהמ"ש פסק את שכרו של עוה"ד שהוזמן להעיד בשיעור של 750.- ש"ח בצרוף מע"מ.
3.עוה"ד שהעיד כאמור פנה לעמיתו אשר הזמינו למתן העדות ודרש לקבל את השכר שנפסק לו - וזאת על סמך כלל 29 לכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועית) תשמ"ו1986- ונענה ע"י חברו כי אכן פנייתו לתשלום הועברה למרשו ולא חלה עליו אישית כל חובה לשלם את שכר הטרחה לעוה"ד חברו למקצוע, שהוזמן על ידיו שכן כלל 29 לכללי האתיקה המקצועית בוטל.
4.עורך הדין פנה לועדת האתיקה ובקש את חוות דעתה בשאלה האם חלה חובה אישית על עוה"ד שהזמינו למתן עדות לשלם לו את שכרו כעד.

עמדת ועדת האתיקה:
1.הואיל וכלל 29 לכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועית) תשמ"ו - 1986 בוטל, לא יוכל השואל לדרוש מעוה"ד שהזמינו לשאת בשכר שנפסק לו כעד ע"י בית המשפט.
2.יחד עם זאת במידה שעורך הדין שהזמינו הגיש לבית המשפט בקשה להזמנתו כעד ובמסגרת זו כמקובל התחייב לשאת בהוצאות ושכר העדים יוכל השואל לדרוש מעמיתו את התשלום המגיע לו נוכח התחייבותו האמורה.
3.אם עורך הדין אשר הזמין את השואל למתן עדות לא התחייב לשאת בהוצאות, בין במסגרת הבקשה להזמנת העד ובין בדרך אחרת, אין עליו החובה לשאת בשכר השואל.

(25786)

הרשאי עורך דין לייצג אחות מנגד אחיה שהיה לקוח של עורך הדין

עוה"ד ולקוחו

העובדות:
1.עורך דין טיפל בהוצאת צווי ירושה של זוג וכן טיפל ברישום הזכויות ע"ש היורשים כשטיפולו כלל גם פיצול מגרש במינהל מקרקעי ישראל.
2.הטיפול בפיצול המגרש הסתיים למעשה.
3. כעת פנתה אליו אחת היורשות אשר עפ"י הסכם בין הצדדים (שנערך על ידיו) קיבלה את הבית המקורי של המנוחים ומבסטת ממנו לטפל בסילוק ידיו של היורש אשר קיבל את המגרש (על פי ההסכם הניילן ואשר אינו מסכים לצאת מביתה.
4.יצוין כי עורך הדין טיפל מטעמו של אותו יורש בפיצול המגרש והוא אשר שילם את שכר עורך הדין בהקשר זה של הפיצול.
5.עורך הדין שואל האם הוא רשאי לייצג את האחות כנגד אחיה שהיה לקוחו.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה השיבה לעורך הדין כי בנסיבות המקרה שתוארו על ידיו בפנייתו אליה כי אינו רשאי לייצג את האחות כנגד אחיה משום שייצוג כזה עלול לנגוד, לכאורה, את הכללים 14 ו16- לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) התשמ"ו1986-.

(25277)

עורך הדין ומתן עדות מומחה מטעמו עפ"י סעיף 36 (ב) לכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועית) תשמ"ו

ניגוד עניינים

העובדות:
1.עורכת דין פנתה לוועדה וביקשה כי הועד המחוזי של לשכת עוה"ד מכח סעיף 36 יב) לכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועית) תשמ"ו1986- יאשר לפרקליט אחר ממשרדה להמציא חוו"ד של מומחה לבימ"ש לענייני משפחה אודות תפקוד המערכת המשפטית והפוליטית הקיימת היום במדינת זימבבווה.
2.ההקשר שבו נדרשה חוות הדעת הוא הליך של החזרת ילדים חטופים לזימבבואה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) תשנ"א1991-.
3.שלא כמצופה העד המומחה המקורי שהיה צריך להופיע בביהמ"ש לא יכול היה להגיע לישראל וביהמ"ש הסכים לקבלת עדות מומחה חלופי. המומחה החלופי הוא עו"ד ממשרד עורכת הדין הפונה והוא לא היה מעורב כלל בהליכי תיק זה, לא חתם על כל כתבי בי דין מכל מין וסוג ולא הופיע בשום דיון בתיק זה אלא הופיעו בו עורכי דין אחרים מהמשרד.
4.עוד מציינת עורכת הדין כי מדובר בעדות על מצב עובדתי המתייחס באופן כללי ולא לעצם העובדות והטיעונים המתייחסים עניינית לתיק עצמו.
5.בנסיבות אלו מבוקש האישור האמור הנ"ל.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה סבורה כי אין כל מניעה לעורך דין אחר ממשרד השואלת, אשר לא הופיע בשום דיון שנערך בתיק נשוא פנייתה, לתת חוו"ד של מומחה לעניין מצב החוק בזימבבואה.

(25475)

 

באיזה נסיבות ראוי הוא כי עוה"דיבקש פסלות שופט

 

עוה"ד וביהמ"ש

העובדות:
1.עורכת דין מייצגת חברה אשר נתבעה בהליך משפטי באחד מבתי משפט השלום. חברה זו הגישה בקשה לדחייה על הסף של התביעה וזו התקבלה באופן חלקי בלבד ובימים אלה מתעתדת החברה להגיש כתב הגנה.
2.במקביל התקבלה לאחרונה מועמדת להתמחות תחת פקוח עורכת הדין לתקופה של שנה (להלן "המתמחה"). אותה מתמחה היא בתה של השופטת אשר דנה בתיק.
3.עורכת הדין מדגישה בפנייתה לוועדה כי אין בדעתה לערב את המתמחה בעבודתה בתיק (אם וככל שתימשך במהלך תקופת התמחותה של המתמחה).
לפי השקפת עורכת הדין בנסיבות אלו אין במצב הדברים שתואר לעיל כדי ליצור חשש למשוא פנים ולפיכך אין בכוונתה ליעך למרשתה לבקש את פסילת השופטת מלדון בתיק.

השאלה:
האם מוטלת על עורכת הדין החובה להביא לידיעת ביהמ"ש ו/או לידיעת הצד שכנגד את מצב הדברים ואם כן באיזו דרך.

עמדת ועדת האתיקה:
ועדת האתיקה השיבה לעורכת הדין כי אין עליה חובה לבקש פסלות השופטת בנסיבות שתוארו על ידיה בפנייתה לוועדה.
יחד עם זאת, מן הראוי הוא כי עורכת הדין תיידע את הצד השני על עובדת קבלת בת השופטת כמתמחה במשרדה.
(25275)

עורך הדין ופרסומת אסורה

 

פרסום ופרסומת

העובדות:
משרד עורכי דין בישראל פנה לוועדה בשאלות הבאות:
1.משרד עורכי דין בארה"ב פנה למשרד עורך הדין השואל ושעמו המשרד הישראלי נמצא בקשרים עסקיים והודיע כי ברצונו להגיש לבית המשפט הפדראלי בארה"ב (ניו-יורק) תובענה ייצוגית כנגד ממשלת פולין להשבת הרכוש שנגזל מיהודי פולין בזמן הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה.
2.משרד עורכי הדין שבארה"ב מעוניין לשתף פעולה עם משרד עורכי הדין הישראלי בעניין התביעה הנ"ל ולצורך כך אמור אחד מבכירי המשרד שבארה"ב להגיע לישראל על מנת להיפגש עם לקוחות פוטנציאליים.
3.בכדי לאתר לקוחות פוטנציאליים כאמור לעיל בכוונת משרד עורכי הדין הישראלי לפרסם מודעה

בעיתון יומי אשר תפנה לכל אותם יהודים אשר רכושם נגזל מהם כמפורט לעיל - וזאת כדי ליצור קשר בינם ובין המשרד הישראלי על מנת לתאם פגישה עמם כדי שעורך הדין הישראלי יוכל לטפל בענייניהם במסגרת שיתוף הפעולה עם משרד עורכי הדין מארה"ב.

השאלה:
הרשאי עורך הדין הישראלי לפרסם במודעה הנ"ל את שם המשרד וכתובתו או שמא הדבר אסור על פי כללי האתיקה ובאם אמנם הדבר אסור מה רשאי עורך הדין להכליל במודעה שברצונו לפרסם.

עמדת ועדת האתיקה:
הועדה הודיעה לעורך הדין הישראלי כי פרסום מודעה המזמינה אנשים שונים למסור לידיו עבודה מקצועית הינו מעשה אסור, לכאורה, על פי הסעיפים 55 ו56-לחוק לשכת עורכי הדין תשכ"א1961-.
(25499)

מתי ראוי לעורך דין להשתחרר מייצוג

עוה"ד ולקוחו

העובדות:
1.עורכת דין פנתה לוועדה והודיעה כי היא אמורה להופיע בפני ביהמ"ש בעניינה של תביעה כספית הנסמכת על זיכרון דברים כשהיא מייצגת את התובע.
2.מעיון בחומר התביעה ולאחר ששקלה ביסודיות את הנושא עלה בלבה חשד כבד כי המסמך עליו נסמכת התביעה הינו מזויף.
3.לאור מסקנתה האמורה לא נראה לה כי היא יכולה להמשיך בנסיבות אלו את הייצוג של התובע בנאמנות.
4.שאלתה היא כיצד עליה לנהוג האם להתפטר מיד מהייצוג או שמא לפנות לשופט במועד הדיון ולקבל שחרור מהייצוג.

עמדת ועדת האתיקה:
א.אם אכן השואלת יודעת ברמה גבוהה של הסתברות כי המסמך נשוא התביעה הינו מזויף ולמרות זאת הלקוח עומד על נכונותו ומסרב לחזור בו מרצונו להסתמך עליו - הרי על עורכת הדין לבקש מביהמ"ש שחרור מהייצוג. למותר לציין כי חשד סתמי אינו מהווה עילה לשחרור מהייצוג.
ב.המסקנה האמורה עולה בין היתר, מהנקוב בכלל 34 א' לכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועית) התשמ"ו 1986.
ג.אם הפונה תגיש בקשה לשחרור מהייצוג עליה לבקש זאת בהקדם האפשרי - באופן שלא תגרם הפרת זכות החיסיון של הלקוח ובתנאים שנקבעו בכללים 13 (ב) ו- (ג) לכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועית) התשמ"ו1986-.
(25445)


© כל הזכויות שמורות ללשכת עורכי הדין בישראל - ועד מחוז תל אביב והמרכז