מאגר כתבי עת · עט ואתיקה

  גליון 56 · תאריך פרסום ינואר 2000 · עט ואתיקה

דבר היו"ר

חברות וחברים יקרים,

אני שמח להביא בפניכם את החוברת הראשונה של כתב העת "עט ואתיקה", הרואה אור בתקופת כהונתי כיו"ר ועדת האתיקה. האתגר העומד בפני הוא עצום ורב, ואני תקווה כי אמלא בנאמנות את חובתי כשליח ציבור עורכי הדין במחוז.
כידוע, ועדת האתיקה משמשת כגורם ממליץ, שהמלצותיה טעונות אישור של ועד המחוז. מההמלצות עד לאישור חלפה לעיתים תקופה ארוכה. במשך שנים רבות נשמעה הטענה כי ישנה סחבת בטיפול בתלונות כנגד עורכי דין.
ובכן, אנשי בשורות אנו: ועד מחוז ת"א קיבל לאחרונה החלטה חשובה שעשויה להביא לייעול הטיפול בתלונות ולקיצור ההמתנה עד להחלטה בהן.
בהתאם לנוהל החדש פועלת ועדת האתיקה כוועד מחוז, והיא מוסמכת להחליט לבדה על גניזת תלונות, הגשת קובלנות לביה"ד המשמעתי, ערעורים ועוד.
ברקע ההחלטה עמדה העובדה שועדת האתיקה מורכבת ממילא אך ורק מחברי ועד המחוז ועל כן יהיה זה סרבול מיותר לשוב ולהביא הנושא בפני אותו הרכב פרסונאלי. סבורני כי כבר בעתיד הקרוב יהיה טיפולה של ועדת האתיקה - מהיר ויעיל יותר.
בהחלטה זו לא סגי. מדי יום נערמות על שולחני עשרות תלונות. חלקן תלונות סרק שנגנזות על הסף, חלקן מצדיק תגובה לעיצומן של הטענות מצד עוה"ד הנילון, ומיעוטן מגיע לדיון בפני בית הדין המשמעתי.
כידוע, מספר החברים במחוז גדל בקצב מסחרר וכמות
התלונות עולה, לצערי, ביחס ישר לכך. לעומת זאת, מספרם של חברי ועדת האתיקה המטפלים בתלונות - נותר בעינו. למרות שחברי הועדה פועלים כולם בהתנדבות, משקיעים אלה שעות רבות מזמנם ומרצם לצורך טיפול יסודי בתלונות המגיעות.
אני תקווה כי נצליח, יחדיו, לעשות המיטב, על מנת להעניק לכם, החברים, שירותי אתיקה מעולים ככל הניתן, ולתרום את תרומתנו במסגרת הועדה, להקפדה על רמה מקצועית וערכית נאותה.
ביסודה של האתיקה - כבוד המקצוע. קשה שלא לחוש כי בשנים האחרונות חל כרסום בתדמית המקצוע. אין לי ספק כי שיקום תדמיתו של המקצוע תלוי רק בנו. אם נשכיל לשמור - כדרישת חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א1961- - על כבוד המקצוע, אין לי ספק כי הדבר יקרין על תדמיתנו בעיני הציבור, ונוכל להשיב למקצוע את המעמד הראוי לו.
ברצוני לנצל במה זו כדי להודות לעו"ד אלקס הרטמן, יו"ר הועדה היוצא, על פועלו הרב ב4- השנים האחרונות. יודע אני מידיעה אישית כמה עמל ויגיעה השקיע כדי להגן על כבוד המקצוע ובטוחני כי ימשיך לתרום מניסיונו ומכישרונותיו לתועלת עורכי הדין.

לשירותכם בבל עת,

אילן בומבך
יו"ר ועדת האתיקה

 

מהם הנתונים הפרסונאליים הצריכים להיכלל בייפוי הכוח?

עוה"ד ולקוחו

העובדות:
הופנתה שאלה ע"י משרד עורכי דין לועדת האתיקה כדלקמן:
"האם ניתן בטופס ייפוי כוח לעו"ד ליתן ייפוי כוח כללי למשרד עורך דין מסוים מבלי לפרט את זהותם של עורכי הדין אליהם מתייחס ייפוי הכוח מבחינה פרסונאלית?" עוד נכללה בפנייה גם דעת הפונה שלמעשה ניתן להגביל את השאלה לבחינת המגבלות האתיות הקיימות, אם בכלל, להציע ללקוח לחתום על ייפוי כוח כללי כאמור.


עמדת ועדת האתיקה:
הועדה סבורה כי ראוי הוא שיפוי הכח יכלול את שמות עורכי הדין המוסמכים ע"י הלקוח לייצגו על-מנת שידע את מי הסמיך לכך.
(24876)

המותר לעורך דין למסור עדות למשטרה בהקשר ללקוחו המעורב לכאורה בפלילים ?

חסיון מקצועיהעובדות:

1.עורך דין זומן לחקירה במשטרה בעקבות תלונה שהוגשה כנגד לקוחו באשמת זיוף.
2.הלקוח פנה אל עוה"ד לטיפול בתביעת נזיקין בעקבות תאונת דרכים מיום 7.11.96 וכשבתיק התביעה מעורב גם המוסד לביטוח לאומי.
3.במסגרת המסמכים הרפואיים שמסר הלקוח, הומצאה גם הודעת המוסד לביטוח לאומי הכולל החלטת הועדה הרפואית שלפיה נקבעו לו 20% נכות לצמיתות.
4.בעקבות ממצא זה פנה עוה"ד לחברת הביטוח בדרישה כספית גבוהה על סמך שיעור הנכות שנקבע ללקוח כאמור.
5.ביום 30.11.97 התקשרה ראש מדור תביעות גוף בחברת הביטוח וסיפרה לעוה"ד כי מסמכי הביטוח הלאומי זויפו ואחוזי הנכות שנקבעו היו 0% בלבד.
6.עוה"ד ביקש מהמ.ל.ל. לקבל את מקור ההחלטה שקבעה את אחוזי הנכות ואכן הזיוף בה נראה ברור.
7.בעקבות מצב דברים זה הודיע עוה"ד לחברת הביטוח על הפסקת טיפולו בתיק וכן כתב ללקוח ולרעייתו (שבפועל היא שהמציאה לו את המסמכים הרפואיים) על הפסקת טיפולו בתיק - ומאז נותק הקשר בינו לבין הלקוח עד לפניית המשטרה אליו למסור עדות מלאה - וכשבמקרה זה יהא עליו גם לערב את אשת הלקוח שמסרה לו מסמכים מזויפים כאמור ושגם היא הייתה בתקופה הרלבנטית לקוחתו.

השאלה:
כיצד על עוה"ד לנהוג במקרה זה?

עמדת ועדת האתיקה:
א.אם מקור מסמך כלשהוא אינו חסוי, העתקתו ע"י צד אחר למטרת המשפט בכדי להקנות הגנה מפני הגלוי, אין בה כדי להקנות להעתק חיסיון, על אף שהוכן למטרת ההליך המשפטי (לעניין זה ר' ספרו של אברהם זר "אתיקה מקצועית", עמ' 50).
יוצא, אפוא, כי המסמכים עצמם, דוחות המוסד לביטוח לאומי, אינם חסויים, הואיל ומקורם במוסד לביטוח לאומי.
ב.העברת מסמך מזויף מלקוח לעורך-דין אין בה כדי להקנות חיסיון לאותו מסמך וזאת כאשר המסמך הועבר על מנת למנוע תפיסתו ע"י המשטרה.
תשומת הלב מופנית לספר הנ"ל של עו"ד אברהם זר, עמ' 51-52.
נכון שהמסמך נשוא פנייתך הועבר לשם הגשת תביעה לחברת הביטוח, אך נראה שניתן להסתמך על הלכה זו.
ג.עורך-דין חייב להעיד ולאשר כי נפגש עם לקוחו או להעיד על מצבו הפיזי והנפשי של לקוח בעת המפגש וכיו"ב. המידע החסוי קשור למתן השירות המקצועי ולא למידע הכרוך במתן אותו שירות.
פרטים על עסקיו או פעולותיו של הלקוח, אין להם קשר לשירות המקצועי שניתן ע"י עוה"ד ואינם עניין לחיסיון.
ההלכה היא כי לא קיים חיסיון בהתאם לסעיף 90 לחוק לשכת עוה"ד תשכ"א1961- ל"סוג השרות" ול"מהות הטיפול" שנותן עו"ד ללקוחו להבדיל מ"תוכן השרות" שהינו חסוי (שם, עמ' 56).
ד.תנאי מרכזי לקיום החיסיון הוא הקשר לשירות המקצועי שניתן ע"י עו"ד ללקוחו.
המידע החסוי הוא זה הקשור עניינית לנושא השרות ולא זה הכרוך במתן אותו שירות.
ה.אין כל קשר עניני לשירות המקצועי שניתן ע"י עו"ד ללקוח, כשמדובר בהפצת מסמך מזויף, בידוי ראיות וכו'. למעשה, מדובר בתחום הפלילי גרידא הנמצא הרחק מכוונת סעיף 90 לחוק לשכת עוה"ד תשכ"א1961-.
ו.כשמדובר בלקוח המדיח עו"ד למסור עדות כוזבת או הפצת מסמך כוזב, אין לכך כל קשר עניני לשירות המקצועי (לעניין זה ר' ע"פ 670/98, פד"י ל"ה (3), 692).
;.אין חיסיון לקשר בין עו"ד לבין לקוחו, כאשר הקשר מהווה כיסוי לעבירה פלילית ואין זה משנה אם עוה"ד שותף לעבירה או צד תמים ששימש מכשיר למטרה הפלילית (שם, עמ' 63).
העולה מהמקובץ הוא כי הקשר בין הלקוח הזייפן, לכאורה, לבין עוה"ד אינו נהנה מחיסיון וכמובן שעל עוה"ד לשקול את משמעות מסירת העדות בכל הקשור לאפשרות שהוא עצמו עלול להיות "מעורב" בעניין.
(24419)

עוה"ד כמנהל חברה כלכלית לפיתוח רשות מקומית המותר והאסור

עיסוקים אסורים/נוספים

העובדות:
1.עורך דין קבל הצעה לכהן כמנכ"ל חברה כלכלית לפיתוח רשות מקומית מסוימת, אשר הינה חברה עירונית שמניותיה מוחזקות במלואן ע"י מועצת אותה רשות מקומית (49,999 מניות) וע"י ראש המועצה המקומית (מניה אחת).
2.בפועל עוסקת החברה העירונית האמורה בייזום, פיתוח ועידוד פרויקטים של נדל"ן, תשתיות כיו"ב, לצורך קידומה של אותה רשות מקומית ולרווחת תושביה ומבקריה. בפועל אין החברה האמורה עוסקת ומעולם לא עסקה במסחר.
3.שאלת עורך הדין היא האם עיסוקו של עוה"ד כמנהל עסקיה של חברה עירונית כאמור ובמקביל לעיסוקו כעו"ד מהווה עבירה אתית.

עמדת ועדת האתיקה:
א.ועדת האתיקה סבורה כי כמנהל החברה הכלכלית לפיתוח רשות מקומית יידרש עוה"ד לנהל את עסקיה בפועל ובפעילות זאת יש משום עיסוק במסחר האסור עפ"י חוק לשכת עוה"ד והכללים הנוהגים על פיו.
ב.יחד עם זאת, הרי במידה שעוה"ד יגביל את חברותו בלשכת עוה"ד כעולה מהנקוב בכלל 52ב' לכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועית) תשמ"ו - ,1986 לא תהיה כל מניעה לכך כי עוה"ד יכהן כמנכ"ל בחברה האמורה.

(24420)

 

ניגוד עניינים

ניגוד עניינים

עורך  הדיו וההגבלות החלות עליו לגבי ייצוג לקוחות בביהמ"ש נגד לקוחות אחרים שגם הם יוצגו על ידיו בעבר:

העובדות:

1.עורך דין ייצג בעבר את ראובן, שמעון ולוי בעסקאות מקרקעין וכן חברות שבבעלותם. כמו כן ייצגם בהסכם של לקוחותיו הנ"ל להקמת חברה חדשה.

2.הקשר בין עוה"ד לראובן ושמעון ניתק. לא זאת אף זו אלא שבין עוה"ד לבין ראובן קיימות מחלוקות.
3.כיום מבצעים ראובן ושמעון מעשים אשר יש בהם כדי לפגוע בחברה החדשה.

4.החברה פנתה לעוה"ד ובקשה כי יפעל כנגד ראובן ושמעון, כך שיינתן נגדם צר מניעה האוסר עליהם להיכנס לעסק שמנהלת החברה.

5.הפעולות שנדרש עוה"ד לבצע קשורות, בין היתר, להסכם בין בעלי המניות שכאמור ייצג הוא את ראובן ושמעון עובר לחתימתו. אולם לא נמסר לעוה"ד מידע ע"י ראובן ושמעון אשר עוה"ד נדרש לעשות בו שימוש בהליכים כנגדם - שכן ההליכים לכל היותר נסמכים על ההסכם החתום ובעיקרם מבוססים על העיקרון של טובת החברה.

6.עוה"ד פנה לוועד מחוז ת"א של לשכת עוה"ד על יסוד כלל 16ג' כדי שהועד יחליט כי הפעולות שביצע עוה"ד בעבר, אין בהן כדי למנוע ממנו לפעול כנגד ראובן ושמעון.
7. יצוין כי עוה"ד טרם קבל על עצמו את הטפול בעניין.

עמדת ועדת האתיקה:

א.צו המניעה שמבקשת החברה להוציא נגד לקוחות עוה"ד לשעבר קשור קשר אמיץ להסכם היסוד של החברה אשר נערך ע"י עוה"ד ולכן מתקיים כאן האיסור הקבוע בכלל 16 א' לכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועית) תשמ"ו - 1986.
ב.במקרה המתואר ע"י עוה"ד אין מתקיימים הנסיבות המצדיקות מתן היתר חריג כעולה מהאמור בכלל 16(ב) הנ"ל.
ג.אמנם לטענת עוה"ד הוא לא קיבל מידע מלקוחותיו לשעבר הדרוש לצורך נקיטה בהליכים המבוקשים ע"י החברה אך העובדה שעוה"ד ייצג את לקוחותיו לשעבר גם בהכנת מסמכי הקמת החברה מדברת בעד עצמה.
ד.העולה מהמקובץ הוא כי עוה"ד מנוע מלייצג את "החברה" כנגד לקוחותיו לשעבר שהינם בעלי מניות בה וממייסדיה.

(24311)

עורך הדין וסוגית ביעור חומר ארכיוני במשרדו כיצד עליו לפעול בנושא

עוה"ד ומשרדו

העובדות:

1.עורך דין מעוניין לבער חומר ארכיוני המצוי במשרדו והחל לבצע את ההליך לקראת ביעור בהתאם לנקוב בכללי לשכת עוה"ד (שמירת חומר ארכיוני במשרד עורכי דין) תשל"א1971-.
2.עוה"ד פנה לוועדה בבקשה להבהרה בקשר זה כדלקמן:
א.מה הדין במקרה בו עורך הדין פשט את הרגל ונעלם / ירד מהארק למי יש להודיע בהתאם לכלל מס' 4 לכללי לשכת עוה"ד שמירת חומר ארכיוני במשרדי עוה"ד תשל"א 1971.
ב.מה הדין במקרה שהלקוח הוא חברה שהתפרקה/ חוסלה ולא מונה לה כונס/מפרק שבעלי מניותיה התפזרו. למי עליו להודיע לפי כלל 4 הנ"ל?
ג.מה הדין לגבי מכתבים רשומים שיישלחו ללקוחות בהתאם לכתובתם הרשומה בתיק ויוחזרו בדואר לעוה"ד בגין אי דרישה / מען לא ידוע / "עזב" וכיו"ב

עמדת ועדת האתיקה:

ועדת האתיקה של ועד מחוז ת"א מצאה לנכון להעביר שאילתה זו לעיון וחוו"ד הועד המרכזי של לשכת עוה"ד אשר החליט לאמץ את המלצת ועדת האתיקה שלידו כדלקמן:
1.לשאלה בדבר לקוח שפשט רגל ונעלם על עוה"ד לפעול בהתאם לכללים ולשלוח הודעות לכתובת האחרונה הידועה של הלקוח או לכתובתו עפ"י הרשום במינהל האוכלוסין.
2.לגבי לקוח שירד מהארץ ראה התשובה הקודמת לעיל.
3.אשר למקרה שבו חברה התפרקה או חוסלה ולא מונה לה כונס או מפרק ובעלי מניותיה התפזרו הרי, על עורך הדין להודיע לחברה עפ"י כתובתה האחרונה הידועה או הרשומה אצל רשם החברות.
4.לגבי מכתבים רשומים החוזרים מהדואר בגין אי דרישה, מען לא ידוע וכיו"ב הרי ע"י שגור המכתבים בדואר רשום יצא עוה"ד ידי חובתו עפ"י כלל מס' 4 לכללי לשכת עוה"ד (שמירת חומר ארכיוני במשרד עורכי הדין) התשל"א1971-. את המכתבים הרשומים החוזרים יש לתייק בתיק כללי.
5.הועד המרכזי מבהיר כי רצוי שמסמכים רשמיים בעלי חשיבות יתר משפטית כגון: צוואה, צו ירושה, צו קיום צוואה, שטר העברת בעלות בלשכת רישום המקרקעין ימשיכו להישמר אצל עורך הדין, בכפוף לשיקול דעתו לגבי כל מקרה ומקרה.

(23218)

הרשאי עו"ד המייצג רשות מקומית מסוימת לייצג רשות מקומית אחרת

עוה"ד ולקוחו

העובדות:
1.עורך דין מייצג רשות מקומית ובין השאר פועל גם כנציג היועץ המשפטי לממשלה לצורך הגשת כתבי אישום בגין עבירות על חוקי עזר עירוניים.
2.לאחרונה פנה לעוה"ד לקוח אחר שאף הוא לקוח קבוע שלו, בבקשה למתן יעוץ משפטי בעניין המתייחס לחוק עזר של רשות מקומית אחרת, שלה אין כל קשר לרשות המקומית המיוצגת על ידיו.
3.הלקוח טוען כי הוא חויב בתשלומים עפ"י חוק עזר מסוים והוא מעוניין לתקוף את חוקיות הסעיפים בחוק העזר, על פיהם חויב. עוד יצוין כי חוקי העזר אינם זהים, שכן, חוק עזר אחד מגדיר ומפרט תעריפים באופן ברור ואילו השני כולל הגדרות כלליות בלבד.

השאלה:
האם יכול עוה"ד לקבל על עצמו ייצוג לעניין תקיפת חוק העזר לנוכח היות עורך הדין יועץ משפטי לרשות המקומית כאמור.

עמדת הועדה:
א.התשובה לפניית עוה"ד מיצוייה בסעיפים 14 א' ו-ג' לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) התשמ"ו1986- ושאינם מאפשרים במקרה זה את הייצוג "הכפול" כמבוקש ע"י השואל.
ב.הועדה סבורה כי במקרה נשוא השאלה מתקיים "החשש" כנקוב בסעיף 14 א' הנזכר לעיל.
ג.לחלופין, נראה לוועדה שמתקיים כאן האיסור הקבוע בסעיף 14 ב' לעיל - הגם שהמדובר הוא בשתי רשויות מקומיות שונות - שהרי שתיהן הינן חלק אורגני של ישויות המדינה והראייה לכך היא שבידי השואל מצוי ייפוי כוח מטעם היועץ המשפטי לממשלה.
ד. עוד ובנוסף נראה לוועדה כי המדובר במקרה הנוכחי באותה סוגיה - אם כי לטענת השואל, נוסח חוקי העזר בשתי הרשויות המקומיות שונה. (24713)

 

כיצד על עורך דין לפעול

עוה"ד ולקוחו

העובדות:
1.עורכת דין ייצגה תובעת ילידת שנת 1912 אשר נפגעה בתאונת דרכים.
2.לאחר חתימתה על שטרי הפיטורין, עברה לקוחתו של עורך הדין תאונה נוספת ולאחריה התדרדר מצבה כשלדברי בנה המטפל בה היא אושפזה בבית חולים וקיים חשש כי כושרה המנטאלי נפגע בנוסף לפגיעותיה הגופניות.
3. ללקוחה אין חשבון בנק והעברת סכום הפיצויים במזומן לידיה, כאשר קיים חשש באשר למצבה הגופני והמנטאלי כמבואר לעיל, מעורר קושי בלתי צפוי.
4.החשש הוא כי אם אכן יועברו הכספים במזומן ללקוחה, עלולים גורמים שונים בסביבתה לקחתם לידיהם תוך עושק או ניצול מצבה.
5.הבן מאידך, אמנם טיפל בענייני האם עד היום, אולם אין בידיו ייפוי כוח מתאים ממנה ואין הוא במעמד של אפוטרופוס.

השאלה:
מאחר שאין ללקוחה חשבון בנק רשום משלה על שמה, מבקשת עורכת הדין עצה - מהו האופן הראוי להעברת כספי הפיצויים לידיה (כיום הכספים מופקדים אצל עוה"ד בחשבון הנאמנות של משרדה וזאת בהעדר הוראה אחרת להשקעתם).

עמדת ועדת האתיקה:
א.ועדת האתיקה סבורה כי כאשר הלקוח אינו מסוגל לדאוג לענייניו, ראוי כי עוה"ד תפנה לאפוטרופוס הכללי על-מנת שישקול מינוי אפוטרופוס על ענייני הלקוח.
ב.במקרה הנוכחי כשהבן מטפל באם במסירות, ראוי לייעץ לו לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להתמנות אפוטרופוס על אמו וזאת לצורך קבלת כספי הפיצויים ולמימון הוצאות הטיפול בה.
ג.ראוי כי עורכת הדין תדאג לשמירת ערך הפיקדון עד להעברתו. (24441)

 


© כל הזכויות שמורות ללשכת עורכי הדין בישראל - ועד מחוז תל אביב והמרכז