מאגר כתבי עת · פסקי דין משמעתיים

  גליון פס"ד 08_80 · תאריך פרסום · פסקי דין משמעתיים

פס"ד 08_80 - עו"ד פלוני

החלטה בדבר זימון שופט

בבית הדין המשמעתי המחוזי                                                        בד"מ 80/08

של לשכת עורכי הדין בתל אביב - יפו 


הקובל:              ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין

                        ע"י ב"כ עו"ד *****
נ ג ד

הנאשם:             עו"ד ******* מ.ר. *******                   

החלטה

עו"ד רוני גולן, אב"ד:

1.                   הנאשם מואשם בעבירות של אי מתן עזרה והפרעה בית המשפט, בעבירות של מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין ובעבירות של התנהגות שאיננה הולמת את מקצוע עריכת הדין, בכך שהגיש בקשה לצרף נתבעת להליכים משפטיים "כאשר הוא עצמו, קודם לכן, ביקש למחוק אותה מההליכים המשפטיים הנ"ל. זאת עשה הנאשם כאשר הוא ידע כי ... אינה חייבת בהליכים משפטיים אלה".

2.                   הקובלנה הוגשה על סמך החלטת בית משפט השלום בתל אביב מיום 26.9.06, (כב' השופטת נ' גרוסמן), אשר הועברה ללשכת עורכי הדין.

3.                   ביום 22.10.08 דחיתי, בהחלטה מפורטת ומנומקת, את בקשת ב"כ הנאשם לזמן את כב' השופטת נעה גרוסמן לחקירה נגדית.

בהחלטתי נקבע כי אין מקום לזמן עד לחקירה נגדית כל עוד לא זומן ע"י הצד שכנגד לעדות וכן כי על פי הלכת ר"א 3202/03 מדינת ישראל נגד חדי יוסף וח', פ"ד נח (3) 541, אשר יש להחילה גם על בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין, אין לזמן שופט בעניינים הנוגעים לתפקידו השיפוטי.

4.                   עם תום פרשת הקבילה, חזר ב"כ הנאשם על בקשתו לזמן את כב' השופטת גרוסמן לעדות. ב"כ הנאשם סבור כי משהוגש הפרוטוקול כ"תעודה ציבורית" לפי פקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א – 1971, קמה לו זכות לחקור את עורך התעודה; כי תפקידה השיפוטי של כב' השופטת גרוסמן הסתיים עם הגשת התלונה; כי ההליך בפנינו אינו הליך פומבי ולפיכך הרציונל שבאי העדת שופט לא מתקיים כאן וכן כי זכותו הבסיסית של הנאשם היא לחקור את כב' השופטת גרוסמן.

הסנגור המלומד, עו"ד ************, הטעים כי לדעתו הוא יכול לבקש זימונה של השופטת, חרף דחיית בקשה קודמת שהגיש, הואיל ומדובר בהחלטה דיונית, אשר לעולם אינה סופית וכן מן הטעם שחלק ההחלטה העוסק באי העדת שופט נפסק אגב אורחא.

עוד נטען כי הילכת רע"א 3202/03 קובעת כי שופט לא ייחקר על דוכן העדים בכל דבר הקשור בתפקידו, אך אין בכך מניעה מהצגת שאלות לשופט.

5.                   ברע"א 3202/03 נקבעו הכללים לזימון שופט לעדות. בכללים קיימת התייחסות לשתי סיטואציות: הראשונה- שעדות השופט מתבקשת לגבי "דבר הקשר בתפקידו השיפוטי"; השניה- שעדות השופט מתבקשת לגבי "דבר שאינו קשור בתפקידו השיפוטי". מבין שבעה הכללים שנקבעו בהחלטת כב' השופט טירקל, רק כלל אחד נוגע לעדות שופט בקשר לתפקידו השיפוטי, והוא, כי- "שופט לא יחקר כעד על דוכן העדים על דבר הקשור בתפקידו השיפוטי"

כל ששת הכללים האחרים מתייחסים למקרה בו העדת השופט מתבקשת לדבר שאינו קשור בתפקידו השיפוטי. במקרה כזה על בית המשפט להחליט בשלב ראשון האם להעיד את השופט, ואם כן- כיצד. נקבעה פרוצדורה של הגשת שאלות, אישורן, העברתן לשופט, הצגת שאלות הבהרה, ואז- ורק אז- תדון השאלה האם לזמן את השופט לחקירה נגדית.

6.                   אינני מקבל את פרשנותו של הסנגור, לפיה לא ניתן להעיד שופט "על דוכן העדים", אך ניתן להציג לו שאלות, בענין הנוגע לתפקידו השיפוטי:

בית המשפט העליון חזר על הקביעה כי שופט לא יעיד בכל דבר הקשור לתפקידו השיפוטי (ע"א 3805/07***************, לא פורסם).

זאת ועוד, במקרה שבנדון בע"א 4331/07 **** נגד **** (לא פורסם) נתבקשה העדת השופטת על דברים שנאמרו באולם ועל סירובה להורות על תיקון הפרוטוקול.

בית המשפט העליון דחה את הטענה שיש להתיר העדת השופטת וחזר על ההלכה כי אין להעיד שופט בענינים הנוגעים לתפקידו השיפוטי.

יש לציין כי הצגת שאלות בכתב לשופט כמוה כחקירה ראשית ולפיכך אין מקום לנקוט בהליך זה לגבי ענין הקשור לתפקידו השיפוטי של השופט.

7.                   אף אם היתה מתקבלת עמדת הנאשם, כי ניתן להעיד את כב' השופטת גרוסמן על ענינים הקשורים בתפקידה השיפוטי, אין כל טעם בהעדתה של כב' השופטת גרוסמן. בתשובתו לכתב האישום, השיב הנאשם כי כאשר ביקש לצרף את שמה של גב' ש.א.) לכותרת פסק הדין, "הוא שכח מה שהיה לפני זה. זה כל הסיפור".

לאמור- טענת הנאשם היא כי כאשר ביקש להוסיף את שמה של גב' ש.א. לכותרת הוא שכח את עובדת מחיקתה מההליכים הנוגעים לדבר.

משזו תשובתה של הנאשם לקובלנה, לא ברור מה הטעם בעדות של השופטת גרוסמן. כב' השופטת גרוסמן לא תוכל להעיד האם הנאשם זכר או שכח את עובדת מחיקתה של הגב' ש.א. קודם לכן. הנאשם, ורק הוא לבדו, יכול להעיד על ענינים אלה ואין טעם בהעדת כב' השופטת גרוסמן.

8.                   נוכח מסקנתי מתייתר הצורך לדון בשאר נימוקי הסנגור.

9.                   לאור האמור לעיל, אני סבור כי יש לדחות את הבקשה לזמן את כב' השופטת נ' גרוסמן לעדות.

 

                                                                                 ________________

                                                                                  עו"ד רוני גולן, אב"ד

עו"ד רובי נתאי, חב"ד:

1.                   קראתי בעיון את חוות דעתו של חברי אב"ד עו"ד רוני גולן ואף כי מצאתי עצמי מסכים בנסיבות המקרה למסקנה שהוסקה בידו, ראיתי להדגיש מספר נקודות הנוגעות באותו ענין.

2.                   סבורני, כי ערכאה משמעתית בדומה לכל ערכאת שיפוט אחרת, נקראת לשמור ולהעניק לחזקת החפות של אדם מעמד בכורה. אלה הם כללי המשחק בהליכים פלילים, וכך יש לשמרם. הצדק צריך לא רק להיעשות אלא גם להראות. 

3.                   אף כי בעבר נדחתה בקשה קודמת של הנאשם לזמן את כב' השופטת נעה גרוסמן לחקירה בפנינו, אינני מוצא כל מניעה מהעלאת טענה דומה בשלב מתקדם ולאחר שהוברר שהקבילה עצמה לא ראתה להסתייע בעדות השופטת גרוסמן מטעמה. אך בזאת אין די.

4.                   ראוי להדגיש כי במקרה דנן צריך שהבחינה בדבר חיוניות העדת השופטת גרוסמן תעשה בעקר נוכח העובדה שהשופטת עצמה היא זו שהגישה את התלונה מכוחה הוגש כתב האישום. אין להקל ראש במקרה דנן, נוכח מעמדה המיוחד של השופטת וידיעה עובדתית המצויה בידיה,מן הסתם, שיכול שהם נחוצים בידי הנאשם להוכחת טיעוני הגנתו.

5.                   אין תימה על כך שטרם הוחלו תקנות או הוראות בדין האוסרות על העדתו של שופט. הענין נותר מסור לשיקול דעתו של הרכב בית משפט היושב בדין ולא בכדי. הצורך הזה נחוץ בעקר במקרים בהם חש נאשם שיש בידו להדוף מעליו אפילו ראיה מוסדית או תעודת עובד ציבור, בהשמעה של עדות בע"פ, של עד ראוי מטעמו, בו משמש אותו עד בתפקיד של נושא  משרת שיפוט בישראל.

6.                   גם הניסיון לעשות סדר במסגרת ההלכה הפסוקה שנפסקה, כפי שזו סוכמה בפרשת חגי יוסף [רע"א 3202/03 מ"י נ' חגי יוסף, פ"ד נ"ח (3) 541] לא הביאה ליצירת רשימה סגורה של מקרים בהם יש להתיר העדת שופט על מקרים אחרים. הנה כי כן שאלת זימונו של שופט כעד נותרה במסגרת שיקול דעת רחב דיו בפני הערכאה הדיונית בפניה מובאת בקשה וככזו מצדיקה לשקול כל בקשה במידת זהירות ראויה. 

7.                   לטעמי, יש לנהוג ביישומם של הכללים במידה רבה של זהירות. בפני כל מותב היושב בדין יש להקפיד קלה כחמורה בשמירה על העקרון של חזקת חפות הנאשם עד שלא יוכח אחרת. 

8.                   אם בעבר השיקולים למניעת העדתו של שופט נגעו בענינים של מניעת בזבוז זמנו של שופט, הרי שבאיזון נכון ראוי לקבוע מבחנים שיעדיפו הגנה ראויה על נאשם גם במחיר השחתת זמן לכאורית, הנחזת מעצם זימונו של שופט לעדות. במיוחד מקבלת עמדה זו יתר משמעות כמו במקרה דנן בו כב' השופטת נעה גרוסמן היא המתלוננת היחידה מכוחה הוגש כתב האישום. ברור ששיקולים אלה של בזבוז זמנו של השופט אינם יכולים להתאים למקרה שבפנינו.

9.                   האיזון הנכון והראוי נחוץ ככלי שיפוט לחשיפת האמת. וככזה דעתי נתמכת במסקנתו השיפוטית של כב' השופט מ' רביד בבית המשפט המחוזי בירושלים כפי שביטא אותה בענין יצחק יואב [ המר' 5917/97 יצחק יואב נ' ויסגלס דב ואח', תקדין מחוזי 1997 (4) 836]

"יש לנקוט זהירות רבה בזימון שופטים להעיד שמא תיפגע מכך הרשות השופטת. ככלל ושמא ייפגעו שופטים כפרטים. יש למנוע קריסת הסכר הקיים, יש להתיר רק קילוח דק מן הדק, מתן עדות על ידי שופט תעשה רק במקרים נדירים ויוצאו דופן... יתכנו מקרים חריגים שבהם לא יהיה מנוס מהזמנתו של השופט להעיד וזאת כאשר עלול אינטרס של צד במשפט להפגע קשות אם השופט לא יבוא ליתן עדותו במשפטו"

10.                אכן, לטעמי אף שמקרה זה יכול להיכלל במסגרת אותם ענינים שראויים להתברר במסגרת הצידוק לזימונו של שופט לדיון, בבחינת "קילוח דק מן הדק" נוכח העובדה שעסקינן בשופטת שהיא המתלוננת, ותשתית ראיתית של הקבילה הנסמכת רק על תעודות ציבוריות, ובעקר נוכח הצורך לשמור על הגנתו של הנאשם בזמן בירור ההליכים כדי למנוע תוצאה שרירותית שעלולה לגרום לעוות דין.

11.                ואולם, גם אם דעתי זו תשמע, אין בכך כדי להצדיק בנסיבות הענין זימונה של השופטת נעה גרוסמן. זאת מן הטעם שדומה שעדותה אין בה להועיל לנאשם לאור תשובתו לכתב האישום שהופנה כלפיו. הנאשם הלכה למעשה אינו כופר ביסוד העובדתי של המעשה המיוחס לו, והרי בדיוק לשם זה נדרשת עדות המתלוננת, היא השופטת גרוסמן. הגנתו מבוססת על העדר קיום יסוד נפשי הנחוץ להוכחת העבירה. ברי שכך, אין לשופטת כל יתרון שעשוי לסייע בהגנתו בפנינו. נהפוך הוא, יתכן כי לנאשם אף צומח יתרון מסוים מהעובדה שהשופטת אינה נקראת להעיד בפנינו בנסיבות האמורות. מכאן, ונוכח הצורך של הנאשם להידרש להגנתו בדבר העדר קיומו של יסוד נפשי הרי שאין גם להצדיק זימונה של השופטת גרוסמן במקרה דנן, וממילא שלא נגרם שום עיוות דין.

12.                לפיכך, ראיתי להצטרף למסקנתו של חברי ולדחות את בקשת הסנגור.

                                                                                 ________________

                                                                                עו"ד רובי ניתאי, אב"ד


עו"ד שירן ברגמן, חב"ד:

אני מסכים לתוצאה אליה הגיעו חברי ומצטרף אליה.

                                                                                 ________________

                                                                               עו"ד שירן ברגמן, אב"ד

הבקשה להזמנתה לעדות של כב' השופטת נ' גרוסמן נדחית.

פרשת ההגנה תשמע ביום 4.12.08 בשעה 17:00 ומיד לאחריה של הצדדים להיות ערוכים לסכם בעל פה. על הצדדים להצטייד בכל האסמכתאות שברצונם להסתמך עליהם.

ניתן בהעדר הצדדים, ביום כ"א חשון תשס"ט (19.11.08), ויומצא להם ע"י המזכירות.

        ______________        ______________       _____________

            עו"ד רובי נתאי                עו"ד רוני גולן             עו"ד שירן ברגמן

                  חב"ד                             אב"ד                          חב"ד


© ëì äæëåéåú ùîåøåú ììùëú òåøëé äãéï áéùøàì - åòã îçåæ úì àáéá åäîøëæ