יום רביעי, 29 מרץ 2017

מאגר כתבי עת · עט ואתיקה

  גליון 85 · תאריך פרסום פברואר 2007 · עט ואתיקה

סיכום הפעילות בשנת 2006

 

חברות וחברים יקרים,

עם סיומה של שנת 2006, אני מתכבד להציג בפניכם את נתוני הפעילות של ועדת האתיקה בשנה החולפת.

בשנת 2006 הוגשו לועדת האתיקה 1,514 תלונות אזרחים (140 יותר משנת 2005), בהן בולטות התלונות אודות התנהגותם של עו"ד ב"כ זוכים בהוצל"פ כלפי חייבים, וכן תלונות צד כנגד עוה"ד של הצד שכנגד בתחום המעמד האישי. תלונות שכיחות נוספות נוגעות לעיכוב בהעברת נכס מקרקעין ע"ש הרוכש, גביית שכ"ט מוגזם, רשלנות בייצוג ובטיפול, אי קבלת שכר שנפסק ע"י בית משפט (עדות, מומחה), ותלונות בדבר עיכוב מסמכים בידי עו"ד.

לוועדה הוגשו 358 תלונות בין חברים (19 יותר משנת 2005). התלונות בעיקרן עסקו ב"חטיפת" פס"ד, ניגוד עניינים והתבטאות לא חברית, בכתב ובע"פ.

לטיפולה של הוועדה הגיעו 53 החלטות שיפוטיות (12 יותר משנת 2005), לרבות בגין התבטאויות לא הולמות באולם בית המשפט ובכתבי טענות, איחורים לדיונים והיעדרות מהם.

ראוי לציין, כי מגמת הירידה במספר התלונות - 9 בלבד - בענייני פרסומת של עורכי-דין, נמשכה גם בשנת 2006.

לצערנו, נרשמה עליה של 175 תלונות לעומת שנת 2005, ובסה"כ הגיעו לטיפולה של ועדת האתיקה 1,934 תלונות (המספר השנתי הגדול אי פעם!). ב-102 תיקים משנת 2006 וכן ב-130 תיקים משנים קודמות, הוחלט להגיש קובלנה לבית הדין המשמעתי. הוועדה מצאה לנכון לגנוז 1085 תלונות שהוגשו בשנת 2006 ועוד 565 תלונות שהוגשו בשנים קודמות.


הוועדה טיפלה במהלך שנת 2004 ב-706 פניות של חברים לקבלת חוות דעת בסוגיות אתיות, והשיבה ל-209 פניות של אזרחים בענייני אתיקה.

ב-9% מסך כל התיקים שנפתחו בשנת 2006 (199 תיקים), הסתיים הטיפול מחמת אי שיתוף פעולה של המתלוננים, חרף פניות חוזרות ונשנות אליהם ו/או מפאת ביטול התלונה בטרם החלו הליכי בדיקת התלונה ע"י ועדת האתיקה.

תשומת ליבכם לכך, שעיקר התלונות - הן תלונות אזרחים והן תלונות בין חברים - עוסקות באותם נושאים בהם היו מירב התלונות בשנים הקודמות. הוא הדין, בכל הנוגע להחלטות השיפוטיות שהועברו לוועדה. נתון השוואתי חשוב אחר, הינו העלייה המקבילה במספר התלונות שהוגשו ובמספר התלונות שנגנזו, כאשר מספר התיקים בהם הוחלט להגיש קובלנה נשאר כמעט זהה בשנים 2005-2006. דהיינו, ועדת האתיקה עוסקת במספר גדל והולך של תלונות סרק, שסופן גניזה. חוששני, כי הקלות שבה ניתן להגיש תלונה כלפי עו"ד, מביאה לכך שמוגשות הרבה יותר תלונות סרק הגורמות לעורכי הדין מבוכה מיותרת ונזק תדמיתי.
על המחוקק לתת על כך את דעתו ולחייב את המתלונן לתמוך את תלונתו בתצהיר ולאפשר ללשכת עורכי הדין לגבות אגרה בעבור הטיפול בתלונה, כאשר האגרה תוחזר למתלונן אם וכאשר תלונתו לא תיגנז.
נוסף על כך, מן הראוי להפנות את תשומת הלב לפסק הדין של בית משפט השלום בת"א מיום 10.5.06, בעניין ת"א 49800/04 עו"ד אבידן רומנוב נ' עזרא דוד סגל, תק-של 2006(2) 9114, בו התקבלה תביעת לשון הרע של עורך-דין כנגד
מי שהגיש תלונות בעניינו לוועדת האתיקה ובהן הועלו טענות זיוף חתימה, גניבה וקשירת קשר עם אחיו של הנתבע במטרה להוציא כספים במירמה. יודגש, כי באותו עניין החליטה ועדת האתיקה החליטה לגנוז את התלונות.
אני קורא לכולנו, מעל במה צנועה זו, להקפיד להבא יותר על התנהלותנו, ועם מעט רצון טוב יתקיים בנו מאמרו של ר' אלימלך מליז'נסק: "ותן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי".

לשירותכם בכל עת,

אילן בומבך, עו"ד

יו"ר ועד מחוז ת"א והמרכז

 

פעולת עוה"ד עפ"י יפוי כח בלתי חוזר

יפויי כח

העובדות:

1. עורך דין פנה לועדה בבקשה לקבל את עמדתה בהקשר לאחת מלקוחותיו שהינה אישה ערירית, בריאה ברוחה כבת 70 הבקיאה היטב בכל ענייניה לרבות הרכוש הרב השייך לה.

2. הלקוחה חוששת שמא מי ממיודעיה יזייף את חתימתה וימכור את נכסיה שלא בהסכמתה וללא ידיעתה כאשר התמורה כמובן לא תגיע אליה.

3. הלקוחה הציעה לעורך הדין הפונה לתת לו יפוי כח בלתי חוזר לטפל במקרקעיה באופן בלעדי כשיפוי הכח האמור יירשם כהערת אזהרה אצל רשם המקרעין וכך לא תוכל להתבצע בנכסי הלקוחה כל עיסקה ללא הוראותיה וללא חתימת עורך הדין.

4. שואל עורך הדין, האם בדרך הפעולה הנ"ל אין משום פגיעה או אפילו עבירה על כללי האתיקה החלים עליו.

עמדת ועדת האתיקה:

1. ועדת האתיקה השיבה לפונה כי לא תוכל לייעץ לו כיצד להבטיח את מרשתו בסוגיה שהעלה בפניה.

2. עם זאת מבהירה הועדה כי על עורך הדין לפעול בכל דרך חוקית במישור האזרחי ושאינה נוגדת את תקנות הציבור וכן ולפעול בנאמנות ובמסירות למען הלקוחה, תוך שמירה על האמור לעיל.

(46711)

הרשאי עו"ד שכיר לעבוד במשרה נוספת כעו"ד

יחסי עובד-מעביד

העובדות:

1. עורך דין המועסק במשרה מלאה כשכיר שואל, האם הוא רשאי, בזמנו הפנוי, לעבוד עבור משרד של עריכת דין בהכנת כתבי טענות למיניהם, מבלי ששמו יופיע על אותם כתבי טענות ומבלי שייצג בדיונים בביהמ"ש במסגרת העבודה הנוספת ו/או לא יהא בה כדי לפגוע בעבודתו העיקרית.

עמדת ועדת האתיקה:

1. הועדה השיבה לפונה כי אין מניעה שעורך הדין יעבוד בזמנו הפנוי עבור משרד עו"ד אחר, כמפורט לעיל, ככל שהמעביד מסכים לכך והסכם העבודה גם מאפשר לו זאת.

(46226)

ההגבלה החלה על עו"ד בייצוג לקוחות

ניגוד ענינים

העובדות :

1. עו"ד פנה לועדה והודיע כי במקביל לעיסוקו בעריכת דין הוא עוסק גם בתרגום מסמכים. במסגרת עבודת התרגום תרגם עבור חברה מסויימת מסמך הכולל חומר פרסומי גלוי של מוצרים המשווקים ע"י החברה.

2. התרגום בוצע עפ"י בקשת סמנכ"ל החברה שהוא גם אחיו של עוה"ד וכי השירות שנתן היה חד פעמי.

3. לימים נתגלע סכסוך בין השירות שנתן הסמנכ"ל לבין החברה והוא מבקש מהפונה לייצגו בנושא זה כנגד החברה.

4. עוה"ד סבור כי אין מניעה לייצוג והנקוב בסעיף 1(א) לכלל לשכת עוה"ד (עיסוק אחר), תשס"ג-2003 אינו חל עליו במקרה זה.

עמדת ועדת האתיקה:

1. הועדה השיבה לפונה כי לא מצאה זיקה בין הכללים הנ"ל לבין הסוגיה שהועלתה על ידיו.

2. השאלה שיש להזקק לה היא האם אין ניגוד עניינים בין חובת עוה"ד כמתרגם לחברה לבין חובתו לאחיו בתביעה נגד החברה.

3. אם אין זיקה בין החומר שתורגם לבין התביעה נגד הסמנכ"ל, אח הפונה ו/או לעילת ההגנה של האח, הרי אז אין מניעה לייצוג המבוקש.

(46325)

שאלת ייצוג לקוחות כשקיים ניגוד ענינים בינם לבין עצמם

ניגוד ענינים

העובדות:

1. עורכת דין הודיעה לועדה כי היא מייצגת לקוח עפ"י הסכם גירושין כשההליך הסתכם בשיגור מכתבים אל גרושתו ולאחר מכן אל בא כחה.

2. לימים התקבלה אצל הלקוח תביעה חוזית נגדו ונגד גרושתו דהיום וב"כ הגרושה ביקש מעוה"ד כי תייצג את שני הצדדים בתביעה ותגיש בשמם את כתב ההגנה.

3. שואלת עורכת הדין, האם ניתן בנסיבות אלה לטפל בהגנה כנגד התביעה החוזית מטעם שני הצדדים, שעה שהיא גם מייצגת את הלקוח בתביעה אחרת נגד גרושתו והלקוח אינו מתנגד לכך.

עמדת ועדת האתיקה:

1. הועדה השיבה לפונה כי אינה יכולה לייצג הן את הלקוח נגד גרושתו והן לייצג אותו ואת גרושתו כנגד צד ג' בהקשר לתביעה החוזית.

תשומת לב עורכת הדין הופנתה לנקוב בכלל 14 לכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986.

(46521)

האם חלות על עוה"ד הגבלות כלשהן בכתיבת ספר

עיסוקים אסורים/נוספים

העובדות:

1. עורכת הדין עוסקת בכתיבת ספר בשפה הרוסית שבו מצוי חומר משפטי לקהל דוברי הרוסית ללא אזכור שמות, מספרי תיקים וכיו"ב אלא נכתב כרצף של סיפורים בהם היא מתארת מצבים שקורא כלשהו יכול לנחש כי מדובר בו ולבוא אליה בטענות ו/או בתביעות משפטיות ובדרישות תשלום לפיצוי כספי.

2. נוכח המפורט לעיל שואלת עוה"ד האם היא חייבת לפנות בכתב ללקוח על אף נסיונותיה להסתיר את זהות נשוא הסיפורים.

עמדת ועדת האתיקה:

1. הועדה השיבה לעורכת הדין כי היא רשאית לכתוב ספר ללא פרטים מזהים כלשהם אודות לקוחותיה.

2. עם זאת, הועדה לא תוכל להעניק לפונה חסיון מפני תביעות עתידיות של לקוחותיה, ככל שתהיינה, וכל שייכתב על ידיה יהיה על אחריותה בלבד.

(47143)

הפניית לקוח

 

עוה"ד ועמיתו למקצוע

העובדות:

עורכת דין העובדת בעמותה למתן ייעוץ משפטי לאוכלוסיות חלשות בחינם פנתה בשאלה האם היא רשאית להעביר תיק בנושא שהעמותה אינה עוסקת בו לעורך דין פרטי הגובה שכר על הטיפול באשר הלקוח עצמו אינו יכול לקבל הסיוע הנדרש שכן הוא אינו עומד בקריטריונים שלה.

עמדת ועדת האתיקה:

1. הועדה השיבה לפונה כי אין זה ראוי להפנות לקוח אשר קיבל סעד משפטי חינם ע"י העמותה למשרד עורך דין פרטי אשר יגבה שכר עבור הטיפול בתיק.

2. מתן ההיתר כאמור יכול להוות עקיפת העקרונות שנקבעו בפסקי הדין על"ע 12/71 וכן 3/73 - הועד המחוזי של לשכת עוה"ד בת"א נגד פלוני כ"ו (1) ו-כ"ח (1) 828.

(47057)

הטיעון נגד כשרות הסכם

עוה"ד ולקוחו

העובדות:

1. עורך דין ייצג לקוח ותיק אשר שהה מחוץ לביתו עקב צו הרחקה ובאותה עת נוהלו הליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני בינו לבין אשתו.

2. האשה הגישה לביהמ"ש לענייני משפחה תביעה למזונות ילדי בני הזוג ונפסק בדיון כי הבעל ישלם מזונות זמניים לאשה.

3. בין לבין טען הלקוח כי קשה עליו הפרידה מהבית ומהילדים ובדעתו לעשות שלום בית. מספר ימים לפני הדיון התקבלה במשרדו של הפונה טיוטת הסכם לצורך חזרתו של הבעל לביתו. על אף התנגדותו של עוה"ד להסכם, לאור תנאיו הקשים ללקוחו, חתם הלקוח על ההסכם אשר צורף לו ביום הדיון גם הסכם גירושין אשר יופעל אם שלום הבית לא יעלה יפה. כאמור ההסכמים נחתמו בניגוד להסכמת עוה"ד הפונה.

4. לאחרונה, שב הלקוח וביקש מעוה"ד כי יפנה לביהמ"ש לביטולם של אותם הסכמים ובנוסף לנקוט בהליכים נוספים על מנת להביא לגירושין.

5. נשאלת השאלה, האם, בנסיבות שתוארו, יכול עוה"ד לייצג את אותו לקוח בתביעה לביטול ההסכמים נוכח האמור בכלל 15 לכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986.

עמדת ועדת האתיקה:

1. הועדה השיבה לפונה כי אכן כלל 15 לכללי לשכת עוה"ד (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 אוסר עליו לייצג את מרשו בטענה שההסכמים נחתמו כתוצאה מחוסר כח מיקוח, חוסר התנגדות וטיפול פסיכיאטרי - אך הלקוח עצמו רשאי לטעון טענות אלה ועוה"ד אינו רשאי לייצגו.

2. הועדה אף הבהירה לפונה כי אין מניעה שייצג את הלקוח בטענות של הפרת ההסכמים באשר האיסור חל על הייצוג בהקשר לטענה כנגד כשרות ההסכמים.

(46956)

אופן השימוש בנייר המכתבים

 

עורך הדין ומשרדו

העובדות:

1. עורך-דין פנה לועדה בשאלה האם הוא יכול לכתוב מכתב משפטי ולחתום כעורך-דין גם ללא נייר מכתבים משרדי או דף עם סמליל.

2. עוה"ד מסביר כי בינתיים אין לו משרד אולם הוא מעוניין לטפל בסוגייה משפטית עבור בן משפחה ונשאלת השאלה האם הדבר אפשרי והאם הוא יוכל לטפל בעניינים אישיים של אנשים המקורבים לו באופן עצמאי גם כשיהיה שכיר במשרד עו"ד או בשירות המדינה.

עמדת ועדת האתיקה:

1. הועדה השיבה לפונה כי על נייר המכתבים שלו יש לכלול את הפרטים עפ"י סעיף 2 לכללי לשכת עוה"ד (פרסומת), התשס"א-2001.

2. כאשר יועסק הפונה כשכיר הוא יהא רשאי לעסוק הן בעריכת דין והן בעיסוקים נוספים בכפיפות לכך שמעבידו יביע את הסכמתו לכך ובאם יהא כפוף לתקשי"ר יהא עליו לפעול עפ"י הוראותיו.

(46660)

 

ניגוד ענינים בין טובת הלקוח לבין חבר למקצוע

עוה"ד ועמיתו למקצוע

העובדות:

1. עורך דין המייצג לקוח בהליך של ביצוע שטרות בלשכת ההוצל"פ, פנה במכתב לחייב שהינו עורך דין להלן "החייב" בגין אי כיבוד שיקים, אולם החייב עמד על סירובו לשלם את החוב ולפרוע השיקים שניתנו לטובת הלקוח.

2. בביהמ"ש התקיים דיון בבקשת החייב והתנגדותו לביצוע השטרות אולם החייב לא הופיע לדיון וגם לא הודיע לעורך הדין על אי התייצבותו.

3. בפסה"ד הוחלט להשית על החייב הוצאות בסך של -.500 ש"ח ובקשתו נמחקה כך שלמעשה ניתן האישור להמשך ההליכים בהוצל"פ.

4. לאחר מתן פסה"ד הוגשה מטעם החייב בקשה לביטולו עקב סיבות בריאותיות.

5. שואל עורך הדין האם ניתן לנקוט נגד החייב, שהינו חבר למקצוע בהליכים המשפטיים העומדים לרשות לקוחו, לרבות עיקולי חשבון בנק, רכב ומטלטלין וכן הפעלת פקודת מאסר.

6. עורך הדין המצוי בקונפליקט בין טובת הלקוח ומתן שרות משפטי לבין נקיטת הליכים משפטיים העומדים לרשותו בנסיבות הקיימות וזאת מפאת ניגוד האינטרסים בין פעולה חברית כלפי חבר למקצוע לבין טובת הלקוח, מבקש לדעת מהי ההתנהגות הראויה במקרה זה.

עמדת ועדת האתיקה:

1. הועדה השיבה לפונה כי משנדחתה ההתנגדות לביצוע השטר ולא ניתן עיכוב ביצוע הוא רשאי לנקוט נגד עורך הדין, החייב, בהליכי הוצל"פ.

2. ראוי להבהיר כי אין לעכב חשבונות פקדונות של עוה"ד, החייב.

(46806)

חובת הנאמנות של מנהל עזבון

עוה"ד כמנהל עזבון

העובדות:

1. עורך דין אשר התמנה כמנהל עזבון לעזבון שתכולתו הינה שני בתי מגורים המצויים בחלקה אחת ויורשי העזבון, עפ"י צוואה, הינם שלושת ילדי המנוח כאשר לא ברור, בשלב זה, מהו חלקו של כל אחד מיורשי המנוח.

2. מינוי מנהל העזבון התבקש ע"י האפוטרופוס הכללי מחמת הליכי פשיטת רגל אשר מנוהלים ע"י אחת מיורשי העזבון.

3. עורך הדין שפנה לועדה ייצג בבקשה לצו קיום צוואת המנוח את שני האחים כשאליהם הצטרף האפוטרופוס הכללי והמנהלת המיוחדת, אשר מונתה ליורשת הנוספת, למינוי הפונה כמנהל עזבון.

4. מאחר שאותה יורשת מתגוררת בנכס ברור כי אין היא מעוניינת לפרק את השיתוף בו. בנוסף, הגיש האפוטרופוס הכללי בקשה לביטול הליכי פשיטת הרגל בשל אי שיתוף פעולה של היורשת וסביר להניח כי ביהמ"ש ייעתר לבקשה ויתייתר הצורך בקיום הליכי ניהול עזבון.

5. טורח הפונה ומבהיר כי ההליך המשפטי החל בייצוג שני האחים בבקשה לצו ירושה והיורשת הנוספת התנגדה למינוי ואף עתרה לביהמ"ש לביטולו בטענה כי עוה"ד אינו שומר על זכויותיה ואף לא שיתפה פעולה עמו.

נוכח העובדות המתוארות שואל עוה"ד האם יוכל להמשיך ולייצג את שני האחים בהליך

של פירוק השיתוף.

עמדת ועדת האתיקה:

1. הועדה השיבה לפונה כי לאחר שמונה כמנהל עזבון הוא חב חובת נאמנות לכל היורשים.

2. כאשר יפקע ו/או יבוטל המינוי הוא לא יוכל לייצג חלק מהיורשים נגד חלקם האחר.

(46707)

הפרסומת בישראל ומחוצה לו

פרסום ופרסומת

העובדות:

1. ועדת האתיקה התבקשה להביע את עמדתה בשאלה האם הפרסומים של עורך-דין בעל רשיון לעריכת דין הן בישראל והן במדינה נוספת, שבה הוא אף מספק שירותים משפטיים, כפופים להגבלות הקיימות על פרסומת בישראל.

2. בנוסף, שואל עוה"ד האם כללי לשכת עוה"ד (פרסומת), תשס"א-2001, חלים גם כאשר הפרסום בישראל נוגע לשירותים המוענקים במדינה הנוספת ולא בישראל והאם הפרסומים הנעשים מחוץ לישראל כפופים לכללי הפרסומת דלעיל ככל שאינם נוגעים לפעילותו כעו"ד בישראל.

עמדת ועדת האתיקה:

1. הועדה השיבה לפונה כי על סמך הנקוב בסעיף 62 לחוק לשכת עוה"ד, תשכ"א-1961 וכן בפסק הדין של בית הדין המשמעתי הארצי שפורסם בפד"ים ד' עמ' 126 הפרסום, אפילו אם נעשה בחו"ל - על דבר היותו ועיסוקו של עורך הדין כעו"ד ישראלי הינו אסור.

2. מותר להתפרסם למי שהינו גם עורך דין עפ"י חוקי מדינה אחרת בהקשר לעיסוקו כעו"ד זר ולא כעורך דין ישראלי.

(46357)

שימוש בסמים ע"י עו"ד - עבירה שיש בה קלון

שימוש בסמים ע"י עו"ד - עבירה שיש בה קלון


פסיקה משמעית

ה ח ל ט ה
מהות הבקשה שבפנינו

1. הנאשם, עו"ד, הורשע בת.פ., בעבירה של החזקת סם מסוכן מסוג הרואין, לצורך צריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)+(ג) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג - 1973. על פי לשון כתב - האישום, החזיק הנאשם, ביום 1/8/04, סם מסוכן מסוג הרואין, במשקל של 0.9497 גרם. הנאשם הודה בביצוע העבירה, במסגרת עסקת טיעון. ביהמ"ש גזר על הנאשם, עונש של שלשה חודשי מאסר על תנאי, וחתימה על התחייבות כספית שלא לעבור עבירה דומה.

2. בעקבות הרשעתו של הנאשם בפלילים, הגיש הקובל לביה"ד בקשה להטלת עונש, לפי סעיף 75 לחוק לשכת עורכי - הדין, תשכ"א - 1961, שזו לשונו:

"75. הרשעה בפלילים.
עורך דין שהורשע בבית משפט או בבית דין צבאי בפסק סופי בשל עבירה פלילית, רשאי בית דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל, להטיל עליו אחד העונשים האמורים בסעיף 68, אם מצא שבנסיבות הענין היה בעבירה משום קלון".

דרישת ה"קלון"

בבואנו לבחון את דרישת ה"קלון" בנסיבות המקרה שבפנינו, נזכיר את העיקרים העומדים ביסוד ההוראה שבסעיף 75 לחוק, ואת המבחנים שנקבעו בפסיקה בענין זה.

3. בהתאם לאמור בסעיף 75 לחוק לשכת עורכי - הדין, יש לבחון האם ".... בנסיבות הענין היה בעבירה משום קלון"; דהיינו, האם בנסיבות המסוימות של ביצוע העבירה על ידי המשיב, יש קלון:

"מרכז הכובד של ההכרעה אינו טמון ביסודות הפורמאליים של העבירה,
אלא בנסיבות בהן נעברה העבירה ...".

(בג"צ 251/88 עודה נ' ראש המועצה המקומית גלג'וליה, פ"ד מב(4) 837, 839).

4. הקלון שבביצוע העבירות נלמד לא רק מלשון העבירה ומיסודותיה הפורמליים, אלא מההקשר הרחב והכולל של ביצועה, בנסיבות הספציפיות שבהן בוצעה, ובהתחשב במי שביצעה בפועל:

"נראה שיש לפרש את המילה "קלון" בהתאם להקשר בו היא
מופיעה, ולדרישות אשר החברה מפנה אל בעלי אותו תפקיד
או מקצוע ... אם הנאשם הוא עורך - דין, יש לבדוק מהי
הציפיה של ציבור האנשים, הנזקקים לעורך - דין".

(ר' גביזון, "עבירה שיש עימה קלון כפסול לכהונה ציבורית" משפטים א' (תשכ"ח) 176, 183).

5. יש לבחון לפיכך, את תכליתו של חוק לשכת עורכי הדין, ואת העקרונות העומדים בבסיסו, כמו גם את האינטרסים שעליהם בא הוא להגן. במסגרת בחינה זו, יש לתת משקל גם לציפייה שיש לציבור ולמערכת המקצועית, שאליה משתייך עורך - הדין, ממי שנמנה על מחנה עורכי - הדין.

בעל"ע 2579/90 הועד המחוזי של לשכת עורכי - הדין בתל-אביב נ' פלוני, פ"ד מה(4) 729, 733, עמד ביהמ"ש על אותן נסיבות, העשויות להצביע על קיומו של קלון, עבור מי שעיסוקו בעריכת - דין:
"מהיות עורך הדין חלק מהמערכת המשפטית .... עליו להיות נאמן
לחוקי - המדינה ולגלות רמה מקצועית ואתית ההולמת את
המקצוע, וגם את האמון שהלקוח, בית המשפט והציבור נותנים
בעורך הדין. על כן, עבירה על חוקי - המדינה, המעידה על זלזול
וחוסר כבוד של עורך - הדין כלפי החוק, ניתן לראותה כעבירה
שיש עימה קלון ...".

6. לאחרונה חזר ביהמ"ש על משמעות המושג "קלון", לאור תכליתה של הוראת ס' 75 לחוק לשכת עורכי - הדין, בעל"ע 11744/04 עו"ד מאיר זיו נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי - הדין בתל-אביב (טרם פורסם, ניתן ביום 8/8/05):

"מטרתה של הוראת סעיף 75 אינה עונשית, שהרי ההוראה מדברת במי
שהורשע כבר ונגזר דינו על ידי בית - המשפט. מטרתה של ההוראה
נגזרת ממטרתו של הדין המשמעתי - שמירה על רמתו של מקצוע
עריכת הדין ועל אמון הציבור בעורכי - דין ...
לפיכך, את המשמעות שתינתן ל"קלון" בהקשר שלפנינו, יש לגבש
בהתאם לתפישתנו את תפקידו של עורך - הדין ואת אמות המידה
המוסריות והנורמטיביות שלפיהן עליו לנהוג.

במילים אחרות, המשמעויות שניצוק אל תוך התיבה "קלון" הן אלה
המקיימות את התכונות, אשר מצופה שיהיו בעורך דין על מנת
שיוכל למלא תפקידו, תוך שמירת האמון שרוחשים הציבור ומערכת
המשפט לקהילת עורכי - הדין".

עוד קבע ביהמ"ש, כי השאלה, אם בעבירה דבק קלון, תוכרע בין היתר בהתאם למידת החריגה של עורך - הדין מסטנדרט ההתנהגות, המצופה מהעוסקים במקצוע עריכת - הדין:

"... כאשר בעורך - דין עסקינן, במי שמהווה איבר מאבריה של מערכת
המשפט, הרי שכ"עבירה שיש עמה קלון" צריכה להחשב עבירה
המעידה על כך, שעורך הדין אינו מכבד את החוק ואין מרותו של
החוק עליו, עבירה המעידה על מבצעה כי אינו שועה לאותם כללים
ועקרונות, שהמערכת אליה הוא משתייך אמונה על שמירתם, על
כיבודם ועל הטמעת הציות להם, עבירה שיש בה לפגוע בכבודה של
המערכת כולה . בנוסף, יש שעבירה תחשב כ"עבירה שיש עימה קלון"
אם היא מעידה על "אופי פגום, על העדר שליטה ביצר או על תפישה
אתית מעוותת של תפקוד עורך הדין והחוק בחברה "(ר' קלינג,
אתיקה בעריכת דין (2001) בעמ' 517)".

טיעוני הצדדים והכרעה בנושא הקלון - בעבירה של החזקה ושימוש בסם מסוכן

7. במסגרת טיעוניו בנושא הקלון, הגיש ב"כ הקובל את הודעותיו של הנאשם במשטרה. בהודעתו מסר הנאשם כי רכש בכפר מסוים שתי מנות של סם מסוג הרואין, לשימוש עצמי. כשנשאל מדוע רכש שתי מנות, השיב - "שלא אצטרך לחזור שוב השבוע ... קניתי שתיים עכשיו כדי שלא לחזור עוד שלשה ימים".
לדבריו, הוא משתמש בשתיים - שלש מנות בשבוע, כי "אין לי כסף להשתמש ביותר"; במקום הרכישה הוא רכש סם כשלש פעמים. לדבריו, "הייתי קונה בלוד בדרך כלל, אבל יש מלא משטרה שם", ולכן עבר לקנות בכפר מסוים.
המשיב הוסיף ואמר בעדותו במשטרה: "אני יודע שאני חייב להגמל מייד ללא דיחוי, ובכוונתי לפנות לרופא פרטי פסיכיאטר שיעזור לי לצאת אחת ולתמיד".

8. ב"כ הקובל טען בפנינו, כי אין המדובר במקרה חד - פעמי של שימוש בסמים, אלא בשימוש חוזר ונשנה, המעיד על אופי פגום או על העדר שליטה ביצרו של הנאשם. עבירה של צריכת סם באופן חוזר ונשנה אינה מתיישבת עם דרישות החברה מעורכי - הדין.


עוד נטען כי לא ראוי לאפשר לעו"ד, הנזקק לסם, והנמצא בבעיה כספית, לקבל פקדונות מלקוחות; וכי תלותו של עוה"ד בסמים עלולה להזמין לחצים והשפעות, אשר יפגעו בתיפקודו וביכולתו לקיים את חובת הנאמנות והמסירות כלפי לקוחותיו וחובותיו כלפי ביהמ"ש.
הקובל הוסיף כי הציפיה היא, שמי שמהווה חלק ממערכת המשפט יקפיד על שמירת החוק, על מנת שלא תפגע יכולתו לעזור לביהמ"ש לעשות משפט, ועל מנת שלא יפגע אמונו של הציבור בעורכי - הדין.

9. ב"כ הנאשם, טען כי לא בכל מקרה של שימוש בסם יש קלון, ויש להתחשב בנסיבות ביצוע העבירה. לדבריו, אמנם מדובר בשימוש בסם קשה מסוג הרואין, אך הדבר לא היה במהלך עבודתו של הנאשם כעורך - דין, אלא בתקופה שבה הנאשם לא הופיע בבית - משפט ולא עבד כלל. ב"כ ציין כי הנאשם חזר לעשות שימוש בסמים לאור מצב כלכלי קשה אליו נקלע.

10. ב"כ הנאשם הוסיף ואמר כי הנאשם נמצא בהליך טיפולי לגמילה מסמים, וביקש מאיתנו לדחות את המשך הדיון למשך מספר חודשים, על מנת שניווכח אם הצליח להגמל.
לאור מהות ההליך שבפנינו והשלכותיו, נעתרנו לבקשה, ודחינו את המשך הדיון למשך כשלשה חודשים. בישיבה הנדחית הודיע ב"כ הנאשם כי אין בידיו חוות - דעת למרות שהיה אמור לקבלה.
במהלך ישיבה זו הודיענו ב"כ הנאשם כי הוא מסכים לכך שיש קלון בעבירה, שבה הורשע הנאשם, וביקש לטעון את טיעוניו בנושא הטלת עונש.

11. בעקבות הצהרת ב"כ הנאשם על הסכמתו לקיומו של קלון, החלטנו כי יש קלון בעבירה שבה הורשע הנאשם.

12. עורך-הדין הוא חלק ממערכת המשפט ושלטון החוק. על מנת שימצא ראוי לאמון הציבור, ולאמונה של המערכת המשפטית, שבה הוא פועל, עליו לנהוג בניקיון כפיים, ברמה מוסרית גבוהה, בהגינות, ולשמור על כיבוד החוק. פגיעה בשלטון החוק, על ידי עורך - דין, עלולה לגרום לפגיעה בדמותו של מקצוע עריכת - הדין בעיני הציבור, ולפגיעה במידת - האמון שיתן הציבור בעורכי - דין, אמון העומד בבסיס קיומו של המקצוע:

"במרכז ההוראה שבסעיף 75 לחוק עומדת התפיסה, כי מקצוע
עריכת - דין אינו עולה בקנה אחד עם הפרת - דין. מי שנמנה על
שורותיה של לשכת עורכי - הדין, וממרה את פי החוק, ובמיוחד
כשהוא עובר עבירה פלילית, הריהו פוגע גם בכבוד המקצוע

ועקרונותיו. ואין נפקא מינה אם עבר את העבירה תוך שהוא ממלא
את תפקידיו המקצועיים, או מחוצה למסגרת זו ...".

(על"ע 4/88 הועד המחוזי בתל-אביב יפו נ' עו"ד פלוני, פ"ד מג(3) 475).

13. אנו סבורים כי עורך דין, אשר עושה שימוש רב פעמי בסם מסוכן, עובר עבירה שיש עימה קלון.
עשיית שימוש בסמים, גם אם לצריכה עצמית, מעידה, ראשית לכל, על אי - כיבוד החוק. עורך - דין העובר ביודעין על הוראות החוק הפלילי, בעבירה מהסוג הנדון, מעיד על עצמו כי אינו נאמן לחוקי המדינה, עד כי מוטל ספק רב בהיותו ראוי לאמונו של הציבור, ולאמונה של המערכת המשפטית שעליה הוא נמנה. אין זה סביר בעיננו, שעורך - דין יעטה גלימת - משפט בשעות היום, כמי שנמנה על מערכת המשפט, וברדת החשיכה יפשוט את גלימתו, יצא לדרכו לרכישת סמים מסוכנים מסוחרי - סמים - תוך שהוא עושה כל מאמץ להתחמק מניידות - המשטרה, המסיירות באזור, ומרשויות החוק, ויעשה שימוש בסמים. מי שבוחר להיות חלק ממערכת שלטון החוק אינו יכול להתנהל בכפילות מעין זו. עליו לבחור בין שני העולמות, שבינהם אין איזור של דמדומים. עליו להקרין יושר ויושרה. בבחרו במקצוע עריכת דין מעיד על עצמו עורך - הדין כי הוא מחויב לציות מלא לחוקי - המדינה ולנורמות ההתנהגות החוקיות, המוסריות והאתיות המתחייבות מתפקידו. כלשונו של כב' השופט חשין בעמ"מ 11/55 עו"ד פלוני נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית, פד"י (2) 881, 892:

"עורך - הדין במדינת ישראל הוא פקידו של בית - המשפט, ובקבלו את תעודת הסמיכה הוא נוטל על עצמו את החובות הכרוכות במעמד ובמשרה ..."

עורך דין המערב עצמו בביצוע עבירה פלילית, פונה לעבריינים בבקשה לרכוש מהם סם, ועושה שימוש בסם, ממיט קלון לא רק על עצמו, אלא על ציבור שלם. מעורבות של עורכי - דין בביצוע עבירות פוגעת בדמותו הערכית של מקצוע עריכת הדין בעיני כלל הציבור ופוגעת באמון הציבור בעורכי - הדין, גם באלה העושים מלאכתם נאמנה והראויים לכל אמון.
על עורך - הדין להתנהג ביושר, באופן מוסרי ובתום לב, על מנת שיהיה זכאי לאמון הציבור, ציבור לקוחותיו. אמון זה, שהינו היסוד ואבן המסד של מקצוע עריכת - הדין, אינו מובן מאליו. אמון זה יוענק רק אם תדמיתם של עורכי - הדין בציבור תהיה נקיה מרבב. בהעדר אמון ביושרם וביושרתם של עורכי - הדין- יקרוס הבסיס שעליו נשען המקצוע, על כל הכרוך והמשתמע מכך, מבחינת הפגיעה בשלטון החוק.

14. אנו בדעה כי אין בעובדה, שהמשיב לא שימש כעורך - דין פעיל בעת ביצוע העבירה, כדי לשנות את המסקנה בדבר הקלון, שדבק בהתנהגותו. ההתנהגות האמורה, שעיקרה שימוש רב - פעמי

בסמים קשים, ורכישת הסם מעבריינים, לצורך השימוש, אינה התנהגות ההולמת את מקצוע עריכת - הדין, גם כאשר עורך - הדין אינו פעיל באופן זמני בעיסוקו. הרשיון הניתן בידי עורך - הדין לעסוק במקצועו מעיד כלפי כולי - עלמא, על כך שאותו אדם כשיר לעסוק בעריכת - דין, וכי לא דבק בו דופי מוסרי. מעידתו של עורך - הדין בביצוע עבירה פלילית שיש עימה קלון, מחייבת בחינה של כשירותו להחזיק ברישיון, לאור מהות העבירה, אופיה ונסיבות ביצועה.
גם הטענה כי המשיב ביצע את המעשה שלא במסגרת תפקידו כעורך - דין, אין בה כדי להועיל. לאור התכלית שביסוד נורמת ההתנהגות, המצופה מעורך - הדין-

".. אין שוני בין התנהגות בלתי הולמת של עורך - דין בקשר לעניין מקצועי, לבין התנהגות שאינה קשורה בעבודתו המקצועית. הציבור אינו מדקדק במקור המעשה, אם אישי הוא או שמא נעשה על ידי עורך הדין כפרקליט ... המבחן היחיד צריך להיותו מעמדו כעורך - דין. אם ההתנהגות פוגעת במעמדו כעורך - דין, לא צריכה להיות חשיבות להקשר שבו מצאה ההתנהגות ביטוי".

ר' ג' קלינג, אתיקה בעריכת דין (תשס"א - 2001) בעמ' 517, וכן על"ע 4/88 לעיל.

טיעוני הצדדים לענין העונש

15. ב"כ הקובל עתר כי נורה על הוצאתו של המשיב לצמיתות מהלשכה, לפי האמור בסעיף 68(5) לחוק לשכת עורכי - הדין.
לטעמו, עורך - דין שהתמכר לשימוש בסמים אינו יכול עוד למלא את תפקידו, ואינו יכול לעזור לבית - המשפט לעשות משפט; רצונו העצמי נפגע, והוא הופך להיות תלוי בצורך להשיג סמים. עשיית שימוש לאורך זמן בסמים מסוכנים, על ידי עורך דין, פוגעת, לדבריו, באמון הציבור במקצוע עריכת - הדין, ולפיכך על הלשכה להרחיק את הנאשם משורותיה.

16. ב"כ הנאשם, הצביע על כך שמדובר באדם כבן 60 שנה, שלא הזיק במעשיו ללקוח כלשהו. לדבריו, במקרה קודם, שבו הורשע המשיב בהחזקה ובשימוש בסם מסוכן מסוג חשיש במהלך השנים 1985 עד 1990, גזר עליו ביה"ד המשמעתי המחוזי, ששה חודשי השעיה, וביה"ד הארצי אף הפחית את העונש ל- 4 חודשי השעיה בלבד, כאשר נסיבות ביצוע העבירה הקודמת היו חמורות יותר - הנאשם ייצג אז את המדינה כתובע משטרתי בהליכים פליליים, לרבות בהליכים נגד נאשמים שהואשמו בעבירות סמים. עוד ציין ב"כ הנאשם כי העונש הקל שנגזר על הנאשם בתיק הפלילי - 3 חודשי מאסר על תנאי, מלמד על יחסו של ביהמ"ש לאישום. עוד הוסיף ב"כ הנאשם, כי לא הוכח שהנאשם התמכר לסם, הנאשם נגמל מתלותו בסם והפסיק את השימוש בסמים.

הנאשם לא עובד במקצועו מזה מספר שנים, מצבו הכלכלי קשה, והוא חי עם אימו. לאור כל אלה ביקש ב"כ הנאשם כי נסתפק בהשעיה לתקופה החופפת את תקופת ההשעיה הזמנית, שהחלה לפני למעלה משנה.

17. ב"כ הנאשם הגיש לנו תעודה רפואית בחתימת ד"ר ל. - מומחה בפסיכיאטריה, מיום 11/1/06, שבה מאשר ד"ר ל. כי הנאשם נמצא בטיפולו, מגלה רצון רב ומוטיבציה, מגיע לפגישות באופן מסודר ומשתף פעולה באופן מלא עם התכנית המוצעת.

18. כן הגיש ב"כ הנאשם תעודה נוספת של ד"ר ל., וב"כ הקובל ביקש לחקור את המומחה בחקירה נגדית על האמור בתעודה. לצורך כך נקבע מועד נוסף לדיון, אך ישיבה זו בוטלה מאחר שהמומחה נמצא באותה עת בחו"ל. בהמשך הודיע ב"כ הנאשם כי הנאשם אינו עומד על הגשת חוות - הדעת כראיה מטעמו, ולפיכך הורינו על הוצאת חוות - הדעת מתיק ביה"ד.

תכלית הענישה המשמעתית

19. קיים שוני בין תכליות השיפוט המשמעתי, לבין מטרות השיפוט הפלילי: במוקד הענישה המשמעתית עומדת המטרה להגן על תדמיתה ומעמדה של המערכת המקצועית כולה כלפי הציבור הרחב, ולהגן על ציבור הלקוחות הפוטנצאלי של עורך - הדין המורשע, מפני נזק עתידי העלול להגרם לו בהזקקותו לשרותיו של עורך - הדין (על"ע 8280/05 הועד המחוזי של לשכת עורכי - הדין נ' טוני שלם, עו"ד).
תכלית נוספת העומדת בבסיס הענישה המשמעתית בכלל, ועונש ההשעיה בפרט, עניינה בהרתעת עורכי - הדין אחרים, לבל יתפתו לסטות מן השורה, ויפגעו בדימויו ובכבודו של המקצוע, ובאמון שהציבור רוחש לעורכי - הדין (על"ע 3866/95 פלוני נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי - הדין, תק- על 98(1) 620).
העונש המשמעתי נועד לא רק למטרה הרתעתית, אלא עיקרו במסר כללי מטעמו של ציבור עורכי - הדין, המוקיע התנהגות המפרה את החוק שנילווה לה קלון, והעומד על קיומם של עקרונות מוסר וטוהר מידות בפעולתו - על"ע 3467/00 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ' צלטנר מיכאל פד"י נו(2) 895).

20. אין הכרח כי לעבירה הפלילית שנעברה יהיה קשר ישיר לעיסוקו של המשיב בעריכת - דין, או שנסיבות ביצוע העבירה יקשרו אותה ישירות לאמינותו של עורך - הדין בניהול ההליך המשפטי. (על"ע 2579/90 הנ"ל, פד"י מה (4) 729).
במרכז ההוראה שבסעיף 75 לחוק עומדת התפיסה, כי מקצוע עריכת - הדין אינו עולה בקנה אחד עם הפרת הדין (על"ע 4/88 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נ' עו"ד פלוני,

פד"י מג(3) 475). ביסוד אמצעי - המשמעת עומדת השמירה על רמתה המקצועית והתיפקודית הראויה של המערכת ועל תדמיתה ושמה הטוב (על"ע צלטנר הנ"ל).

מן הכלל אל הפרט

21. הוגש לעיוננו פסק - הדין שניתן בבד"מ 36/89 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ' עו"ד דוד מושביץ. באותו ענין הודה המשיב בעבירות של החזקה ושימוש בסם מסוכן מסוג קוקאין, שימוש שנמשך כשנה. ביה"ד המשמעתי המחוזי גזר עליו עונש של השעיה על תנאי לשנתיים, תוך שהוא מציין כי המשיב השתמש בסם בשלשה מקרים נפרדים בלבד.

יחד עם זאת ציין ביה"ד, בראשות אב"ד עו"ד נחמן אמיתי (ז"ל), כי "כל חברי המותב מסכימים לדעה, כי אם היה המשיב צרכן סמים קבוע - בין מכור לחלוטין או מכור חלקית - אחת דינו הוצאה מן הלשכה לצמיתות". הלשכה הגישה אז ערעור על גזר - הדין, אך עשתה כן באיחור, ובקשתה להארכת מועד להגשת הערעור נדחתה.

22. במקרה שלפנינו הורשע הנאשם בהחזקת סם לשימוש עצמי. נסיבות העבירה, כפי שהוכחו בראיות הקובל, הן כי הנאשם נהג לרכוש את הסם מעבריינים, כשתיים - שלש מנות לשבוע, ועשה שימוש בסם לאורך תקופה שמשכה לא הובהר דיו. מדברים שהוצגו בפנינו עולה לכאורה כי הנאשם התמכר לשימוש בסם, אך לא הובהר מה היקפה של התמכרות זו והאם היא עודנה קיימת גם כיום. יחד עם זאת, ידוע לנו, מהתעודה הרפואית של דר' ל., המתמחה בטיפול בהתמכרויות - כך על פי האמור בפרטי נסיונו, כי הנאשם נמצא בטיפולו. כן עלה מדברי ב"כ הנאשם, כי הנאשם "מקבל טיפול כדי להגמל מן הסם הזה". ואף ביקש דחיית הדיון על מנת שניווכח אם הנאשם הצליח להיגמל.

23. לעשיית שימוש בסמים מסוכנים על ידי עורך - דין יש השלכה על האמון, שרוחש הציבור לכלל עורכי - הדין. תתכן לכך גם השלכה על תיפקודו המקצועי של עורך - הדין, אך על כך לא הובאו בפנינו ראיות והנאשם מסר כי בשנים האחרונות לא עבד כלל במקצועו.

24. במסגרת שיקולי הענישה, יש מקום להתחשב גם בנסיבותיו האישיות של הנאשם:

"... כבכל הליך ענישה, פלילי או משמעתי, נדרשת מידתיות ראויה והתחשבות מאוזנת לא רק באופי העבירה שבוצעה וחומרתה, אלא גם בנסיבותיו האישיות של הנאשם ובמכלול היסודות הפועלים לקולא בעניינו" - עש"מ 4193/06 משה חי כהן נ' נציבות שירות המדינה (טרם פורסם, פסה"ד מיום 5/10/06).

הנאשם כבן 60, ומצבו הכלכלי בכי - רע. הוא אינו עוסק בעריכת - דין מזה מספר שנים, ולאחרונה אף הודיע ללשכת עורכי - הדין על רצונו להגביל את חברותו בלשכה. הנאשם מטופל ומגלה מוטיבציה במהלך הטיפול.

25. עם זאת, לנסיבות האישיות אין משקל מכריע; השיקול המכריע, במסגרת שיקולי הענישה, הוא האינטרס הציבורי (ר' על"ע 1/88 הועד המחוזי של לשכת עורכי - הדין בישראל נ' עו"ד פלוני, פד"י מב(4) 477, ועש"מ 5282/98 מדינת ישראל נ' תמר כתב, פד"י נב(5) 87).

26. אנו בדעה כי האינטרס הציבורי, שבמרכזו הגנה על דמותו הערכית של מקצוע עריכת - הדין, בעיני כלל הציבור, והגנה על ציבור הלקוחות, הנזקקים לשירותיהם של עורכי - הדין, מחייב התייחסות מחמירה לביצוען של עבירות, מהסוג שבהן הורשע הנאשם.

עשיית שימוש רב - פעמי בסם מסוכן וממכר מסוג הרואין, על כל המשתמע מכך, אינו מתיישב עם רמת ההתנהגות המיוחדת, הנדרשת ממי שמשתייך לציבור עורכי - הדין. העושה שימוש ממושך בסמים פוגע לא רק בו עצמו, אלא גם בציבור שלם, שעליו הוא נמנה.

27. בבואנו לאזן בין האינטרס הציבורי, לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם, והשיקולים לקולא שפירטנו לעיל, אנו סבורים כי מן הראוי להטיל על הנאשם עונש של השעיה.
אשר לתקופת ההשעיה, התחשבנו ככל הניתן באופיו הטוב של הנאשם, במצבו הנפשי והכלכלי, בכך שהוא נמצא במסגרת טיפולית לגמילה מסמים, ובעובדה כי הוא משמש כעורך - דין מזה עשרות שנים ללא עבירות משמעת (- למעט עבירה אחת שהובאה לידיעתנו, על ידי הצדדים, אף היא קשורה לשימוש בסמים כמפורט לעיל, ואשר לא הבאנו בחשבון במניין שיקולינו, לאור התיישנות ההרשעה, כאמור בסעיפים 14 ו- 19א' לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א - 1981).

28. בהתחשב בכל האמור לעיל, אנו מטילים על המשיב עונש של 5 שנות השעיה, שמתוכן 2 שנות השעיה בפועל, ו- 3 שנות השעיה על תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור, במשך שלש שנים, עבירה על פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג - 1973.
תקופת ההשעיה תחל מהיום שבו החלה ההשעיה הזמנית - 28/9/05.

(בד"מ 146/05)