יום שני, 19 נובמבר 2018

מאגר כתבי עת · עט ומס

  גליון 7 · תאריך פרסום · עט ומס

חברות וחברים יקרים,

  • דבר היו"ר

בגליון זה סקרנו מספר פסקי דין. כן תמצאו בגליון רשימה קצרה מאת עוה"ד יוני כהן וחנוך וינדרבוים ממשרד עו"ד מאיר מזרחי בנוגע להסדרים ביחס לחובות מס רכוש וההקלות האחרונות.
גם בגליון זה ניסינו לאתר פסקי דין עקרוניים חדשים, שלדעתנו, ציבור עורכי הדין, ככלל, עשוי למצוא בהם עניין ותועלת. באחת הפרשות הנדונות בגליון זה עסק בית המשפט העליון בשאלת גילוי מסמכים על ידי פקיד השומה בהליך ערעור מס בבית המשפט. בית המשפט העליון אישר החלטה יוצאת דופן של בית המשפט המחוזי, לפיה נעתר ביהמ"ש לבקשת גילוי מסמכים לאחר הגשת כתב ערעור ולפני הגשת תצהירים ראשיים. בפרשה אחרת, הנסמכת על פסיקת בית המשפט העליון, קבע בית המשפט השלום, כי אשה אינה חייבת בחובות המס של בעלה מכח פקודת מס הכנסה.
בפרשה נוספת הנדונה בגליון זה קבעה ועדת ערר מס שבח, כי בחישוב מס השבח יש לנכות משווי הרכישה את הפחת, למרות שהמוכרת, עורכת-דין, לא ניכתה את הפחת באופן שוטף (אף שהיתה זכאית לכך). באותה פרשה בוססה הפסיקה על לשון החוק. ואולם, תוצאת פסק הדין, אף אם עולה בקנה אחד עם לשון החוק, מובילה לכאורה למיסוי רווחים שאינם רווחי אמת. בשנים האחרונות, כך נדמה, דווקא הלכה הפסיקה דרך ארוכה למיסוי הולם וצודק של רווחים כלכליים אמיתיים, תוך בחינת תכלית החקיקה ועקרונותיה. אחת הדוגמאות הבולטות לכך הינה פסק הדין המהפכני שניתן ממש בימים אלה על ידי בית המשפט העליון (כב' הנשיא ברק) בעניין ניכוי הוצאות מימון בחישוב מס השבח, ואשר סוקר גם הוא בגליון זה.
באותה פרשה (חברת מ.ל. השקעות) התיר בית המשפט העליון לחברה הנישומה לנכות את הוצאות המימון בהן נשאה, בניגוד לגישת רשויות מס שבח מזה עשרות שנים (!). לעניות דעתנו, פסיקה זו נכונה וצודקת, ובעיננו חבל רק שהגיעה כל כך מאוחר, ולאחר שבמסגרת הרפורמה במס נקבע בחקיקה, כי יותרו הוצאות מימון בגין רכישת מקרקעין לאחר כניסת הרפורמה במס לתוקף (נובמבר 2001). אכן, אין אלא להצטער, כי דורות עבר של מוכרים לא יוכלו ליהנות מיישומו של פסק הדין הצודק. עם זאת, על בסיס פסק הדין נראה, כי גם מי שרכש מקרקעין לפני הרפורמה במיסוי מקרקעין (נובמבר 2001) יוכל ליהנות מניכוי הוצאות מימון. כן נראה, כי על בסיס פסק הדין ניתן יהיה לנכות כל הוצאה שיצאה בהשבחת מקרקעין, אף אם אינה מנויה ברשימת ההוצאות הספציפיות בס' 39 לחוק. ולבסוף, ואולי לא פחות חשוב, רצוי לבחון את האפשרות להגשת דו"חות מתקנים לגבי עסקאות במקרקעין שנעשו בעבר. פסק הדין האחרון סוקר ונותח בהרחבה בגליון זה על ידי עו"ד ניר הורנשטיין ממשרד עו"ד ד"ר אבי אלתר.

                                                   בברכה,
בני קליפי, עו"ד                                                                         מירי ביקל, עו"ד

------------------------------------------
האמור בגליון הינו על דעת העורכים והכותבים בלבד. אין צריך לומר כי רק נוסח החוק והפסיקה המלאים הם המחייבים. לשליחת פסקי דין וחומר רלוונטי אחר ניתן להתקשר לבני קליפי לטלפון 03-7103311 או לשלוח אי מייל לכתובת דוא"ל B.Kalifi@shibolet.com.

עליון, רע"א 02/י400 פ"ש -יחידה ארצית נ' טננורקס

ביהמ"ש המחוזי נעתר, בהחלטה יוצאת דופן, לבקשת המשיבות לגילוי מסמכים שבידי פ"ש ולעיון בהם. פ"ש טען, כפי שנטען לרוב, כי מטרת הבקשה הינה רצון הנישומות "לתפור" גרסה בהתאם לחומר המצוי בידי פ"ש. ביהמ"ש המחוזי דחה את טענת פ"ש וקבע, כי יש להבטיח את זכות הנישום לנהל כנגד רשויות המס מאבק שוויוני, וזאת לאור עקרונות המשפט המנהלי, חוק חופש המידע ומהפכת השקיפות.
כן קבע ביהמ"ש המחוזי, כי טענת המשיב לחשש מ"תפירת" גרסה אינה יפה בשלב הדיוני הנוכחי, שכן בפני ביהמ"ש כבר פרושות עמדותיהן העקרוניות של הנישומות בכתב הערעור. כן קבע ביהמ"ש המחוזי, כי על פ"ש לגלות את החומר הנוגע לבניית השומות נשוא הדיון, שהגיע לפ"ש שלא מן הנישומות עצמן, ושאינו מהווה חומר שמקורו בחקירה הפלילית המתנהלת כנגד הנישומות.
בביהמ"ש העליון ביקש פ"ש לקבוע הלכה כללית לעניין סוגיית גילוי מסמכים. פ"ש לא הכחיש, כי גם במסגרת ערעור מס קיים הליך של גילוי מסמכים, אך טען כי המועד הנכון לביצוע גילוי מסמכים הינו רק לאחר מתן תצהירי עדות ראשית.
ביהמ"ש העליון קבע, כי החלטת ביהמ"ש המחוזי בעניין עיתוי גילוי מסמכים סבירה, וכי אינו רואה מקום להתערב בה.

 


 

שלום, ת"א 23402/99 הרשקוביץ נ'פ"ש חיפה

  • אשה אינה חייבת בחובות המס של בעלה

התובעת הגישה תביעה למתן פ"ד הצהרתי ולפיו אינה חייבת בחוב המס בתיק השומה המשותף וכי פ"ש אינו רשאי לפעול כנגדה לגבי החוב בתיק השומה. העילה להגשת התובענה הינה הליכי גבייה שבהם נקט פ"ש לרבות עיקול מכונית הרשומה על שם האשה.
פ"ש טען, בין היתר, כי מכח הוראות פקודת מס הכנסה (ס' 66א(ב) לפקודה) ניתן לנקוט בהליכי גבייה כלפי התובעת בגין חובות המס של "התא המשפחתי." כן טען, כי מכח "חזקת השיתוף" חבה התובעת בחובות המס של בעלה.
ביהמ"ש השלום דחה את עמדת פ"ש. ביהמ"ש עמד על תיקון 89 לפקודה אשר בא לעולם כדי להשוות את מעמדה של האשה למעמד הבעל לעניין זכויותיה וחובותיה כלפי שלטונות המס. לפי העקרונות שהונחו בתיקון הנ"ל, בינהן הזכות לשוויון, אמורה הכנסת האשה להימסות בנפרד ובלא קשר וזיקה להכנסות בן זוגה. פקודת מס הכנסה לא נועדה להרחיב את חבות המס של האשה על כלל הכנסות התא המשפחתי ולא נועדה לקבוע חזקת שיתוף בנכסים. סמכות פ"ש הינה אך ורק לגביית המס המגיע מהתובעת בגין הכנסותיה שלה המהוות חלק מהכנסות התא המשפחתי.
ביהמ"ש מפנה לפסק דינו של ביהמ"ש העליון (רע"א 671/00 פ"ש ת"א 3 נ' אינגביר) בו דחה ביהמ"ש העליון את בקשת פ"ש להטיל עיקול זמני על נכסים הרשומים על שם האשה בגין חובות המס של הבעל.  לעניין החלת חזקת השיתוף, קובע ביהמ"ש, כי פקיד השומה לא נקט בהליך הדיוני הראוי (כגון בקשה לסעד הצהרתי הקובע כי האשה חייבת בחובות הבעל). כן העיר ביהמ"ש, כי גם מהפן המהותי לא הובאו די ראיות להצביע שיתוף בין בני הזוג בחובותיהם.

ו"ע 1026/00 שינפוקס נ'מנהל מס"ש רחובות

•ניכוי פחת בחישוב מס השבח
העוררת הינה עו"ד שמכרה את משרדה. במסגרת חישוב מס השבח החל על העוררת במכירת המשרד הפחית מנהל מס שבח מ"שווי הרכישה" את ניכויי הפחת שהעוררת היתה יכולה לנכות לצרכי מס הכנסה. ואולם, במהלך פעילותה של העוררת כע"וד, מיום רכישת המשרד ועד מכירתו, לא דרשה העוררת ניכוי פחת בגין הנכס במסגרת שומת הכנסתה, דבר שהיה בידה לעשות בהתאם להוראות ס' 21 לפקודת מס הכנסה. העוררת טענה כי מאחר ולא ניצלה את זכאותה לפחת אין להפחית משווי הרכישה את הפחת שלא נוכה.
ועדת הערר דחתה את עמדת העוררת. ועדת הערר עומדת על הנוסח הלשוני של החוק לפיו יתרת שווי הרכישה הינה לאחר ניכוי "פחת", כאשר "פחת" כולל את "הסכומים הניתנים לניכוי" לפי ס' 21 לפקודה. לגישת ועדת הערר די בכך שהפחת ניתן לניכוי ואין הכרח שינוכה בפועל.
כן מפנה ועדת הערר לפסיקת ביהמ"ש העליון (ע"א 94/63 פרשת בן משה) שם קבע בעבר כב' השופט ויתקון לעניין מס הכנסה, כי יש לנכות את הפחת הניתן לניכוי, גם אם לא נוכה בפועל.
 

עליון, ע"א 4271/00 מ.ל. השקעות ופיתוח בע"מ נ'מנהל מס שבח מקרקעין

ניכוי הוצאות המימון לצורך חישוב מס השבח
מאת: ניר הורנשטיין, עו"ד

ביום 17.3.03 נקבעה על ידי בית המשפט העליון הלכה עקרונית ותקדימית בנושא המעסיק מזה שנים רבות את העוסקים בתחום הנדל"ן: האם מותרות בניכוי הוצאות מימון בחישוב מס השבח. פסק הדין ניתן בערעורה של חברת מ.ל. השקעות ופיתוח בע"מ נ' מנהל מס שבח מקרקעין (ע"א 4271/00).

המערערת רכשה מגרש ובנתה עליו מבני תעשיה. הרכישה והבנייה מומנו בהלוואות (כמקובל בדרך כלל בענף הנדל"ן), וכתוצאה מכך נשאה בהוצאות ריבית. בעת מכירת המקרקעין ביקשה המערערת לנכות מהשבח את הוצאות הריבית הריאליות שהיו לה בגין רכישת המגרש ובגין הבנייה עליו. בקשתה זו נדחתה על ידי רשויות מיסוי מקרקעין, בהתאם למדיניות שנהגה במשך עשרות שנים - ולפיה לא הותרו על ידי רשויות אלה ניכוי הוצאות המימון.  ערעורה הראשון של המערערת היה לועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בבאר שבע. וועדת הערר דחתה את הערעור בנימוק כי רשימת ההוצאות המותרות במס שבח על פי סעיף 39 לחוק הינה רשימה סגורה, ומשלא נכללו בה הוצאות מימון אין להתיר את ניכויין.

המערערת, באמצעות עורכי הדין זיו שרון והלנה בן ברוך ממשרד אלתר ועו"ד צחי פלדמן ממשרד חיים צדוק, הגישה ערעור על פסק הדין של ועדת הערר לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון, בראשות הנשיא ברק, שכתב את פסק הדין, והשופטים אנגלרד ושטרסברג - כהן, קיבל את הערעור פה אחד.

הנשיא ברק קובע כי גם דיני מס השבח, יתפרשו בהתאם לעקרון הכללי השולט כיום בפרשנות חקיקה והוא עקרון הפרשנות התכליתית. מבין הפרשנויות השונות האפשריות ללשון החוק, יש לבחור בזו המשרתת תכלית ראויה. תכלית זו, הנה בנסיבות העניין, הטלת מס על הרווח הכלכלי האמיתי והגשמת הרמוניה בין דיני מס השבח ודיני מיסוי רווחי הון. מטעמים אלה, יש להכיר בהוצאות המימון הריאליות בהן נשא הנישום, שכן אלו הן הוצאות המקטינות את הרווח הכלכלי שצומח לרוכש המקרקעין, והוצאות אלו מותרות בניכוי גם על פי מיסוי רווחי הון.

לשם הגשמת תכליות אלה, קובע הנשיא ברק כי לצורך חישוב מס השבח - יש לראות את הוצאות הריבית הריאליות בגין רכישת המגרש כחלק מ"שווי הרכישה של המקרקעין." כמו כן, ומאותם הטעמים, יש לראות בהוצאות הריבית שהוצאו לשם בנייה על המקרקעין כחלק מ"הוצאות ההשבחה", הוצאות המותרות בניכוי מכוח סעיף 39(1) לחוק והמוגדרות כ-"כל ההוצאות שהוציא המוכר לשם השבחתם של המקרקעין."

בית המשפט העליון התייחס בפסק דינו גם למשמעות הנובעת מתיקון 50 לחוק מיסוי מקרקעין, במסגרתו נכללה הוראה מפורשת המאפשרת ניכוי הוצאות מימון על נכסים שנרכשו החל מ- 7.11.01. בנסיבות נשוא פסק הדין נרכש הנכס לפני מועד זה, והתעוררה השאלה - האם אין ללמוד מהוראות התיקון כי הדין קודם לכך היה שונה. בית המשפט קובע כי אין ללמוד מסקנה זו. התיקון משקף את המצב המשפטי הנכון והראוי בסוגיה - שיש בו כדי להטיל מס על השבח האמיתי ולהגשים הרמוניה עם דיני מיסוי רווחי הון. אין הוא משנה את המצב המשפטי ששרר קודם לכן, אלא משקף אותו.

דומה שחשיבותו העיקרית של פסק הדין הינה בהסרת העיוות החמור העלול להיווצר מקום בו נדרש נישום לשלם מס שבח, על אף שמכירת המקרקעין הסבה לו בסופו של יום הפסד (או רווח קטן יותר), לאור הוצאות המימון בהן נשא. אין ספק שתיקון עיוות חמור זה, והטלת מס על רווח כלכלי אמיתי, הינה מטרה ראויה, ויש לברך על פסק הדין.

פסק הדין רלוונטי בעיקרו לנכסים שנרכשו לפני יום 7.11.01 (במסגרתו, כאמור, תוקן ממילא הדין והותרו הוצאות מימון). בעלי נכסים כאמור יוכלו לממש כעת את המקרקעין שבבעלותם ללא חשש ממיסוי על רווח שלא הפיקו בפועל. שינוי זה צפוי לעודד מימוש נכסי מקרקעין ואולי יהיה בו כדי לעורר את שוק הנדל"ן בישראל.

יתירה מכך, גם נישומים שכבר מימשו את המקרקעין ושילמו מס שבח בגינם יכולים על אף פסיקה מחוזית קודמת ומנימוקים משפטיים כבדי משקל ביחס לתיקון שומות להעלות טענה כי ההלכה החדשה בעניין מ.ל. השקעות מצדיקה תיקון שומה בעניינם ולדרוש חזרה את מס השבח ששולם על מרכיב הוצאות המימון.

בפסק דינו בעניין מ.ל. השקעות הדגיש בית המשפט העליון כי עקרון הפרשנות התכליתית הכלכלית, עליו עמד בעבר, חל גם ביחס לדיני מיסוי המקרקעין. גם במסגרת מיסוי המקרקעין העיקרון המרכזי שעל דיני המס לקדם הוא גביית מס על רווח כלכלי אמיתי, מטרה היוצרת תוצאה ראויה וצודקת, ומכאן חשיבותו התקדימית של פסק הדין.

משמעות אימוץ עקרון מיסוי רווח כלכלי אמיתי גם במס שבח הינה כי מעתה ניתן לדרוש את גם ניכוין של הוצאות אחרות שאינן מוזכרות מפורשות בסעיף 39 לחוק ושרשויות מס שבח נהגו שלא להתירן בחישוב שבח מקרקעין ובלבד שהינן קשורות לרווח הכלכלי מהמקרקעין.

 

הסדרי חובות מס רכוש וההקלות האחרונות

מאת: יוני כהן, עו"ד
וחנוך וינדרבוים, עו"ד


תוקפן של תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (כללים בדבר הקטנת חוב מס) (הוראות שעה) התשס"ב -2002, המטפלות בהסדרים מיוחדים להקטנת חובות העבר במס רכוש (להלן - התקנות) הוארך לאחרונה עד ל31- במאי 2003.

התקנות עוסקות בביטול חובות העבר במס רכוש בהתקיים אחד משני המקרים הבאים:
1. אם שולמו חובות המס במשך תקופה של 20 שנה לפחות, ובנוסף שולם חוב המס לשנת 1999, תבוטל יתרת החבות במס.
2. אם שולמו חובות המס בגין תקופה הקצרה מ20 שנות מס, תבוטל החבות במס אם ישולמו חלק מחובות המס לפי אחד המסלולים הבאים:                                 

2.1.ישולמו חובות מס רכוש בשל יתרת חובות המס לתקופה בת 20 שנה,ובלבד    שתשלום זה לא יפחת מ-10% מכלל חוב המס בשל אותה קרקע.
2.2. ישולמו חובות מס רכוש בגין הקרקע בשיעור השווה ל-25% משווי הקרקע כפי שנקבע לצרכי מס רכוש לשנת המס 1999 בניכוי תשלומי המס ששולמו בשל אותה קרקע, ובלבד שתשלום זה לא יפחת מ-10% מכלל חוב מס הרכוש בשל אותה קרקע.

הנה, איפוא, קיימים מספר מסלולים להסדרי חובות מס רכוש כדלהלן:
1. ביטול חובותיו של החייב למס רכוש ובלבד ששילם במשך תקופה של 20 שנים לפחות בהיותו בעלי הקרקע תשלומי מס רכוש על הקרקע שבבעלותו, ובתנאי ששילם גם את חוב מס הרכוש בגין שנת 1999.
2. לשלם את חובות מס הרכוש בגין יתרת השנים החסרות לתקופה של 20 שנים. לדוגמא, בעל קרקע אשר שילם מס רכוש משך תקופה של 15 שנים יוכל לשלם מס רכוש בגין 5 שנים ובכך יוקטן חובו בשל אותה קרקע ל-0.
3. אם שילם החייב מס רכוש בגין פחות מ- 20 שנה, יוגבל חובו לגובה 25% משווי הקרקע בניכוי תשלומי המס אותם שילם במהלך שנות המס.
האפשרויות בסעיפים 2 ו-3 מותנות בכך שהתשלום האמור לא יפחת מ-10% מיתרת החוב אותו חב החייב בגין הקרקע.

נציבות מס הכנסה פרסמה את עמדתה ביחס לתקנה בהוראת ביצוע 7/2002. לאחרונה התפרסם, כי נציבות מס הכנסה מתעתדת לאמץ מדיניות פרשנית מקילה ביחס לחייבים שקיבלו את הקרקע בירושה או באמצעות פירוק איגוד. כך, בעוד שבעבר נציבות מס הכנסה דרשה, כי החייב עצמו יעמוד בתנאי התקנות, והתקופה בה היתה הקרקע בבעלות המוריש או החברה המעבירה לא נכללה במסגרת חישוב התקופה הנדרשת, הרי שעתה ייכנס החייב בנעלי המוריש (או בנעלי החברה המעבירה) ויראו את סך התקופות בו הקרקע היתה בבעלות החייב והמוריש (או החברה המעבירה) גם יחד כתקופה אחת לצורך חישוב התקופה הנדרשת בתקנות.

נציין, כי הקלה זו לא תחול ככל הנראה על קרקע שהתקבלה במתנה. האבחנה בין שני המקרים אינה ברורה והנימוקים צפויים להתפרסם עם פרסום ההקלה.