יום שני, 19 נובמבר 2018

מאגר כתבי עת · עט ומשפחה

  גליון 34 · תאריך פרסום · עט ומשפחה

בע"מ 8818/05 פלונית ואח' נ' פלוני (מיום 29.3.06)

כאשר ביהמ"ש רואה כי הגשת ראיה נוספת דרושה לבירור האמת והיא תסייע לבירור הזכויות, הוא ייעתר להגשתה, אף אם הדבר נובע ממחדלו של בעל הדין. אם חוו"ד רפואית עשויה להשפיע על תוצאות ההליך, זוהי סיבה חשובה שנקבעה בתקנה 475 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי. ביהמ"ש העליון נעתר לבר"ע שהוגשה על החלטת ביהמ"ש המחוזי שדחה בקשה לצרף ראיה בערעור ומכאן שעל ביהמ"ש המחוזי בדונו בערעור לקבל את הראיה הנוספת ולדון בה בעת דונו בערעור עצמו.

הופיעו:
למבקשת: עוייד איריס אילוטוביץ-סגל
למשיב: לא פורסם

הערת המערכת:
אמנם מפסה"ד משתמע כי התיק הוחזר לביהמ"ש המחוזי, ואולם מובן שהתיק יוחזר לבימ"ש קמא שזו הערכאה השומעת את הראיות, חקירה נגדית וכד'.


ע"מ 286/05 רתל פלד ואח'נ'רויטל שגיא ואח'(מיום 19.312006)

כב' השופט אבידן גלובינסקי מבימ"ש לענייני משפחה בחיפה קיים צוואת שכיב מרע לאחר שהוכח כנדרש בהליך אזרחי, שאכן המנוח ראה עצמו מול פני המוות. ברם, בזכרון דברים אשר נערך (סעיף 23(ב) לחוק) לא פורטו הנסיבות ונפל פגם בתאריך. פגמים אלו ניתנים לריפוי, ומכיוון שמכלול הראיות מעיד כי האמור בצוואת שכיב המרע משקף את רצונו האמיתי האחרון של המנוח, קויימה הצוואה.

הופיעו:
למערעריכ]: עו"ד ש. שנפלד
למשיבים: עו"ד י.מלצר

הערת מער3ת:
תאריך אינו מרכיב יסודי בצוואה ולפיכך פגם שנפל בתאריך או העדרו של תאריך ניתן לריפוי. ראה סעיף 25 לחוק הירושה (קיום צוואה על אף פגם או חוסר בצורתה).

ע"מ 1200/05 פלונית נ' אלמוני (מיום 23.3.2006)

ביהמייש לענייני משפחה (כב' השופט י. גייפמן) נעתר לתביעת האב להפחתת המזונות אף שבהסכם הגירושין הוסכם באופן מפורש כי האב לא יוכל לתבועוה"דתה. ביהמ"ש דן בסוגיה שעניינה, זכות האב לתבועוה"דתה על אף התחייבויותיו שלא לעשות כן וקבע כי בענייני מזונות חל הכלל שניתן לתבוע עם קרות שינוי נסיבות מהותי וכי צדדים להסכם אינם יכולים להתנות על הלכת שינוי הנסיבות ועל כן אין תוקף להתחייבות האב. הערעור על כך התקבל. אם נקבעו מזונות בהסכם גירושין, הרי יש להקפיד הקפדה יתרה על כל שינוי, מה גם שמדובר בהסכם שבו הצדדים מגשימים ציפייה סבירה יחד עם עמדותיהם ועל ביהמ"ש לכבד זאת ולא להתערב בכך. במקרה דנן, הצדדים כבלו עצמם בהסכם גירושין שקלו ובדקו, הסכימו על שיפוי וכך כבלו עצמם והתייחסו מפורשות לשינויים בעתיד, כולל לגבי עובדות בלתי צפויות. במקרה דנן, הצדדים צפו שהקטין יסיים לימודיו בגן והוצאה זו תפחת. כיוון שכך, העובדה שאין עוד תשלום לגן אינה עילה להפחתה, מה גם שהם צפו שסכום זה יהיה לצרכים אחרים. לאור זאת, פסה"ד בוטל ותביעת האב להפחתת מזונות נדחתה, תוך שהוא חוייב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

הופיעו:
למערערת: עו"ד אהובה יששכר
למשיב: עו"ד מור אוזרקובסקי


ברע 190/06 פלוני נ' אלמונית (מיום 27.3.2006)

הכלל הוא משניתן ע"י ביה"ד הרבני תוקף של פסק דין להסכם הגירושין תם ההליך בפני ביה"ד הרבני. לכלל הזה יש חריג - הסמכות הנמשכת - אך זה רק בדבר שביה"ד הרבני דן בו לגופו והכריע, משמע שמע דן ופסק פס"ד. אישור הסכם ללא דיון לגופו אינו מקום סמכות נמשכת.

הופיעו:
למערער: עוייד חיים זוארץ
למשיבה: עו"ד אברהם דבירי

הערת מערכת:
ראה בגייצ 3ם/8638 המובא לעיל בו נסקרו כל ההלכות העניין זה.

ע"מ 1336/04 פלוני נ' אלמונית (מיום 30.3.2006)

ביהמ"ש לענייני משפחה, (כב' השופטת ורדה פלאוט), על סמד נסיבות עניין מיוחדות ומוצדקות, קבע חלוקה של רכוש הצדדים. כך שלמרות שהאשה נתנה משלה לרכישת דיןה ם35,00 5, תוך הסכמה שהיא תרשם גם כבעלים על הדיןה, אין לכלול את הדיןה בהסדר איזון המשאבים. נקבע שהאישה זכאית להשבת הסכום שהפקידה. בנוסף, כספים שהאישה שילמה להחזר המשכנתא, היה ראוי שיושבו לה, אך לא ניתן לחשב זאת במדויק כי אין אפשרות לעקוב במדויק אחר הפעולות שנעשו ע"י בני הזוג בחשבזכותיהם. כן נקבע שהמגורון יישאר בחזקת האישה והאישה לא תחויב בחובות החברה.
הערעור נדחה. ביהמ"ש של ערעור קבע כי בימ"ש קמא מצא דרך הוגנת ונכונה לאזן את הרכוש, זאת לאור העובדה כי המערער לא חשף את כל ענייניו, תקופת הנישואין הקצרה, העובדה שהאישה לא נטלה חלק בפעילות החברה, וכי לא ניתן היה לבצע תחשיב מדויק של משאבי הצדדים. על סמך חומר הראיות, שבו רב הנסתר על הגלוי, קבעה ערכאת הערעור כי התוצאה אליה הגיע בימ"ש קמא הינה מקובלת, הוגנת ונכונה . המערער חויב בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד.

הופיעו:
למערער: עוייד יגאל בן חיים
למשיבה: עו"ד אהובה יששכר

הערת מערכת:
זו דרך נכונה לפתור את בעיית איזון המשאבים כאשר מדובר ברכיבים רבים אשר קיים קושי אובייקטיבי להתחקות אחר מוצאם (לפני/אחרי הנישואין) ועל גלגולם במהלך הנישואין.

תמ"ש 23730/03 ע.ב. נ' א.ב.(מיום 22.1.06)

ביהמ"ש לענייני משפחה מוסמך מכוח סעיף 76 לחוק בתי המשפט לבחון האם אישה תחשב בנסיבות המקרה שלפניו ל"מעין- מורדת", כך שלא תהיה זכאית למזונות מבעוה"דחשוב להדגיש שאין מדובר בקביעת סטטוס אלא אך ורק בהיבט ולצורך קביעת חבות הבעל במזונות האישה. כמו כן, על פי הדין העברי, משעזבה האישה את בית בעוה"דטל וחובת ההוכחה לאותו טעם מבורר נופלינם לפתחה של האישה, כאשר המשקל הסגולי של כמות

ההוכחה הינו קל מאוד, כמשקל נוצה. במקרה הנידון, קבע ביהמ"ש כי גרסתה של האישה באשר לטעם מבורר לעזיבתה אינה אמינה כלל, ומכיוון האישה אינה עם בעוה"דטעוה"דהרי שהפסידה זכותה למזונות.

הופיעו:
לתובלת: לוייך מקסים ליפקין
לנתבע: עו"ד מיכל דביר* רוזנבלט



תמ"ש 25181/05 א.ב. נ' ח.ו.כ. ואח' (מיום 6.3.06)

ביהמייש סקר את ההלכות לפיהן יכול והסמכות לדון במזונות ילדים תהא בביה"ד הרבני דווקא, למרות בקשת האם לסגור את התביעה.
במקרה זה, הגישה האם תביעה מפורטת למזונות הילדים, שלא נפסקו ובדיון שהתקיים דחה ביה"ד את בקשתה למחוק את התביעה וקבע כי הסמכות לדון במזונות הילדים מסורה לו.
לאור זאת ולאור הלכת פלמן, נקבע כי הסמכות לדון במזונות הילדים הינה בידי ביה"ד הרבני והאם אף חוייבה בהוצאות המשפט.

הופיעו:
לתובע: עו"ד רן רייכמן
לנתבע: עו"ד דוד הלפגוט

תמ"ש 28050/04 א.ג. ואח' נ' א.מ. (מיום 20.3.06)

בפסק דין מפורט נדונה סוגיית חיוב האב במזונות ילדיו על פי הדין האישי. ביהמ"ש ניתח את חיוב האב (היהודי) במוובות ילדו על בי הדין העברי תוך השוואה לפסיקתו האחרונה של ביהמ"ש העליון בעניין אוחנה (מאגר נבו) ובעניין צינובוי (תקדין-עליון 4(2005) 41), לפיה יש לפסוק מזונות (ילדים) על דרך איזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות בקובעו כי דרך זו אינה סותרת את הדין האישי (היהודי). מסקנתו היא כי כאשר הטלת מלוא נטל המזונות על האב תביא לתוצאה קשה ולא הוגנת, ראוי לעשות שימוש בגישת הדין העברי הרואה בחיוב מזונות (גם בגיל הרך) תשלום מדיני צדקה (ולא מעיקר הדין), שאז אפשר לפוטרו מכך.

הופיעוי
לתובעים: עו"ד רמי רובין
לנתבע: עו"ד אילן קרייטר

תמ"ש 851/03 ק.ד. נ' ב.מ. ואח' (מיום 4.4.06)

בפסייד מפורט סקר ביהמ"ש את המבחנים שבפסיקה להכרה בידועים בציבור. המבחנים כוללים ניהול חיי משפחה, ניהול משק בית משותף, מעון משותף. הסממן המובהק ביותר של חיים משותפים הוא מעון משותף. הפסיקה הכירה גם ב"מגורי קפיצה" פעם אצל האיש ופעם אצל האישה, כמו גם מצב שבן זוג אחד אינו לן אצל בן זוגו מידי יום ובלבד שהיתה כוונה של שיתוף.

הופיעו:
לתובע: עוייד ירון א5טרזון
לכתבעים: עו"ד סימן טוב יחיאל

העות מעוכת:
מוסד הידועים בציבור נקרא נם Iaw common marrlage.

תמ"ש 21752/97 ג.פ. נ' ל.פ. (מיום 22.2.06)

ביהמייש לענייני משפחה אכף פסק חוץ שעניינו משמורת והסדרי ראיה בין האב לבתו שהגיעה לישראל עם אמה. עוד קבע ביהמ"ש, כי אם נפלה טעות או התקיים שינוי נסיבות יש לפנות לביהמ"ש האמריקאי או להסכים לאכיפת הפסק ולהפוך אותו לחלק מהמשפט הישראלי ולעתור כאן לשינוי הסדרי ראייה או משמורת. (ואפילו בענייני מזונות).

הופיעו: לתובע: עו"ד אדווין פרידמן
לנתבעת: עו"ד נחמה ציבין




-----------------
פסיקה רבנית
-----------------



פלוני נ' אלמונית (מיום 27.2.2206)

ביה"ד הרבני קבע כי האישה הפסידה את מזונותיה ואת כתובתה וזאת מכיוון שהתלוננה על בעוה"דמשטרה, תלונת שווא שגרמה למעצרו והיא זו שגרמה להרחקתו ממנה, ולפיכך היא מורדת בפועל והוא רשאי לגרשה. עוד אמר ביה"ד שכאשר שני בני זוג אינם רוצים זא"ז כופין אותו לגט וזו מפסידה את כתובתה.
בעניין הדיןה קבע ביה"ד, כי למרות רישומה בבעלות משותפת, הרי מכיוון שהבעל השקיע מכספו הפרטי בדיןה, הרי שהיא תחולק על פי השקעות - 82% לבעל ו18%-לאישה, על פי סעיף 2(8) לחוק יחסי ממון. ביה"ד קובע כי כשם שטענת האישה על מסירותה מזכה אותה במחצית הזכויות הכספיות של הבעל, הרי שהרס המשפחה על ידה יגרום לאיבוד זכויות אלה. ביה"ד קובע כי מן הראוי לחייב את האישה בפיצוי בגין הפגיעה הקשה בבעוה"דבשמו הטוב ובקשר שלו עם הילדה.
ביה"ד חייב את האישה לשלם לבעל שכ"ט עו"ד והוצאות בסך 10,000 נ~ .

הופיעו:
לבעל: עוייד יונתן טלמון
לאישה: עו"ד מיכל אופיר


פלוני נ' אלמונית (מיום 20.1.2006)

הבעל לא הסכים לתת גט אלא אם כל ענייני הממון יידונו בביה"ד הרבני. כך הוסכם ואז הבעל נתן את הגט. לאחר מכן הגישה האישה עתירה לבג"צ (שנדחתה) לביטול ההסכם. האם הגט פסול? ביה"ד הרבני הגדול, לאחר שעיכב את אישור הגט במשך שנתיים, פסק כי במקרה דנן הגט כשר. ביה"ד דן בשאלה מתי יש אומדנא דמוכח של הבעל, שאילו ידע שיקרה כך, לא היה נותן גט. ההלכה היא שכל דבר שאין עליו אומדנא דמוכח, הרי זה דברים שבלב שאינם דברים. במקרה דנן, בשעה שהבעל נתן גט היה זה על יסוד הסכם תקין. כוונה של האישה להשתמש בהסכם כתרמית (לקבלת הגט) אינו הופך אותו לחסר תוכן או מוטעה. מאחר וכוונת ההטעוה"דל האישה לא התממשה, הגט כשר.

הופיעו:
לא פורסם

העוה"דערכת:

לו היה הבג"צ מתקבל וההסכם בינה לבעל היה מתבטל מסיבות שונות, יתכן וביה"ד היה פוסל את הגט, שנתן הבעל והגלגל היה חוזר אחורה וחוזר חלילה.