יום שני, 19 נובמבר 2018

מאגר כתבי עת · פסקי דין משמעתיים

  גליון פס"ד 09_99 · תאריך פרסום · פסקי דין משמעתיים

פס"ד 09_99 - עו"ד אמיר פישביין

חבר בית דין משמעתי ארצי שהורשע בעבירת משמעת

בבית       הדין    המשמעתי     המחוזי                                                                           בד"מ פ/99/09

של לשכת עורכי הדין בתל אביב – יפו

הקובל:             הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב - יפו

                        ע"י ב"כ עו"ד עידית קירזון

נ ג ד

הנאשם:            עו"ד אמיר פישביין (מ.ר. 18120)

הכרעת דין

"אִם בָּאֲרָזִים נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת, מַה יַעֲשׂוּ אֲזוֹבֵי קִּיר?"

(תלמוד בבלי, מועד קטן, דף כ"ה, עמוד ב')

עו"ד רוני גולן, אב"ד:

1.                  מה דינו של דיין בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין, אשר הורשע בעבירת משמעת במהלך כהונתו ? זו השאלה העומדת לפתחנו בתיק זה.

2.                  העובדות בתיק זה אינן שנויות במחלוקת (ראו דברי הנאשם, פרוטוקול, עמ' 21 שורה 13 ואילך):

הנאשם כיהן כחבר בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין.

במהלך כהונתו, הורשע הנאשם בתיק בד"מ 55/06, בעבירות של טיפול בעניין כנגד לקוח באותו ענין, קבלת תיק לייצוג בניגוד אינטרסים, הפרת חובת אמנות ומסירות ללקוח, עבירות של מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, וביום 15.3.07 נגזר עליו עונש של נזיפה (נספח אחרון של ת/3).

הנאשם הודה כי קיבל את מכתב מנכ"ל לשכת עורכי הדין מיום 14.6.07 המודיע לו על הוצאתו לפועל של עונש הנזיפה שהוטל עליו (פרוטוקול, עמ' 23) וכי המשיך לשבת בדין לאחר שפסק הדין המשמעתי הפך לחלוט (פרוטוקול, עמ' 18).

כן, אין מחלוקת כי בעת שהגיש הנאשם את הבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין בת"א (כפר סבא) 4115/04 (בש"א 5010/07), בה ציין כי:

"יושרו האישי והמקצועי של עו"ד פישביין הולך לפניו, כאשר בין היתר מכהן עו"ד פישביין כשופט בבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין..."

היה פסק הדין המשמעתי חלוט והנאשם ידע על כך (ת/1 – ראו מדבקת פתיחת ההליך – 11.12.07).

 

3.                  הקובל סבור כי בטיעונו הנ"ל של הנאשם בפני בית המשפט ובעובדה שהנאשם לא השיב לפניות הקובל אליו, יש משום ביצוע עבירות של טיעון עובדתי ומשפטי בידיעה שאינו נכון, עבירה על פי סעיף 34 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו – 1986 וסעיף 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א – 1961, עבירות של אי מתן עזרה לבית המשפט לעשות משפט, עבירה על פי סעיפים 54 ו- 61(1) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א – 1961, עבירות של מעשים הפוגעים במקצוע עריכת הדין, עבירות על פי סעיפים 53 ו 61(1) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א – 1961 ועבירה של התנהגות שאיננה הולמת את מקצוע עריכת הדין, עבירה על פי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א – 1961

4.                  הנאשם טען שתי טענות משפטיות:

א)                כי לא ניתן להרשיע בעבירה שלא יוחסה לו במכתב התלונה;

ב)                כהונתו של דיין אינה פוקעת אוטומטית עם הרשעתו, ואין הרי הרשעה במהלך כהונה כהרשעה בטרם כהונה.

כן טען הנאשם כי ראוי היה שיקבל הודעה על פקיעת כהונתו, כשם שקיבל הודעה על מינויו כדיין.

5.                  את טענתו הראשונה של הנאשם, כי לא ניתן להרשיע אותו בעבירה שלא יוחסה לו במכתב התלונה, יש לדחות מהפן העובדתי שלה ואין צורך לדון בהשלכות המשפטיות של טענה זו. מכתב התלונה [ת/2] כולל התייחסות מפורטת לעובדה כי הנאשם טען טענות שאינן אמת בפני בית משפט השלום בכפר סבא וכי לא הזכיר את הקובלנה שהוגשה נגדו.

6.                  אף את טענתו השניה של הנאשם יש לדחות.

7.                  סעיף 17א לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961, דן בפקיעת כהונתם של דיינים מכהנים:

פקיעת כהונת חבר בית דין משמעתי (תיקון: תשמ"ז)

17א.

כהונת חבר בית דין משמעתי נפסקת באחת מאלה:

(1)       התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש בית הדין

           המשמעתי שבו הוא חבר;

 

 

(2)

נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;

 

 

(3)

נתקיימה בו אחת הנסיבות המונעות בעדו להיבחר לחבר בית דין משמעתי לפי סעיף 16;

 

 

(4)

חדל להיות חבר הלשכה.

סעיף 16 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961, אליו מפנה סעיף 17א.(3), קובע כך:

כשירות לכהונה כחבר בית דין משמעתי (תיקון: תשמ"ז)

16.

(א)

 

כשיר להיבחר לבית הדין המשמעתי הארצי - מי שהיה חבר הלשכה לפחות שמונה שנים; כשיר להיבחר לבית דין משמעתי מחוזי - מי שהיה חבר הלשכה לפחות חמש שנים; ואולם לא יהיה כשיר להיבחר חבר בית דין משמעתי -

 

 

(1)

מי שהורשע בבית משפט או בבית דין צבאי בעבירה שיש עמה קלון;

 

 

(2)

מי שהורשע בבית דין משמעתי בעבירת משמעת והוטל עליו עונש השעיה או הוצאה מן הלשכה, או שהוטל עליו עונש אחר אך טרם עברו עשר שנים מיום הרשעתו.

 

(ב)

חבר המועצה הארצית וחבר ועד מחוזי אינם כשירים להיבחר או לכהן כחברי בית דין משמעתי.

8.                  בהתאם לסעיף 17א.(3) ביחד עם סעיף 16(א)(2) לחוק, מי שהורשע בעבירת משמעת בבית דין משמעתי והוטל עליו עונש קל מעונש של השעיה או הוצאה מהלשכה וטרם חלפו 10 שנים מיום הרשעתו, אינו כשיר לכהן כחבר בית דין משמעתי (מחוזי או ארצי). לא זאת אף זו – כהונתו של דיין מכהן שהורשע כאמור, פוקעת.

9.                  משמעותה של פקיעת הכהונה כדיין היא כי הדיין חדל לכהן מהמועד בו פסק הדין המרשיע הפך לחלוט.

10.              מאחר והנאשם הורשע בעבירה משמעתית ונגזר עליו עונש של נזיפה וטרם חלפו 10 שנים מיום הרשעתו, כהונתו של הנאשם פקעה והנאשם לא היה רשאי להמשיך לשבת בדין מעת הרשעתו.

11.              טענת הנאשם כי לא ידע על דבר פקיעת כהונתו כדיין בעקבות ההרשעה (ואף רעיו להרכבים ואף פרקליטו) היא בלתי רלוונטית, שכן, הנאשם מוחזק כמי שיודע את הדין.

12.              סעיף 34יט. לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 דן במצב בו לנאשם בעבירה היתה טעות במצב המשפטי:

"לענין האחריות הפלילית אין נפקה מינה אם האדם דימה שמעשהו אינו אסור, עקב טעות בדבר קיומו של איסור פלילי או בדבר הבנתו את האיסור, זולת אם הטעות היתה בלתי נמנעת באורח סביר".

 

13.              אנו סבורים, כי אף אם היתה טעות בידי הנאשם בדבר משמעות הוראות חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961 לענין פקיעת הכהונה, הרי שטעות זו איננה "בלתי נמנעת באורח סביר". אמור מעתה, יש לייחס לנאשם ידיעה קונסטרוקטיבית בדבר פקיעת כהונתו.

העמדתו לדין של דיין בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין איננה דבר של מה בכך. קל וחומר, הרשעתו של דיין בבית הדין המשמעתי, בעבירת משמעת. מעבר לעובדה, כי אדם במעמד של דיין בית הדין המשמעתי, חייב להכיר את הוראות החוק הרלבנטיות, הרי שהיתה מוטלת על הנאשם החובה לברר את ההשלכות המעשיות של הרשעתו.

לא יעלה על הדעת, שהנאשם סבר, כי חרף הרשעתו הוא ראוי לישב בדין.

14.              לאור כל האמור לעיל, ברור איפוא, כי כהונתו של הנאשם כחבר בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין פקעה לפני המועד בו טען הנאשם בפני בית משפט השלום בכפר סבא כי הוא מכהן כשופט בבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין.

15.              אף אם נכונה טענת הנאשם, כי המשיך לישב בדין בתקופה שבה פקעה כהונתו (פרוטוקול, עמ' 19), הרי שאין בכך להקהות מעוקצה של העבירה, שכן כהונתו של הנאשם פקעה והוא לא יכול היה לישב בדין. לפיכך, ישיבתו של הנאשם בדין, אם היתה כזאת בתקופה שבה פקעה כהונתו, היתה בחטא, ואין היא יכולה לשמש כהגנה בפני המצגים שנעשו בפני בית המשפט.

16.              יתרה מזאת, לאור מעמדו של הדיין בבית הדין המשמעתי, היה ראוי כי הנאשם ישעה את עצמו מישיבה בדין המשמעתי מרגע הגשת הקובלנה נגדו על ידי הקובל. מעמדו של בית הדין המשמעתי כרוך באמון שציבור המתדיינים והציבור הרחב רוחש למוסד זה. מי שהורשע בדין אינו ראוי לשבת בדין וראוי הוא כי אף מי שהוגשה נגדו קובלנה, ישעה את כהונתו, עד לברור האישומים נגדו. בכך יהיה כדי לבצר את מעמד הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין.

17.              אשר על כן, אנו מרשיעים את הנאשם בעבירות של טיעון עובדתי ומשפטי בידיעה שאינו נכון (מכח ידיעתו הקונסטרוקטיבית, כמפורט לעיל), עבירה על פי סעיף 34 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו – 1986 וסעיף 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א – 1961, עבירות של אי מתן עזרה לבית המשפט לעשות משפט, עבירה על פי סעיפים 54 ו- 61(1) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א – 1961, עבירות של מעשים הפוגעים במקצוע עריכת הדין, עבירות על פי סעיפים 53 ו 61(1) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א – 1961 ובעבירה של התנהגות שאיננה הולמת את מקצוע עריכת הדין, עבירה על פי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א – 1961.

18.              אנו מזכים את הנאשם מהעבירה של אי מתן תגובה לפניית הקובל, שכן, הוכח בפנינו כי הנאשם השיב לפניית הקובל, הגם שבאיחור והתנצל על כך. טענה זו נזנחה בסיכומי ב"כ הקובל, ובדין עשתה כן ב"כ הקובל.

19.              בשולי הכרעת הדין, מוצע, כי הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין ישקול הכללת הודעה מתאימה על פקיעת הכהונה במסגרת הודעה על ביצוע גזר דין במקרה של דיינים מכהנים שהורשעו בדין המשמעתי. יש לקוות כי מדובר במקרה אחד ויחיד, שלא יישנה.

20.              המזכירות תעביר עותק מהכרעת דין זאת למנכ"ל לשכת עורכי הדין וליו"ר בית הדין המשמעתי הארצי.

 

ניתן היום, כ"ט בחשון תש"ע (16.11.09) בהעדר הצדדים ויומצא להם על ידי המזכירות.

 

הראיות לעונש והטיעונים לעונש ישמעו ביום 10.12.09 בשעה 17:00.

                        

       __________________               ____________________            ________________

                 עו"ד פזית גולן                                     עו"ד רוני גולן                             עו"ד שאכר בלעום

                        חב"ד                                                 אב"ד                                            חב"ד

 


בבית       הדין    המשמעתי     המחוזי                                                                           בד"מ פ/99/09

של לשכת עורכי הדין בתל אביב – יפו 

הקובל:             הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב - יפו

                        ע"י ב"כ עו"ד עידית קירזון

נ ג ד

הנאשם:            עו"ד אמיר פישביין (מ.ר. 18120)

גזר דין

עו"ד רוני גולן, אב"ד:

1.                  הנאשם הורשע בעבירות של טיעון עובדתי ומשפטי בידיעה שאינו נכון כאשר טען בפני בית משפט השלום בכפר סבא, במסגרת בקשה להארכת מועד בתיק שבו הוא היה צד, כי הוא מכהן כדיין בבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין, בעוד שלמעשה כהונתו פקעה עקב הרשעתו בעבירה משמעתית, עבירה על פי סעיף 34 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו – 1986 וסעיף 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א – 1961, עבירות של אי מתן עזרה לבית המשפט לעשות משפט, עבירה על פי סעיפים 54 ו- 61(1) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א – 1961, עבירות של מעשים הפוגעים במקצוע עריכת הדין, עבירות על פי סעיפים 53 ו 61(1) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א – 1961 ובעבירה של התנהגות שאיננה הולמת את מקצוע עריכת הדין, עבירה על פי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א – 1961.

2.                  לחובתו של הנאשם הרשעה קודמת אחת (תיק בד"מ 55/06), שם הורשע הנאשם בעבירות של בעבירות של טיפול בעניין כנגד לקוח באותו ענין, קבלת תיק לייצוג בניגוד אינטרסים, הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, עבירות של מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, וביום 15.3.07 נגזר עליו עונש של נזיפה. ההרשעה הקודמת קשורה לתיק נשוא הדיון בפנינו.

3.                  ב"כ הקובל הצביעה בטיעונה על חומרת המעשים, על הפגיעה החמורה של המעשים במעמד עורכי הדין וביקשה להחמיר עם הנאשם ולגזור עליו עונש של השעיה בפועל.

4.                  הנאשם בטיעונו לעונש הביע חרטה על המעשה והבהיר כי לא היה ער לעובדה כי הרשעתו בדין המשמעתי הפקיעה את כהונתו כדיין בית הדין הארצי. לפיכך, לא היתה לנאשם כל כוונה להטעות את בית המשפט, על ידי ציון עובדת כהונתו.

כן הוגש לנו מסמך רפואי הנוגע לפגיעה שנפגע הנאשם במהלך שירותו הצבאי והטיפולים להם הוא נזקק, כמו גם השפעת הפגיעה על תפקודו. הנאשם אף הדגיש כי מצבו הכלכלי קשה.

5.                  העבירות בהן הורשע הנאשם הן חמורות. עורך דין המצהיר הצהרה כלשהי בפני בית המשפט, חייב להקפיד על נכונות הדברים ואמיתותם. בדרך כלל, יש להחמיר עם מי שאינם נוהגים כך.

6.                  במקרה שלפנינו הצהיר הנאשם בכתב טענות הצהרה שאיננה אמת, לאמור כי הוא מכהן כדיין בבית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין, למרות שכהונתו פקעה.

כפי שעולה מהדברים שבאו בפנינו, חרף הרשעתו בדין המשמעתי, המשיך הנאשם לשבת בדין, וזאת משום שלא היה מודע להוראות החוק המפקיעות את כהונתו. אנו מקבלים את הסבריו של הנאשם כי לא היה ער לפקיעת כהונתו, וכי איש לא הסב את תשומת לבו לכך. 

7.                  יחד עם זאת, הדברים שנכתבו בבקשתו של הנאשם לבית המשפט, היו בלתי רלבנטיים לתוצאה המיוחלת. לעובדת כהונתו של הנאשם בבית הדין המשמעתי ושאלה האם יש לו שם טוב או לא, לא היתה כל רלבנטיות לבקשה שהוגשה לבית המשפט.

8.                  כאשר אנו שוקלים את נסיבות ביצוע העבירה, חומרתה, ההרשעה הקודמת (אשר קשורה לפרשה זו הנדונה לפנינו) וכן נסיבותיו האישיות של הנאשם, וכן שיקולי הרתעה לעתיד, אנו סבורים כי אין למצות את הדין עם הנאשם וכי אין מקום להורות על השעיתו מעיסוק בעריכת דין בפועל וכי ניתן להסתפק, בנסיבות המקרה, בעונש של השעיה על-תנאי. אנו סבורים, כי הנאשם למד את הלקח וכי ניתן להשיג את ההרתעה, הן כלפי הנאשם, והן כלפי אחרים, באמצעים פחות דרסטיים.

9.                  לפיכך, אנו גוזרים על הנאשם עונש של השעיה מלשכת עורכי הדין לתקופה של 8 חודשים, אולם הנאשם לא ירצה עונש זה, אלא אם כן יעבור עבירה מן העבירות שהורשע בהן בתיק זה במשך תקופה של 3 שנים מיום מתן גזר הדין.

 

ניתן היום, ג' טבת תש"ע (20.12.09) בהעדר הצדדים ויומצא להם על ידי המזכירות.

                      

       __________________               ____________________            ________________

                 עו"ד פזית גולן                                     עו"ד רוני גולן                             עו"ד שאכר בלעום

                        חב"ד                                                 אב"ד                                            חב"ד