יום שני, 19 נובמבר 2018

מאגר כתבי עת · פסקי דין משמעתיים

  גליון פס"ד 09_64 · תאריך פרסום · פסקי דין משמעתיים

פס"ד 09_64 - עו"ד אזוגי דניאל

בקשה לפי סעיף 75 לחוק לשכת עורכי הדין


בבית הדין המשמעתי המחוזי                                                                בד"מ פ/64/09

של לשכת עורכי הדין

המבקש:                       הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בת"א יפו

                                     ע"י ב"כ עוה"ד ע. ויצמן

 

                                                - נ ג ד -

 

המשיב:                        מר דניאל אזוגי

                                    ע"י ב"כ עוה"ד מ. ישראל

 

גזר דין


עו"ד מרב בן ארי, אב"ד

1.      בפנינו בקשה להטלת עונש לפי סע' 75 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א – 1961 (להלן: "החוק"). זאת, בעקבות הרשעתו של הנאשם בת"פ 8743/07 בבימ"ש השלום בת"א.

2.      בהחלטה קודמת קבענו ברוב דעות כי יש קלון בעבירות בהן הורשע המשיב, שהיו עבירה על סעיף 53 (א) (4) לחוק ניירות ערך, אי קיום הוראות ס' 36 (ו) ביחס עם סעיף 37 לחוק ני"ע וכן שלוש עבירות על סעיף 53 לחוק ני"ע, פרט מטעה בדו"ח, ביחד עם סעיף 37 לחוק ני"ע.

          עבירות אלו נעברו במהלך השנים 1999 - 2001.

3.      ב"כ המבקש הציג בפנינו את הרשעותיו הקודמות של המשיב, ק/4, ואלו הן:

          א.      בבד"מ 135/93 הנאשם הורשע בכך שבין השנים 1990 - 1991 ייצג חסויה מבלי שהוסמך לכך כדין. לא הוטל עליו עונש, אלא חיוב בהוצאות הלשכה בלבד.

          ב.      בבד"מ 75/03 דובר בבקשה להטלת עונש בגין ארבע הרשעות פליליות שאלו פרטיהן:

                (1).   עבירה של כניסה בכוח, סע' 189 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: חוק העונשין).

                            זאת, כאשר בעצתו ובהנחייתו, במהלך שנת 95, פרצו לקוחותיו לחנות לאחר שמכרו את החזקה בה.

                   (2).   קבלת דבר במרמה – סע' 415 יחד עם סע' 18 (ג) לחוק העונשין ושיבוש הליכי משפט – סע' 244 יחד עם סע' 18 (ג) לחוק העונשין.

                        כאן המשיב השיג החלטה מבימ"ש בצו זמני תוך העלמת העובדה שניתנה החלטה אחרת ומנוגדת באותו ענין. אף עבירה זו נעברה בשנת 95.

                   (3).   קבלת דבר במרמה – סע' 415 לחוק העונשין, כאשר בשנת 94 גבה מלקוחותיו תשלום מופרז עבור אגרה (פי ארבעה לערך מהסכום), אף שלבסוף החזיר את הסכום.

                   (4).   קשירת קשר לביצוע פשע שכולל קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, סע' 499 ו- 415 סיפא לחוק העונשין, כאשר זייף שטר משכנתא לצורך קבלת הלוואה עבור לקוחו, זאת בשנת 91.

                   בגין הרשעות אלו הוטל בבית הדין הארצי עונש של שמונה שנות השעיה בפועל.

          ג.       בבד"מ 124/04 הורשע הנאשם בכך שבהיותו נאמן על כספים לא יידע את הצדדים או ביהמ"ש על כך שבטוחה שולמה בשיקים מעותדים ולא הפקיד את הבטוחה בחשבון נאמנות נפרד, אלא בחשבון שרבץ עליו שיעבוד כללי. עקב כך הורשע בעבירות של הפרת חובת הנאמנות והמסירות ללקוח לפי סע' 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), סע' 54, 61 (1) ו- 61 (2) לחוק, אי מתן עזרה לבית המשפט לעשות משפט לפי סע' 54 ו- 61 (1) לחוק, הפקדה ושעבוד כספי פיקדונות בחשבון חברה בשליטתו ואי דיווח על פיקדונות, עבירה על כללים 40, 42 לכללי האתיקה וסע' 61 (2) לחוק, עבירה על אי החזקת כספי פיקדונות בחשבון פיקדונות נפרד או בכלל, לפי כלל 39 לכללי האתיקה וסע' 61 (2) לחוק ועבירות של מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע עריכת דין לפי סע' 53 – 61 (1) לחוק.         

                   בגין עבירה זו נגזר על הנאשם בבית הדין הארצי עונש של השעיה למשך 10 שנים.

          ד.       בסופו של דבר, הועמדה תקופת ההשעיה הכוללת בגין הרשעותיו של המשיב על 14 שנים, שתחילתן ביום 6.2.2002 וסיומן ביום 5.2.2016.

4.      המשיב הציג בהסכמה עדויות אופי שניתנו בתיקים אחרים, שסומנו מ/1. בין העדויות עדויות של לקוחות, שהמשיב טיפל בהם במסירות ובאנושיות, עדויות על עזרה ומתן בסתר.

          כן הגיש המשיב ראיות נוספות בכתב, שעיקרן עדויות אופי דומות. באשר לפרוטוקול בבד"מ 124/04, העוסק בשאלה עד כמה הועמדו כספי הפיקדון בסיכון, צודק ב"כ הקובל כי אינו רלבנטי כעדות אופי, ויש לקבל את ההרשעה כפי שהינה.

5.      המבקש עתר לעונש של הוצאה לצמיתות.

          תחילה, הטעים ב"כ המבקש את חומרת העבירות בהן הורשע המשיב, עבירות הכרוכות בנושא הדיווח שהוא מהותי למקצוע עריכת הדין.       

          יתר על כן, לאור הרשעותיו הקודמות של המשיב, הצטברה "מסה קריטית" כלשון ב"כ המבקש, המבססת הוצאה מהלשכה, בהתאם לכלל "הכמות ההופכת לאיכות".

          לאור חומרתן המצטברת של העבירות בהן הורשע המשיב, סבור המבקש כי אין מקום ליתן משקל רב לעדויות האופי, מה גם שמלכתחילה נמוך משקלן של נסיבות אישיות בדין המשמעתי.

          לחילופין, עתר המבקש לכך שכל עונש השעיה יהיה במצטבר לעונשים שהוטלו עד כה.

6.      המשיב עתר לעונש של השעיה קצרה, לכל היותר, שתחפוף לתקופת ההשעיה הקיימת.

         ב"כ המשיב ציין כי ההרשעות נשוא תיק זה יסודן בעבירות שבוצעו בטרם החלו ההליכים המשמעתיים הקודמים כנגד המשיב (ליתר דיוק, מדובר בעבירות שבוצעו בטרם ההליכים המשמעתיים בבד"מ 75/03 ובבד"מ 124/04). לגישתו, יש לקחת בחשבון כי חלפו כ- 10 שנים מעת שהעבירות נעברו.

          לגישתו, בשים לב לחלוף הזמן, רמות הענישה במקרים דומים, גזר הדין המקל שניתן בתיק זה והעבירות שאינן במסגרת עבודתו כעו"ד, בקשת המבקש להטלת עונש של הוצאה מן הלשכה לוקה בחוסר סבירות קיצוני.

7.      המשיב עו"ד משנת 87, בן 50, וציין כי הוא מבקש לחזור ולעסוק במקצוע בתום תקופת ההשעיה הארוכה שנגזרה עליו. בשים לב לנסיבות שתיאר סנגורו ביקש המשיב כי יתאפשר לו לעשות כן.

8.      הפסיקה הבחינה בשלושה מצבים עיקריים בהם ראוי יהיה להטיל עונש של הוצאה מן הלשכה, ר' למשל על"ע 8719/06 דוד מילשטיין נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב, פדאו"ר (לא פורסם) 09 (9) 57, עמוד 3-4:

          המצב האחד, עבירות החותרות תחת יסוד אמון הלקוח והציבור במקצועיותו וביושרתו של עורך הדין, דוגמת שליחת יד בפיקדון לקוח.

          המצב השני הוא כאשר התנהגותו של עורך הדין אינה עומדת בסטנדרטים המוסריים הבסיסיים ביסוד המקצוע.     כך הוצא לצמיתות עו"ד שהפעיל וניהל שני בתי בושת (על"ע 9563/06 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בת"א יפו נ' שיימוביץ', פדאו"ר אתיקה 07 (28) 475.

          המצב האחרון הוא כאשר עורך הדין חוזר ועובר עבירות משמעת אשר כל אחת מהן אינה מצדיקה, כשלעצמה, הוצאה מהלשכה, ואולם הישנותן מעידה על כך שעורך הדין נעדר תכונות יסוד הנדרשות לעיסוק במקצוע, כלל הקרוי "כמות העבירות ההופכת לאיכות". 

9.      הלכת "הכמות ההופכת לאיכות" אין משמעה אלא שכאשר הוגדשה הסאה ע"י חריגה נמשכת מנורמות ההתנהגות המתחייבות מעו"ד, יש והרשעה בעבירה נוספת תביא להוצאה לצמיתות אף שלו עמדה לבדה, לא היה נגזר עונש כה חמור (על"ע 4/83 מאירוב נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בת"א, פ"ד לט (1) 79, עמ' 82-83. עם זאת, דוקטרינה זו אינה מחייבת הוצאה לצמיתות במקרה של "הגדשת הסאה". בעל"ע 1/89 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בת"א יפו נ' עו"ד שפצירר, פ"ד מו (1) 105, בעמ' 113 מתייחס כב' הש' ד' לוין להחמרה נוספת בעונש ככל שצובר עוה"ד הרשעות, ובעל"ע 1747/91 ועד מחוז הדרום של לשכת עורכי הדין נ' שמואל, פ"ד מו (4) 397, בעמ' 404 נאמר כך:

          "מי שחוזר ועובר עבירות משמעת, ולו גם לא מהחמורות ביותר, אולם ברצף ובמיגוון, המלמדים שאותו עורך דין נעדר תכונות יסוד שהן עצם מעצמותיו ובשר מבשרו של עורך הדין... יש לנהוג עמו ביד רמה להפסיק את חברותו בלשכת עורכי הדין לתקופה ממושכת, אם לא לצמיתות".

10.    בעל"ע 2443/04 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ' בלום, פ"ד נט (5) 433, נדונה שוב דוקטרינת "הכמות ההופכת לאיכות", מפי כב' השופט חשין. לקביעתו, מדובר בגורם מנחה אך שאין בו כדי להכריע תמיד ובכל ענין, ושומה על בית הדין לבחון את העניין הנדון לפניו על רקע נסיבותיו. ובלשונו של כב' השופט חשין, שם בעמ' 471:      

          "כלל "הכמות הופכת איכות" כלי נוסף הוא בארגז הכלים לשל בית הדין למשמעת, ושומה עליו... ליישמו בשׂוֹם שכל ובשיקול-דעת בהתאם לנסיבות המקרה שלפניו. וכך, ברבות השנים, משצובר ומלקט עורך-דין פלוני הרשעה אחר הרשעה, נמלאת והולכת קופת ההרשעות התלויה לו מאחוריו, וכלל שמצטברות והולכות הרשעות עוד ועוד כן נגדשת הקופה. וכך עד להצטברותה של מסה קריטית העשויה להביא להשעיה, להשעיה לשנים רבות ועד להשעיה לצמיתות".

11.    בשוקלי, כמתחייב מעניין בלום את נסיבותיו של תיק זה, לא ראיתי לנכון כי יש מקום לעונש של הוצאה מן הלשכה וזאת מהנימוקים הבאים:

          א.      אף שמדובר בעבירות שיש עימן קלון, כפי שקבע בית הדין בדעת רוב, הרי אין מדובר בעבירות מפליגות בחומרתן. אם, למשל, נסקור באופן משווה את העבירות נשוא ענין בלום, שכללו הזנחת הטיפול בעניינו של לקוח (אי רישום דירה), או עיכוב כספי פיקדון (מזונות), דומה שעבירות אלו הן בצד המקל של קשת העבירות המצטרפות לכדי "מסה קריטית".

          ב.      מדובר בעבירות שנעברו לפני כעשור. בציר הזמן, ככל שהובא בפנינו, היו אלו העבירות האחרונות שנעברו ע"י המשיב.

          ג.       המשיב מושעה מאז שנת 02. הוטל עליו עונש מצטבר של השעיה למשך 14 שנים בגין עבירות חמורות ביותר. לא ניתן להתעלם מהעובדה שלא נמצא מקום להוצאתו מהלשכה בגין העבירות החמורות שנמנו בהרשעותיו הקודמות. במקביל, זה כעשור ובמשך תקופת השעיתו, כאשר המשיב עדיין נתון לשיפוט המשמעתי של לשכת עורכי הדין, לא נעברו על ידו עבירות נוספות, ויש לקוות כי הפנים את לקחו.

          ד.       שקלול של מהותן של העבירות נשוא תיק זה, כמו גם חלוף הזמן המשמעותי מאז נעברו, והיעדרן של עבירות נוספות בתקופה זו, אין בו כדי לגזור עונש של הוצאה מן הלשכה. את הביטוי לכך שמדובר בעבירה מצטברת לעבירות חמורות קודמות ניתן לתת בעונש של השעיה מצטברת, שתהיה גבוהה ממה שהיה נפסק לו דובר בעבירה העומדת בפני עצמה, שאף זוהי מסקנה אפשרית מדוקטרינת "הכמות ההופכת לאיכות".

12.    בשים לב לכלל נסיבות הענין, הייתי רואה לנכון להעמיד את עונשו של המשיב על השעיה בפועל למשך שנתיים, מצטברת לכל עונש השעיה שהוא מרצה.

 

                                                                                                                                   

                                                                                                            מרב בן – ארי, עו"ד

                                                                                                            אב      בית      הדין

עו"ד יעקב סער, חב"ד:

13.       קראתי את גזר דינה של חברתי, עוה"ד בן ארי ולמעט לעניין התוצאה הסופית, הנני מצרף ידי לכל האמור והמפורט על ידה.

14.       כפי שציין סנגורו של המשיב, איני יכול להתעלם מהעובדה לפיה לדעתי, לכתחילה, אין בעבירות בהן הורשע המשיב משום קלון.

15.       יחד עם זאת, משהכריעוני חברותי, ובית דין זה קבע ברוב קולות כי אכן מוטל קלון על המשיב, ולאור נימוקי עו"ד בן ארי, הייתי מחלק את עונשו של המשיב כך שירצה שנת השעיה אחת בפועל (במצטבר לעונשיו הנוכחיים) ושנה נוספת תהא על תנאי שלא יעבור עבירה נוספת שיש עימה קלון, במשך 3 שנים, החל מתום תקופת ההשעיה בפועל.

 

                                                                                                                                   

                                                                                                            יעקב סער, עו"ד

                                                                                                            חבר בית   הדין

 

עו"ד ליאת אמיתי-עומר, חב"ד:

אני מסכימה לגזר דינה של אב"ד, עו"ד בן-ארי.

 

                                                                                                __________________

                                                                                                ליאת אמיתי-עומר, עו"ד

                                                                                                חברת בית   הדין

 

סיכום

לאור האמור, ברוב דעות, אנו מטילים על הנאשם עונש של השעיה בפועל למשך שנתיים, מצטברת לכל השעיה אחרת בה הוא נושא, שתתחיל עם סיומם של כלל עונשי ההשעיה התלויים ועומדים כנגד הנאשם כיום.

 

_________________                      _________________                                  _______________

עו"ד ליאת עומר אמיתי                           עו"ד מירב בן-ארי                                      עו"ד יעקב סער

          חב"ד                                          אב"ד                                                    חב"ד