עיסוק אחר פרט לעיסוק בעריכת דין

כך למשל, בין העיסוקים שהיו אסורים על עורך דין:

עיסוק במסחר, ראיית חשבון, שמאות מקרקעין, שמאות רכב, תיווך וחוקר פרטי.

בשנת 2002 בתיקון מתשס"ב, תוקן החוק. בעקבות תיקון החוק בוטלו גם האיסורים שנאסרו בכללים. הותר לעורך דין לעסוק בכל עיסוק בנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד עניינים בין עיסוקיו (סעיף 60(א) לחוק). כמו כן, הוסמכה המועצה הארצית של לשכת עוה"ד להתקין כללים הקובעים נסיבות שיראו אותן כיוצרות ניגוד עניינים או חשש לניגוד עניינים.

המועצה אכן התקינה את כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר), התשס"ג-2003 (להלן – כללי עיסוק אחר).

כיום מותר לעורך הדין לעסוק בכל עיסוק בכפוף לכללים הנ"ל ועל פיהם, ובכפוף לסייגים   הבאים:

א.      אין לטפל באותו עניין שהוא מטפל בו כעורך דין גם במסגרת עיסוקו האחר (סעיף 1(א)(1) לכללי עיסוק אחר).

ב.      אין לטפל בעניינו של אדם כעורך דין אם הוא מטפל בעניין כלשהו באותו אדם במסגרת העיסוק האחר, אם בעקבות הטיפול במסגרת העיסוק האחר יכולים להיווצר יחסי תלות של הלקוח בעורך הדין (סעיף 1(א)(2)(א) לכללי עיסוק אחר).

ג.       אם במסגרת הטיפול בעניין האחר כבר מתקיימים יחסי תלות של הלקוח בעורך הדין, לא יוכל עורך הדין לטפל בו במסגרת עיסוקו במקצוע (סעיף 1(א)(2)(ב) לכללי עיסוק אחר).

דוגמאות לאמור: למשל כאשר עורך הדין הינו אפוטרופוס על חסוי, לא ראוי שייצגו גם בעניינים משפטיים ויערוך עבורו צוואה. עלע 93 / 2156 פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב פ"ד מח (2) 177, עמוד 179-180:

"דעתנו היא כי אין זה יאה שעורך-הדין המשמש כאפוטרופוס, יערוך צוואה בעבור החסויה ככלל, ובמיוחד לא צוואה בה היא ממנה אותו כמבצע הצוואה.

למותר לציין כי קיים חשש להשפעה של אפוטרופוס על החסוי אשר על רכושו הוא מופקד, ויחסי תלות אלה מעצם טבעם, די בהם כדי לקבוע כי מעשה זה אינו הולם."

מאחר שהכללים מגבילים את חופש העיסוק, סעיף 1(ב) לכללי עיסוק אחר מסמיך ועדה מיוחדת של הלשכה, ליתן היתר לעיסוק נוסף אם מצאה שאין בכך ליצור ניגוד עניינים בין העיסוקים.

לפי סעיף 1(ג) לכללי עיסוק אחר, צריכה להיות הפרדה מוחלטת בין העיסוקים: הן במיקום הגיאוגרפי- לא באותו משרד, והן בכל מובן אחר. לא יכול להיות טלפון משותף, חדר המתנה משותף, מזכירה משותפת או קשר או שיתוף אחר מכל סוג שהוא.

סעיף 1(ג) לכללי עיסוק אחר משתלב עם סעיף 4 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986, בדבר ייחוד המשרד.

מצב הדברים נכון להיום הינו שההיתר הנרחב לעסוק בעיסוקים נוספים לא הוכיח את עצמו כראוי. נראה כי נכון היה להגביל יותר את העיסוקים. כך למשל, הגיעו לפתחה של ועדת האתיקה לא מעט מקרים ותלונות על עורכי דין שעברו עבירות משמעת לרבות של שליחת יד בפיקדונות בגין הסתבכות כלכלית כתוצאה מעיסוקים אחרים ובעיקר עיסוקים במסחר.

למעשה, לפני השינוי, החוק יצר חזקה ולפיה עיסוק בעיסוקים האחרים יוצר לפחות חשש לניגוד עניינים או שהעיסוקים האחרים פוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין. בעקבות שינוי החוק, נראה לכאורה שהעיסוק האחר מותר ועל הטוען לאיסור להראות קיומו של חשש לניגוד עניינים. השינוי בחוק נתן משקל רב יותר לחופש העיסוק.

על אף שהדבר לא הובהר במפורש בחוק או בכללים, נראה שעיסוק הפוגע בכבוד המקצוע הוא אסור למרות שהעיסוק בו לא נאסר במפורש. כך למשל, ניתן לטעון שהשתתפות עורך דין כשחקן בסרט פורנוגראפי, אינה מותרת למרות שלא נאסרה במפורש. דוגמנות עירום אף היא עלולה להיאסר למרות שלא נאסרה במפורש.

המוסדות המשמעתיים של הלשכה עדיין מוסמכים לקבוע איזו התנהגות פוגעת בכבוד המקצוע, וזאת גם אם המחוקק לא אסר עליהם במפורש.

אתיקה היא במידה רבה עניין של מוסר והביטוי "אתיקה" משמעותו המילולית היא: "מוסר". לפיכך, עיסוק אחר שכולל התנהגות בלתי מוסרית, הינו אסור אפילו לא נאסר במפורש בחוק. כך למשל כאשר צד לחוזה פעל לפי החוק ובית המשפט סבר כי ההתנהגות של הצד אינה צודקת הוא הוגדר כ"נבל ברשות החוק" (רעא 91 / 1233 אהרון ג'רבי נ' הרצל בן דוד פ"ד מה (5) 661, עמוד 667).

נוכח האמור, עיסוקים שונים הכרוכים למשל בהלוואות חוץ בנקאיות תוך כדי התנהגות קשוחה של עורך הדין באופן המוגדר כ"נבל ברשות החוק", תהיה אסורה, וראוי לשקול אם ראוי לו לעורך דין לעסוק בעיסוקים של מתן הלוואות בריבית גבוהה אפילו עדיין היא חוקית. כל שכן כאשר נסיבות העיסוק כרוכות בעריכת הסכמי הלוואה עם בלתי מיוצגים שנקלעו למצוקה.